הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 51841-08-19

בפני
כבוד ה שופטת תמר נסים שי

עותרים

צביה קלופוט

נגד

משיבים

1.רשות מקרקעי ישראל חיפה
2.המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפניי עתירה למתן צו המורה לרשות מקרקעי ישראל (ולהלן: "רמ"י") לתקן את "רשימת ההצעות התקינות" להשתתפות במכרז צפ/48/2019 (להלן: "המכרז") אשר פורסמה ביום 11.8.19, באופן שבו הצעתה של העותרת תתווסף לקבוצה א' ברשימה – קבוצת הנכים (להלן: "קבוצה א'"). כמו כן, העותרת מבקשת כי יינתן צו כנגד המוסד לביטוח לאומי (ולהלן: "המל"ל") המורה לו להתאים את נוסח האישורים הניתנים על ידו לדרישות רמ"י, כך שהאישור שיינתן לה יכלול את המילה "לצמיתות". זאת, לצורך אישור הצעת העותרת במסגרת קבוצה א' ברשימת ההצעות התקינות. כן ביקשה לחייבו להעביר לרמ"י כל מסמך שיידרש על ידה, לצורך הוכחת נכותה ואישור הצעתה במסגרת קבוצה א'.

רקע ותמצית עובדתית דרושה

עניינה של העתירה במכרז לשיווק 49 מגרשים לבניה עצמית למגורים ביישוב תמרת. על פי תנאי המכרז, ההצעות שיוגשו ימוינו ויסווגו לשלש קבוצות – קבוצה א' (נכים), קבוצה ב' (בני המקום ובני ישוב כהגדרתם במכרז), וקבוצה ג' (כלל הציבור). קבוצה א' (לה יוקצו 5 מגרשים) מחולקת לארבע רשימות לפי סדר העדיפות, כאשר הרשימה הרלוונטית לענייננו הינה רשימה ג' (עדיפות שלישית), הכוללת נכים בדרגת נכות 75% לפחות עקב מוגבלות בניידות לצמיתות, על פי אישור המל"ל בנוסח המצורף כנספח 5 לחוברת המכרז. המציעים בקטגוריה זו (קבוצה א' רשימה ג') נדרשו אף לצרף תצהיר כי לא קיבלו בעבר מגרש עקב נכותם, וכי ככל שיוקצה להם מגרש במכרז זה, ישמש המגרש למגורים.

האישור המצורף לחוברת המכרז כנספח 5 לחוברת המכרז מנוסח בזו הלשון: "הריני לאשר כי בבדיקה הרפואית שנערכה לך בלשכת הבריאות המחוזית בתאריך _____ נקבעו לך _____ אחוזי מוגבלות בניידות לצמיתות על פי סעיף _____ ברשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות ". הוראות המכרז מבהירות כי ככל שלא יצורפו להצעה מסמכים המתאימים לקטגוריה שסומנה ע"י המציע בטופס ההצעה, ועדת המכרזים תהא רשאית לסווג את ההצעה בקטגוריה המתאימה למסמכים שהומצאו במועד הגשתה. עוד קובעות הוראות המכרז כי "לא יתקבל כל אישור אחר באשר לסוג ודרגת הזכאות הנדרשים מלבד נוסח האישורים הנדרש כמפורט לעיל. מציע אשר לא יצרף אישור נכות כנדרש, הצעתו תיפסל" (סע' 6 למכרז).
 
הקצאת המגרשים אמורה להתבצע לאחר הגרלת ההצעות התקינות שיאושרו, בהתאם לסדרי הקדימות שנקבעו במכרז. הזוכים מקבוצה א' יהיו הראשונים לבחור את המגרשים שיוקצו להם.

העותרת, בת 66 (ילידת 1953) וסובלת משיתוק מוחין מלידה, הגישה הצעה להשתתפות במכרז במסגרת קבוצה א', רשימה ג'. העותרת צירפה להצעתה, בין היתר, שני אישורים מטעם המל"ל לעניין נכותה, בהם צוין כי בבדיקה רפואית שנערכה לה ביום 11.2.1979 נקבעו לה 100% אחוזי מוגבלות בניידות, על פי סע' 1א' ברשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות. באחד משני האישורים נכתב גם "ונקבע שהינך רתוק/ה לכסא גלגלים". שני האישורים נוסחו באופן התואם לנוסח האישור בנספח 5 לחוברת המכרז, אך לא כללו את המילה "לצמיתות".

ביום 11.8.2019 פרסמה רמ"י את רשימת ההצעות התקינות והפסולות, כאשר הצעתה של העותרת סווגה במסגרת קבוצה ג' – "כלל הציבור", ולא במסגרת קבוצה א' (במסגרתה אושרו 3 הצעות תקינות בלבד). העותרת פנתה לרמ"י לצורך בירור פשר ההחלטה לסווגה כאמור, ואז נמסר לה כי להצעה שהגישה לא צורפו אישורי נכות. בקשה להבהיר מה חסר מההצעה העלתה כי אין מדובר באישור שלא צורף, אלא בהיעדרה של המילה "לצמיתות" מהאישורים שצורפו. תשובה מיתר הגורמים אליהם פנתה אצל רמ"י לא נתקבלה כלל. משכך הוגשה העתירה, בד בבד עם בקשה לצו ביניים. לאחר הגשת העתירה צירפה העותרת תגובה מטעם רמ"י (מיום 15.8.19), בה צוין כי הואיל והאישור שצורף על ידה להצעה איננו קובע כי אחוזי הנכות הינם לצמיתות, ועדת המכרזים לא מצאה לשנות מהחלטתה.

ביום 28.8.2019 התקיים דיון בבקשה לצו הביניים, במסגרתו הסכימו הצדדים כי הדיון יהיה בעתירה לגופה. בסוף הדיון ובהתאם להסכמות הצדדים שבאו בהמלצת בית המשפט, נדחה מועד ההגרלה ליום 22.9.19. לרמ"י ניתן פרק זמן לשקול הצעת בית המשפט ביחס לעתירה, תוך שנקבע כי בהיעדר הסכמה, יגישו הצדדים טיעון קצר בכתב לגופה של העתירה ויינתן פסק דין. המל"ל קיבל פטור מהגשת טיעונים. ביום 9.9.19 הודיעה רמ"י כי היא עומדת על התנגדותה לעתירה. הצדדים השלימו טיעוניהם בכתב ולהלן אסקור תמציתם.

טענות העותרת

העותרת טוענת כי מילאה אחר כל דרישות המכרז והצעתה לא נכללה בקבוצה א' רק משום שהמילה "לצמיתות" נעדרה מהאישור שהופק ע"י המל"ל. עסקינן באישור המופק באמצעות מערכת ממוחשבת, ללא אפשרות לשיחה מקדימה עם נציג אנושי מטעם המל"ל, באופן שמוציא את העניין מכלל שליטתה של העותרת.

עמידתה הדווקנית של רמ"י על אופן ניסוח האישורים מטעם המל"ל, חרף היעדר תיאום בינה לבינו, ובשעה שהאישורים המופקים על ידי המל"ל לעניין מוגבלות בניידות אינם כוללים בדרך קבע את המילה "לצמיתות", מהווה רשלנות מצד רמ"י בדרך ניסוח המכרז ו/או בדרך בחינת ההצעות המוגשות ו/או רשלנות מצדו של המל"ל באופן הפקת האישורים.

רשלנותה של רמ"י מתבטאת גם בהתנגדותה לצירוף אישורים נוספים לאלה שנדרשו במכרז לצורך הוכחת הנכות. כך למשל, בידי העותרת "אישור על נכות רפואית" (שהתקבל בד בבד עם האישור על ניידות מוגבלת), ובו נקבע במפורש כי נכותה הינה לצמיתות. אישור זה לא צורף להצעה, בהתאם להוראה במכרז האוסרת על צירוף כל אישור אחר מלבד האישורים שנדרשו.

באחד משני האישורים שצורפו להצעת העותרת צוין כי היא מרותקת לכיסא גלגלים מזה 40 שנה, ומשכך די בו כדי ללמד על כך שמדובר בנכות לצמיתות. היעדרה של המילה "לצמיתות" אינו ממעט מכך, ומהווה לכל היותר פגם טכני הניתן לתיקון. יתרה מזו, מעמדת המל"ל עולה כי השמטת המילה "לצמיתות" מהאישור נובעת מכך שבפרוטוקול הוועדה הרפואית שבדקה את העותרת בשנת 1979 לא צוין כי המוגבלות הינה לצמיתות, כפי שהיה נהוג באותה תקופה וללא קשר למצבה של העותרת. בהינתן היעדר שליטתה של העותרת על אופן ניסוח האישור מטעם המל"ל, ולפי שב"כ רמ"י הודיעה בדיון שלא היה ניתן לקבל את תעודת עובד הציבור מטעם המל"ל המציינת כי מוגבלותה של העותרת הינה צמיתה, הרי שפסילת הצעתה בקטגוריית הנכים הינה החלטה בלתי סבירה ובלתי צודקת.

הפסילה האוטומטית של הצעות מעידה על רצון רמ"י "לסנן" הצעות מטעם הנכים, בשל ריבוי ההצעות למכרז. הפסילה האוטומטית אף נגועה בשרירותיות, בשים לב להיעדר התיאום המוחלט בין המשיבים ובשעה שהעותרת עומדת בתנאי המכרז מבחינה מהותית.

סיווג הצעתה של העותרת הינו משמעותי ביותר נוכח העובדה שלקבוצה א' יוקצו 5 מגרשים, בעוד שרק 3 הצעות נמצאו כשירות להיכלל בקבוצה זו (ומטעם זה אף אין בשינוי ההחלטה משום פגיעה במאן דהוא). כך, סיכוייה של העותרת לקבל מגרש הינם ודאיים, בניגוד לסיכוייה לקבלת מגרש ככל שסיווגה יוותר כפי שהוא.

טענות רמ"י

ועדת המכרזים פעלה כדין שעה שלא שייכה את הצעת העותרת לרשימת העדיפות השלישית בקבוצה א'. נספח 5 שצורף לחוברת המכרז הינו טופס מובנה המאושר על ידי המל"ל, והוא אמור לכלול את אחוזי המוגבלות בניידות לצמיתות. אין באישורים שצורפו ע"י העותרת משום קביעה כי הינה מוגבלת לצמיתות, ומשכך האישורים אינם עונים לדרישות המכרז הברורות והמפורשות. ועדת המכרזים איננה אמורה לבדוק שיעור נכותו של מציע או להניח הנחות בעניין זה. מציעים אחרים שהגישו הצעות וביקשו להיכלל בקבוצה א' – רשימה ג' הגישו אישורים מטעם המל"ל בהתאם לנוסח נספח 5, ובהם צוין באופן מפורש כי אחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו להם הינם לצמיתות. העותרת אף לא ניצלה את פרק הזמן שעמד לרשותה מאז נמסר לה האישור מטעם המל"ל ועד למועד האחרון להגשת הצעות (כחודש) כדי לבקש אישור מתוקן.

לאחר פתיחת תיבת ההצעות שקלה ועדת המכרזים בתחילה לבקש מהעותרת לתקן הצעתה, אך לבסוף הוחלט של לעשות כן, בשים לב להוראות המכרז המונעות קבלת מסמכים נוספים לאחר סגירתו. יתרה מכך, בנסיבות אלה אף היה מקום לפסול את הצעתה של העותרת באופן מוחלט, אך הוועדה הפעילה שיקול דעתה והחליטה לסווג את ההצעה בקבוצת "כלל הציבור".

בניגוד לנטען, אין לוועדה כל עניין בהצעה כזו או אחרת ואין לקבל טענת העותרת לפיה רמ"י התכוונה לפסול הצעות של נכים קשים מטעמים טכניים בלבד. הפסיקה אוסרת על עקיפת תנאי המכרז ועל התרת השלמת מסמכים לאחר סגירתו. אי עמידה בתנאי סף אינה פגם טכני כי אם פגם מהותי, המצדיק דחיית ההצעה. מדיניות זו אף מתחייבת בהתאם לתקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993, הקובעת כי ועדת המכרזים תפסול הצעות חסרות.

הוועדה פעלה כדין, מתוך שמירה על עקרון השוויון והשקיפות כלפי כלל המציעים. קבלת העתירה תהווה פגיעה באלה.

עמדת המל"ל

המל"ל לא הגיש תשובה בכתב, אלא צירף תעודת עובד ציבור מטעם מנהלת במחלקת "גמלאות – ניידות", לפיה העותרת מוכרת במל"ל כמוגבלת בניידות בשיעור 100% ומרותקת לכיסא גלגלים, כעולה מפרוטוקול הוועדה הרפואית לקביעת מוגבלות בניידות מיום 11.2.79. עוד צוין, כי בהתאם לחוו"ד רופא מטעם המל"ל, הקביעה האמורה הינה צמיתה.

ב"כ המל"ל הוסיף בדיון והבהיר כי בתקופה בה נבדקה העותרת ע"י הוועדה הרפואית, לא היה נהוג לרשום בפרוטוקול את פרק הזמן לנכות הקבועה. קביעתה של הוועדה הרפואית מחייבת את המל"ל והאישורים הניתנים מטעמו הינם בהתאם לה, כך שאף קביעה מאוחרת של רופא מטעם המל"ל איננה יכולה לשנות נוסחם של אישורים אלה. שינוי קביעתה של הוועדה מחייב בדיקה מחודשת של מבקש השינוי ע"י הוועדה. לדבריו, בשל גילה של העותרת כיום, ככל הנראה לא ניתן לערוך לה בדיקה מחודשת.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהניחו בפניי ולאחר שמיעתם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל.

כאמור, עניינה של העתירה בהחלטת ועדת המכרזים לסווג את הצעתה העותרת במסגרת קבוצה אחרת מזו אליה ביקשה להשתייך, ובמוקד העניין השאלה האם החלטה זו לוקה בחוסר סבירות כזה אשר יש להתערב בה ולשנותה.

בשאלת התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים בהחלטה של ועדת מכרזים, כלל נקוט הוא כי "בית משפט זה אינו מהווה "ועדת מכרזים עליונה", ואינו מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו (ראו: עע"מ 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ , [פורסם בנבו] פסקה 18 (14.2.2013)). על כן, לא די בכך שהיה ביכולתה של ועדת המכרזים להגיע לתוצאה אחרת, ואף לא בכך שתוצאה זו נראית, על פני הדברים, עדיפה. ביקורתו השיפוטית של בית משפט זה מתמקדת בבחינת החלטת ועדת המכרזים בראי כללי המשפט המנהלי, ובהם סבירותה וענייניות השיקולים אשר ניצבו בבסיסה" (עע"מ 6131/17 מוניות שמשון בע"מ נ' רכבת ישראל (18.2.18) (ולהלן: עניין " מוניות שמשון").

אין מחלוקת כי אישור הנכות שצורף להצעת העותרת איננו תואם את הנוסח המצורף לחוברת המכרז, באשר הוא לא כולל את המילה "לצמיתות". אולם, גם אין מחלוקת כי נכותה של העותרת, הסובלת משיתוק מוחין מלידה ומרותקת לכיסא גלגלים, הינה לצמיתות (ראו דברי היועמ"ש של ועדת המכרזים עו"ד שמלצבך בעמ' 6 שו' 1 לפרוטוקול) . המחלוקת שניטשה בין הצדדים הינה סביב השאלה האם היה מקום (או צורך) להשלים בירור עם העותרת ביחס למסמך שהוגש על ידה במסגרת ההצעה ולאפשר לה לצרף אסמכתאות נוספות המוכיחות את היותה נכה לצמיתות, לאחר תום המועד להגשת ההצעות. במילים אחרות, האם היעדרו של אישור בנוסח המבוקש בנסיבות הקונקרטיות מהווה פגם טכני שניתן לריפוי, שמא פגם מהותי שאין לפסוח עליו.

לכאורה, טענת רמ"י משכנעת – האישור אינו כולל את המילה "לצמיתות" ואין לצפות מוועדת המכרזים לבדוק את שיעור נכותו של המציע או להניח הנחות בעניין זה. ואולם, בחינה נוספת מעלה כי עסקינן בעניין מורכב יותר, אשר ספק אם עמדה דווקנית יאה לו.

לצורך ההבחנה בין פגם טכני לפגם מהותי בדיני המכרזים, אומץ הכלל לפיו "כאשר מדובר בפגם טכני שנעשה בתום לב בדרך כלל הפגם לא יביא לפסילת ההצעה, ולעומת זאת כאשר מדובר בפגם מהותי הגורם להפרת עקרון השוויון בין המתחרים או לפגיעה בעקרון ההגינות כי אז יש לפסול את ההצעה, אפילו אם הדבר נעשה בתום לב... ודוק, כל עוד הפגם בהצעה אינו פוגע בעקרון השוויון בין המתחרים במכרז, הרי שאין מניעה להכשיר את ההצעה הפגומה" (עע"מ 10073/17 מטיילי ירון בר בע"מ נ' מועצה אזורית יואב (5.12.2018)). עוד נקבע כי " בעוד שפגם טכני ניתן לתיקון ועל פי רוב מן הראוי לתקנו, פגם מהותי מביא ברגיל לבטלות ההצעה ואפשרות לתקנו איננה קיימת אלא במקרים חריגים" (ראה עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' מוחמד סלימאן (3.1.19) (ולהלן: "עניין סלימאן")). הפגיעה בשוויון נבחנת ביחס ליתר המציעים שהגישו הצעות ואף ביחס למציעים פוטנציאליים, אשר נמנעו מהגשת הצעה עקב אי יכולתם לעמוד בתנאי (ראה עניין מוניות שמשון).

תקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים מסמיכה את ועדת המכרזים לבחון את ההצעות ולפסול את ההצעות הפגומות בהתאם לעילות השונות המנויות בתקנה, ומסמיכה אותה להחליט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו. משמעות הדברים הינה כי על הוועדה להפעיל שיקול דעת בבחינת ההצעות, כשדרך המלך הינה לפסול את ההצעו ת הפגומות ובמקרים יוצאי דופן להכשיר הצעה פגומה (ראו עומר דקל, מכרזים, כרך ראשון (2004), עמ' 550)).
תקנה 20(ה) מאפשרת לוועדה, מטעמים שיירשמו, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לשם קבלת ההחלטה. אפשרות זו עומדת לוועדה בתנאי שמדובר בהבהרה חדה וחלקה – הצעה מול דרישות (עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (16.1.2007)).

מהאמור עולה כי אין עסקינן בשיקול דעת טכני בלבד, אלא הדברים נבחנים לגופם על ידי הוועדה על פי הכלים שניתנו לה בחוק, הכל בזהירות המתבקשת בשל פוטנציאל הפגיעה בשוויון שבין המציעים.

ולענייננו - העותרת צ ירפה להצעתה 2 מסמכים אותם קיבלה מהמל"ל ערב המכרז ולצורך הגשת ההצעה – האחד , אישור המל"ל מיום 30.4.19, לפיו בבדיקה רפואית שנערכה בלשכת הבריאות המחוזית בתאריך 11.2.1979 נקבעו לה 100% מוגבלות בניידות. השני, מאותו מועד, הוסיף כי "נקבע שהינה רתוק/ה לכיסא גלגלים". אישורים אלה, שניתנו על ידי המל"ל מבלי סייג כלשהו במועד כפי שניתנו – ערב המכרז, מלמדים על עצמם כי מאז נקבע שיעור הנכות (1979) לא שונה המצב (שאחרת חזקה שהדבר היה מקבל ביטוי באישור). מצב דברים זה אכן אושר על ידי המל"ל באמצעות תעודת עובד ציבור שהוגשה ערב הדיון (ושלא ניתן היה להגישה במסגרת ההצעה במכרז בהיותה מסמך נוסף), לפיו בהתאם לחוו"ד של רופא המל"ל הקביעה הנ"ל צמיתה.

ב"כ המל"ל הוסיף והבהיר בדיון, כי האישור שניתן לעותרת מבוסס על פרוטוקול הוועדה הרפואית שבדקה אותה בשנת 1979, בו לא נקבע פרק הזמן לנכות. לדבריו "המל"ל ופקידי התביעות מנפיקים את האישורים בהתאם לקביעות הוועדות הרפואיות במוגבלות בניידות. וועדת המוגבלות שייכת למשרד הבריאות. המבקשת נבדקה ב-11/79. הפר' הוא סך הכל דף אחד עם ממצא במסקנה שיתוק מוחין, זקוקה לכיסא גלגלים, מאה אחוז וכו'. לא מצוין שם לצמיתות. היום יש טפסים מיוחדים שאפשר לסמן לצמיתות, או לא, היום זה מסודר יותר. אז כנראה שלא היה רשום לצמיתות" (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 17 ואילך). עוד הבהיר ביחס לתע"צ שהוגשה, כי רופא מטעם המל"ל קבע בשנת 2000 שנכותה של העותרת צמיתה. עם זאת, אין בקביעה זו של הרופא כדי לאפשר הפקת אסמכתא המאשרת את היותה נכה לצמיתות. לצורך כך, על העותרת להיבדק מחדש ע"י ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות, ונראה כי כיום אין הדבר אפשרי בשל גילה.

משמעות הדבר הינה כי הלכה למעשה, למרות מצבה הרפואי שעליו אין חולק, אין בידי העותרת אפשרות לקבל מהמל"ל מסמך בנוסח כנדרש למכרז, ולפיו היא נכה לצמיתות. ראוי לחדד, כי רמ"י אישרה שנספח 5 הינו טופס מובנה המאושר על ידי המל"ל. משכך, דומה כי יש ממש בטענת העותרת לפיה קיים חוסר התאמה בין המל"ל לבין רמ"י, אשר בא לידי ביטוי בעניינה, שכן הטופס אינו מאפשר פנייה למכרזים לנכים שהגדרת מצבם הרפואי התבצעה לפני שהמילה "בצמיתות" החלה להופיע בפרוטוקול הוועדות הרפואיות. זאת, למרות שברור כי אין זו כוונת עורכי המכרז. נסיבות אלה לגופן מצדיקות עיון בדרישות המכרז. יתירה מכך, ככל שיש מקום לבחון פגיעה בעקרון השוויון בין המציעים, הרי שהפגיעה הינה דווקא בעותרת, אשר אין בידיה לקיים את דרישת המכרז מסיבות הקשורות לדפוסי העבודה של המל"ל.

ב"כ רמ"י והיועצת המשפטית של ועדת המכרזים ציינו כי ועדת המכרזים שקלה לאפשר לעותרת להגיש אישור מתוקן, והדבר אף עולה מפרוטוקול הדיון שערכה הוועדה (צורף לתגובת רמ"י). לבסוף מצאה הוועדה שלא לעשות כן, והעותרת סווגה תחת קבוצת "כלל הציבור". כאמור לעיל, בידי וועדת המכרזים כלים על פי החוק ויכולת להפעיל שיקול דעת אשר אינו טכני בלבד, אלא כזה הכולל מנעד אפשרויות בנסיבות המצדיקות זאת, לרבות במקרי ביניים (ככל שמקרה זה אינו נופל חתת הקטגוריה של פגם טכני בלבד). כך נאמרו הדברים בעניין סלימאן: "לצד פגמים קלים שאינם מצדיקים ביטול הצעה או זכיה, ופגמים מהותיים המחייבים ביטול מזה, קיימים מצבי ביניים בהם מסור שיקול דעת לוועדת המכרזים אם לבטל הצעה או זכיה אם לאו, וזאת על יסוד שיקולים ענייניים המופעלים באופן שוויוני והוגן". מקרה זה הוא דוגמא מובהקת לכך, שכן ברור כי עסקינן בנכות אשר נקבעה כבר לפני 40 ללא שינוי ואשר שיעורה 100%. לפיכך, היה על הוועדה לעשות, כפי ששקלה בזמן אמת, על מנת לאפשר לעותרת ליתן הבהרות נדרשות ביחס לנכותה. בירור כאמור היה מעלה את שעלה לבסוף באמצעות הליך זה, והוא כי בשל דפוסי עבודת המל"ל, אין בידי העותרת להציג אישור בנוסח על פי הטפסים חרף נכותה לצמיתות.

סבורני כי החלטת ועדת המכרזים שלא לאפשר לעותרת ליתן את ההבהרות הנדרשות ביחס לנכותה, במיוחד לאחר פניית בא כוחה אשר חידד סוגיה זו במכתבו לוועדה, על אף הכלים העומדים לרשותה לצורך כך ובזהירות המתבקשת, לא הייתה סבירה, ומן הראוי לבטלה.

בהקשר זה אני רואה להוסיף כי עסקינן ברכיב סוציאלי במכרז, ואף לאורו ולצורך הגשמתו יש לבחון את אותו פגם שנפל בהצעה בכלים שבידי הוועדה.

אינני רואה שתיקון הצעתה של העותרת עלול לפגוע בעקרון השוויון מול המציעים האחרים או מציעים פוטנציאליים. כאמור, העותרת הינה בעלת מוגבלות צמיתה, שאך בשל דפוסי התנהלות המל"ל נבצר ממנה לצרף אישור התואם באופן מלא את הנוסח הנדרש על ידי הוועדה, ולא בשל רשלנותה או מתוך הסתמכותה על כך שהוועדה איננה מקפידה על עמידה בתנאי המכרז. יתרה מזו, רמ"י לא הצביעה בפניי על הצעות שנפסלו (בין בקבוצה א' ובין ביתר הקבוצות) בשל פגמים דומים לפגם שנפל בהצעת העותרת, והעובדה שבידי מציעים אחרים עלה להגיש את המסמכים (טופס 5), אינה נותנת את המענה הנחוץ בעניינה של העותרת.

בשולי הדברים אציין, כי המקרים אליהם הפנתה ב"כ רמ"י שונים מענייננו. כך, בעניין עת"מ 39272-08-18 פלאח נ' רשות מקרקעי ישראל (18. 11.18), דובר במחדלם של העותרים, שלא הגישו את אחד האישורים הנדרשים והמהותיים לצורך המכרז, מחדל שהיה בידיהם להימנע ממנו. קבלת מסמכים על ידי הוועדה באיחור מהווה לגופה פגיעה בעיקרון השוויון. בעניין עת"מ 15808-11-17 מסאלחה נ' רשות מקרקעי ישראל (9.11.17), דובר בהשמטת פרטים מאישור שהייתה למערערים שליטה מסוימת עליו למצער לבדוק כי מולא כהלכה טרם הגשתו לוועדת המכרזים. עניין סלימאן עסק במתן ארכה לביצוע אחד התשלומים באופן הפוגע בעיקרון השוויון. כאמור, עניין זה שלפניי ייחודי וחריג. האישור הנדרש כפי שהופק על ידי המל"ל הוגש, ואולם בשל אופן דפוסי עבודת המל"ל ולא בשל התנהלות העותרת, לא התאים למכרז.

סוף דבר – העתירה מתקבלת. רמ"י תכלול את הצעתה של העותרת במסגרת קבוצה א' ותערוך את ההגרלה במועד שנקבע בהתאם.

רמ"י תישא בהוצאות העותרת בסך של 10,000 ₪.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.