הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ה"פ 12692-05-20

בפני
כבוד ה שופט אשר קולה

המבקשים

  1. מוחמד עפיף אבו ג'והר
  2. מואמן אנואר אבו ג'והר

ע"י ב"כ עו"ד ש. רביב

נגד

המשיבים

  1. חוסיין מוחמד סאלח
  2. אחמד עבד אלרחים סאלח

ע"י ב"כ עו"ד ה. דלאשה

החלטה

המבקשים הגישו את התביעה הנדונה בהליך של המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו להורות על ביטולה של הערת אזהרה, שנרשמה לטובת המשיב 2 ב- 3/16 חלקים בגוש 17471, חלקה 14 מאדמות משהד אשר שטחה הכולל הינו 10,473 מ"ר (להלן: "הקרקע").

בהחלטתי מיום 05.07.20 התבקשו המבקשים, בטרם יוקצה התיק לשופט שידון בו, להגיב לדרישות המשיב 2 להעברת התובענה לפסים של תובענה רגילה.

לאחר עיון בהמרצת הפתיחה בכתב ההגנה מטעם המשיב 2 ובתשובת המבקשים, אני קובע, כי יש להורות על העברת ההליך לתביעה בסדר דין רגיל.

תקנה 258 לתקנות קובעת כדלקמן:
"בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות."
בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 5400/18 דוד מיר נ' עו"ד יעקב מירון (28.01.2019) נקבע, כי עת המדובר בתביעה מורכבת אין מקום לבררה במסגרת המרצת פתיחה:
"הליך מהיר ששמו "המרצת פתיחה" איננו המסגרת המתאימה לבירורה של תביעה מורכבת, ובוודאי שאיננו המסגרת המתאימה לבירורן של טענות תרמית (ראו רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג, [פורסם בנבו] פסקה 3 והאסמכתאות המובאות שם (5.2.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 723-721 (מהדורה שתים עשרה, 2015) (להלן: גורן); וכן יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 100 (מהדורה ששית, שלמה לוין עורך, 1991) (להלן: זוסמן)). אם מסגרת זו תורחב באופן שיאפשר לבעלי הדין לזמן עדים רבים ולהגיש מסמכים רבים, היא תאבד את יעילותה. מאידך, אם מסגרת זו תגביל את בעלי הדין בהשמעת עדים ובהגשת מסמכים בגדרו של תיק מורכב, פסק הדין שיינתן על ידי בית המשפט בסוף היום עלול להיות שגוי והצדק ייפגע."
הליך של המרצת-פתיחה נועד מלכתחילה להתברר על-פי תצהירים ובצורה מקוצרת ולפיכך עניין השמעת עדים במסגרתו טעון נטילת רשות מבית המשפט. לבית המשפט סמכויות רחבות להתיר השמעת עדים במסגרת הדיון בהמרצת-פתיחה, אולם הדבר מסור לשיקול-דעתו (ע"א 163/89 צפר נ' מלמד, פ"ד מג(2) 495, ע"א 59/80 פלדי נ' קופת חולים, פ"ד לה(4) 378). כללים אלה תואמים את הרציונל שביסוד ההליך המתנהל בדרך של המרצת פתיחה והוא בירור עובדתי קצר ומהיר (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 485). כאשר ברור מראש לבית המשפט, שניהול ההליך לא ייעשה על סמך התצהירים, שצורפו לכתבי הטענות, והצדדים ידרשו להגשת ראיות וזימון עדים נוספים, הנטייה תהיה להעביר התובענה להליך רגיל.

מעיון בטענות הצדדים, כמו גם בטענות המבקשים עצמם בהמרצת הפתיחה, עולה שהמדובר בטענות הדורשות בירור עובדתי מורכב ובסוגיות לא מעטות. כך בסעיף 9 להמרצת הפתיחה טוענים המבקשים, כי משביקשו לברר כיצד נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב 2: "באותו מעמד טען המשיב 1 מייד בכי הוא לא מכר את הקרקע למשיב 2, וכי המשיב 2 אינו אלא זייפן שאף בעבר זייף עשרות חתימות של אחרים". בסעיף 10 להמרת הפתיחה טענו המבקשים, כי המסמך על פיו נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב 2 "מתיימר לשאת את חתימת המשיב 1". לחלופין, טענו המבקשים בסעיף 12 להמרצת הפתיחה ל"עסקאות נוגדות". המדובר בטענות, שיצריכו שמיעת עדים ואף ייתכן ותידרש הגשת חוות דעת מומחה לכתבי יד, נוכח טענות הזיוף שכאמור הועלו על ידי המבקשים עצמם.

זאת ועוד, המשיב 2 בכתב התשובה מטעמו טען, כי המבקשים שהינם קרובי משפחה של המשיב 1 רקמו עמו קנוניה על מנת לנשלו מזכויותיו (סע' 3 לכתב התשובה) וכי בכוונתו להגיש תביעה נגדית למתן פסק דין הצהרתי שיקבע שהוא הבעלים של הקרקע. ברי, כי ניהול ההליך כהמרצת פתיחה אינה הדרך המתאימה.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לפסים של סדר דין רגיל המזכירות תעדכן את "סוג ההליך" במערכת נט-המשפט בהתאם.

התובענה תישמע בפני כב' השופטת אילונה לינדנשטראוס.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.
ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.