הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 56310-10-17

לפני כבוד השופט ערפאת טאהא

התובעים

.1 עורכי דין למען משפט חברה וצדק ע"ר 580642007
.2 ריזק סאלח
באמצעות ב"כ עו"ד ספורי

נגד

הנתבעים
.6 מועצה מקומית בוקעאתא
באמצעות ב"כ עוה"ד אשר דל

פסק דין

1. ביום 3.1.2019, ניתן על ידי פסק דין (להלן: "פסק הדין הראשון"), בעקבות הגשת בקשת אישור הסתלקות מהתביעה לפי סעיף 16 לחוק תביעות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). במסגרת פסק הדין, אישרתי את הסתלקות המבקשים מבקשתם לאישור תביעתם כתביעה ייצוגית. בנוסף, הוריתי לצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין פסיקת גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם. המבקשים הגישו את סיכומיהם ביום 13.1.2019 בעוד שהמשיבה הגישה את סיכומיה ביום 12.3.2019.

2. לטענת המבקשים, כפועל יוצא מהגשת תביעתם, התחייבה המשיבה לערוך מיפוי של כלל תחנות האוטובוס בתחום שיפוטה ובהתאם לכך תזמין היא או מי מטעמה דו"ח של מומחה נגישות עד להשלמת ביצוע הנגשת התחנות עד לסוף שנת 2021 וכן להנגשת מעברי החציה והצמתים תוך זמן קצוב. לטענתם, מדובר בהישג חשוב שמקיים את תכלית החקיקה ומקדם את האינטרס הציבורי בכלל ואינטרס בעלי המוגבלויות בפרט. על כן, מאחר והבקשה לאישור התביעה הייצוגית גרמה לשינוי התנהגותה יש לתגמל את המבקשים וב אי כוחם עבור יוזמתם והוצאותיהם, ובכך קיימה את התכליות הקבועות בסעיפים 22 ו-23 לחוק . בנוסף לכך, סכומי הגמול ושכר הטרחה המבוקשים תואמים הם להשקעה והעבודה אשר היו כרוכים בטיפול בבקשה. נטען עוד, כי המבקשים וב"כ ניהלו הליך זה לבדם תוך נטילת סיכון גבוה על עצמם . עוד נטען, כי התחייבו יותיה של המשיבה מצריכות פיקוח מטעם המבקשים הכרוך בטרחה נוספת עתידית. לטענת המבקשים, לבקשתם הי יתה עילה והיא זירזה את תכנית ההנגשה במישור התחבורה הציבורית, על כן מדובר בתובענה ייצוגית ראויה שיש לפסוק בגינה סכום ראוי על מנת לעודד הגשת תביעות ראויות אחרות. על סמך כל המתואר עתרו המבקשים לפסיקת סך של 735,000 ₪ לבא כוחם ולפסיקת גמול למבקשים עצמם בסכום של 245,000 ₪.

3. בסיכומיה טענה המשיבה , כי המבקשים נהגו בחוסר תום-לב עת הגישו את בקשתם ללא הוכחת טענותיהם. נטען כי במשיבה לא עוברים אוטובוסים נגישים כלל ועל כן , אין משמעות לאי הנגשת תחנ ות האוטובוס בתחום המשיבה. עוד נטען כי, המבקשים אינם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק לעניין שיקולי הגמול ושכר הטרחה ודין בקשתם להידחו ת. לטענתה, הבקשה במקור הוגשה כנגד 5 המשיבות הראשונות ורק עם הגשת הבקשה הוספה המשיבה 6 בכתב יד. לטענתם, המבקשים שכפלו את הבקשה מספר פעמים והגישו בקשות דומות כנגד עשרות רשויות בארץ כך שהמבקשים לא טרחו באופן מיוחד להגשת הבקשה כלפי המשיבה. לטענתם, המבקשים לא צירפו כל הוכחה עניינית המצביעה על עילה ממשית כלפי המשיבה, למעט מספר תמונות אשר הוגשו בשלב מאוחר לבקשה. בנוסף נטען , כי המבקשים לא נטלו סיכון ממשי בהליך מאחר שהוא הסתיים בשלב מוקדם, עוד לפני הגשת הסיכומים על ידי המשיבה. עוד נטען, כי הבקשה לא הביאה כל תועלת לחברי הקבוצה מאחר שלא הוכח קיומה של קבוצה רלוונטית. המשיבה הוסיפה וטענה, כי ממילא היא תכננה לבצע את הפעולות האמורות בבקשת ההסתלקות שכן כבר בשנת 2017 פרסמה מכרז לביצוע עבודות שיפור למדרכות ולכבישים. עוד נטען, כי אין כל חשיבות ציבורית בבקשה שכן הליכים דומים מתנהלים ברחבי הארץ ולא היה כל חידוש בבקשה. לטענת המשיבה, ככל ובית המשפט יפסוק גמול ושכר טרחה לטובת המבקשים ובא כוחם , יש להתחשב בעובדה כי המספרים אשר נטענו על ידי המבקשים הם מספרים בעלמא, בנוסף לעובדה כי המבקשים לא הציגו חוות דעת רלוונטית לכל תחנות האוטובוס במשיבה אלא לגבי 5 תחנות בלבד.

דיון והכרעה
4. סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן:
"(א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה"
בכל הנוגע לשיקולים אותם מביא בית המשפט בחשבון עת בא הוא להכריע בבקשה לפסיקת גמול למקשים ושכר טרחה לבאי כוחם במסגרת הסדר הסתלקות, קבע בית המשפט העליון בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ ( ניתן ביום 5.2.2018) (להלן: "עניין מרקיט") כדלקמן:
" על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, בבוא בית משפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, שומה עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: ראשית, אם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; ושנית, אם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. שיקולים אלה נועדו לסייע בידי בית משפט בבואו לוודא כי לא ייפסקו גמול ושכר טרחה לטובת מי שנקט בהליך סרק. כפי שכבר צוין לעיל, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה."
הפסיקה אף מפנה לעקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק אשר עוסקים בקביעת גמול לתובע המייצג ולבא כוחו. עוד נקבע, כי אין מדובר ברשימת מכולת מחייבת, ולערכאה הדיונית מוענק שיקול דעת רחב בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המקרה העומד בפניה ( ס' 29 לעניין מרקיט).

5. במקרה דנא, נלקחו בחשבון השיקולים הרלוונטיים שפורטו לעיל עת הכרעתי בבקשת ההסתלקות מהבקשה לאישור התביעה הייצוגית, כמפורט בסעיף 5 בפסק הדין הראשון ואינני רואה צורך לחזור על הדברים. בקצרה אציין, כי תביעתם של המבקשים הייתה מוצדקת ו אין מדובר בתביעת סרק טורדנית אשר הוגשה רק כדי לקבל את הגמול שייפסק. התביעה אינה תלושה מן הדין ומהמציאות העובדתית, אלא מבוססת על המצב המשפטי, עובדה אשר גרמה למשיבה להתחייב לפעול לביצוע המלצות של מומחה נגישות מוסמך ולהשלים את ביצוע הנגשת התחנות עד לסוף שנת 2022 בנוסף להנגשת מעברי החצייה והצמתים באופן שיאפשר לבעלי מוגבלויות להתנייד בצורה סבירה.

6. מנגד, תובענה ייצוגית שהוגשה בעניינה בקשת הסתלקות מוסכמת מטעם הצדדים, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, כפי שהיה מתבקש לו הייתה התובענה או הבקשה לאישור מתנהלת לגופה. בהפעלת שיקול דעת בית המשפט להערכת שיעור הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבא כוחם, נלקחים בחשבון מס' שיקולים; השקעת המשאבים המעטה יחסית הנדרשת בהליך כזה; העובדה כי ההשקעה המקצועית שנדרשה לצורך הכנת התובענה הייצוגית, לא הצריכה מאמץ מיוחד וזאת בשל בקשות דומות הקיימות בשוק התובענות הייצוגיות שכבר נדונו וניתנו בהן החלטות . גם הסיכון שהמבקשים לקחו על עצמם בהגשת התובענה הייצוגית לא היה גדול בשל כך. זאת ועוד, קיימת חובה לנהוג בזהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות, ויש לערוך איזון בין עניינם הלגיטימי של המבקשים המייצגים לבין האינטרס הציבורי, אשר מצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לקבלת תשלומי גמול ושכר טרחה ובהערכת שיעורם הסביר.

7. סיכומו של דבר, במקרה דנן, עצם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שאומנם לא נדונה לגופה, הולידה מגמת תיקון להתנהגות המשיבה, שינוי שהוא לתועלת המבקשים והציבור. יחד עם זאת, מבחינת היקף הטרחה והסיכון, אלו היו מצומצמים בעיניי כפי שפרטתי לעיל.
אשר על כן, אני סבור כי הסכום אליו הגיעו המבקשים בהסדרי פשרה עם המ שיבות האחרות , הינו סביר. על כן, אני פוסק שכר הטרחה לבא כוח המבקשים על סך 15,000 ₪, בעוד שהגמול למבקשים המייצגים יעמוד על סך 5,000 ₪.

המשיבה תשלם את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ט, 17 יוני 2019, בהעדר הצדדים.