הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 109-09-18

מספר בקשה:11
בפני
כב' השופט זיאד הווארי, סגן נשיא

המבקשת:

מדינת ישראל רשות הפיתוח

נגד

המשיבים:

  1. מחמוד קבלאן
  2. סעיד סמארה

החלטה

בפניי תביעה לביטול רישום הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") כבעלים של 3/16 חלקים בחלקה 30 גוש 18829 ולהחזיר את הרישום באותם חלקים ע"ש רשות הפיתוח. כן מבוקש להורות לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לקיים את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7712/11 באופן שהנתבעת תגיש דיווח על הסכם החליפין שנחתם בין הנתבעת לבין התובע והמנוחים אדיב אבראהים סמארה ז"ל, חנא אבראהים סמארה ז"ל וסלימאן אבראהים סמארה ז"ל (להלן: "המנוחים"), וכן על פסק הדין הנ"ל, כאשר בהצהרה שתוגש לרשויות מיסוי מקרקעין יירשם שמו של התובע בלבד כרוכש הזכויות בשלוש החלקות המפורטות בתביעה. לבסוף מבוקש להורות לנתבעת להמציא את האישורים הדרושים ביחס לשלושת החלקות שפורטו בתביעה.

הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו הכחישה את טענות התובע.

במהלך הדיונים המקדמיים שהתנהלו בתיק, הגישה הנתבעת בקשה להורות לתובע לצרף בעלי דין נדרשים נוספים להליך דנן מאחר והם בעלי זכויות הרשומים בחלקות נשוא המחלוקת. הצדדים הנדרשים הם: חב' הימנותא, קרן קיימת לישראל וכן יורשי המנוחים הנ"ל מכוח היותם צד להסכם החליפין משנת 1960 ולעסקת המכר עם קק"ל בשנת 1966, כאשר המבוקש בתביעה עלול לכאורה לפגוע בזכויותיהם.

התובע התנגד לבקשה בטענה כי התובע הוא ששולט בתביעה ואין לכפות עליו לתקן את התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דינה של בקשת הנתבעת להתקבל בחלקה ואלה נימוקיי:

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 קובע:
"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

ברע"א 2228/15 של בית המשפט העליון ג'.טי.אס פאור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ (ניתן ביום 9/7/2015) נקבע:

"ואכן – קיים בתקנה זו, כפי שפורשה, מימד אינקוויזיטורי מובהק – לא תועלתו ונוחותו של התובע היא העומדת במרכז, אלא יכולתו של בית המשפט לפסוק בפלוגתאות המונחות לפניו (ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבניין, פ"ד לב (1) 59, 61 (1977); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 154 – 153 (מהדורה אחת עשרה, 2013.
22. בגדרי התקנה ישנן מספר חלופות שבהן ניתן לצרף אדם לתובענה. בין היתר נתן מחוקק המשנה סמכות לבית המשפט להורות, גם ביוזמתו הוא, על צירוף אדם לתובענה כתובע או כנתבע, מקום בו שוכנע כי נוכחותו דרושה "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה"".

בענייננו, אין חולק כי בתאריך 30/6/1960 נחתם הסכם חליפין בין הנתבעת לבין התובע ושלושת אחיו המנוחים. על פי הסכם זה התחייבו התובע ואחיו המנוחים להעביר לבעלות הנתבעת 1/3 החלקות 40, 42 בגוש 18859, בתמורה התחייבה הנתבעת להעביר לתובע ואחיו המנוחים שטח כולל של 8660 מ"ר בשלושת החלקות נשוא התביעה. הסכם החליפין אושר בפסק דינו של בית משפט זה בת.א. 1202/04 אשר עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון במסגרת ע"א 7712/11. בית המשפט העליון לא התערב בפסק הדין של בית משפט זה, עם זאת הצדדים קיבלו את המלצתו שניתן לה תוקף של פסק דין, ומפאת חשיבות פסק הדין של בית המשפט העליון, להלן קביעתו:

"לאחר שמיעת הצדדים ושיג ושיח, ובעקבות המלצתנו, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: הערעור יימחק ללא צו להוצאות. המדינה תעביר את החלקות שהתחייבה להעבירן למערער ולמשיבים 2 – 4 (המנוחים – מ.מ.), ישירות על שם המערער, בכפוף להמצאת צוי הירושה של המשיבים הללו, הסכמת היורשים ואישורי מסים, הערעור נמחק בנתון לאמור בלא צו להוצאות.
ניתן היום, ז' בניסן תשע"ג (18.3.13)".

על פי פסק דינו של בית המשפט העליון, על התובע להמציא לנתבעת צו ירושה של המנוחים והסכמת יורשיהם, משנמנע התובע עד כה מלהמציא צווי ירושה של המנוחים או את הסכמת היורשים, נדרש לטעמי לצרפם כנתבעים נוספים בתיק, שכן אי צירופם עלול לפגוע בזכויותיהם. לשיטת התובע מאחר והמנוחים היו צד להליך הקודם והיו גם משיבים בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, מקום בו התביעה הנוכחית באה ליישם כלשונו את פסק הדין של בית המשפט העליון, הם אינם נדרשים כצד להליך הנוכחי, אולם עמדה זו עומדת בניגוד גמור לפסק דינו של בית המשפט העליון אשר התנה את הרישום בהמצאת הסכמת המנוחים או יורשיהם. התנאה זו נועדה לטעמי כדי לוודא כי המנוחים ו/או יורשיהם מסכימים לכל הנטען על ידי התובע ולמפורט בייפוי הכוח הנוטריוני משנת 1988, אשר על פיו העבירו המנוחים ו/או יורשיהם לתובע את חלקיהם בחלקות נשוא התביעה, על כן בהעדר המצאת ההסכמה שלהם, נדרש צירופם כנתבעים נוספים על מנת שבית המשפט יכריע ביעילות ובשלמות בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת.

באשר לצירוף הימנותא וקק"ל, אני מקבל את טענות התובע. התובע לא ערך כל הסכם עם חברות אלה ואין להן כל זיקה לתביעה הנוכחית, על כן צירופן אינו דרוש לצורך הכרעה אמיתית בשאלות השנויות במחלוקת.

בהינתן כל האמור, הנני מורה לתובע להודיע לבית המשפט ולנתבעת לא יאוחר מיום 22/10/19 באם הוא מעוניין להמציא את הסכמות יורשי המנוחים או מעוניין להגיש תביעה מתוקנת לה יצרף את כל יורשי המנוחים כנתבעים נוספים.

למעקב פנימי ליום 22/10/19.

ההוצאות של הליך זה יוכרע בתום הדיון בתיק העיקרי.

המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' תשרי תש"פ, 06 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.