הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 22226-03-16

מספר בקשה:162
בפני
כבוד ה שופט ערפאת טאהא

המבקשת

מגדל חברה לביטוח בע"מ.

נגד

המשיבים

  1. ניו גלובל לנד בע"מ
  2. עו"ד ערן צור כהן

החלטה

לפניי בקשה שהגישה מגדל חברה לביטוח בע"מ ( להלן: "מגדל") (צד ג' בת.א. 3463-02-16 ובת.א. 28724-04-16) להורות למשיבה 1 חברת ניו גלובל לנד בע"מ ( להלן:" המשיבה 1") ועו"ד ערן צור כהן ( להלן: "המשיב 2") להפקיד ערובה להבטחת הוצאות מגדל מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ומכוח תקנה 353 א' לפקודת החברות, התשנ"ט – 1999 , ככל שתידחה ההודעה לצד ג'.

טענות הצדדים בבקשה

לטענת מגדל, עסקינן בהודעות צדדי ג' רבות אשר הגישו המשיבים כלפי נתבעים רבים, ביניהם כאלה שהקשר שלהם לתביעה מקרי לגמרי כדוגמת מגדל, וזאת לטענתה, במטרה לסרבל את ההליכים, לגרום להתמשכותם, ביודעם כי סיכויי ההודעות קלושים ביותר. מגדל טענה, כי מכתבי הטענות עולה, כי המשיבים קבלו מאות אלפי ₪ מהתובעים בת.א. 3463-02-16 והן מבנקים למשכנתאות, ואולם לא ניתן להבין מכתבי הטענות לאן נעלמו כספים אלה. לטענתה, פעולותיו האסורות של המשיב 2, עורך דין במקצועו, נעשו מכוח היותו בעלים במשיבה 1 ולא נעשו מתוקף תפקידו כעורך דין, ונעשו תוך ניגוד עניינים שאינו מכוסה בפוליסת אחריות מקצועית אצל מגדל. על כן טענה, כי סיכויי ההודעה לצד ג' ששלח נגדה המשיב 2 מכוח פוליסת האחריות המקצועית שרכש אצלה, קלושים ביותר. באשר למשיבה 1 טענה מגדל כי אין חולק כי כלל לא רכשה פוליסת ביטוח.

מגדל הוסיפה וטענה, כי למשיבים אין יכולת כלכלית. כך טענה, כי מכתבי הטענות עולה, כי מלבד החלקה נשוא התביעה, אשר קיימת מחלוקת לגבי זכויותיה של המשיבה 1 בה, לא היו למשיבה 1 כל זכויות או רכוש נוסף. לטענתה, המשיב 2 הוא בעל המניות והמנהל היחיד במשיבה 1, אשר אין לה כל פעילות מלבד זו המפורטת בכתבי הטענות, וככל הידוע לה הוא עובד כשכיר בחברת חשמל. נטען עוד, כי המשיבה 1 היא חברה בע"מ ובהתאם להוראות סעיף 353 א לחוק החברות התשנ"ט – 1999 יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות מגדל, היה ותידחה ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה. לטענתה, בנסיבות אלה ובהתאם להלכה הפסוקה, נוכח סיכוייה הקלושים של ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה, יש להורות למשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה במידה שההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה תידחה.

בתגובה לבקשה טענו המשיבים, כי ההודעה לצד ג' נגד מגדל נשלחה על ידי המשיב 2 בלבד ולא על ידי המשיבה 1, ועל כן יש לדחות את הבקשה נגד המשיבה 1. באשר למשיב 2, נטען, כי עומדת לו הזכות להפעיל את פוליסת האחריות המקצועית שלו, אם וכאשר יקבע בית המשפט בתביעה שהוגשה נגדו, כי פעל ברשלנות מתוקף תפקידו כעורך דין. לטענת המשיב 2, טענת מגדל כי הוא משולל יכולת כלכלית נטענה בעלמא, ללא פירוט, ומבלי שצורפו לבקשה תצהיר או כל ראיה אחרת לתמיכה בה. הוא הוסיף, כי על פי ההלכה הפסוקה, אין מתנים על זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור, אלא במצבים נדירים ובנסיבות חריגות. כמו כן אין לחייב אדם בהפקדת ערובה בשל עוניו בלבד, שכן אין להגביל את הגישה לערכאות רק לבעלי אמצעים. בנסיבות אלה אין בבקשה כל נימוק המצדיק חיובו של המשיב 2 בערובה ופגיעה בזכותו הבסיסית לגישה לערכאות. על כן נטען כי יש לדחות את הבקשה.

בתשובה לתגובת המשיבים טענה מגדל, כי המשיבים לא חלקו בתגובתם על האמור בבקשה באשר לסיכוייה הקלושים של ההודעה לצדדים שלישיים או על הנטען באשר ליכולת הכלכלית של המשיבים, ועל כן יש לקבל את הבקשה. לטענתה המחלוקת נשוא התביעה, בנוגע לנכס מקרקעין שהיה בידי המשיבים, אשר מכרו את הזכויות בו, קיבלו כספים רבים ומצהירים, כי אלה אינם בידם, מעידה על העדר יכולת כלכלית של המשיבים, ודי בכך לשיטתה כדי לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. עוד טענה, כי יש לחייב את המשיב 2 בהפקדת ערובה, בין היתר לאור העובדה שהוא עובד שכיר, עובדה שלא הוכחשה על ידי המשיבים. באשר למשיבה 1, טענה מגדל, כי ההודעה לצדדים שלישיים נשלחה על ידי שני המשיבים יחד, ואין לדחות את הבקשה נגדה. לטענתה, טענות המשיב 2 כלפיה, נעדרות בסיס עובדתי או משפטי, שכן העלמת כספים מחשבונות המשיבה 1, או הוצאת כספים שלא כדין מחשבונות נאמנות אינה בבחינת רשלנות מקצועית המכוסה בפוליסת האחריות המקצועית.

דיון והכרעה

דין הבקשה נגד המשיבה 1 להידחות בהיעדר יריבות. עיון בהודעה לצדדים שלישיים שהגישו המשיבים נגד מגדל ו - 13 צדדים שלישיים נוספים מעלה, כי הגם שההודעה נשלחה על ידי שני המשיבים יחדיו, הטענות המופנות נגד מגדל, הועלו על ידי המשיב 2 בלבד, מכוח היותו מבוטח במגדל בפוליסת אחריות מקצועית, ולא נטענה בהודעה כל טענה מטעם המשיבה 1 נגד מגדל. משכך, ומשלא נשלחה הודעה נגד מגדל על ידי ניו גלובל, הרי שאין מקום לחיובה בהפקדת ערובה.

דין הבקשה להידחות גם נגד המשיב 2.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בית המשפט " רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע". נוכח ההכרה בזכות הגישה לערכאות שיפוטיות כזכות חוקתית, קבע בית המשפט העליון, כי יש לפרש את התקנה בצורה מצומצמת(רע"א 2808/00 שופר הל בע"מ נגד אורי ניב ואח' פ"ד נד (2) 845 ). בבואו להפעיל את שיקול דעתו, על בית המשפט לבדוק בין היתר, את סיכויי התביעה. תקנה 519 נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע, בפרט כאשר נראה לבית המשפט, שהסיכויים של התובע להצליח קלושים (ע"א 8440/03 בן ציון כהן נ' חיה לחוביץ ואח' בפסקה 13 לפסק דין). בנוסף, על בית המשפט לשקול גם את יכולתו הכלכלית של התובע לשלם את ההוצאות, אם וכאשר תידחה תביעתו.

הנה כי כן, שני שיקולים על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה להורות על הפקדת ערובה : שיקול אחד הוא השיקול בדבר יכולתו של התובע לשלם את ההוצאות בבוא היום היה ותידחה תביעתו, ובהקשר זה, יילקחו בחשבון העובדות הנוגעות לתובע כגון, מצבו הכלכלי, נכסיו, מגוריו בחו"ל וכיוצא באלה; השיקול השני נוגע לסיכויי התביעה, ובעניין זה נקבע, כי ככל שסיכויי התביעה קלושים יותר, כך יטה בית המשפט לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

טענות מגדל באשר למצבו הכלכלי של המשיב 2 נטענו בעלמא, באופן סתמי וללא כל פירוט. לא ניתן ללמוד מהעובדה שקיימת מחלוקת באשר להיעלמותם של כספי תמורת מכירת הנכס נשוא התביעה, אשר טרם התבררו וטרם הוכח כי הכספים התקבלו על ידי המשיב 2 או מצויים בידו, כדי ללמד על מצבו הכלכלי. העובדה כי המשיב 2 הוא שכיר בחברת חשמל, לא זו בלבד שאין בה כדי ללמד על מצב כלכלי קשה המצדיק חיוב בהוצאות, אלא יש בה ללמד דווקא על יכולת כלכלית.

יתירה מזו, גם לו הוכיחה מגדל את התנאי הראשון למתן צו להפקדת ערובה, שעניינו העדר יכולתו של המשיב 2 לפרוע את הוצאותיה במידה שתידחה ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה, הרי שעובדה זו אינה מביאה אוטומטית לקבלת הבקשה. " הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד" ( רע"א 2146/04 מדינת ישראל נגד עיזבון המנוח באסל נעים אברהים).

עיון בטענות המשיב 2 נגד מגדל במסגרת ההודעה לצד שלישי, מעלה, כי עסקינן בתביעה לשיפוי מאת מגדל של כל סכום שייפסק נגדו, ככל שייפסק, בגין נזקים שנגרמו לתובעים בתביעה נגדו, כתוצאה מהתנהלותו המקצועית בניסוח ועריכת ההסכמים לרכישת הנכס נשוא התביעה, וזאת מכוח היותו מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית אותה רכש במגדל. מגדל אינה חולקת על הטענה, כי המשיב 2 היה מבוטח אצלה בביטוח אחריות מקצועית, אלא שטענה, כי מעשיו הנטענים בהליך דנן, אינם בבחינת רשלנות מקצועית המכוסה בפוליסת הביטוח. אין בכך כדי לקבוע כי סיכויי ההודעה קלושים הם. השאלות מה טיב פעולותיו של המשיב 2 במסגרת האירועים נשוא ההליכים דנן, האם הן בבחינת רשלנות מקצועית אם לאו, והאם הן מכוסות בפוליסת הביטוח במקרה זה, אמורות להתברר במהלך ניהול ההליכים, ואולם לא ניתן בשלב זה לקבוע כי סיכויי ההודעה קלושים.

אשר על כן הבקשה נדחית. מ גדל תשלם לשני המשיבים יחד הוצאות ההליך בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ח, 08 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.