הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ע"ח 4631-01-19

בפני
כב' השופט הבכיר שאהר אטרש

העורר:

עו"ד עירפאן חביבאללה

נגד

המשיבים:

  1. חביב אללה עבד אלקאדר
  2. חביב הכוכב לשיווק בע"מ
  3. מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא השופט נעמן אדריס) בת"פ 5020-02-17 מיום 27.12.2018 לפיה דחה בית המשפט את בקשת עו"ד חביבאללה ערפאן (להלן: "המערער") לשחרורו מייצוג המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים").

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות מס. המערער נטל על עצמו את ייצוגם של המשיבים.

בבקשתו עתר המערער לשחרורו מייצוג המשיבים עקב חוסר שיתוף פעולה מטעם המשיב 1. הוא טען כי קיימת "מחלוקת רצינית בטענות שונות כנגד הח"מ, שלא ניתן לאפשר להמשיך בטיפול וייצוגו בכל התיקים" בנוסף ל"מחלוקת רצינית בכל הקשור לשכ"ט עו"ד". עוד נטען כי "המשיב 1 שחרר את כל התיקים ולקח את כל החומר בכל התיקים ממשרדו של הח"מ וחתם על אישור קבלת כל החומר", ולכן המערער לא יוכל לנהל תיק ההוכחות הקבוע ליום 9.1.2019. ביהמ"ש קמא דחה את הבקשה.

בערעורו חזר המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא והוסיף, כי המשיב 1 הוא קרוב משפחתו, וכי נוצרה מחלוקת בין שתי המשפחות בגין מעשיו של המשיב 1. עוד הוסיף כי מאחר והמשיב 1 לקח את כל החומר, הוא לא יצליח להכין ולנהל את התיק דבר שעלול לגרום עיוות דין למשיבים.

כשאלה מקדמית בדקתי את סמכותו של בית משפט זה לדון בערעור.

הלכה היא כי כל אימת שאין בחוק מתן זכות ערעור הרי שהיא איננה קיימת. בהליך פלילי אין ערעור על החלטות ביניים של בית המשפט, אלא אם כן קיימת בחוק הוראה אחרת (ע"פ 121/88 מדינת ישראל נ' דרוויש, 28.3.1991) .
למעט חריגים שנקבעו בדין - אשר העיקריים שבהם הם החלטה בדבר עיון בחומר חקירה (סעיף 74(ה) ל חוק סדר הדין הפלילי); החלטה בבקשת פסלות שופט (סעיף 77א(ג) ל חוק בתי המשפט וסעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי); החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע העונש ( סעיף 87(ד) ל חוק העונשין); והחלטה בעניין מעצר ותנאי שחרור (סעיף 53 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996) – הכלל הוא כי לא ניתן לערער על החלטות ביניים הניתנות בהליך פלילי.
חריג נוסף לכלל האמור הוא ערעור על החלטה שלא לשחרר סנגור מייצוג, מהטעם שההחלטה פוגעת בסנגור עצמו, להבדיל מפגיעה בנאשם:
"הערעור שבפנינו הינו חריג. מדובר בערעור שהוגש על ידי סניגורים המייצגים נאשם בהליך פלילי. הסניגורים עצמם כמובן שאינם בעלי דין בהליך הפלילי. הם פועלים בו בשם שולחם. בית משפט זה הכיר בזכותו של סניגור שבקשתו להשתחרר מייצוג נדחתה על ידי הערכאה הדיונית להגיש ערעור עצמאי על ההחלטה ( בג"ץ 4689/94 אבי יצחק נ' השופט צמח, פ"ד מח(5) 70 (1994) (להלן – פרשת אבי יצחק)). עם זאת חובה לזכור, כי עסקינן בערעור של הסניגורים בו רשאים הם להציג טענות אך לגבי פגיעה בהם. אין יכולים הם להעלות טענות באשר לפגיעה בנאשם. לעניין זה יש חשיבות, שהרי הנאשם עצמו אינו רשאי להגיש השגה ערעורית נגד החלטה הקובעת מתי תחל שמיעת הראיות ומה יהיה קצב שמיעתו של המשפט ואף לא נגד החלטה שלא לשחרר את הסניגור מייצוגו. החלטה כאמור, ככל שמדובר בנאשם, הינה החלטת ביניים בהליך פלילי שהנאשם יכול להשיג עליה אך בגדר ערעור שיגיש בבוא היום על פסק דינו של בית המשפט, אם בית המשפט יחליט שלא לזכותו"(ע"פ 4865/09 עו"ד אביגדור פלדמן נ' בית המשפט המחוזי תל-אביב,9.7.2009). ההדגשה אינה במקור – ש"א.

במקרה דנן, לא הצביע הסנגור על פגיעה אישית בו. על פי הנטען בערעור, המחלוקת הנטענת בין המערער ובין המשיב 1 ומשפחתו היא מחודש יולי 2018, כך גם המסמך "אישור שחרור תיקים" נחתם על ידי המשיב 1 ביום 18/8/2018. אם הייתה פגיעה במערער היה עליו להגיש את בקשתו לבית משפט קמא בסמוך למועדים הנ"ל ולא ימים ספורים לפני מועד ההוכחות.
7. סעיף 17( א) רישא לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע:

"סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט;...".

בפסיקה נקבע, כי:

"ההוראה שבסעיף 17( א) לחסד"פ הינה הוראה " מיוחדת", שתכליתה היא – בין היתר – להעניק לבית המשפט סמכות של פיקוח על רציפות ועל יציבות בייצוגו של נאשם על-ידי סניגור שקיבל עליו את משימת ההגנה עליו; וזאת – כחלק מן החובה הכללית המוטלת על בית המשפט להבטיח שהגנתו של נאשם לא תתקפח. וכידוע, אחד ממרכיביה של הגנה נאותה הוא שסניגור שהחל בייצוגו של נאשם – ישלימנו; אין קוטעים סניגור במילוי משימת הייצוג אלא ברשותו של בית המשפט, ורשות זאת תינתן אך ורק מקום שיש לכך הצדקה עניינית". (בג"ץ 4689/94 דן אבי יצחק נ' משה וינברג, עמ' 86, 15.11.1994).

בענייננו, הבקשה הוגשה לבית המשפט קמא ביום 27.12.2018, ימים ספורים לפני מועד ההוכחות הקבוע ליום 9.1.2019, ולאור מועדי ההוכחות הקבועים זה מכבר בתיק (16.1.2019, 30.1.2019 ו- 20.2.2019) היעתרות לבקשה עלולה להוביל לפגיעה בהגנתם של המשיבים, כך שאין בנמצא הצדקה עניינית לקבל את בקשת המערער.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ט, 03 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.