הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 65266-06-18

בפני
כבוד ה שופט ערפאת טאהא

המבקשים

1.פואז מוחמד
2.פואז קופטאן
ע"י ב"כ עו"ד סאלח מרזוק

נגד

המשיבה

מועצה מקומית עילבון רשויות מקומיות 500205307
ע"י ב"כ עו"ד לואי זרייק

פסק דין

1. ביום 26.2.2019, ניתן על ידי פסק דין (להלן: "פסק הדין הראשון"), בעקבות הגשת בקשת אישור הסתלקות מהתביעה לפי סעיף 16 לחוק תביעות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). במסגרת פסק הדין, אישרתי את הסתלקות המבקשים מבקשתם לאישור תביעתם כתביעה ייצוגי ת. בנוסף, הוריתי לצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין פסיקת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם.

2. ביום 12.3.2019, הגישו המבקשים את סיכומיהם, בעוד שה משיבה, בניגוד להחלטתי בפסק הדין הראשון וחרף הארכת המועד שניתנה לה לבקשתה ביום 15.4.2019 , טרם הגישה סיכומיה בעניין. אשר על כן, פסק דין זה נסמך על סיכומי המבקשים בלבד.

3. לטענת המבקשים, בקשתם לאישור התביעה כייצוגית, תרמה להפחתת תעריפי הוצאות הגביה. לטענתם, תביעתם הייצוגית נמצאה כמוצדקת והניבה תועלת לתושבי המשיבה ועשויה אף להניב תועלת עתידית לתושבים. תועלת זו, תתבטא בחיסכון של מאות אלפי ₪ בכספי תושבה המשיבה. לטענתם, אופי התביעה, אשר עסקה בגביית סכומים שלא כדין, דורש מיומנות מיוחדת לצורך גיבוש והכנת התביעה לרבות איסוף חומר רלוונטי. עוד נטען, כי יש לראות בהפחתת ההוצאות מטעם המשיבה כהודעת חדילה. לטענתם, ישנו קשר סיבתי בין פנייתם למשיבה והגשת התביעה הייצוגית לבין הפחתת סכומי ההוצאות המירביות המוטלות על תושבי המשיבה. לטענתם, התביעה השיגה את תכלית הפיצוי וההרתעה, ובכלל זאת, נטען כי גמול המבקשים ושכר טרחה לבא כוחם הינו מניע לגיטימי ומוכר בהליך התביעה הייצוגית.

4. עוד נטען, כי המבקשים ובאי כוחם נטלו על עצמם מידת טרחה והשקעה גבוהה בעת הגשת התובענה וניהול ההליך המשפטי דנן. נטען, כי המבקשים ובאי כוחם שמו כנגד עיניהם את האינטרס הכללי של חברי הקבוצה והתעקשו לקבל פיצוי לכלל חבריה בנוסף לסעד של הפסקת גביית ההוצאות המירביות. לטענתם, יש לשקול את עניין התועלת העתידית בנפרד מן השיקול של התמריץ להגשת התובענה, קרי, המדובר בתועלות מצטברות ולא חופפות. לטענתם, עצם זהותה של המשיבה מטילה עליה אחריות מוגברת לנהוג בתום לב, באחריות ובזהירות. משהחדלה המשיבה מקיום חובות אלו, יש בעצם זהותה כדי להוות שיקול לקבועת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם לחומרא. המבקשים אף טענו כי בהתאם לפסיקה אליה הפנו, אין להתחשב בעובדת היות המשיבה גוף ציבורי ואין מקום לענישה של הקופה הציבורית. לבסוף, טענו המבקשים כי יש לפסוק להם גמול בשיעור של 4,000 ₪ לכל מבקש, ושכר טרחה לבאי כוחם בסכום של 70,000 ₪.

דיון והכרעה
5. סעיף 16(א) לחוק קובע כהאי לישנא:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה"
בכל הנוגע לשיקולים אותם מביא בית המשפט בחשבון עת בא הוא להכריע בבקשה לפסיקת גמול למקשים ושכר טרחה לבאי כוחם במסגרת הסדר הסתלקות, קבע בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (5.2.2018 ) (להלן: " עניין מרקיט") כדלקמן:
" על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק. כפי שכבר צוין לעיל, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה."
הפסיקה אף מפנה לעקרונות המנחים הקבועים ב סעיפים 22 ו- 23 לחוק אשר עוסקים בקביעת גמול לתובע המייצג ולבא כוחו . עוד נקבע כי אין מדובר ברשימת מכולת מחייבת, ולערכאה הדיונית מוענק שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה העומד בפניה (ס' 29 לעניין מרקט) .

6. במקרה דנא, נלקחו בחשבון השיקולים הרלוונטיים שפורטו לעיל עת הכרעתי בבקשת ההסתלקות מאישור התביעה הייצוגית, כמפורט בסעיף 9 בפסק הדין הראשון ואינני רואה צורך לחזור על הדברים. בקצרה אציין, כי תביעתם של המבקשים הייתה מוצדקת ו אין מדובר בתביעת סרק טורדנית אשר הוגשה רק כדי לקבל את הגמול שייפסק. התביעה אינה תלושה מן הדין ומהמציאות העובדתית, אלא מבוססת על המצב המשפטי, עובדה שהמועצה לא חלקה עליה, ובהתאם אף הפסיקה מביצוע הגבייה נשוא התובענה והבקשה לאישור.

7. מטבע הדברים, תובענה ייצוגית, שהוגשה בעניינה בקשת הסתלקות מוסכמת מטעם הצדדים, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, כפי שהיה מתבקש לו הייתה התובענה או הבקשה לאישור מתנהלת לגופה. בהפעלת שיקול דעת בית המשפט להערכת שיעור הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבא כוחם, יש לקחת בחשבון את השקעת המשאבים המעטה יחסית הנדרשת בהליך כזה. כן יש לקחת בחשבון, כי ההשקעה המקצועית שנדרשה לצורך הכנת התובענה הייצוגית, לא הצריכה מאמץ מיוחד וזאת בשל בקשות דומות הקיימות בשוק התובענות הייצוגיות, שכבר נדונו וניתנו בהן החלטות. גם הסיכון שהמבקשים לקחו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית לא היה גדול בשל כך. על האמור יש להוסיף, כי יש לנהוג בזהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות, ויש לערוך איזון בין עניינם הלגיטימי של המבקשים המייצגים לבין האינטרס הציבורי, אשר מצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לקבלת תשלומי גמול ושכר טרחה ובהערכת שיעורם הסביר.

8. סיכומו של דבר, במקרה דנן, עצם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שאומנם לא נדונה לגופה, הולידה מגמת תיקון להתנהגות המשיבה, שינוי שהוא לתועלת המבקשים והציבור. יחד עם זאת, מבחינת היקף הטרחה והסיכון, אלו היו מצומצמים בעיניי כפי שפרטתי לעיל.
אשר על כן, אני סבור כי הסכום, שעתרו לו המבקשים בגין גמול, בסך 4,000 ₪ לכל אחדם מהם , הינו סביר . שכר הטרחה לבא כוח המבקשים יעמוד על סך 20,000 ₪.

המשיבה תשלם את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ט, 14 מאי 2019, בהעדר הצדדים.