הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 19

בפני
כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם
כב' השופט ערפאת טאהא
כב' השופטת רננה גלפז מוקדי

המערער

נגד

המשיבה

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בשם המערער: עו"ד עיסאם חכים
בשם המשיבה: עו"ד שאדי אלמאדי

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת ( כב' השופטת אינעאם דחלה-שקראוי) מיום 19.7.2016

פסק דין

כב' השופט ערפאת טאהא
המערער, סוכן ביטוח במקצועו, יליד 17.7.1964, נפגע ביום 15.1.2009 בתאונת דרכים, עת רכב צד ג' התנגש ברכב בו הוא נהג בעוצמה. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח הלאומי כתאונת עבודה, וועדה רפואית שליד המל"ל, ענף נפגעי עבודה, קבעה כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 10%, בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי. עוד קבעה הוועדה הרפואית, כי אין מקום להפעלת תקנה 15 מאחר שהתובע יכול לחזור לעיסוקו כסוכן ביטוח. קביעת המל"ל לעניין שיעור הנכות הרפואית מחייבת את הצדדים, שכן מדובר בקביעה על פי דין כמשמעותה בסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בפסק דינו דן בית המשפט קמא בראשי הנזק השונים להם טען המערער, והעריך את כלל נזקיו בסכום של 102,241 ₪, כאשר מתוך סכום זה נפסק סכום של 50,000 ₪ בגין הפסד השתכרות בעתיד. מהסכום שפסק ניכה בית המשפט קמא סכום של 41,820 ₪, שקיבל המערער מהמוסד לביטוח הלאומי בגין פגיעתו בתאונה, וחייב את המשיבה ביתרה, קרי, בסכום של 60,421 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כמקובל.

בערעור שבפנינו מיקד המערער את טענותיו בראש הנזק שעניינו הפסד השתכרות בעתיד. לטענתו, טעה בית המשפט קמא עת קבע, כי אין לנכות שנותרה לו השלכה תפקודית כלשהי על עיסוקו על אף קביעתו, כי הוא ( המערער) צמצם את שעות עבודתו לאחר ובעקבות התאונה. לשיטת המערער, היה על בית המשפט קמא להעמיד את הנכות התפקודית שממנה הוא סובל על 20% , ועל בסיס נכות זו לגזור את הפסד ההשתכרות בעתיד. הוא הוסיף, כי פסיקת פיצוי בסכום של 50,000 ₪ בגין הפסד השתכרות בעתיד בנסיבות אלה חורגת במידה ניכרת מן הסכומים שבתי המשפט נוהגים לפסוק בגין פגיעות מעין אלה, ועל כן יש להתערב בגובה הפיצוי שנפסק בראש נזק זה.

המשיבה טענה מנגד, כי הסכומים שפסק בית המשפט קמא הם סבירים ואין כל מקום להתערב בהם. לשיטתה, בחלק מראשי הנזק אף היטיב בית המשפט קמא עם המערער ופסק לו סכומים נכבדים, מבלי שעמדה בפניו ראיה כלשהי התומכת בטענות התובע לנזק כלשהו שנגרם. כך למשל, בית המשפט קמא פסק למערער פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עזרת הזולת וסכום של 5,000 ₪ בגין הוצאות, על אף שהמערער חזר לעיסוקו כרגיל כחודשיים וחצי לאחר התאונה, מבלי שהוכיח כי נגרמו לו נזקים אלה. לעניין הנכות התפקודית והפיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד הפנתה המשיבה להלכה הפסוקה שלפיה קביעת שיעור הנכות התפקודית כמו גם קביעת הפסדי ההשתכרות הם נושאים שבליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, כאשר התערבות ערכאת הערעור בנושאים אלה תיעשה במשורה ובמקרים של טעות בולטת או סטייה מההלכות המקובלות. לטענתה, במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות ערכאת הערעור.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינתי בכלל המסמכים שהוגשו על ידם, מצאתי כי יש מקום להתערב בסכום שנפסק בגין הפסד השתכרות בעתיד. אכן, הכלל הוא שהתערבות ערכאת הערעור בקביעת שיעור הנכות התפקודית והפסדי ההשתכרות תיעשה במשורה ובמקרים חריגים. ברם, בענייננו, בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לגובה הנכות הרפואית שנותרה למערער ולעובדה שמדובר בנכות אורתופדית בצוואר שיש בה כדי להגביל במידה מסוימת את תפקודו של המערער בעבודתו בתור סוכן ביטוח. בית המשפט קמא אף לא נתן ביטוי הולם לקביעה כי לאחר התאונה ובעקבותיה צמצם המערער את שעות עבודתו במשרד, כאשר לפני התאונה הוא עבד כ- 9.30 שעות ביום ואילו לאחר התאונה הוא עובד כ- 6 שעות בלבד ביום.

לאור כל האמור, ובהתחשב בהכנסתו של המערער לפני התאונה, הכנסתו לאחר התאונה, גילו, הנכות הרפואית ממנה הוא סובל וכלל נסיבות המקרה, אציע לחבריי להעלות את הסכום שפסק בית המשפט קמא בראש הנזק שעניינו הפסד השתכרות בעתיד בסכום של 20,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ.
כן אציע לחבריי לחייב את המשיבה בהוצאות המערער בערעור בסכום של 10,000 ₪.

ערפאת טאהא, שופט

כב' הנשיא ד"ר אברהם אברהם: אני מסכים.

ד"ר אברהם אברהם, נשיא
כב' השופטת רננה גלפז מוקדי: אני מסכימה.

רננה גלפז מוקדי, שופטת

הוחלט אפוא, פה אחד, כאמור בחוות דעתו של כב' השופט טאהא.4
ניתן היום, כ"א טבת תשע"ז, 19 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

ד"ר אברהם אברהם, נשיא

ערפאת טאהא, שופט

רננה גלפז מוקדי, שופטת