הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 49772-06-19

בפני
כבוד ה שופטת תמר נסים שי

המבקשת

פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ

נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעפולה (כב' ס. הנשיא השופטת יפעת מישורי) מיום 22.5.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסילוק תביעת המשיב נגדה על הסף.

כרקע להחלטה ובתמצית, יצוין כי לבית המשפט קמא הוגשה ביום 11.11.18 תביעת שיבוב על ידי המוסד לביטוח לאומי (ולהלן: "המל"ל") כנגד המבקשת, וזאת בגין תגמולים בסך של כמיליון ₪ אותם שילם וישלם למר דרבקין ויטלי (ולהלן: "הניזוק") שנפגע בתאונה ביום 13.11.17. נטען כי התאונה ארעה במהלך עבודתו בחצרי המבקשת, בהיותו מועסק על ידי חברה קבלנית. המבקשת הגישה כתב הגנה, ובד בבד גם בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף. בבקשה טענה כי יש לסלק את התביעה מכמה טעמים, בהם כי במסגרת הליכי פירוק שהתנהלו בעניינה (במסגרת תיק פר"ק 15346-08-12) נקבע בהסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט של פר"ק כי יימחקו כל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגדה, בין היתר לגבי כל מקרה שקרה לפני 1.11.12 (המועד הקובע ולהלן כך). עוד טענה להתיישנות התביעה, לשיהוי בהגשתה, להיעדר יריבות, אי צירוף חוות דעת רפואית וחוות דעת אקטוארית.

לאחר השלמת סבב תגובות, החליט בית המשפט קמא לדחות את הבקשה, תוך קביעה כי התביעה הוגשה בתוך התקופה הרלוונטית ובטרם התיישנה. אשר ליתר הטענות, נקבע כי אין באלה כדי להצדיק דחיית התביעה בשלב זה, וכי הטענות טעונות בירור עובדתי מתאים. זו ההחלטה מושא הבקשה שלפניי.

המבקשת מעלה בבקשה שלפניי שלל טענות. הרלוונטית בהן לטעמי, כפי שיובהר להלן, הינה טענתה כי שגה בית המשפט קמא בהחלטתו שלא לדחות את התביעה כנגדה חרף הסדר הנושים שאושר בתיק הפר"ק. לטענתה, כאמור, התאונה בעטיה הוגשה תובענה זו אירעה טרם המועד הקובע, ולפיכך, בהתאם להסדר הנושים שאושר, דין התביעה כנגדה להידחות. לטעמה של המבקשת אין המדובר בטיעון המצריך בירור עובדתי, אלא מקרה בו יש להורות על הסילוק באופן מידי כפי שנתבקש. המבקשת מוסיפה, כי טענת המשיב לפיה לא ידע שהמבקשת הינה חברה בפירוק אינה יכולה לעמוד מהטעם שלא נתמכה בתצהיר, וממילא, כזרוע של המדינה, הוא אינו יכול להסתמך על טענה כי לא ידע על צו שפורסם בהתאם להוראות בית המשפט ודיני פירוק חברות. לכל היותר יכול היה המשיב לבקש לתבוע את מבטחת המבקשת (הראל חברה לביטוח), ואולם גם טענה זו לא היה מנוס מלדחות, שכן למעשה התביעה כנגד המבטחת התיישנה.

המבקשת העלתה טענות נוספות, בהן כי שגה בית המשפט קמא משלא דחה את התביעה בהיעדר חוות דעת רפואית (לשיטתה אין די בזו של המל"ל). גם טענה זו, אינה מצריכה בירור עובדתי. גם חוו"ד אקטוארית לא צורפה להוכחת התשלום, ואף בכך חסרה התביעה.
עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא כשלא דחה את התביעה מהטעם שהוגשה בשיהוי ניכר. כאמור, בשל הליכי הפר"ק כל מנהליה ועובדיה של המבקשת אינם עובדים עוד בשירותה ויש חשש אמתי כי בטווח של למעלה מ – 7 שנים ממועד האירוע, לא יעלה בידה לאתר את כל המידע הדרוש לצורך הגנתה. יתרה מכך, התנהלות המל"ל מלמדת כי ויתר על זכותו.
עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא קיבל את טענת המבקשת לפיה היא הייתה המעבידה של הנפגע, ומכאן שהמל"ל אינו רשאי לתובעה מכוח הוראת סע' 328 לחוק הביטוח הלאומי.

המל"ל מצדו עותר לדחות את הבקשה. לטענתו, המבקשת לא צירפה את ההחלטות השיפוטיות הנדרשות על מנת לבסס טענתה ביחס להקפאת ההליכים. יתרה מכך, כאשר נבחנה טענתה, התברר כי ביום 8.8.12 ניתן צו להקפאת הליכים למשך 30 יום. אף שניתן להאריך צו כאמור, הרי שניתן לעשות כן למשך 3 חודשים בכל פעם, ומאז ניתן חלפו כבר כ- 83 חודשים. על המבקשת היה לכל הפחות לצרף אסמכתא למצב העניינים העדכני. זאת ועוד, המבקשת טוענת כי הניזוק תבע אותה בבית משפט השלום בנצרת. מדובר בהליך המתנהל עד היום, ללא שהועלתה בו הטענה כי המבקשת נתונה תחת צו להקפאת הליכים.
לעניין טענות המבקשת בדבר התיישנות ושיהוי – כפי שקבע בית המשפט קמא, התביעה טרם התיישנה. יתרה מכך, היא אינה מתיישנת כלפי המל"ל שכן אודות ההליכים בין הניזוק למבקשת נודע לו רק במועד הגשת הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ומשכך, מרוץ ההתיישנות החל רק במועד זה. כך אף יש לדחות את הטענה ביחס לשיהוי הנטען, אותו יש להוכיח בראיות ממשיות שלא הובאו בעניין זה.
גם את יתר הטענות יש לדחות. התביעה כנגד המבטחת טרם התיישנה וזאת מכוח הוראת סע' 70 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א 1981. כמו כן, בהתאם להוראת סע' 69 לחוק חוזה הביטוח, מבוטח שהינו תאגיד שניתן עליו צו פירוק, יהא רשאי צד ג' לתבוע את המבטח בגין חוב המבוטח כלפיו. למל"ל נודע לראשונה על זהות המבטחת רק בתשובת המבקשת לתגובתו לסילוק התביעה.
טענת המבקשת להיותה מעביד טעונה אף היא דחייה, שכן המבקשת לא היא שנשאה בתשלום דמי הביטוח הלאומי של הניזוק. אף לא היה מקום לדחיית התביעה בשל אי צירוף חוו"ד רפואית או אקטוארית. המל"ל עתר להכיר בפרוטוקול הוועדה כחוות דעת, וככל שבקשתו תידחה יעתור לתיקון התביעה. לעניין חווה"ד האקטוארי ת – צור ף פירוט תשלומים ששולמו לנפגע כראיה. משכך, אין כל צורך בחוות דעת.

בתשובתה לתגובה ציינה המבקשת כי אין מקום לקבל את הטענות כנגד תוקפו של צו הקפאת ההליכים. לעניין ההליך הנוסף שהוגש מטעמו של הניזוק, הרי שהמבקשת דווקא התגוננה בטענה כי ניתן צו הקפאת הליכים בעניינה. באותו עניין אף נתבעה חברת הביטוח שאיננה צד להליכים אלה, ולכן התביעה עודנה מתנהלת. באשר לצו הקפאת ההליכים הוסיפה, כי במסגרת הצו מונה לחברה נאמן לניהול ענייניה, וביום 18.10.12 נחתם הסדר נושים לפיו, בין היתר, נושים שהגישו תביעות חוב עד לתאריך הקובע, קרי מועד הקפאת ההליכים יוכלו לקבל פיצוי בהתאם למנגנון שבהסדר הנושים. כל מי שלא הגיש תביעה עד למועד זה, לא יוכל עוד להגיש תביעה. ביום 29.10.12 ניתנה החלטת בית המשפט של פר"ק, במסגרתה ניתן תוקף של פסק דין להסדר הנושים. ההסדר אושר גם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ופורסם ברשומות.
לגופו של עניין, המל"ל ידע על צו הקפאת ההליכים. תביעה זו הינה אחת מיני מספר תביעות שהגיש המל"ל כנגד המבקשת לפיצוי מכוח סע' 328 לחוק הביטוח הלאומי, בגין סכומים ששילם וישלם לניזוקים. לא ניתן לקבל את הטענות כאילו שכח או לא ידע במקרה זה על צו הקפאת ההליכים. המבקשת אף צירפה החלטה שניתנה על ידי בית המשפט של פר"ק ביחס לניזוק נוסף, לפיה ההליכים כנגד המבקשת מוקפאים וכי ניתן לנהל את התביעה כנגד חברת הביטוח.
המבקשת שבה על טענתה ביחס לשיהוי הניכר בהגשת התביעה והנזקים הנגרמים בעטיו, ההתיישנות כנגד המבטחת ויתר טענותיה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר שניתנה להם הזכות להודיע עמדתם לעניין הפעלת סמכותו של בית משפט זה לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו הוגש ערעור על פיה ולקבל את הערעור באופן חלקי.

בפתח הדברים אומר, כי מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה התביעה טרם התיישנה, בשים לב להגשתה יומיים לפי תום תקופת ההתיישנות. קיים קושי אף לקבל את טענת המבקשת לעניין השיהוי, שכן זו נטענה באורח כללי וסתמי ללא מתן פירוט קונקרטי ביחס לנזק הראייתי שנגרם לה, אם בכלל, זאת בעיקר נוכח קיומו של הליך נוסף המתנהל בעניינו של הניזוק בבית משפט השלום בנצרת. ואולם, אבהיר מיד כי אין בכך כדי לקבוע מסמרות ביחס להכרעה סופית בנקודה זו, ונכון עשה בית המשפט קמא כאשר קבע כי הטענה טעונה בירור לגופה. קביעה זו כוחה יפה אף לשאלת היות המבקשת בבחינת מעביד ושאלת ההתיישנות בעניינה של מי שכלל אינה בעלת דין בהליך קמא - המבטחת.

על אף האמור, בפי המבקשת טענה נוספת כבדת משקל שמחייבת הכרעה כבר בשלב זה של ההליך – טענתה בדבר הסדר הנושים שערכה במסגרת הקפאת ההליכים, המונע נקיטת הליכים נוספים כלפיה.

בסע' 7 להסדר הנושים, המצוי תחת הכותרת "תביעות חוב בגין חובות עבר" נקבע כי "כל חובות החברה, שאינם כלולים במסגרת החובות לנושים, יהיו בטלים ומבוטלים ולא תהא לכל מי שינקוט בהליכים כלשהם למימושם לאחר היום הקובע כל זכות תביעה ו/או דרישה כלפי החברה". "חוב עבר" כהגדרתו בהסדר הינו "כל חובות החברה מכל מין וסוג שהוא, שעילתם עד למועד הקפאת ההליכים, ביום 08.08.2012; לרבות בגין כל טענה ו/או תביעה.. כספית או אחרת, קצובה או בלתי קצובה, בין אם הוגשה תביעת חוב בגינן ובין אם לאו, לרבות תביעות חוזיות, נזיקיות.." .

במצב עניינים זה, נוכח מועד התאונה, לכאורה מנוע המל"ל מנקיטת הליך כלשהו כלפי המבקשת וממילא בתגובתו, אין בפיו התייחסות עניינית לנקודה זו למעט הטענה כי לא הומצאו לו כלל המסמכים. חרף זאת, נאמר "לכאורה", שכן עניין זה צריך שיוכרע על ידי בית המשפט קמא בשים לב לצורך לבחון האם חוב המל"ל הינו כלל "חוב בר תביעה" בהליך הפר"ק, אפשר שאף על דרך של הפניית הצדדים ליטול רשות מתיק הפר"ק לצורך המשך ניהול (כפי שנעשה בעניין אחר כמובא על ידי המבקשת).

התיק אם כן יושב לבית המשפט קמא להכרעה בנקודה זו.

המל"ל יישא בהוצאות המבקשת בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.