הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 50127-08-21

בפני
כבוד ה שופט ערפאת טאהא

המבקשת

אימפוטק פור יו בע"מ

נגד

המשיבים

  1. טים6טק
  2. אהוד דהן

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת שאדן נאשף- אבו אחמד) מיום 18.7.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני.

רקע

1. המבקשת היא חברה בע"מ העוסקת בתחום פיתוח מוצרים חדשניים ומסחר (להלן: " המבקשת"). בבעלות המבקשת סימן מסחר רשום מיום 16.5.2017 בשם מותג BabyBeep מס' 294467 מסוג 9, שתיאורו "מכשירים אלקטרוניים ותוכנות (אפליקציות) לאיתור ילדים ברכב ושידור אותו לנהג הרכב" (להלן: "המותג"). המשיבה 1 היא חברה העוסקת ביבוא, שיווק ומכירה של מכשיר או אפליקציה לאיתור ילדים ברכב תחת שם המותג Baby Beep (להלן: " המשיבה"). המשיב 2 הוא בעל רוב המניות במשיבה ומשמש כמנכ"ל בה.

2. ביום 28.6.2021 הגישה המבקשת נגד המשיבים תביעה לבית המשפט קמא, בגדרה עתרה למתן צו מניעה קבוע נגד המשיבים להימנע מהפרת זכויותיה במותג, לרבות צו איסור ייבוא, שיווק, פרסום מכשירים או מוצרים שיש בהם כדי להפר זכויות המבקשת בסימן המסחר הרשום. עוד עתרה המבקשת לסעד כספי וצו למתן חשבונות. ביום 29.6.2021 הגישה המבקשת בקשה למתן צווי מניעה זמניים נגד המשיבים במעמד צד אחד שיאסרו על המשיבים לייבא, לפרסם, למכור או להציע למכירה כל מוצר הנושא את הלוגו או צירוף המילים Baby Beep; צווי עיקול שונים וצו האוסר על המשיבים המשך ניהול אתר אינטרנט בכתובת Baby Beep בישראל . בית המשפט קמא לא נעתר לבקשה במעמד צד אחד וקבע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים. ביום 5.7.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים, וביום 18.7.2021 ניתנה החלטת בית המשפט קמא שבגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צווי מניעה זמניים.

3. המבקשת מאנה להשלים עם החלטת בית המשפט קמא, ומכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי. לטענת המבקשת, שגה בית המשפט קמא שעה שנמנע ממתן צו מניעה זמני לטובתה, אף שעלה בידיה להוכיח כי בידיה עילת תביעה טובה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה באופן ברור. לשיטתה, שגה בית המשפט קמא שעה שקבע כי המבקשת השתהתה בהגשת הבקשה לצו מניעה זמני. ב עניין זה נטען, כי נקודת הזמן אותה קבע בית המשפט קמא, קרי מועד דחיית בקשת המשיבה לרישום סימן המסחר אצל רשם סימני המסחר מיום 27.5.2021, אינה רלוונטית לענייננו, כך שאין בעצם דחיית הבקשה על ידי הרשם, הניתנת לערעור, כדי להקים עילת תביעה. נטען, כי המבקשת ניסתה לתקשר עם המשיבים ולבקש מהם להימנע מהפרת סימן המסחר הרשום של המבקשת, אך העדר כתובת רשומה של המשיבה 2 מנעה המצאת המכתב ים האמורים, דבר אשר גרם לשיהוי קל בהגשת התביעה. על כן נטען, כי נקלע בית המשפט קמא לכלל שגגה שעה שראה בשיהוי המזערי בהגשת התביעה שנבע מקשיים באיתור כתובתה הרשמית של המשיבה, כשיקול מכריע או בעל חשיבות רבה המצדיק דחיית הבקשה לצו מניעה זמני.

4. המבקשת המשיכה וטענה, כי שגה בית המשפט קמא עת ייחס משקל מכריע לטענה בדבר חוסר ניקיון כפיים, וזאת ביחס למכתבים שנשלחו בשמה על ידי עו"ד ערן כהן-ציון אשר טיפ ל בעניין רישום המותג כסימן מסחר. נטען, כי לעניין המכ תב לרשם סימני המסחר מיום 4.6.2017 ממנו עולה כי אין להעניק הגנה ממשית על "שם" המותג המורכב מהמילים Baby ו- Beep, שכן מדובר במילים גנריות שההגנה עליהן היא מינורית, הרי שמכתב זה אינו רלוונטי לתביעה בבית המשפט קמא שעניינה הפרת סימן מסחר. נטען, כי טיעונים מעין אלה אמורים להתברר בפני הרשם לסימני מסחר, לו מוקנית הסמכות והידע להכריע בסוגיה. עוד נטען, כי המבקשת לא היתה ערה לקיומו של מכתב זה שנמצא בידי עוה"ד כהן אשר טיפל ברישום המותג, והמכתב הובא לעיונה במסגרת ההליך קמא. המבקשת המשיכה וטענה, כי שגה בית המשפט קמא שעה שנכנס לניתוח סוגיית ההפרה בשלב מקדמי של ההליך ובטרם נשמעו ראיות בעניין. נטען, כי לא היה מקום בשלב מקדמי של ההליך לנתח את המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין ההכרעה בקיומה של הפרה, או בקיומה של אפשרות הטעיית ציבור הצרכנים. נטען, כי ניתוח זה מקומו לאחר שמיעת הראיות בתיק, והיה על בית המשפט קמא להסתפק בבחינת קיומה לכאורה של עילת תביעה של המבקשת שהוכחה כקיימת.

דיון והכרעה

4. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, בהחלטת בית המשפט קמא ובפרוטוקול הדיון מיום 5.7.2021, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא קבלת תשובה מטעת המשיבים, וזאת בגדרה של תקנה 138(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

5. כידוע, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעדים זמניים מצומצמת. ברגיל , ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע למתן סעדים זמניים, והתערבות זו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 5290/08 עמליה הורוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (1.7.2008); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.1997); ורע"א 3741/17 מרום נ' חוף לבנון בע"מ וההפניות שם (14.6.2017)). מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים יוצאי דופן המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בהחלטה המורה על אי-מתן צו מניעה זמני. החלטת בית המשפט קמא ניתנה לאחר ששמע את הצדדים ואת טענותיהם, ובחן את מכלול השיקולים הרלבנטיים לצורך הכרעה בשאלה אם יש מקום למתן צו מניעה זמני בהתאם למבחנים שקבעה הפסיקה. לא מצאתי בבקשה על שלל הטענות הפורטות בה נימוקים המצדיקים התערבות חריגה בהחלטת בית המשפט קמא, ולא מצאתי בהחלטה טעות ביישום הדין המצדיקה התערבות ערכאת הערעור. כמו כן לא מצאתי כי אי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית המשפט קמא ואי מתן הצו הזמני יגרום למבקש ת נזק בלתי הפיך המצדיק התערבות בהחלטה.

6. אף לגופו של עניין לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. אין חולק כי לטובת המבקשת רשום סימן מסחר על שם המותג BabyBeep. יחד עם זאת, אין באמור כדי להוות טעם מספיק למתן צו מניעה זמני נגד מתחרה שלכאורה מפר את הסימן המסחרי הרשום. בפסיקה נקבע, כי "קיומו של סימן מסחר איננו מבטיח, מניה וביה, מתן צו מניעה זמני בידי בעל הסימן, כאשר ליריבו עומדות לכאורה טענות הגנה מספקות מפני מתן הסעד הזמני המבוקש" (רע"א 4158/08 מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה (9.12.2010)) (להלן: " עניין מעדני הצפון"). בענייננו, בצדק קבע בית המשפט קמא כי ממכלול הנסיבות של התיק דנא, לא עלה בידי המבקשת להוכיח קיומה של עילה המצדיקה מתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לעשות שימוש במוצר שלה, כפי שיפורט להלן.

7. בכל הנוגע לטענה שלפיה נמנע בית המשפט קמא ממתן צו מניעה זמני מחמת השיהוי בהגשת התביעה, הרי ניתן לראות בסעיף 18 להחלטת בית המשפט קמא, כי חרף המשקל הממשי שניתן להעניק לשיקול מעין דא המצדיק במקרים מסוימים דחיית הבקשה מטעם זה בלבד, נמנע בית המשפט קמא מדחיית בקשת המבקשת לצו מניע ה זמני מטעם זה. בית המשפט נתן לשיקול זה משקל יחסי יחד עם כלל השיקולים והנימוקים שפורטו כדבעי בהחלטתו. בנוסף, בית המשפט קמא קבע עובדתית כי ניתן היה לאתר את המשיבה ולתקשר איתה כפי שעלה מחומר הראיות שהונח בפניו, וזאת בניגוד לטענות המבקשת. עסקינן בקביעה עובדתית שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה.

8. זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת המבקשת שלפיה קביעות בית המשפט קמא בכל הנוגע להפרת סימן המסחר מוקדמות לשלב הזה של הדיון. לא אחת נקבע בפסיקה, כי "אין גם מניעה שטענות הצדדים באשר לתוקפו של סימן המסחר, או היקף ההגנה עליו – תיבחנה, במקרים המתאימים, כבר בשלב של הדיון בבקשה לסעד זמני " (עניין מעדני הצפון לעיל והאסמכתאות שם). בענייננו, המבקשת טענה כי המשיבה מפרה את סימן המבחר שלה " בכתיבה ובלוגו" (ש' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 5.7.2021 בבית המשפט קמא). לעניין זה, בצדק העניק בית המשפט קמא משקל בכורה למכתב שנשלח על ידי עו"ד כהן לרשם סימני המסחר מיום 4.6.2017, ממנו עלה כי לטענת המבקשת עצמה אין חשיבות לצירוף המילים בשם המותג עצמו, מאחר שעסקינן בשם גינרי. מכתב זה אשר יצ א בשמה ותחת ידיה של המבקשת פועל לרעתה, ויש בו כדי להקטין את סיכויי תביעתה כפי שהחכים בית המשפט קמא לקבוע. על כן, בצדק עמד בית המשפט קמא באריכות על המבחנים שנקבעו בפסיקה בתביעות העוסקות בהפרת סימני מסחר כבר בשלב המקדמי של ההליך, ובכך לא נפל כל פסול בהחלטתו.

9. אשר למאזן הנוחות, עסקינן בתביעה המבוססת על פיצוי כספי, ולא ייגרם נזק בלתי הפיך מאי-מתן הצו המבוקש. הן המבקשת והן המשיבים נמנעו מלצרף ראיות בבית המשפט קמא בכל הנוגע להיקף המכירות שלהן, ונראה לכאורה כי כפות המאזניים בעניין זה מעוינות. ברם, נוכח השיהוי שדבק בבקשה, חוסר ניקיון הכפיים של המבקשת שהעלימה את המכתב מיום 4.6.2017 וסיכויי התביעה עליהם עמד בית המשפט, הכף נוטה לטובת המשיבים ולטובת דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.

10. סוף דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ב, 11 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.