הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 25646-10-16

החלטה בבקשה מס' 20
בפני
כבוד ה שופט עאטף עיילבוני

המבקש
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נזיה חלבי

נגד

התובע

הנתבעות 1 ו- 2
1. איוב אלעמלה
ע"י ב"כ עו"ד סלאח דהוד ואח'
2. צרפתי שמעון בע"מ
3. הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נשיץ ברנדס אמיר ושות'
4. איטין חברה לבניין וכוח אדם בע"מ

החלטה

לפניי בקשה של המוסד לביטוח לאומי להתיר לו להצטרף כתובע נוסף בתובענה שעניינה תאונת עבודה מיום 19.8.15, שבה נפגע התובע עת נפל מפיר של מעלית במהלך ביצוע עבודות פירוק תבניות טפסנות באתר העבודה.

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 25.10.16. כתב התביעה המתוקן הוגש בתאריך 12.2.17.

בכתב התביעה המתוקן הוגדרה הנתבעת מס' 1 כ"החברה היזמית ו/או מבצעת עבודות הבניה ו/או הקבלן הראשי/ או מבצעת עבודות הבניה". הנתבעת מס' 2 הנה מבטחתה של הנתבעת מס' 1. הנתבעת מס' 3 הנה על פי הנטען קבלן השלד שהתקשר עם הנתבעת מס' 1 בהסכם לביצוע עבודות השלד בפרויקט. התובע טוען כי  הנתבעות נושאות באחריות לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, ביחד ולחוד.

לטענת המוסד לביטוח לאומי, בעקבות אירוע התאונה, הגיש התובע (הנפגע) תביעה לתשלום דמי פגיעה ותביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. על פי הנטען, בשל התאונה ובהסתמך על קביעות הוועדות הרפואיות, שילם המוסד לביטוח לאומי ואף ימשיך לשלם בעתיד לתובע סכומים כדלקמן: דמי פגיעה בסך של 8,771 ₪; גמלת נכות ששולמה בסך של 252,146 ₪; גמלת נכות מהוונת בסך של 2,298,953 ₪ (היינו: סכום כולל של 2,559,870 ₪).

המוסד לביטוח לאומי טוען, על צד העיקר, כי צירופו להליך ימנע ניהול הליכים משפטיים כפולים, יחסוך בזמן שיפוטי יקר ויאפשר נטרול החשש מפני החלטות שיפוטיות סותרות. נטען כי ממילא בית המשפט יצטרך להכריע בשאלת ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי מהפיצוי המגיע לתובע, וכי אין בהיעתרות לבקשה כדי לגרום נזק לנתבעים. בנסיבות אלה נטען כי אין כל הצדקה למנוע מהמוסד לביטוח לאומי לדרוש מהנתבעות את אותן גמלאות שינוכו מפיצוי התובע. על פי הנטען, צירוף המוסד לביטוח לאומי יאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות השנויות במחלוקת בתובענה. כן נטען כי הצירוף עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

הנתבעות 1 ו- 2 מתנגדות לבקשה. לטענתן, עסקינן באירוע שהתרחש לפני למעלה מ- 5 שנים, כאשר התביעה עצמה מתנהלת כבר מזה 4 שנים. עוד נטען כי בתיק כבר הוגשו חוות דעת על ידי הצדדים, וכעת לא נותר אלא להמתין לחוות דעת מומחי בית המשפט. בנסיבות אלה, כך נטען, צירופו של המוסד לביטוח לאומי בשלב זה, יביא לסרבול ההליך המשפטי. הנתבעות 1 ו- 2 מוסיפות וטוענות כי תביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי היא תביעה שעילותיה שונות ונפרדות מן העילות המפורטות בתביעת התובע. לכן נטען כי על המוסד לביטוח לאומי לפעול על דרך של הגשת תביעה נפרדת, ולא לנקוט בהליך שהוא בבחינת "קיצור דרך". הנתבעות 1 ו- 2 טוענות כי זכות השיבוב קמה רק אם תוטל אחריות כלפי התובע, ואולם הנתבעות כופרות באחריות כלפי התובע בגין האירוע הנטען, כך שממילא אין בידי המוסד לביטוח לאומי כל עילת תביעה נגד הנתבעות. הנתבעות 1 ו- 2 טוענות עוד כי צירוף המוסד לביטוח לאומי אין בו כדי לתרום לבירור הפלוגתות שבמחלוקת. בתשובת הנתבעות 1 ו- 2 נטען גם שצירוף המוסד לביטוח לאומי יחייב עריכת הבירורים המקדמיים מחדש, לרבות קיומם מחדש של הליכים מקדמיים.

התובע אף הוא מתנגד לבקשה. לטענתו, ענייננו בתביעה המתנהלת מזה כ- 4 שנים ואשר מצויה בשלב שלאחר השלמת הליכים מקדמיים. על פי הנטען, צירוף המוסד לביטוח לאומי בשלב זה עלול לסרבל את ההליך. עוד נטען כי ממילא שלמוסד לביטוח לאומי עומדת זכות תביעה עצמאית ואין מניעה כי יגיש תביעה נפרדת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תביעת המוסד לביטוח לאומי מוגשת מכוח סעיף 328(א) לחוק, כשזכותו של המוסד לביטוח לאומי כלפי הנתבעים היא זכות תחלוף, והמוסד לביטוח לאומי מצדו נכנס בנעלי הניזוק. משמעות הדברים היא כי השאלות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בתביעת המוסד לביטוח לאומי הן דומות לשאלות שבהן יש להכריע בתביעת הנפגע/הניזוק. בנסיבות אלה, מתקיימים התנאים לצירופו של המוסד לביטוח לאומי כתובע נוסף.

כאן המקום להעיר כי על פי רוב, תביעת המוסד לביטוח לאומי אמנם מוגשת במקביל לתביעת הנפגע ומתבררת יחד עמה, ולא במסגרת הליך נפרד. ניהול התביעות במשותף יש בו כדי לחסוך בזמן ובמשאבים, והוא מאפשר למוסד לביטוח לאומי זכות לטעון טענותיו בתיק המתנהל על ידי הניזוק, אשר תוצאותיו יש בהן כדי להשליך גם עליו.

יתירה מכך, אינני סבור כי במקרה שלפנינו צירוף המוסד לביטוח לאומי עלול לסרבל או להשהות את הדיון, יתר על המידה.

כתב התביעה המתוקן בתיק אמנם הוגש לפני למעלה מ- 3 שנים וחצי, ומאז התנהלו מספר קדמי משפט, הוגשו חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים ואף מונו מומחים מטעם בית המשפט (החלטת המינוי נושאת תאריך 17.4.19). עם זאת, טרם הסתיים שלב קדם המשפט (למעשה, ישיבת קדם משפט נוספת קבועה לפניי ליום 14.10.20, היינו: בעוד ימים ספורים), חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט טרם התקבלו, ולמעשה, טרם החל שלב שמיעת ההוכחות, כאשר ישיבות קדם המשפט שהתקיימו עד כה נועדו, בעיקרן, לאפשר לצדדים להודיע מה עלה בגורל הליך הערר המתנהל במוסד לביטוח לאומי ולאפשר בירור נכותו הסופית של התובע במוסד לביטוח לאומי, לנוכח הימשכות ההליכים שם. לא למיותר לציין גם כי בהינתן העובדה שטרם הוגשו חוות דעת מומחי בית המשפט, לא ניתנה בשלב זה כל הוראה בדבר הגשת תחשיבי נזק, ממילא שלא ניתנה כל הצעה מטעם בית המשפט לסיום התיק בפשרה.

יתרה מכך, ניסיון העבר מלמד כי הביטוח הלאומי, דרך כלל, אינו מתערב בהליכי מינוי המומחים מטעם בית המשפט משום שדרישותיו ותביעותיו נסמכות על קביעות הוועדות הרפואיות שעובדות לידו, ולפי קביעותיהן הוא משלם את התמלוגים לתובע, ונקודת ההנחה היא שדו"חות הוועדות הרפואיות נמצאים בידי הצדדים ומומצאים למומחים הרפואיים, כך שנימוקי ההתנגדות אינם נוגעים לסוגיות העולות בתביעת המוסד לביטוח לאומי.

בנסיבות אלה, הגם שצירוף המוסד לביטוח לאומי בשלב זה אינו "אידיאלי" מבחינת עיתוי הגשת הבקשה והצורך בהיערכות מחודשת של הצדדים להליך, סבורני כי משעה שעסקינן בתובענה שטרם החל למעשה בירורה, יש ליתן את הבכורה לשיקול שעניינו בייעול הדיון ומניעת ניהול שני הליכים נפרדים, כאשר היעתרות לבקשה אף יש בה כדי להביא להכרעה שלמה וסופית של השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים להליך.

על כך יש להוסיף כי להבדיל ממקרים אחרים שנידונו בפסיקה, המקרה שלפנינו אינו סבוך או מורכב במיוחד, אינו כולל צדדים רבים, ומהווה למעשה הליך "נזיקי" שגרתי ורגיל למדי. גם טעם זה מוביל למסקנה כי היעתרות לבקשה אינה צפויה לסרבל את ההליך, לגרום להארכה משמעותית בשמיעתו או להקשות את בירורו.

כאן המקום להעיר גם כי על פני הדברים, הבקשה לא הוגשה בשיהוי (לא כל שכן שיהוי שיש בו לפגוע באופן בלתי הפיך במי מהצדדים), שכן על פי העובדות הידועות, נכותו הסופית של התובע במוסד לביטוח לאומי נקבעה לא מכבר, לאחר שרק לאחרונה הסתיים הליך ערר שהגיש התובע לוועדה הרפואית לעררים שליד המוסד לביטוח לאומי (בישיבה האחרונה שהתקיימה לפניי נטען כי רק ביום 20.7.20 צפויה להתכנס הוועדה בעניינו של התובע).

כן יושם אל לב כי דווקא טענת הנתבעים 1 ו- 2 שלפיה אין לתובע עילת תביעה נגדם מצדיקה היעתרות לבקשה, שכן ככל שהמוסד לביטוח לאומי יידרש להגיש תביעה נפרדת נגד אותן נתבעות, יהא צורך לנהל מחדש את שאלת האחריות ולדון מחדש בשאלת קיומה של עילת תביעה. גם מטעם זה שעניינו יעילות הדיון, יש אפוא צורך לנהל את ההליך כאן באופן שלם וסופי, כדי למנוע כפל הליכים בעתיד ולאיין את החשש מפני הכרעות שיפוטיות סותרות.

אשר על כל הטעמים שלעיל, סבורני כי יש להיעתר לבקשה, להעדיף את ניהול הדיון ביעילות ובשלמות, ולאפשר צירופו של המוסד לביטוח לאומי כתובע נוסף, על מנת להעמיד לבירור את כל השאלות השנויות במחלוקת במסגרת הליך אחד כולל, ללא צורך בהגשת הליכים נוספים.

לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. המוסד לביטוח לאומי יצורף כתובע נוסף בתביעה נושא תיק זה.
ב. כתב תביעה מטעם המוסד לביטוח לאומי יוגש בתוך 30 יום.
ג. הנתבעים יגישו כתב הגנה לכתב התביעה של המוסד לביטוח לאומי בתוך 30 יום לאחר מכן.

לפנים משורת הדין, אני נמנע מלחייב את התובע והנתבעים מס' 1 ו- 2 בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בגין בקשה זו, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בשים לב לצורך בהגשת כתבי טענות נוספים, אני מורה על ביטול ישיבת קדם המשפט הקבועה ליום 14.10.20 וקובע תחתה ישיבת קדם משפט לפניי ליום 12.01.2021 בשעה 13:00.

המזכירות תודיע.
ניתנה היום, כ"ג תשרי תשפ"א, 11 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.