הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 12049-01-16

בפני
כבוד השופט הבכיר שאהר אטרש

התובעים:

  1. יובל מידן ת.ז. XXXXX731
  2. נורית מידן ת.ז. XXXXX459

ע"י ב"כ עוה"ד אתי וישניצקי

נגד

הנתבעים:
1. מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר שאשא ואח'
2. ראובן רוברט קרני קריץ ת.ז. XXXXXX886
3. דורין פלורנס קרני 026064683
ע"י ב"כ עוה"ד א. אמיר ואח'

החלטה

1. ביום 6.1.2016 הגישו התובעים כתב תביעה למתן "פס"ד הצהרתי וצו עשה". מכתב התביעה עולה, כי התובעים הם החוכרים של מגרש 106 ביישוב גבעת אלה והנתבעים 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעים") הם החוכרים של המגרש הגובל במגרש התובעים, הידוע כמגרש מס' 105. בסעיף 5 נטען, כי "עניינה של תביעה זו... היא עתירה למתן תוקף של פסק דין לעמדת הנתבעת 1 – רשות מקרקעי ישראל... כפי שהועלתה על הכתב אף במכתב מטעם רמ"י מיום 26.5.15, ולפיה אין במפת הפרצלציה, שהוכנה ע"י רמ"י, לצורכי רישום המגרשים בגבעת אלה, כדי להביא לתזוזה של הגבולות הקיימים במגרש התובעים ".

2. בכתב הגנתה מיום 21.6.2016 עתרה הנתבעת 1 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: " הרשות") לדחיית התביעה, בהדגישה כי מדובר בסכסוך שכנים קלאסי לגבי מיקום הגבול בין חלקותיהם. בסעיף 22 נטען, כי "עמדת הרשות הנה כי 'הגבולות הנכונים' בין המגרשים הם הגבולות הסטטוטוריים בהתאם לתצ"ר, ולשם קביעה זו ממילא אין כל צורך בסעד הצהרתי כלשהו". בסעיף 30 לכתב ההגנה שבה הרשות וטענה, כי "כאמור במכתבה מיום 26.5.2015 קו הגבול בין החלקות הינו בהתאם לתצ"ר".

3. בכתב הגנתם מיום 24.1.2016 טענו הנתבעים, בין היתר, להעדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה היות והמחלוקת שבין התובעים ובין הנתבעים הנה בעניין שימוש במקרקעין, והיא נמצאת בסמכות בית משפט השלום, ואילו המחלוקת בין התובעים ובין הרשות היא מחלוקת מתחום המשפט המנהלי ודינה להתברר כעתירה מינהלית.

4. ביום 8.11.2016 עתרו התובעים לתיקון כתב התביעה "וזאת על דרך של צירוף המבקשים 4 – 3 כתובעים נוספים, והוספת עילות וסעדים, המחייבים אף את צירופם של הנתבעים 5 – 4 לכתב התביעה המקורי כ'בעלי דין דרושים'... ".

בנימוקי הבקשה נטען, כי התיקון כולל הוספת סעד חלופי לפיו ככל והסעד העיקרי – הצהרתי יידחה יתבקש בית המשפט להורות על תיקון מפת התצ"ר לנוכח הפגמים המהותיים שנפלו בעריכתה, בנוסף מתבקשים אף סעדים נלווים של תיקון הרישום בלשכת רישום המקרקעין וכן סימון בשטח של קווי הגבול הנכונים על יסוד מפת התצ"ר המתוקנת.

5. הנתבעים והרשות מתנגדים בתוקף לתיקון כתב התביעה בהדגישם כי התיקון המבוקש אינו נחוץ להכרעה במחלוקות בתיק זה ואינו נובע מכל שינוי בנסיבות או גילוי של עובדות חדשות. עוד נטען, כי הסמכות העניינית לדון בסעד אותו מבקשים התובעים להוסיף הנו בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים.

6. בישיבת קדם המשפט מיום 2.2.2017 חזרו ב"כ הצדדים על עמדותיהם באשר לעניין סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתובענה ובאשר לבקשה לתיקון כתב התביעה. באותה ישיבה החלטתי, כי "בטרם הכרעה בשני העניינים הנ"ל, אני מורה לנתבעת 1 להגיש תצהיר/תעודת עובד ציבור מפורט אודות הליכי התכנון שהובילו בסופו של יום לרישום התצ"ר מושא התובענה, וזאת תוך 45 יום מהיום " (סעיף 3 להחלטה).

7. גם לאחר הגשת "תעודת עובד ציבור" מטעם מר גיל וקנין, מנהל מחלקת מיפוי ומדידות, נותרו הצדדים איתנים בעמדותיהם.

8. לאחר עיון בטיעוני הצדדים במסגרת הבקשות והתגובות השונות באתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת התיקון להתקבל ודין טענת חוסר הסמכות העניינית דחייה.

9. באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט:

א. בסעיף 32 לכתב הגנתה של הרשות נטען, כי "הרשות מודה בסמכותו המקומית והעניינית של בית המשפט הנכבד", אך משום מה הפרקליטות חזרה בה מעמדתה זו והצטרפה לעמדת ב"כ הנתבעים.
ב. כעולה מתעודת עובד הציבור, "התצ"ר הנדונה נרשמה בשנת 2006 ובסמוך לרישומה נרשמו זכויות החכירה של החוכרים בתחום התכנית". עד אז, הצדדים התנהלו הלכה למעשה, כך ניתן להתרשם לכאורה מטיעוניהם, על יסוד גבולות פיזיים מוסכמים. דא עקא, בעקבות פעולות התצ"ר, "נולד" סכסוך גבולות בין הנתבעים ובין התובעים שהתנהל במסגרת תביעה אחרת בבית משפט השלום בעפולה.
ג. במענה לפניות ב"כ התובעים לרשות, הודיעה גב' אסתר שרוני, מרכזת בכירה פרצלציות, אגף בעלות ורישום, במכתבה מיום 26.5.2015 (נספח א' לכתב התביעה) לב"כ התובעים, כי "מבדיקת הטענה והמסמכים לא היתה הזזת הגבולות הקיימים דרומה (הבדיקה נעשתה ע"י מנהל היחידה שהוא גם מודד מוסמך). התצ"ר תואם את הקצאת המינהל".
ד. התובעים סמכו את ידיהם על מכתבה הנ"ל של גב' אסתר שרוני, אך הדבר לא סייע בידם להדוף את תביעת הנתבעים נגדם בבית משפט השלום.
ה. אכן, מכתבה של גב' אסתר שרוני הכניס לכאורה את התובעים למצב לא נוח – מצד אחד , לפי מכתב זה לא הייתה הזזת גבולות והתצ"ר תואם את הקצאת המינהל ומצד שני, פסק דין של בית משפט השלום בעפולה המורה על שינוי מיקום הגבול שעובר בין מגרשם ובין מגרש הנתבעים.
ו. לא זו אף זו, מצאתי טעם רב בטיעוני ב"כ התובעים לפיהם הרשות מתחמקת מהדברים הברורים שנרשמו במכתבה של גב' אסתר שרוני וטוענת בעלמא, כי "הגבולות הנכונים בין המגרשים הם הגבולות הסטטוטוריים בהתאם לתצ"ר, אשר אושרה כדין ונרשמה אצל רשות המקרקעין, וכי לא נחוץ כל סעד הצהרתי לשם קביעה זו" (סעיף 8 לתגובה מטעם המשיבה 1 להודעה מטעם התובעים).
ז. יוצא, כי אין המדובר אך בסכסוך גבולות בין שני שכנים, אלא בסכסוך גבולות הקשור קשר ישיר לביצוע התצ"ר בישוב – תצ"ר שבעקבותיה אין לדעת אם שונו הגבולות בין מגרש התובעים ובין מגרש הנתבעים אם לאו , ואם נפגעו זכויות קנייניות של התובעים. תביעות כגון דא נדונו לא אחת בבית המשפט המחוזי (ראו לדוגמא: ת"א (מחוזי חי') 10041-11-08 הוד בלש נ. לימן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (6.11.2011); ת"א (מחוזי מרכז) 410-03-09 עזרא שררה נ. יאיר מדר (25.12.2011), החלטת השופט (כתוארו אז) זיאד הווארי בת"א (מחוזי נצרת) פלג נ. ולד, החלטה מיום 1.4.2007).
ח. לאור האמור, הנני לקבוע כי בית משפט זה מוסמך לדון בתובענה מבחינה עניינית ולדחות את טענת חוסר הסמכות.

10. באשר לתיקון כתב התביעה:

כידוע, בית המשפט ייעתר ברוחב יד לבקשה לתיקון כתב התביעה לא כל שכן כאשר בקשה כזו מוגשת בשלב מוקדם, כמו במקרה עסקינן. הסעד החלופי המבוקש כמו גם צירוף בעלי הדין הנוספים נעוצרים באותה עילת תביעה, שמקורה בסכסוך גבולות בין מגרשים אגב עריכת מפת התצ"ר על ידי הרשות. משכך, אני מחליט להיעתר לבקשה.

11. לאור כל המקובץ לעיל, אני דוחה את טענת הנתבעים לחוסר סמכות עניינית ומקבל את בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה. על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 10.9.2017.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

12. אני קובע את התיק לקדם משפט ליום 5.11.2017 שעה 10:00.

ניתנה היום, ט' אב תשע"ז, 01 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.