הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ה"פ 49519-01-16

לפני כב' השופט הבכיר שאהר אטרש

המבקשים:

  1. זהבה סמירה ת.ז. XXXXXX723
  2. מיכאל סמירה ת.ז. XXXXXX095

ע"י ב"כ עוה"ד שאולי כהן ואח'

נ ג ד

המשיבים:
1. אהרון לוי ת.ז. XXXXXX318
ע"י ב"כ עוה"ד סאמר נג'אר ואח'

2. הדס לוי ת.ז. XXXXX449
.3 נחשון לוי ת.ז. 057 176695
שניהם ע"י ב"כ עוה"ד עירן שושני

החלטה

גב' זהבה סמירה ומר מיכאל סמירה ( להלן: "המבקשים" ( הגישו בקשה לצירופם כתובעים נוספים בהליך דנא ( בקשה 12).

התביעה בתיק דנן הוגשה על ידי מר אהרון לוי ( להלן: "התובע") נגד הנתבעים – ה"ה הדס וטל לוי, למתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי המשכון שנרשם ברשם המשכונות על נחלתו במושב פרזון ( להלן: "המשכון") לטובת הנתבעים בטל ומבוטל .

א. המבקשים הם הזוכים נגד התובע בתיק הוצל"פ 02-XX104-96-5 ( להלן: "תיק ההוצל"פ)
שבמסגרתו הוטל לבקשתם עיקול על כספים אשר התקבלו ממכירת משק חלב ( להלן: "עסקת המכר") שהיה בבעלות התובע. תיק ההוצל"פ מצוי בתיק איחוד של התובע שמספרו 508484-02-16.

ב. התובע הגיש נגד המבקשים המרצת פתיחה ( ה"פ 21091-09-16) בבית משפט השלום בחיפה במטרה לבטל את העיקול הנ"ל.

ג. הנתבעת מס' 1- גב' הדס לוי הגישה במסגרת תיק הוצל"פ 507940-11-16 בקשה לביצוע
המשכון ולהטלת עיקול דחוף על הכספים אשר הועברו לתיק האיחוד מעסקת המכר ( להלן: "תביעת החוב"). רשם ההוצל"פ קיבל את הבקשה והורה על מתן צו עיקול זמני על הכספים, תוך חיוב הנתבעת 1 להעביר את החלטתו לכל הצדדים הרלבנטיים- לרבות המבקשים כאן.

ד. המבקשים טוענים, כי תביעת החוב של הנתבעת 1 כלפי התובע היא שקרית וכי המשכון
שנרשם לטובת הנתבעים נרשם על סמך מסמכים פיקטיביים כחלק ממזימה לשים ידיהם על כספי עסקת המכר המעוקלים בתיק ההוצל"פ.

ה. לדידם של המבקשים, להכרעה בתיק דנא תהיה השפעה מהותית על גורל הכספים המעוכבים בתיק ההוצל"פ . משכך, הם מבקשים לצרפם כתובעים מכח תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") או לחלופין מכח תקנה 24 לתקנות.

התובע מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשים אינם עומדים בתנאי תקנה 21 או בתנאי תקנה 24 לתקנות.

הנתבעים הגישו תגובה מטעמם באיחור. הם מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין מקום לצירוף המבקשים כתובעים נוספים.

תקנה 21 לתקנות קובעת כדלקמן:

"מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד, בין לחוד, ובין לחלופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות, היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".

תקנה זו עוסקת בצירוף תובעים לפני הגשת התביעה. התקנה קובעת שני תנאים הצריכים להתמלא כדי לאפשר צירופם של תובעים אחדים בתובענה אחת: התנאי האחד - הסעד צריך שייתבע בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סידרה אחת של מעשים או של עסקאות. התנאי השני - שאילו הוגשו התובענות בנפרד, היתה מתעוררת בהן לפחות שאלה משפטית או עובדתית משותפת.

תקנה 24 לתקנות קובעת כי:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

מלשונה של תקנה 24 עולה כי היא עוסקת בשני מצבים של החלטה על שינויים בזהותם של בעלי דין לאחר שההליך החל: מחיקת בעלי דין ש"צורפו שלא כהלכה", מחד גיסא, והוספתם של בעלי דין נחוצים, מאידך גיסא. הבקשה עסקינן מתמקדת במצב השני, היינו בצירופם של בעלי דין לתובענה. התקנה קובעת שני תנאים חלופיים לכך. התנאי הראשון הוא "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע"; התנאי השני הוא שנוכחותו דרושה כדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. 

בע"א 94/80 אברהם ברנר נ' פתוח יהודה בע"מ (19.4.84) נקבע כי תנאי לקבלת בקשה לצירוף תובע נוסף על פי תקנה 24 הוא שניתן היה לצרפו כתובע מלכתחילה ( בהתאם להוראות תקנה 21 לתקנות) ושעומדת לו עילת תביעה נגד הנתבעים. הטעם לדרישת קיום עילת תביעה הוא כי אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להידחות על הסף מחמת העדר עילה.

ראו גם: רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד (25.6.07).

בענייננו, המבקשים טוענים שהם זכאים לקבל את כספי עסקת המכר המעוקלים בתיק ההוצל"פ; הנתבעת 1 טוענת ( בתביעת החוב) כי היא זכאית לקבל את כספי עסקת המכר המעוקלים בתיק ההוצל"פ; מנגד התובע טוען כי גם המבקשים וגם הנתבעים אינם זכאים לקבל את הכספים ( ומעלה טענות שונות נגד כל צד- שאינן רלבנטיות להכרעה בבקשה).

המבקשים סבורים כי להכרעה בתיק תהיה השפעה מהותית על גורל הכספים המעוכבים בתיק ההוצל"פ. הם מביעים את חששם כי הצדדים להליך עלולים להגיע ביניהם להסדר אשר יטיב עמם אך יקפח את זכותם. לכן, הם מבקשים לצרפם כתובעים נוספים.

אכן, להכרעה בתיק דנן תהיה השלכה על זכויות המבקשים בכספים המעוקלים ( כך, אם ייקבע כי המשכון נעשה כדין והוא תקף, זכותם של הנתבעים מכח המשכון קודמת לזכות המבקשים בתיק ההוצל"פ), אך למבקשים אין עילת תביעה נגד הנתבעים והם אף לא טענו שיש להם עילה כזו. אמנם, בדומה לתובע גם המבקשים חפצים בביטולו של המשכון בטענה כי הסכם המשכון מזויף, אולם התובע הוא צד להסכם המשכון ולמסמך המבסס את המשכון בעוד שהמבקשים אינם צד לו.

יתירה מזאת, המבקשים לא הצביעו על ראיות קונקרטיות ולא ציינו עובדות שיש בהן להועיל לניהול ההליך דנא. בקשתם נסמכת בעיקרה על השערות והסקת מסקנות לעניין אותנטיות מסמכי המשכון מאמירות ומהתנהלות הצדדים בהליכים אחרים- ולא מידיעה אישית ( ראו: לדוגמא סעיפים 22, 25 לבקשה). אין בכך כדי להפוך את המבקשים לצד שנוכחותו דרושה כדי לאפשר הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה.

סוף דבר, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.