הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 21428-05-20

לפני
כבוד ה שופט יונתן אברהם
התובע
עזמי פאר, ת.ז. XXXXXX439
ע"י ב"כ עו"ד יוסי כהן

נ ג ד

הנתבעים

  1. ויסאם איוב, ת.ז. XXXXXX645
  2. חברת מוסך איוב בע"מ, ח.פ 51-4732346
  3. חברת קפה ומאפיית נאדיה בע"מ , ח.פ. 51-4890136

ע"י ב"כ עו"ד האשם דלאשה

החלטה

רקע

בפניי בקשת התובע למתן צו מניעה לפיו ייאסר על הנתבע לבצע העברת זכויות בשני עסקים הרשומים לפי הטענה כחברות, הלא הם המשיבים 2-3.

לטענת התובע בתביעתו, שהגיש בד בבד עם הבקשה לצו מניעה, הוא שותפו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") בשני העסקים הנ"ל מיום הקמתם, והוא מימן את הקמתם יחד עם הנתבע ואף השקיע בהם לאורך השנים כספים רבים. הנתבע מכחיש את הטענות. אציין כבר עתה כי בין התובע לנתבע מתקיימים הליכים משפטיים נוספים בנוגע לנכסים נוספים בתיקים אחרים.

טענות התובע בבקשה

לטענת התובע, ההיכרות עם הנתבע היא משנת 1995. התובע "גידל" את הנתבע בכל היבט אפשרי, תמך בו ולימד אותו את רזי העסקים ונתן בו אמון רב. במסגרת יחסי אמון ששררו ביניהם, הסכים התובע ששתי החברות הנ"ל תירשמנה על שם הנתבע ומחצית הזכויות השייכת לתובע בהם, תהיינה בנאמנות בידי הנתבע.

לאחרונה התגלע סכסוך בין התובע לנתבע בנוגע לדירת מגורים שגם בה יש לתובע זכויות לא רשומות ולהפתעת התובע התכחש הנתבע לזכויותיו כשותף .

עקב הפרת אמון זו במסגרתה גם הגיש הנתבע כנגד התובע תביעת פינוי מהדירה הנ"ל, הגיש התובע את התביעה והבקשה דנן.

לתמיכה בטענותיו של התובע כי הוא שותף במשיבות 2-3, הוא הגיש תצהיר בו הצהיר זאת וכן צירף שני מסמכים הנושאים תאריך 25/01/18 ואשר לטענתו עולה מהם במפורש כי הנתבע מאשר שהתובע הוא שותף בשתי החברות הנ"ל, מחצית בכל אחד מהם. לטענת התובע, הוא והנתבע חתומים על אותם מסמכים וחתימתם אף אושרה על ידי עורך דין איוב קוט .

אשר למאזן הנוחות, טען התובע כי מאזן זה נוטה לטובתו, נוכח העובדה כי הנתבע החל לאחרונה לפעול על מנת לנשל אותו מזכויותיו כשותף בנכסים אחרים וקיים חשש כי הנתבע ימכור את אותם נכסים ואף נטען בפניו על ידי הנתבע שאת הפיצוצייה הוא כבר מכר, טענה שנסתרה בהתבטאות אחרת של הנתבע, משמע, הפיצוצייה טרם נמכרה.

התובע טען כי ככל שלא יינתן צו מניעה, הרי שהנתבע ימכור את העסקים הנ"ל ותביעתו להצהרת בעלות תישאר תיאורטית בלבד.

תשובת הנתבעים

הנתבעים ביקשו לדחות את הבקשה.

לטענתם, נקט התובע חוסר תום לב ואף בשיהוי, שעה שהגיש את הבקשה רק כיום, בעוד שהנתבע מכר את זכויותיו בפיצוצייה לפני כמה חודשים ולתובע היה ידוע על כך לפחות מיום 05/01/20, במסגרת דיון שהתנהל בתיק 74197/12/19. כן טען הנתבע שהתובע העלים מבית המשפט את העובדה שהמוסך, הנתבע 2, נשרף וניזוק קשות וכי הנתבע קיבל פיצוי חלקי ממבטח המוסך וסכום משמעותי של הפיצוי טרם שולם לו. התובע ביקש לעקל את יתרת כספי הביטוח, אולם בקשתו נדחתה על ידי בית משפט השלום וגם ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על ידו, נדחה. התובע לא גילה עובדות אלו בבקשתו.

לגופה של הבקשה טען הנתבע כי הנתבעים 2-3 הינם בבעלותו בלבד, הוא רכש אותם בכוחות עצמו ובעזרת אמו ואף ייסד את הנתבעים 2-3 בעצמו, ללא כל סיוע של התובע.

אשר למסמכים עליהם מסתמך התובע כהסכמים לשותפות משנת 2018, טען הנתבע כי הוא אינו חתום עליהם.

אשר למאזן הנוחות טען הנתבע כי הפיצוצייה נמכרה זה מזמן. באשר למוסך, טען כי יגרם לו נזק רב אם יינתן צו המניעה ולא יועברו אליו כספי הפיצויים שלא שולמו על ידי המבטח, שכן, הוא עצמו מימן בכספו שלו את שיקום המוסך במאות אלפי ש"ח והתחייב התחייבויות כספיות לצורך זה שעליו לעמוד בה ן והוא יוכל לעשות כן אך ורק אם יקבל את יתרת כספי הפיצויים מהמבטח.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 31/05/20, נחקרו התובע והנתבע והמשך הדיון נקבע ליום 08/06/20, על מנת לזמן את עו"ד איוב קוט, אשר שמו מופיע כמי שאישר את חתימות הצדדים על המסמכים משנת 2018 (מהם עולה לכאורה כי הצדדים שותפים בנתבעים 2-3).

במהלך הדיון אף הוצגו בפניי מספר מוצגים וביניהם שני המסמכים משנת 2018 וכן מטעם הנתבעים, פרוטוקול ישיבה מיום 05/01/20 ב- ת.א. 74197/12/19 ותדפיס מידע על פרטי חברה בנוגע לחברת שיווק אלחאלל נצרת והעמקים בע"מ, אשר לפ יו בעלי החברה הנ"ל הינו היאשם פאר (שאינו התובע). כן הוצג לאחר הדיון תמליל שיחה וקלטת שיחה בין הנתבע לעו"ד קוט.

אדון להלן בתנאים הנדרשים למתן צו מניעה, בזיקה לראיות לכאורה שהוצגו בפניי.

ראיות לכאורה

הראיות לכאורה שהציג התובע הינן תצהירו שלו לגבי היותו שותף וכן המוצגים במש/1-במש/2 שהינם ערוכים כשני מכתבים המופנים "לכל מאן דבעי"."הנושא" של כל מסמך הינו שם אחת הנתבעות 2-3 ונאמר ב אותו מסמך כי הבעלים של אותה חברה הם התובע והנתבע וחלקו של כל אחד מהם הינו 50 אחוז מההון.
על כל אחד מהמוצגים הנ"ל מופיעות לכאורה חתימות של התובע והנתבע, המאומתות על ידי עו"ד איוב קוט.

ראיות לכאורה לסתור שהציג הנתבע הינו תצהירו שלו ובו הוא מכחיש את החתימה.

כאמור נחקר בפניי עו"ד איוב קוט ובעדותו עמד באופן נחרץ על כך כי הוא החתים אכן את שני הצדדים על המסמכים הנ"ל.

אין צורך בשלב זה של הדיון לקבוע מסמרות לעניין זה ודי בכך שקיימת בפני בית המשפט גרסה אשר אם ייתן בה בית המשפט אמון בהליך העיקרי ואשר לא הופרכה לחלוטין בשלב זה, יהיה בה כדי לבסס את התובענה.
דומני שתנאי זה מתקיים נוכח עדותו הנחרצת של עו"ד איוב קוט שאיננו צד לדיון שבפניי. מכאן, אדון לגבי כל אחד מן החברות הנ"ל בנפרד.

אשר לפיצוצייה הנ"ל, הציג בפניי הנתבע כנספח א' לתגובתו, חוזה מכר של הפיצוצייה וטען כי התובע ידע על כך במהלך הדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום כבר בחודש 01/2020, שכן, הפיצוצייה נמכרה בחודש 06/2019.

לפי נספח א' הנ"ל, אכן נמכרה הפיצוצייה ביום 10/06/19 למר באסל אסבאניולי בתמורה לתשלום סך של 350,000 ₪ ומע"מ והחזקה בו נמסרה באותו מועד.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 31/05/20, נחקר הנתבע על ידי ב"כ התובע (עמוד 5 שורות 22 ואילך) על כך כי אמר בדיון אחר בין הצדדים שהתקיים ביום 01/03/20, במסגרת בקשה למתן צו עיקול כי "יש לי פיצוצייה שהייתה מחזור 7 מיליון ₪". מכך ביקש ב"כ התובע כי יוסק שהסכם המכר הנ"ל הוא פיקטיבי וכי הפיצוצייה עדיין בבעלותו של הנתבע.

הנתבע בתגובה לשאלות שהופנו אליו, טען כי לא זכר במועד עדותו שהפיצוצייה נמכרה.

סבורני כי בנסיבות הנ"ל, בהם קיימת בפניי ראיה לכאורה למכירת הפיצוצייה, ושעה שלמרות שהתובע ידע על כך לפחות משלב הגשת התשובה בכתב, ולא טרח לצרף לבקשה את הקונה של הפיצוצייה, אין ליתן צו מניעה בעניין זה שכן, ברי כי ככל שנמכרה הפיצוציה יהיה במתן הצו כדי לפגוע בזכויות שרכש הקונה הנ"ל, מבלי שניתנה לו זכות לטעון כנגד מתן הצו. על כן נדחית הבקשה למתן צו בנוגע לפיצוציה/נתבעת 3.

מכאן לעניין המוסך /נתבעת 2 .
קבעתי לעיל כי קיימות ראיות לכאורה לקיומה של שותפות בין הצדדים, אשר למאזן הנוחות ובהיעדר כל ראיה לכאורה לכוונה למכור את המוסך בשלב זה, ראוי כי יינתן צו מניעה אשר יקפיא את מצב הזכויות במוסך.

אשר למחלוקת בנוגע לכספי הפיצוי המגיע מחברת הביטוח בגין השריפה, טען הנתבע כי הוא (להבדיל מהנתבעת 2) מימן את תיקון ושיקום המוסך מן השריפה, ברם לא הציג בעניין זה אסמכתאות כלשהן שתשמשנה ראיה לכאורה שתתמוך לכאורה בטענתו שבתצהירו. אם כן, שעה שקיימות ראיות לכאורה לקיומה של שותפות ובהעדר ראיות לכאורה כי המימון לתיקון המוסך הושג מהתובע עצמו (להבדיל ממימון מחשבון הנתבעת 2), לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת הנתבע שלא להכיל את צו המניעה על כספי הפיצויים המצויים בידי חברת הביטוח ואשר טרם שולמו.

סוף דבר, הבקשה לצו מניעה בנוגע לנתבעת 3 נדחית. הבקשה לצו מניעה בנוגע לנתבעת 2 מתקבלת באופן שנאסר על הנתבעת 2 ו/או הנתבע 1 לבצע דיספוזיציה כלשהי בזכויות בנתבעת 2 או ברכוש ו/או ציוד שלה וכן חל צו המניעה גם על כספים המגיעים לנתבעת 2 ממבטח שביטח אותה בגין השריפה שאירעה בה אלה יעוכבו בשלב זה בידי המבטח אולם הוא יהיה רשאי להעבירם לפיקדון בקופת בית המשפט בתיק זה, ככל שאין המבטח חולק על זכאות הנתבעת 2 לקבלם.

אני מוצא לציין כי בין יתר שיקוליי, לקחתי בחשבון כי תקופת המניעה לא תהיה ארוכה, שכן, בתיק העיקרי הושג הסדר דיוני שיהיה בו כדי לקצר משמעותית את ההכרעה במחלוקת וכבר מונה מומחה לכתב יד על פי אות ו הסדר דיונית.

בנסיבות בהן נתקבלה הבקשה רק באופן חלקי, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' סיוון תש"פ, 22 יוני 2020, בהעדר הצדדים.