הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 38777-09-19

בפני
כבוד ה שופטת תמר נסים שי

מבקשים

איוב אבו חלא

נגד

משיבים

  1. בית החולים לגליל המערבי
  2. מדינת ישראל

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת ב. לכמן) מיום 23.7.19 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על פסילת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט או לחילופין למנות מומחה אחר תחתיו.

2. בתמצית אציין כי עסקינן בתביעה כספית לפיצוי בגין נזק גוף שארע למבקש, כך לטענתו, בגין טיפול רפואי רשלני שקיבל מידי המשיב 1. התביעה נתמכה בחוות דעת רפואית וכך אף ההגנה ובית המשפט קמא מינה מומחה מטעמו (פרופ' פרויד). לאחר חקירת המומחה הגיש המבקש את בקשתו הנ"ל וזו נדחתה על ידי בית המשפט קמא.

3. בהחלטה קבע בית המשפט קמא כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הציג טעם אשר יצדיק את פסילת המומחה. נקבע כי לא נמצא כל בסיס ולו קל, לחשש לעיוות דין העלול להיגרם לתובע, למשוא פנים או לפגם בחווה"ד. טענות המבקש בדבר העדר תשתית מספקת לחווה"ד נטענו בעלמא ומכל מקום שמורה לו הזכות לתקוף את חווה"ד בסיכומים שיגיש. כך אף לגבי הסתירות הנטענות וקביעות המומחה. אף בהן אין כדי להצדיק פסילת ו. בית המשפט הוסיף וציין כי הוא אינו כבול לחוות הדעת וזו, כידוע, משמשת רק כראיה במסגרת כלל הראיות המובאות בפניו. עוד הפנה בית המשפט קמא לעיתוי בהגשת הבקשה (לאחר החקירה) שאף הוא לא שימש לה חיזוק, כאשר נראה כי הסיבה היחידה לבקשה הנה חוסר שביעות רצון מקביעות המומחה ומסקנותיו.
גם את הבקשה למינוי מומחה נוסף דחה בית המשפט קמא משלא מצא כי לא ניתן יהיה להכריע על בסיס חווה"ד.

4. על החלטה זו מבקש המבקש להתיר לו לערער. המבקש טוען כי בית המשפט שגה בקביעתו כי אין מקום לפסול את המומחה, שכן המומחה לא פעל לקבל תשתית עובדתית מספקת והתייחס לטיפול הרשלני שקיבל התובע כטיפול לגי טימי. לטענת המבקש, ניתן היה להתרשם כי המומחה נוטה בצורה קיצונית לטובת המשיבים. כך למשל , כאשר הביע עמדתו כי כירורג כללי יכול לטפל בילוד בן יומו כאשר אין בנמצא מומחה בתחום כירורגיית ילדים. המבקש מוסיף כי מדברי המומחה בחקירתו עולות המסקנות כי ניתן היה להעביר את התובע לבית חולים שיש בו כירורג ילדים , וכי התובע היה זקוק לניתוח ולא לחוקן בריום. המומחה חרג מסמכותו בחוות הדעת כאשר נתן לגיטימציה לכשלים בטיפול , אף שלא עבד מעולם בבית חולים שאין בו מחלקת כירורגיית ילדים. עוד הצביע על סתירות שונות (לשיטתו) במסקנות המומחה .
המבקש מוסיף כי מדובר במקרה שלא תהא לבית המשפט אפשרות להגיע לחקר האמת ללא מינוי של מומחה נוסף, ושלמומחה קושי טבעי למתוח ביקורת על מנהל מחלקה בבית חולים אחר.

5. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובהחלטת בית משפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה איננה מצריכה תשובה וכי דינה להידחות מיד, בגדר תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

6. כידוע, על דרך הכלל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית שעניינן בסדרי דין ודיני ראיות (ראה למשל רע"א 1077/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 26.6.2012)) ומקרה זה אינו בא בגדר המקרים בהם ראוי לעשות כן.

7. לגופו של עניין, הלכה היא שלא על נקלה יוחלט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. פסילת חוות דעת כאמור שמורה למקרים קיצוניים בלבד בהם נפלה בה פגם היורד לשורשה ושיש בו כדי לגרום לצדדים עיוות דין (רע"א 8152/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (10.2.19)). חזקה כי מומחה שמונה ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה. על בעל דין המבקש לסתור חזקה זו להוכיח קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים שמשפיע על חוות דעת המומחה (ראה רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 19.1.14)).

8. בעניין שלפניי, לאחר שעיינתי בתיק וכפי שקבע בית המשפט קמא, המבקש אינו מצביע פגם כלשהו שנפל בחווה"ד אשר מלמד על עיוות דין שנגרם לו. העדר הסכמות עם המומחה ומחלוקת עם המסקנות שהסיק כעולה מליבת הבקשה שלפניי , אין בה כדי לסתור את חזקת המקצועיות ואף אין בה כדי לבסס צורך במינוי מומחה נוסף.

9. מכל מקום, כפי שכבר נקבע בפסיקה, הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור על החלטת ביניים שכן דחייתה אינה יוצרת מצב בלתי הפיך ולא עלול להתנהל בגינה הליך מורכב באופן שגוי. שמורה למבקש, בסופו של יום, ככל שיסבור כי קופח בפסק הדין וכי קיפוח זה קשור לדחיית בקשה זו, לטעון לכך בערעור שיגיש (רע"א 6751/15 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (מיום 1.2.16)).

10. הבקשה אם כן, נדחית. משלא נדרשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.