הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 26

בפני כב' הנשיא אברהם אברהם
העותרת
עורי דין לקיום מנהל תקין (580591899)
על ידי ב"כ עו"ד נידאל חאיק ומועתז עדוי

נגד

המשיבים
1. המועצה המקומית כפר כמא
על ידי ב"כ עו"ד מרגלית בוטרמן
2. מדינת ישראל – משרד הפנים
על ידי עו"ד יערה לב
3. נאצ'ו נאתכו, עו"ד
על ידי עו"ד יעקב מלכא

פסק דין

  1. המשיב 3 (להלן גם "המשיב") הוא אחיינו של ראש המועצה המקומית, המשיבה 1 (להלן גם "המועצה"). המועצה שכרה את שירותיו כיועץ משפטי חיצוני. העתירה שלפניי מבקשת לבטל את ההתקשרות, בשל ניגוד העניינים בו מצוי המשיב, משום קרבתו המשפחתית לראש המועצה.
  2. בשנת 2009 שכרה המועצה את שירותיו של המשיב כיועץ משפטי חיצוני, לתקופה בת שש שנים. בשנת 2013 נבחר דודו לראשות המועצה. שנתיים אחר כך, בשנת 2015, ובעת שדודו של המשיב מכהן כראש המועצה, שבה האחרונה ושכרה את שירותיו המשפטיים לתקופה נוספת של שש שנים.
  3. סמוך לפני הגשתה של העתירה גילתה העותרת את קרבתו המשפחתית של המשיב לראש המועצה, ומכאן עתירתה כאמור.
  4. העותרת משתיתה את עתירתה על האיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים ברשויות המנהל. היא סבורה כי המשיב מצוי במצב שכזה. לכך היא מוסיפה את חשיבות תפקידו כיועץ משפטי של המועצה, חשיבות עצמאותו במילוי התפקיד, והקשר ההדוק שבין היועץ המשפטי לבין ראש המועצה בעבודה השוטפת, ומכאן החומרה היתרה של מצב ניגוד העניינים.
  5. בתשובתם לעתירה טוענים המועצה והמשיב, כי לא מתקיים ניגוד עניינים לפי משמעו בדין. הם טוענים כי מבקר הפנים של המועצה בחן את הדבר בשעתו, ולא מצא כי בַּקשר המשפחתי בין ראש המועצה למשיב יש משום ניגוד עניינים. המשיב 2 (להלן גם "משרד הפנים") קיבל בשעתו את חוות הדעת של מבקר הפנים, ולא ביקש להפסיק את ההתקשרות. המועצה גם ביקשה וקיבלה חוות דעת משפטית מעורך דין חיצוני, שחיווה אף הוא את דעתו, כי אין ניגוד עניינים בהתקשרות עם המשיב.
  6. לטענות אלה מוסיפים המועצה והמשיב, כי סעיף 103א של צו המועצות המקומיות (א) (להלן "צו המועצות המקומיות"), האוסר על התקשרות עם קרוב משפחה, אינו כולל את הקשר המשפחתי שבין דוד לאחיין בהגדרת "קרוב משפחה", ללמדך כי גם מחוקק המשנה סבר כי אין ניגוד עניינים בקשר המשפחתי מהסוג המדובר.
  7. לכך מוסיפים המועצה והמשיב, כי סעיף 107 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 (להלן "צו קבלת עובדים") אוסר על העסקת קרוב משפחה, ובהגדרת התיבה "קרוב משפחה" שבסעיף 106 לצו נכללים גם יחסי דוד ואחיין. אלא שצו זה חל על העסקת עובד פנימי של המועצה, בעוד שבמקרה שלפנינו עסקינן ביועץ משפטי חיצוני, ועליו חל סעיף 103א לצו המועצות המקומיות כאמור מעלה. מכאן מבקשים המועצה והמשיב ללמוד, כי מחוקק המשנה ערך הבחנה בין עובד פנימי של המועצה, שם קרבה משפחתית בין דוד ואחיין היא אסורה, לבין עובד חיצוני (כמו במקרה שלפנינו), שההתקשרות עמו מותרת גם אם הוא אחיינו של ראש המועצה.
  8. אדן נוסף במסד המשפטי עליו מבקשים המועצה והמשיב להישען, הוא סעיף 16 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים מספר 2/2014 (להלן "חוזר המנכ"ל"), האוסר על ניגוד עניינים בהעסקת יועץ משפטי חיצוני, אך אינו מציין קרבת משפחה ככזו היוצרת ניגוד עניינים.

לבסוף מפנים המועצה והמשיב לחוזר מנכ"ל מס' 2/2011, שאינו מונה קרבה בין דוד לאחיין כקרבה היוצרת ניגוד עניינים.
9. לטיעון המשפטי שנפרש עתה מוסיפים המועצה והמשיב, כי הניסיון עם המשיב בכעשר שנות השירות המשפטי שניתן על ידו הוכיח, כי הוא נוהג בלא שתהא לקרבה המשפחתית כל השפעה על עבודתו. מכל מקום, לצד היועץ המשפטי פועלים במועצה שומרי סף נוספים, כגון הגזבר ומבקר הפנים, ואם היה ליקוי בעבודת המשיב, ליקוי שמקורו בניגוד העניינים הנטען, הם היו מתריעים על כך. והנה לאורך כל השנים בהן הוא מתפקד כיועץ משפטי, איש לא בא בטענות על עבודתו של המשיב, ללמדך כי אין הוא פועל בניגוד עניינים, כך המשיב והמועצה.
10. ועוד טוענים המועצה והמשיב, כי המועצה אוטונומית בבחירת היועץ המשפטי החיצוני שלה, ועל בית המשפט להימנע מלהתערב בשיקול דעתה; לכך הם מוסיפים טענות של חוסר תום לב מצד העותרת, כיוון שלא הזכירה את אורך תקופת שירותו של המשיב עבור המועצה, ואת הציטוטים החלקיים שלה מפסקי הדין, ובכך יש משום הטעיה של בית המשפט; טענה נוספת של השניים מכוונת לשיהוי בהגשת העתירה, שכן המשיב פועל כיועץ משפטי כארבע וחצי שנים מאז נבחר דודו לראשות המועצה, והעתירה לא הוגשה כי אם עתה; לבסוף טוענים המועצה והמשיב כנגד זכות העמידה של העותרת.
11. המשיב 2, משרד הפנים, תומך בביטול ההתקשרות עם המשיב, משום ניגוד העניינים, ומן הטעמים שהטעימה העותרת.
12. להשלמת התמונה אוסיף, כי בתחילת ההתדיינות בעתירה הועלתה האפשרות לפנות לוועדה לניגוד עניינים. בעקבות כך הוריתי למועצה לפנות לוועדה, והפניה אכן נעשתה, והוועדה חיוותה את דעתה כי המשיב פועל במצב של ניגוד עניינים אסור. אלא שלאחר קבלת חוות הדעת התכנסה המועצה והחליטה כי אין היא מקבלת את חוות הדעת, והותירה את ההתקשרות עם המשיב על כנה.
דיון והכרעה
13. "כלל יסוד הוא בשיטתנו המשפטית, כי אסור לו לעובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים " (בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקוה נ' עיריית פתח תקוה, פ"ד לד(2) 566, 569 (1980)). כלל זה נמנה עם "עקרונות היסוד של השיטה ממנו נגזרות הוראות חרותות". וכדברי כב' השופט מ' חשין בבג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6) 117, 149 (2002):
"ההלכה האוסרת ניגוד עניינים מושרשת עמוק בשיטת המשפט בישראל, והיא מכללי הצדק הטבעי שלא נוכל בלעדיהם. ההלכה הוכרזה כעקרון-יסוד "...המצוי בהיכלם של עקרונות היסוד של השיטה" (בג"ץ 595/89 שמעון נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים [27], בעמ' 413), וכהלכה שהיא "...מן הראשונות במלכות בתורת ה מנהל הציבורי בישראל..." (בג"ץ 6499/99 המפד"ל – המפלגה הדתית הלאומית נ' הרב בן-עזרא [28], בעמ' 618). נְטָעָהּ במשפטנו השופט ברק בבג"ץ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח -תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה (פרשת סיעת "הליכוד" [29]), ומאז אין חיינו חיים בלעדיה. דומה שאין צורך כי נאריך בפרטי ההלכה, והרי כל קטן נושא אותה עמו בצקלון שעל שכם. עיקר בהלכה הוא, כידוע, שאסור הוא איש הציבור המחזיק בשררה ובשלטון להיקלע למצב של ניגוד עניינים: ניגוד עניינים בין עניין ציבורי שהופקד בידו לבין עניין אחר: עניין אישי או עניין שיש לו בתוקף תפקיד ציבורי אחר שהוא מחזיק בו. האינטרס האישי או האינטרס הציבורי האחר יכולים שיערפלו את מחשבתו הנקייה של איש הציבור – מחשבה האמורה להטביע עצמה אך באינטרס שהוא מופקד על קידומו – יַסְטוּ אותו מדרך הישר וירחיקו את לבו מן העיקר שהוא חייב בו. אם בהשפעות חיצוניות יעשה, ייפגם אמון הציבור בו, ועל-כן אסור הוא איש הציבור להימצא במצב שבו יילכד בצבת של ניגוד אינטרסים. ראו עוד: בג"ץ 1100/95 קאסוטו נ' ראש עיריית ירושלים [30]; ע"א 6763/98 כרמי נ' מדינת ישראל [31]; בג"ץ 7279/98 ח"כ שריד נ' ממשלת ישראל (פרשת שריד [32]). "
14. על רקע הדברים הללו אנו באים לבחון את השאלה, האם הקרבה המשפחתית בין ראש המועצה ובין אחיינו, המשיב, יוצרת מצב של ניגוד עניינים אם לאו. כפי שיכולנו לראות, המועצה והמשיב מבקשים לשכנע, כי מדברי החקיקה שנדרשו לכך יש ללמוד, כי לא מתקיים במקרה שלפנינו מצב של ניגוד עניינים.
דעתי שלי שונה היא. בטרם אפנה לדברי החקיקה אליהם מכוונים המועצה והמשיב אומר, כי עניין לנו בשאלה פרשנית, ואת מלאכת הפרשנות יש לעשות על רקע החשיבות הרבה הנודעת לעקרון ההימנעות ממצב של ניגוד עניינים במשפט המנהלי. מחשיבותו של העיקרון גַזרה ההלכה הפסוקה כלל פרשני (בבג"ץ פריד נ' טל (22.08.94) ) לאמור:
"המדובר ב"עקרון יסוד אוניברסלי, "המרחף" מעל כל דברי החקיקה הרלבנטיים, ואין מפעילים לגביו את הכלל שיש ללמוד דבר משתיקת המחוקק."
מלים אחרות, אם מָנָה המחוקק שורה של יחסים ככאלה היוצרים מצב של ניגוד עניינים, אין בכך כדי להסיק כי יחסים שלא נמנו על ידו, הוכרו ככאלה שאינם יוצרים מצב של ניגוד עניינים אסור.
15. ומן הכלל – אל דברי החקיקה עליהם נסמכים המועצה והמשיב. בתמצית אזכיר, כי סעיף 103א לצו קבלת עובדים אוסר על התקשרות עם "קרוב", כאשר יחסי דוד ואחיין אינם נזכרים בהגדרת "קרוב". מאידך, סעיף 107 לצו קבלת עובדים אוסר על העסקת "קרוב", ויחסי דוד ואחיין נכללו בהגדרה שבסעיף 106 לצו. כפי שראינו, לטעם המועצה והמשיב, צו קבלת עובדים לא חל על המשיב, כיוון שאין הוא עובד פנימי של המועצה; לטעמם חל על ההתקשרות עמו צו המועצות המקומיות, ובצו זה אין איסור על התקשרות עם דוד או אחיין. מכלל ההן שבסעיף 107, ומשתיקתו של סעיף 103א, הם מבקשים ללמוד, כי מתקינו של סעיף 103א התכוון, בשתיקתו, כי יחסי דוד-אחיין אינם יוצרים מצב של ניגוד עניינים בהתקשרות עם יועץ משפטי חיצוני.
16. ובכן ראשית אומר, כי אין אני משוכנע שצו קבלת עובדים אינו חל על התקשרות עם יועץ משפטי חיצוני (ראו למשל הגדרתו של "עובד" בסעיף 106 לצו, הכוללת גם עובד "על פי חוזה מיוחד"). אלא שגם אם אניח, לטובת המועצה והמשיב, כי הצו אינו חל על התקשרות עם יועץ משפטי חיצוני, משתיקתו של סעיף 103א לעומת האיסור שבסעיף 107 אינני נכון ללמוד את אשר מבקשים המועצה והמשיב ללמוד, כאילו סעיף 103א התכוון להתיר התקשרות עם אחיינו של ראש הרשות.
צו קבלת עובדים מתמקד בנושא המסוים של העסקת עובדים, בעוד שהצו האחר הוא כללי, ואינו עוסק רק בעובדים או אנשי מקצוע עמם מתקשרת מועצה מקומית בהסכם, כי אם בהתקשרות בכל נושא שהוא, כגון התקשרות לצורך ביצוע עבודה קבלנית וכיו"ב. אפשר שמשום כלליותה של הוראה זו, המתייחסת כאמור לכל סוגי ההתקשרויות, ביקש מחוקק המשנה שלא להחמיר בהגדרת "קרוב", כפי שהחמיר צו קבלת עובדים. אלא שבעשותו כן הוא לא התכוון לומר שכל התקשרות עם מי שלא נכלל בהגדרת "קרוב", לעולם לא תיצור מצב של ניגוד עניינים. כאן יחול הכלל הפרשני, לפיו אין ללמוד משתיקת המחוקק היתר לקיומו של מצב ניגוד עניינים. אכן, סעיף 103א לצו המועצות המקומיות אוסר על התקשרות עם מי שנכלל בהגדרת "קרוב משפחה" ("בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות"). אלא שמאיסור קטיגורי זה אין ללמוד, כי מחוקק המשנה התכוון להתיר התקשרות עם קרוב משפחה שאינו נמנה על הגדרה זו בכל סוגי ההתקשרויות, יהיו מאפייניהן אשר יהיו. משתיקתו של המחוקק אין ללמוד, כי התקשרות עם אחיין/דוד אינה יוצרת מצב של ניגוד עניינים. כאשר אין קביעה של מחוקק המשנה, המתירה במפורש העסקה בקרבה משפחתית נתונה, אין ליחס לו כוונה כאילו בשתיקתו הוא התכוון להתיר התקשרות בכל קשר משפחתי שלא נכלל בהגדרה. את קשרי המשפחה האחרים, אלו שאינם נזכרים בהגדרה שבסעיף 103א הנ"ל, יש לבחון כפי שבוחנים קיומו של ניגוד עניינים כאשר אין התייחסות מפורשת של המחוקק, משמע לפי מאפייני הקשר שבין איש המועצה ובין המועמד להתקשרות, מאפייני קשרי העבודה העתידים להתקיים בין איש המועצה לבין המועמד להתקשרות, טיבו של התפקיד אותו ימלא קרוב המשפחה, ועוד כיו"ב נסיבות, העשויות להשליך על המסקנה בדבר קיומו או העדרו של ניגוד עניינים.
מן המקובץ אנו באים לכך, שמהוראותיהם של סעיפים 103א ו-107 לצווים הנ"ל אין ללמוד על קיומו או העדרו של ניגוד עניינים במקרה שלפנינו.
17. אדן נוסף במסד המשפטי עליו מבקשים המועצה והמשיב להישען מהווים חוזרי המנכ"ל 2/2011 ו-2/2014, שאינם כוללים קרבת משפחה ככזו היוצרת ניגוד עניינים. לא אכביר מילים על השלכתם של חוזרי המנכ"ל על ענייננו. די כי אומר, שהדברים שפרשתי אודות פרשנותם של סעיפים 103א ו-107 לצווים הנ"ל יפים, ואולי ביתר שאת, לחוזרי המנכ"ל, הנופלים מהם בכוחם התחיקתי. אם משתיקתו של מחוקק המשנה לא למדנו על קיומו או העדרו של ניגוד עניינים, מקל וחומר לא נוכל ללמוד כך מחוזרי המנכ"ל. לא אוכל לומר, כי בשתיקתו התכוון המנכ"ל להתיר העסקה של קרוב משפחה בכל מקרה ומקרה, בלא שייבחן טיב הקשר, מאפייני העבודה המשותפת עם קרוב המשפחה, ושאר נסיבות כאמור.
18. טוענים עוד המשיב והמועצה, כי בעת שנשכרו שירותיו של המשיב, חיווה מבקר הפנים את דעתו, כי לא מתקיים ניגוד עניינים. חוות דעת של עורך דין חיצוני שנשכר לשם כך הצטרפה למסקנה זו. משרד הפנים קיבל בשעתו לידיו את חוות הדעת של מבקר הפנים, ולא ביקש להפסיק את ההתקשרות. מכל אלה יש ללמוד, כי לא מתקיים ניגוד עניינים, כך המשיב והמועצה.
ובכן, בכל הדברים הללו שטוענים השניים אין כדי להשליך על קיומו או העדרו של ניגוד עניינים. גם אם חיוו מבקר הפנים ועורך דין חיצוני את דעתם, דעה זו אינה מחייבת את בית המשפט. גם הימנעותו של משרד הפנים בשעתו מפעולה להפסקת ההתקשרות עם המשיב אינה עשויה להשליך על שאלת קיומו או העדרו של ניגוד עניינים, הנתונה כאמור להכרעת בית המשפט, מה גם שמאז שינה המשרד את טעמו, ועתה הוא תומך בעמדת העותרת.
19. ועוד טוענים המשיב והמועצה, כי עשר השנים בהן עושה המשיב כיועץ משפטי של המועצה הוכיחו כי עבודתו אינה מושפעת מן הקרבה המשפחתית. טענה זו איני יכול לקבל. ראשית, לא הוכח בפניי בכל דרך שהיא, כי לקרבה המשפחתית לא היתה כל השפעה על עבודתו של המשיב כיועץ משפטי במהלך עשר השנים בהן הוא יעץ למועצה. שנית, גם אם עשה המשיב את עבודתו נאמנה, אין בכך כדי לומר שלא מתקיים ניגוד עניינים. אפילו היו המשיב והמועצה מוכיחים כי המשיב פעל ללא רבב, אין בכך כדי להוכיח כי הוא פעל בלא השפעה, ואין בכך כדי לומר, כי גם בעתיד תגבר יושרתו המקצועית והאישית על ההשפעה של הקרבה המשפחתית.
20. טענה נלווית לטענה האחרונה בפי המשיב והמועצה, ולפיה – לבד מן המשיב מצויים במועצה שומרי סף נוספים, כגון המבקר הפנימי, גזבר המועצה ועוד. בכך ביקשו השניים לומר, כי אף אם מתקיים מצב של ניגוד עניינים אצל המשיב כיועץ משפטי, שומרי הסף האחרים עשויים למנוע השפעה רעה של הקשר המשפחתי על השירות המשפטי שנותן המשיב.
גם טענה זו אין בידי לקבל. לכל אחד מבעלי התפקיד הללו חשיבות משלו בשמירת הסף. כולם יחדיו בונים את הפסיפס, המגן על ניקיון פעילותה של הרשות המקומית, כל אחד לפי עיסוקו, כל אחד לפי תחום התמחותו. אין לוותר על האחד, רק משום קיומו של האחר.
21. המשיב והמועצה טוענים עוד, כי המועצה אוטונומית להחליט עם מי תתקשר. טענה זו מבקשת לומר, כי שיקול הדעת בהתקשרות הוא של המועצה, ולכך אני מסכים. אלא ששיקול דעת זה נתון לביקורת שיפוטית, שהרי על המועצה לנהוג על פי כללי המשפט המנהלי, ובכלל זה עליה להימנע מניגוד עניינים.
22. לצד כלל הטענות הללו שטחו המשיב והמועצה טענות סף אחדות, וגם בהן לא מצאתי ממש.
הם טוענים כי העותרת לא נהגה בתום לב, כיוון שלא ציינה כמה שנים מכהן המשיב כיועץ משפטי, לא דייקה בציטוט מפסקי דין, וכד'. טענה זו אין בידי לקבל. גם אם הושמטה עובדה זו, וגם אם הציטוטים היו מגמתיים (ואינני סבור כי הם אכן היו כאלה), העתירה פרשה תמונה מפורטת מאוד של העובדות הצריכות לעניין, ולא היה בכל התיאור שבה בעתירה, ובטענות של נציגי העותרת במהלך ההתדיינות, משום הטעיה כלשהי של בית המשפט. לא יכולתי לראות, על כן, כל חוסר תום לב מצד העותרת.
המשיב והמועצה טוענים עוד, כי העותרת השתהתה בהגשת עתירתה, שכן ההתקשרות עם המשיב נעשתה שנים אחדות לפני ההגשה. וגם טענה זו איני מקבל. העותרת הגישה את העתירה מיד לאחר שנודע לה, מחקירה ודרישה שעשתה, כי המשיב הוא קרוב משפחתו של ראש המועצה.
23. טענה אחרונה של המשיב והמועצה אליה אדרש, מכוונת לזכות העמידה של העותרת. ובכן לעותרת זכות להגיש את עתירתה, בהיותה עמותה של משפטנים, שחרתו על דגלם אכיפה של כללי המנהל התקין וטוהר המידות בשירות הציבורי בכלל, ואצל הרשויות המקומיות בפרט. ככאלה הם מקדישים מזמנם ומרצם על מנת לסקור את פעילותן של רשויות מקומיות במחוז, ולא אחת הם מאתרים כשל זה או אחר, מנסים לתקנו בכוחותיהם, ולעיתים פונים לבית המשפט כאשר הם רואים בכך צורך, וכך נעשה במקרה שלפנינו. זכות עמידה בהחלט נתונה להם להגיש עתירה זו.
24. לאחר שניתנה הדעת על כל טענותיהם של המועצה והמשיב, אנו פונים עתה לשאלה גופה, משמע האם במקרה שלפנינו מתקיים מצב של ניגוד עניינים בהתקשרות שבין המשיב ובין ראש המועצה, כאשר המשיב הוא אחיינו של ראש המועצה.
25. על מנת ליתן מענה לשאלה זו יש לראות, ראש לכול, את מאפייניו של התפקיד בו אוחז המשיב, כיועצה המשפטי של המועצה-המשיבה. על מהות עבודתו נוכל ללמוד מחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975, שבסעיף 5א שבו מציין:
"יועץ משפטי יעניק ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית ולוועדותיה, לראש הרשות ולסגן ראש הרשות שלו הואצלו סמכויות לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, ולעובדי הרשות, בכל ענין הדרוש למילוי תפקידי הרשות לפי כל דין; כן יחווה היועץ המשפטי את דעתו לפי פניית חבר מועצת הרשות, אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות ואין במתן חוות הדעת כדי להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים."
תפקיד היועץ המשפטי הוא בעל חשיבות רבה ברשות מקומית, לא כל שכן במועצה מקומית שאינה גדולה, דוגמת המועצה-המשיבה. על הרשות המקומית לפעול על פי חיווי הדעה של היועץ המשפטי. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"ץ 5277/07 מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים (20.06.2007) לאמור:
"... נציגיו של היועץ המשפטי לממשלה - ובהם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות - פועלים בשמו, וחוות-דעתם בדבר המצב המשפטי הקיים מחייבת את הרשויות כל עוד בית-המשפט לא פסק אחרת באותו עניין (ראו: דברי השופט ד' דורנר בבג"ץ 4247/97 סיעת מרץ במועצת עיריית ירושלים ואח' נ' השר לענייני דתות ואח', פ"ד פ"ד נב(5) 241, 277 והאסמכתאות המובאות שם). "
לחוות דעתו של היועץ המשפטי מעמד רם בכל הנוגע לפעילותה השוטפת של הרשות, ומכאן חשיבות תפקידו כאחד משומרי הסף המרכזיים של הרשות המקומית, אלו הפועלים להבטיח התנהלות חוקית של הרשות, שמירה על טוהר המידות והמנהל התקין בכל פעולה שלה.
על מנת למלא תפקיד זה כדבעי, על היועץ המשפטי של הרשות המקומית לנהוג בעצמאות מלאה, משמע באי תלות מכל סוג ומין במי מעובדי הרשות, ובכלל זה ראש הרשות. על היועץ המשפטי "לגלות עצמאות מקצועית, ואין עליו, בעניין תוכן חוות הדעת המשפטית, מרות אחרת זולת מרות החוק" (בג"ץ 3180/94 דורון נ' מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון, פ"ד מח(4) 733 (1994)). תפקידו אינו להכשיר את מעשיה של הרשות, לא כל שכן לרצותה. עליו לעשות על מנת לוודא פעולה חוקית, תקינה ונקיה מכל רבב של הרשות המקומית.
26. בשל מאפיינים אלה של תפקיד היועץ המשפטי של הרשות, ובמרכזם אי התלות שלו במי מאנשי הרשות המקומית, לא כל שכן ראש הרשות, מתחייבת ההימנעות מהימצאותו של היועץ המשפטי של הרשות במצב של ניגוד עניינים. את בחינת קיומו של ניגוד עניינים יש לעשות בהקפדה יתרה, כפי שנגזר מתפקידו הרם ומחשיבות עצמאותו של היועץ המשפטי לרשות.
27. מכאן אנו באים לשאלה המרכזית, משמע האם יש בידי אחיינו של ראש רשות מקומית לשמש כיועץ המשפטי של הרשות, בלא שיימצא במצב של ניגוד עניינים, כזה העשוי להשליך על עצמאותו? ובכן לטעמי הדבר איננו בגדר אפשר. מאפייני עבודתו של היועץ המשפטי מחייבים, כפי שפרשנו מעלה, עצמאות מוחלטת מכל השפעה זרה. הקרבה המשפחתית לראש הרשות עשויה, לטעמי, להביא את המשיב לידי כך שעצמאותו תיפגם. הוא עשוי לעוץ עצה לא נכונה, ובלבד שזו תישא חן בעיני דודו, ראש הרשות. הוא עשוי שלא למצוא את הכוחות הצריכים על מנת לסרב לדודו, אם יבקש הדוד לאשר ככשרה פעולה זו או אחרת של הרשות, גם אם אין היא תקינה או חוקית. הקשר המשפחתי עשוי לצקת לתוך שיקוליו של היועץ המשפטי תכנים זרים, שאין עליו להביאם בחשבון בבואו לחוות דעה משפטית בשאלה שתונח על שולחנו.
28. המסקנה המתבקשת מן האמור: בשל ניגוד העניינים בו מצוי המשיב, לא היה מקום להתקשרותו עם המועצה, ומשהתקשרה עמו בהסכם, אין עוד להמשיך את ההתקשרות, משמע יש להפסיקה.
29. סוף דבר:
אני מורה על ביטול ההתקשרות בין המשיב למועצה. פועל יוצא מכך, אני אוסר על המשך ההתקשרות עם המשיב כיועץ משפטי של המועצה.
על מנת ליתן בידי המועצה לשכור שירותים של יועץ משפטי חליפי, האיסור ייכנס לתוקף בתוך 60 יום מהיום.
המועצה והמשיב ישלמו לעותרת שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ כל אחד (סה"כ 15,000 ₪). החיוב אינו יחד ולחוד.

ניתן היום, כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.