הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 51103-07-20

בפני
כבוד ה שופט יונתן אברהם

העותרת

רולן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד. מרויץ ואח'

נגד

המשיבים

1. מועצה אזורית גולן
ע"כ ב"כ עו"ד י. קורין ואח'
2. אקרשטיין תעשיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בני שפר ואח'
3. מנובילד-פלד
4. ישרא מרין בנייה מודולרית בע"מ
5. אחים סלטי הנדסה בע"מ

פסק דין

בפני עתירה בגדרה נתבקש לבטל את החלטת ראש מועצה אזורית גולן לאמץ את החלטת וועדת המכרזים מיום 23.6.20 אשר המליצה על המשיבה 2 כהצעה הזוכה במכרז פומבי מס' 08/2020 כפי שיפורט להלן. כן נתבקש לקבוע, כי העותרת היא זו שצריכה להיות הזוכה במכרז הנ"ל.

הרקע לעתירה
המועצה פרסמה מכרז לתכנון, בניית ואספקת מבנים יבילים למספר ישובים ברחבי המועצה (להלן: "המכרז"). למכרז נגשו המשיבים 2-5.
לאחר פתיחת תיבת ההצעות, נבחרה המשיבה 3 כזוכה במכרז.
בעקבות בחירת המשיבה 3, פנתה העותרת לוועדת המכרזים וביקשה לפסול את כל המציעים למעט העותרת וזאת ביום 3.6.20, מטעמים שונים. בקשתה נתקבלה ביחס למשיבה 3 ובד בבד עם ההחלטה לפסול את המשיבה 3, שנתקבלה ביום 25.6.20, נקבע כי המשיבה 2 היא הזוכה החלופית במכרז (להלן:- "הזוכה").
ביום 1.7.20 פנתה העותרת לוועדת המכרזים בבקשה נוספת לפסילת הזוכה. שלושה טעמים עיקריים מנתה העותרת והם:
א. הזוכה הציעה מבנים השונים מהותית מסוג המבנים שנדרשו במכרז.
ב. קיימת טעות בערבות הבנקאית שהמציאה הזוכה.
ג. לזוכה אין כל ניסיון בבניית המבנים שנדרשו במכרז.
ביום 6.7.20 השיבה המועצה לדרישה זו יחד עם נימוקים מדוע אין לפסול את הזוכה.
ביום 8.7.20 נשלח מכתב נוסף ע"י העותרת למועצה עם דרישה לפסילה ודרישה לא להתקשר עם הזוכה בהסכם.
ביום 9.7.20 השיב ב"כ המועצה בשלילה לדרישה זו וכן הודיע כי ההתקשרות יצאה לדרך.
ביום 12.7.20 פנתה שוב העותרת למועצה במכתב בו נאמר שטרם הודע לה כי ראש המועצה אישר את המלצת ועדת המכרזים.
ביום 14.7.20 הודיעה המועצה לעותרת כי המלצות ועדת המכרזים אושרו וההסכם יצא לדרך.
ביום 22.7.20 הוגשה העתירה דנן יחד עם בקשה לצו ביניים. בו ביום ניתן ע"י עמיתי, כב' השופט ש. אטרש, במעמד צד אחד צו ביניים האוסר על המועצה להתקשר עם הזוכה, וככל שהמועצה כבר התקשרה בחוזה להפסיק כל פעולה בקשר לביצועו של החוזה עד מתן החלטה אחרת.

הסדר דיוני

לאחר שהוגשו הבקשה והתגובות לה (כמפורט להלן) וטרם הוחלט בבקשה, הוצע לצדדים לאור הטיעון המקיף בכתבי הטענות, כי בית המשפט יכריע בעתירה כולה על יסוד כתבי הטענות. העותרת, הזוכה וכן המועצה הסכימו להצעה כפוף לדרישת הזוכה והעותרת להשלמת טיעונים בהותרה להן. אציין כי יתר הצדדים לא הגיבו כלל ולא הגישו כתבי טענות בתיק.

כמו כן הוסכם ע"י הצדדים הנ"ל, כי צו הביניים שניתן יצומצם ולא יחול על בניית והקמת 10 מבנים שיועד ליישוב מיצר, תוך שלכל אחד מהצדדים שמורות הטענות בעניין זה ככל שייפסק לטובתו בתום ההליך דנן, ואכן הצו צומצם לפי ההסכמה הנ"ל.

טענות העותרת בתמצית

העותרת ממקדת נימוקיה במפרט הטכני המיוחד שצורף לתנאי המכרז כנספח ה' לתנאי המכרז (להלן: "המפרט הטכני"). לטענתה, בהתאם לאותו מפרט, היו המבנים צריכים להיות בנויים כדלקמן:
א. רצפה ששלדתה היא שלדת פלדה מפרופילי UPB, IPE ו- IPN (סעיף 6.א למפרט הטכני).
ב. קירות חוץ מלוחות דנסגלס שלמים בעובי 16 מילימטר לפחות כולל רשת PVC וטיח סלע על כל הקיר, כאשר פנים הקיר הינו מלוחות גבס חסין אש (סעיף 6.ה למפרט הטכני).
ג. תקרה העשויה מלוחות גבס עמיד מים (גבס ירוק) עובי 12.5 מילימטר לרבות קונסטרוקציה מפרופילי RHS ומסלולים מפח מגולוון (סעיף 7 למפרט הטכני).
ד. ממ"ד שייבנה לפי הנחיות פיקוד העורף (סעיף 1.ז למפרט הטכני).
כמו כן, נטען כי בסיכום מפגש מציעים שנערך ביום 6.4.20 הודגש:
א. כי על העמודים להיות מפרופילי RHS לפי תכנית קונסטרוקציה והקונסטרוקציה מפרופילים של פח מגולוון (עמ' 6 לסיכום המפגש).
ב. ייצור המבנה יהיה בהתאם למפרט הטכני המיוחד (עמ' 5 לסיכום המפגש).
לטענת העותרת, מבנים כאמור לעיל ידועים בעגה המקצועית, כמבני "בנייה קלה".
לטענת העותרת, לזוכה אין כל ניסיון ב"בניה קלה".
כן נטען כי בדואר אלקטרוני ששלחה המועצה למציעים ביום 12.4.20, לפני הגשת ההצעות למכרז, נכתב והודגש כי "בכל מקרה נפסול מבנים שאינם עומדים במפרט הטכני".
לטענת העותרת, סטתה המועצה מעיקרון השוויון במכרזים שעה שבחרה בהצעת הזוכה, אשר מבוססת על מבנה יצוק בטון ולא על מבנה של בנייה קלה כנדרש במפרט הטכני.
אשר לערבות הבנקאית, אין חולק כי לפי מסמכי המכרז נדרש צירוף של ערבות בנקאית לפקודת "מועצה אזורית רמת הגולן" שעה שלא קיימת מועצה בשם זה אלא "מועצה אזורית גולן" כשם המועצה דנן (בלי המילה "רמת").
בעניין זה נטען כי לאור הטענות הנ"ל, שלחה המועצה לכל המציעים הפוטנציאליים דואר אלקטרוני מיום 13.4.20, לפני הגשת ההצעות למכרז ובו ציינה כי חלה טעות בנוסח הערבות וכי יש להמציא ערבות לזכות "מועצה אזורית גולן".
על אף האמור, להצעת הזוכה צורפה ערבות בנקאית לזכות "מועצה אזורית רמת הגולן" ולא ערבות מתוקנת כפי שנדרש.
לאור האמור, נטען ע"י העותרת שיש לקבל את העתירה לבטל את הכרזת הזוכה ולהכריז על העותרת כזוכה.
תגובת המועצה לעתירה:

לטענת המועצה, עוד קודם למתן הצו, יצאה ההתקשרות כבר לדרך, נחתם חוזה בין המועצה לזוכה והצדדים אף נערכו לתחילת ביצוע של 10 מבנים יבילים למגורים בישוב מיצר שברחבי המועצה, זאת מתוך כוונה שהמגורונים יהיו מוכנים לאכלוס בחודש אוקטובר 2020 לפני תחילת החורף. נטען כי צו הביניים שניתן מעכב את הביצוע הנ"ל ועל כן יש לבטלו.
המועצה מצאה לפרט כי התקציב למכרז ניתן באמצעות ממשלת ישראל על מנת להציב מגורונים שישמשו כמחסניות קליטה למשפחות חדשות ביישובי המועצה.
המועצה הדגישה בתשובתה כי מסמכי המכרז כללו הוראות מפורשות המדגישות, בין היתר, כי לבד מייצור מאספקת והצבת המבנים, נדרש גם תכנון של המבנים וכי המפרט הטכני שצורף למסמכי המכרז, שימש אך דגם מודולרי המציב דרישות מינימליות אך לא חייב כי ההצעות תוגשנה בדיוק לפיו. בעניין זה הפנתה המועצה לסעיפים שונים במסמכי המכרז (אליהם אתייחס בהמשך).
המועצה התייחסה גם למפרט הטכני ספציפית בטענה כי גם לגבי המפרט הטכני עצמו נאמר במפורש כי הוא מתייחס גם לתכנון, ולא רק לייצור וביסוס המבנה, משמע, הסקיצה שצורפה למפרט הטכני, איננה אלא "סקיצה רעיונית" וכי אין מניעה לתכנון שונה איכותי יותר מאותה סקיצה. עוד נטען כי צמד המילים "בנייה קלה" הוזכר פעם אחת בלבד בסעיף 6.ה (1) למפרט הטכני, כאחת האפשרויות לבנייה, אך לא כאפשרות בלעדית.
לאור כל האמור נטען כי המפרט הטכני היווה בסיס רעיוני, בבחינת רף תחתון בלבד לצורך המכרז.
בעניין זה אף הפנתה המועצה למכתב שנשלח למשתתפי המכרז ביום 12.4.20 (צורף כנספח ג' לבקשה) שם הדגיש האחראי על הפרויקט "שנשמח לראות פתרונות יצירתיים למבנים איכותיים יותר מהמקובל בענף", ואכן שם גם נאמר כפי שטענה העותרת "ובכל מקרה נפסול מבנים שאינם עומדים במפרט הטכני שהועבר אליכם בדגש על רמת הבידוד הנדרשת וההגדרות הקונסטרוקטיביות". המועצה טענה כי הציטוט החלקי שהביאה העותרת של הסיפא לאותו מכתב, הוא מגמתי.
המועצה הפנתה גם לתנאי המכרז (עמ' 6 סעיף 18 לתנאים הכלליים וכן עמ' 11-12, סעיף 19 לטופס הצעת המשתתף) שם נאמר, בין היתר, שיינתן ניקוד מרבי של 20% "לאיכות המפרט והתכנון שיוצע ע"י המציע" (סעיף 18 ב (4) בעמ' 7-8 לתנאים הכלליים).
עוד טענה המועצה כי ועדת המכרזים והמועצה נעזרו בחברי צוות מקצועי שליוו את המכרז וביניהם, שני נציגי חברת פלד קליין איזון וניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "חברת פלד קליין") אשר משמשת כמנהלת פרויקט המגורונים ברמת הגולן ומפקחת על הביצוע מטעם המועצה.
הוועדה המקצועית הפיקה דו"ח מקצועי מקיף ומפורט מיום 26.5.20, אשר יועד לסייע לוועדת המכרזים וכלל התייחסות רחבה מאוד לסוגית המפרט הטכני ולהצעות המשתתפים על כלל היבטיהן. ועדה זו אף דירגה את ההצעות השונות והצעת הזוכה דורגה כשנייה אחרי הצעת משיבה 3 שנפסלה בסופו של דבר.
נטען כי המבנים שהציעו המשיבה 3 והזוכה, זכו לניקוד גבוה בעיקר משום שהם מבנים יבילים מתועשים מבטון, העולים בטיבם לאין שיעור על האיכות שהוגדרה כרף תחתון במפרט הטכני, זאת לעומת יתר המציעות.
באשר לפסילת הצעת משיבה 3 נטען כי היא סיפקה ערבות של חברת ביטוח ולא ערבות בנקאית ולאחר שנתקיים לה שימוע, נפסלה הצעתה.
באשר להצעת הזוכה, הועברה לוועדת המכרזים בעקבות השגת העותרת חוות דעת מקצועית ביום 16.6.20 (נספח י/2 לבקשה) ממנה נלמד באופן ברור כי הצעת הזוכה עומדת גם עומדת בתנאי המכרז והמפרט הטכני גם כן.
מכאן לעניין הערבות הבנקאית . בעניין זה נטען כי נפלה טעות בדרישות מסמכי המכרז בשם המועצה. בשל טעות זו של המועצה התייעצה ועדת המכרזים עם היועץ המשפטי שלה וזה המליץ כי בנסיבות העניין אין לפסול את הצעת הזוכה בשל השיבוש הקל בשם המועצה וכי ניתן לשם הזהירות להסתפק בהבהרה מהבנק כי הוא יכבד אותה כפי שהיא כלפי המועצה. ועדת המכרזים החליטה לאמץ המלצה זו של יועצה המשפטי והזוכה אכן המציאה הבהרה והערכת ערבות ע"י הבנק כפי שנדרשה.
המועצה טענה כי השיבה לכל מכתבי העותרת והמציאה לה את כל המסמכים שנדרשו ונקטה בשקיפות מלאה.
המועצה טענה כי עפ"י ההלכה הנוהגת, לא יחליף בית המשפט את שיקול דעתה של ועדת המכרזים אלא בנסיבות חריגות ובענייננו, אלו לא נתקיימו. ועדת המכרזים פעלה על יסוד יעוץ מקצועי טכני וכן יעוץ משפטי, שקלה את הטיעונים השונים והחליטה את שהחליטה ואין להתערב בהחלטותיה.
עוד נטען כי ככל שקיימת אפשרות פרשנית לתנאי המכרז, יש להעדיף את הפרשנות הסבירה המקיימת את המכרז והיא הפרשנות כי מדובר במכרז בו הוצג מפרט כדרישה מינימלית עם אפשרות להציע תכנון איכותי יותר.
אשר לערבות הבנקאית, הפנתה המועצה לפסקי דין שונים אשר קבעו אמנם את ההלכה כי יש לפסול ערבות בנקאית פגומה אך גם הותירו חריג למקרים מיוחדים המאפשר הכשרת פגם בערבות הבנקאית. המועצה טענה כי המקרה דנן נכנס לאותם חריגים.
המועצה אף טענה כי אם תתקבל העתירה, התוצאה תהיה כי ייבנו עבור המועצה מבנים פחות איכותיים.
עוד טענה המועצה לחוסר ניקיון כפיים מצד העותרת אשר נמנעה מלפרוס בבקשתה את מלוא התמונה העובדתית הנדרשת וטענה באופן מגמתי, תוך שהיא משמיטה את כל אותן הוראות המלמדות כי ניתן למציעים מרחב תכנון איכותי יותר ביחס למפרט הטכני שהוצג כמודל מינימלי.
לאור האמור, טענה המועצה כי יש לדחות את העתירה.

תגובת הזוכה לעתירה:

הזוכה הצטרפה לטענות המועצה.
עוד טענה הזוכה כי את הטענה כי לזוכה אין ניסיון בבנייה קלה, היה על העותרת להעלות בפני ועדת המכרזים עוד קודם לפתיחת תיבת המכרזים ולא להמתין עד לזכייה שכן, היא ידעה שהזוכה אינה עוסקת בבנייה קלה.
הזוכה טענה, כי נתקיים שיהוי כבד בהגשת העתירה במיוחד נוכח תחילת העבודות לתכנון ולייצור המגורונים ליישוב מיצר.
לטענת הזוכה, פרשנות העותרת את סעיפי המפרט הטכני משוללת יסוד שכן סעיפי המפרט הטכני וגם יתר סעיפי התנאים הכלליים כפי שהובאו ע"י המועצה מלמדים כי ניתן מרחב לתכנון איכותי יותר מן המפרט הטכני שהוצג במסמכי המכרז, אשר מהווה מפרט מינימלי.
עוד נטען כי פרשנות העותרת מנוגדת להודעת המועצה מיום 12.4.20, שם נדרש במפורש תכנון איכותי יותר ונכתב כי הוא יזכה לעידוד המועצה. בעניין זה נטען גם כי פרשנות העותרת חסרת היגיון הנדסי שכן היא עומדת בניגוד לכוונת עורך המכרז ולכל פרשנות סבירה העולה ממסמכי המכרז. לפי פרשנות זו, על המציעים להציע סטנדרט מינימלי בלבד ודרישה כזו אינה מתיישבת עם הוראות המכרז.
אשר לטענת חוסר הניסיון שהעלתה הזוכה, נטען כי זו כרוכה בטענה כי המכרז חייב "בנייה קלה" ולא כך הדבר. בעניין זה נטען כי הצעת הזוכה עולה באיכותה ומבחינת חוזק המבנה בכל המובנים על הצעת העותרת.
אשר לערבות הבנקאית, הצטרפה גם כן הזוכה לטענות המועצה ואף הפנתה לפסיקה לתמיכה בטענותיה.
כן נטען, כי העותרת לא צירפה לעתירתה מסמכים שונים שהיה עליה לצרף על מנת שניתן יהיה להשוות את הצעתה ולבחון אותה.

תשובת העותרת לתגובות המשיבים:

בתשובתה, שבה העותרת על טענותיה.
אשר לטענה, כי היא לא צירפה את כל המסמכים הנדרשים לעתירתה, טענה כי הדבר נעשה בתום לב ואלו צורפו לתשובתה לתגובות המשיבות . היא הסכימה כי לאחר צירופם, תינתן הזדמנות למשיבות להשלים טיעון אף לגבי מסמכים אלו.
אשר לטענת השיהוי, הודיעה העותרת כי נוכח הטענות המועלות לגבי היישוב מיצר, היא תסכים שצו הביניים יוחרג בנוגע ל-10 המגורונים ליישוב זה, זאת בכפוף לכך שהמועצה תסכים לפצות אותה כספית בגין אובדן רווחיה ככל שתתקבל העתירה.

השלמת טיעון מטעם הזוכה (בעקבות הסכמת העותרת כמפורט בסעיף 52 לעיל) :

בהשלמת טיעוני הזוכה נטען, כי לאחר שהוגשה תשובת העותרת לתגובות המשיבות נחשף, כי הזוכה נהגה בחוסר ניקיון כפיים משווע, שכן הסתירה מבית המשפט שהיא כלל לא צרפה מפרט טכני להצעתה למכרז.
נטען, כי עוד בתגובת הזוכה לעתירה טענה הזוכה שהעותרת לא צרפה את הצעתה המלאה לעתירה והשמיטה ממנה את החלקים הטכניים של הצעתה. באותו שלב לא העלתה הזוכה על דעתה, כי אותם חלקים טכניים, קרי-המפרט, לא צורפו אפילו להצעת העותרת למכרז עצמו.
אמנם העותרת, בתגובתה לתשובות המשיבות, טענה שבטעות נשמטו עמודים מסוימים מהמסמכים שצורפו לעתירה, אולם גם לאחר שבמסגרת תגובתה לתשובות צרפה מסמכים נוספים, היא לא צרפה את המפרט הטכני הנ"ל. הדבר נעשה ע"מ להסתיר את העובדה, כי מפרט טכני מצדה לא צורף כלל להצעתה למכרז.
לטענת הזוכה, היא פנתה למועצה וזו העבירה לה, ביום 12/08/20, את המפרט הטכני שהגישה הותרת למועצה והתברר, כי הוא הוגש רק כחומר משלים מאוחר יותר ולא במועדים שנקבעו להגשת ההצעות.
כמו כן, עיון באותו מפרט טכני שצורף מאוחר יותר והוגש למועצה, מעלה כי העותרת עצמה סטתה מדרישות המפרט הטכני של המכרז באופן הבא:

א. לעניין קירות החוץ, נתקיימה סטייה כפולה.
ראשית, דרישות סעיף 6ה' למפרט הטכני של המכרז, היו כי ככל שמדובר בבנייה קלה, יש לבצע את קירות החוץ מלוחות "דנסגלאס" שלמים, בעובי 16 מ"מ לפחות. העותרת הציעה לוח "סופרבורד" שהינו נחות בהשוואה ללוח "דנסגלאס" (לוח "דנסגלאס" הוא יקר יותר ועמיד יותר למים וללחות ואילו "סופרבורד" אמנם עמיד למים, אך עמידתו ללחות נחותה). כמו כן, עובי הלוחות שהציעה העותרת הינם חצי אינץ', היינו-12.5 מ"מ, בעוד שבמפרט הטכני של המכרז המתייחס לבנייה קלה, נדרש שעובי הקירות יהיה 16.5 מ"מ לפחות.

ב. בנוגע לתקרת המבנה, הציעה העותרת דרישה נחותה יותר, שכן סעיף 7 למפרט הטכני של המכרז בנוגע לבנייה קלה דרש תקרה מלוחות גבס עמיד מים, בעוד בסעיפים 18-19 למפרט הטכני של העותרת, המתייחסים לתקרה, הוצע לוח גבס חסין אש בעובי 12.5 מ"מ שאינו בהכרח עמיד למים. כדי שיהיה עמיד למים, עליו לעבור טיפול נוסף לטיפול ההופך אותו חסין אש.

ג. באשר לרצפת המבנה-הציעה העותרת הצעה משופרת יחסית למפרט הטכני של המכרז, זאת בניגוד לטענתה, שאין לסטות מהתנאים של המפרט הטכני של המכרז. בעוד שסעיף 6א' למפרט הטכני של המכרז דרש עובי בטון ברצפה של 6 ס"מ וכן "רשת ברזל 5.5 מצולע @20...", הרי שסעיף 12 למפרט הטכני של העותרת הציעה "רשת זיון 6 מצולע 15 ס"מ", שהינו מוצר משודרג יחסית למפרט הטכני של המכרז בנוגע לבנייה קלה.

לאור כל האמור, נטען, כי העותרת עצמה, בניגוד לכל טענותיה ופרשנותה שאין לסטות מתנאי המפרט הטכני, עשתה זאת בעצמה ועוד לאחר שצרפה מפרט טכני באיחור ולא יחד עם הצעתה.
כן נטען, כי אף לטענת העותרת, הצעת הזוכה מיטיבה ביחס למפרט הטכני. אין להסיק בעניין זה מן ההלכות אליהן הפנתה העותרת לעניין ערבות מיטיבה, שכן ההטבה במקרה דנן אינה בערבות ואף לא בתנאי סף והיא תואמת את כוונת עורך המכרז.
כן נטען, כי אין בסיס לטענת העותרת שלפיה בענייננו לא קיימת מחלוקת מקצועית ביחס לפרשנות המכרז, שכן קיימת מחלוקת בעניין זה.
כן נטען, כי טענת העותרת לגבי השתתפותם של מציעים פוטנציאליים העוסקים בבנייה יבילה מבטון, אין בה ממש. ראשית, משום שמדובר בטענה שמניחה את המבוקש ושנית-משום שהיא נטענה בעלמא ולא צורפה לה ראיה כלשהי, כגון תצהיר המוכיחה זאת.
כן ביקשה הזוכה לדחות את טענת העותרת שלפיה לו ידעה שניתן לסטות מהמפרט שצורף למכרז, היא הייתה מגישה הצעה נוספת למבנים מבטון, לו היה המכרז מאפשר זאת. בעניין זה נטען, כי ברירת המחדל היא כי לא ניתן להגיש שתי הצעות למכרז, אלא אם כן הוראות המכרז קבעו כך מפורשות. במקרה דנן-הוראות המכרז לא התירו זאת.
עוד נטען, כי תשובת העותרת לטענת השיהוי המסתמכת על תכתובות עם המועצה, אין בה כדי להועיל לה, שכן לפי הפסיקה תכתובת בין הצדדים אינה עוצרת את ספירת הימים לצורך שיהוי. בעניין זה הפנתה הזוכה לבג"צ 410/78 מילס ישראל בע"מ נגד שר האוצר, פ"ד לג(1), 271 (1979).
לטיעוני ההשלמה, צירפה הזוכה כנספח 1 מפרט טכני אשר לטענתה שלחה העותרת למועצה באיחור ולא צרפה להצעתה.
לאור כל האמור, ביקשה הזוכה לדחות את העתירה.

טיעוני ההשלמה של העותרת:
לטענת העותרת, היא פעלה בתום לב.
אשר לטענת הזוכה, כי העותרת הסתירה את העובדה שלא צירפה מפרט טכני להצעתה, השיבה כי לא ניתן להסתיר דבר שלא צורף להצעה וכמו כן לפי תנאי המכרז לא הייתה חובה לצרף מפרט טכני להצעה ואף אסור היה, לגישתה, לשנות את המפרט הטכני המיוחד של המכרז.
העותרת הפנתה לסעיפים שונים של תנאי המכרז, בהם נאמר כי אין לערוך שינויים במסמכי המכרז וכן להוראות הקובעות, כי המפרטים הטכניים המיוחדים שצורפו למכרז יהיו חלק בלתי נפרד ממסמכיו וכן מהחוזה שייחתם. על כן, היא לא פעלה בחוסר תום לב, כאשר לא צירפה להצעתה מפרט טכני. הזוכה, לעומת זאת, פעלה בניגוד לתנאי המכרז והגישה מפרט של מאות עמודים ובו שינתה לחלוטין את המפרט הטכני המיוחד של המכרז.
באשר למפרט, נספח 1, אותו צירפה הזוכה לטיעוני ההשלמה, נטען, כי זה נשלח למועצה לבקשת מר אריאל גליקמן, מנהל אגף ביצוע של החברה הכלכלית ליישובי הגולן, שביקש לשלוח חתך של הרצפה-קיר וגג, של המבנה שהציעה העותרת בהיותו מעוניין לבדוק האם העניין הארכיטקטוני ניתן לשינוי. העותרת צירפה לטיעוניה כנספח א' את הדואר האלקטרוני שנשלח 13 ימים לאחר הגשת הצעתה ובו צוין, כי מפרט זה נשלח לפי בקשת מר אריאל גליקמן.
העותרת טענה כי הצעתה עומדת בתנאי המפרט הטכני של המכרז וכי אין לראות בנספח 1 הנ"ל חלק מהצעתה. עוד טענה בעניין זה, כי היא התחייבה בהצעתה לבנות את המבנים בהתאם למפרט הטכני של המכרז, ללא כל שינוי או הסתייגות, וכך היא תעשה כאשר תוכרז כזוכה במכרז.
העותרת הכחישה את טענת הזוכה, כי העותרת מעוררת שאלה מקצועית בתחום הבנייה. לטענתה, השאלה שבמחלוקת היא משפטית ולא שאלה מקצועית מתחום הבנייה.
עוד טענה העותרת, כי גם ההצעה המיטיבה פוגעת בשוויון, כמו הצעה מרעה. בעניין זה טענה העותרת כי היא מעולם לא העלתה טענה שחברות המתמחות בבניית מבנים מבטון לא ישתתפו במכרז, שכן לטענתה, המכרז לטענתה היה למבנים לבנייה קלה.
העותרת שבה על טענתה, כי לא היה כל שיהוי בהגשת העתירה.
לאור כל האמור, ביקשה העותרת לקבל את עתירתה.

תגובות המשיבים 3-5
המשיבים 3-5 לא הגיבו לבקשה ו/או לעתירה.

דיון והכרעה

אדון להלן במחלוקות שבין הצדדים.
הערה מקדימה- כל ההדגשות בקו בציטוטים שיובאו להלן, אינן במקור אלא אם נאמר אחרת.

מסגרת נורמטיבית

אשר לפרשנות תנאי מכרז נקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון בעע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.02.2011) כדלקמן –
"ככלל, כללי היסוד בפרשנות של טקסט משפטי, אחידים הם לכל טקסט הטומן בחובו נורמה משפטית (עע"מ 2849/07 עיריית תל אביב– יפו נ' אנרגי', סעיף 6 ([פורסם בנבו], 8.4.09) (להלן: עניין אנרג'י) ראו גם אהרן ברק פרשנות במשפט- חלק ראשון: תורת הפרשנות הכללית 128-127 (להלן: ברק)). בהתאם לכך, כשנדרש בית המשפט לפרשנותם של מסמכי מכרז, יחיל על אלה את כללי הפרשנות התכליתית, והם יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם (ראו למשל עניין סופרמאטיק, סעיף 9; עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בניין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178 (2004); עע"מ 6352/01 חדשות ישראל (טי.אי.אן.סי) בע"מ נ' שר התקשורת, פ"ד נו2) 97, 125 (2001)). במסגרת זאת, "תישלף" מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות ש"סובלת" לשון המכרז, המשמעות המשפטית של הטקסט, היא המשמעות המקיימת את תכליותיו. בצד האמור, ברי כי לאופיו הפרטני של טקסט המהווה חלק ממסמכי המכרז, ולהבדלים הנורמטיביים בינו לבין נורמות משפטיות אחרות, יש משמעות בגדר הליך הפרשנות, וזו תוביל לשוני בין השיקולים השונים שבהם יש להתחשב בפרשנות הטקסט, במשקל הניתן לכל אחד מהם ובאיזון ביניהם (ענין אנרג'י, סעיף 6).
 בהקשר זה נזכיר, כי המכרז הינו משום הזמנה להציע הצעות או הצעה לחוזה נספח (ראו שלו, בעמ' 150-14; ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב, פ"ד מג(1) 441, 480 (1989)). בהתאם לכך, ניתן לגזור את פרשנות המכרז מכללי פרשנות החוזה, מכוח סעיף 61(ב) ל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (ראו והשוו ע"א 1117/06 חברת אל-קודס קורפוריישן נ' יורשי המנוח מוחמד עלי עבד אל-רחמאן, סעיף 23 לפסק דינה של חברתי, השופטת א' חיות ([פורסם בנבו], 14.4.10); ע"א 1194/09 נתיבי איילון בע"מ נ' עיריית חולון, סעיף 24 ([פורסם בנבו], 16.2.11)). בגדר האמור, יינתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שתילמד מלשון מסמכי המכרז ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו ( דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 11.5.06)). בצד זאת, תינתן הדעת למאפיינים הפרטניים של ההליך המכרזי שעליהם עמדנו לעיל, ולתכליות הספציפיות העומדות ביסודו ."
בספרו של עו"ד אמיר לוי, "דיני המכרזים בישראל" התשע"ב – 2012, בעמ' 304 ניתנה התייחסות באשר לפרשנות הוראות מכרז כדלקמן:

"... מכרז מתפרש על פי אומד הדעת של מנסח המכרז, שעליו ניתן לעמוד לעיתים מתוך לשונו של המכרז, ויש ליתן משקל לכוונתו של עורך המכרז בעת פירוש תנאיו. בגדר האמור, יינתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שיילמד מלשון המכרז וממסמכיו ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו".
(ראו לעניין זה גם ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה (1999)).

מן הכלל אל הפרט:

בענייננו כאמור טענה העותרת, כי: " ברור איפוא, באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי עורך המכרז ביקש מבנים מבניה קלה לפי המפרט הטכני המיוחד של המכרז", כאשר הזוכה הציעה מבנים מבטון..., דהיינו מבנים שונים, באופן מהותי, מאלו שנדרשו במכרז "(ס' 33 לעתירה). המשיבות גרסו מנגד, כי המכרז התיר הגשת הצעות למבנים מכל הסוגים (לרבות מבטון) ולמציעים ניתן חופש בנוגע לתכנון המבנים, כאשר המפרט הטכני היווה אך בסיס רעיוני בבחינת רף תחתון לצורך המכרז (ראו גם סע' 34 לתשובת הזוכה ובס'- 12 לתשובת המועצה).
כבר עתה אומר, כי במחלוקת הנ"ל עדיפה בעניי הפרשנות שהציגו המשיבות. הפרשנות הדווקנית אותה הציגה העותרת אינה מתיישבת עם תכליתו של המכרז הנלמדת גם מאומד דעתו של עורך המכרז כפי שעולה הן מלשונו של המכרז, והן מנסיבות חיצוניות לו הכל כפי שאפרט להלן.
סעיף 1 לפרק שכותרתו: "אספקת מבנים יבילים למגורים – תנאים כלליים" (נספח ד' לעתירה), (להלן: "פרק התנאים המיוחדים") קובע כי:
"מועצה אזורית גולן – (להלן: "המזמינה" או המועצה") מזמינה בזאת הצעות למכרז מסגרת לביצוע תכנון, ייצור, אספקה והצבת מבנים יבילים למגורים שיוצבו בישובים ברמת הגולן (להלן: "העבודות").
סע' 2 לפרק התנאים המיוחדים קובע כי -
"מטרת מכרז פומבי זה הינו יצירת הסכם לספק זוכה לתכנון, ייצור, ביסוס והצבת כ 80-90 מבנים לדיור זמני אשר יוצבו בכ- 20 יישובים שונים בגולן ע"פ סדר העדיפות שייקבע ע"י המזמינה".
בסעיף 6 לפרק התנאים הכללים של המכרז צוין כדלקמן:
"להלן תיאור כללי של עיקרי העבודות: ייצור, אספקה, ביסוס והצבת מבנים יבילים/ מתועשים חדשים למגורים.." .
וכן נקבע בסעיף 8(ב) ו- (ג) לתנאים המיוחדים כי:
"על המציע להוכיח קיומן של התקשרויות קודמות...בתחום ייצור ואספקת מבנים יבילים/ מתועשים.." וכן: "על מגיש ההצעה להיות בעל ניסיון קודם בייצור ואספקת מבנים יבילים/ מתועשים בישראל..." .
הנה כי כן, בפרק התנאים הכללים של המכרז בו צוינה גם מטרתו (תכליתו) של המכרז, עולה כי מדובר במכרז הכולל גם תכנון של מבנים יבילים/ מתועשים, כאשר כלל לא צוין בפרק זה, כי מדובר בתכנון המסויג לטכנולוגיה של בנייה קלה דווקא.
אף במסמך התנאים המיוחדים של המכרז (צורף לעתירה במסגרת נספח ד') צוין בסעיף 2, תחת הכותרת: "תיאור העבודה", כדלקמן:
" מכרז/ חוזה זה מתייחס לבצוע של עבודות תכנון (לאחר אישור התכנית ע"י המזמינה), ביסוס, ייצור, אספקה, הובלה והצבת מבנים יבילים למגורים ולמבני ציבור על פי דגמים שונים כמפורט להלן" .
כן צוין בטבלה במסגרת אותו סעיף 2 הנ"ל את הדגמים של המבנים הנדרשים. דגם א – "דירת 3 חדרים כ- 55 מ"ר כולל ממ"ד בהתאם לתשריט רעיוני וכמפורט במפרט הטכני". דגם ב' – "דירת 3 חדרים, כ- 65 מ"ר כולל ממ"ד בהתאם לתשריט רעיוני וכמפורט במפרט הטכני ".
לאמור, אף בפרק התנאים המיוחדים צוין, כי מדובר במכרז הכולל אף תכנון מבנים, ולא צוינה טכנולוגיה מסוימת בה יש להשתמש בעת תכנון מבנים אלה. כן עולה, כי התשריט מושא המפרט הטכני המלמד על המבנים הנדרשים לתכנון הינו אך רעיוני, קרי ניתן לתכנן אף מבנה דומה ולא זהה לזה שהוצג במפרט.
אדרש אף למפרט הטכני המיוחד (נספח א לעתירה), אליו הפנתה העותרת בעתירתה, ובו צוין תחת הכותרת: "תיאור ותנאי העבודה" כדלקמן:
" א. המפרט המתייחס לתכנון, ייצור, ביסוס והצבת מבנה מתועש יביל למגורים בשטח של כ- 55/65 מ"ר כולל ממ"ד, בהתאם לתכנית האדריכלית שתבוצע ע"י המציעה שתתבסס על הסקיצה הרעיונית המצורפת.
ב. העבודה כוללת תכנון, ביסוס, ייצור, הובלה והצבת המבנה, כולל פילוס המבנה.
ג. הביסוס יבוצע בהתאם לאופי הקרקע ע"ב דוח יועץ קרקע שיוגש ע"י המזמין, ותכנית קונסטרוקטיבית שתוכן ע"י מהנדס החברה המייצרת את המבנים.
ד. המבנים יתוכננו ויונחו בצמדים (דו משפחתי) בתצורת "גב אל גב" (ע"פ סקיצה רעיונית מצורפת). באחריות החברה לתכנון תכנית אדריכלית והנדסית למבנה ולאשרה מול המזמינה.
ה. יש לתכנן אופציה להרחבת המבנה ב 12 מ"ר נוספים.
ו. במסגרת תהליך המכרז, יציג הקבלן מבנה אחד מושלם או מבנה דומה למבנה הנדרש. המבנה ישמש כבסיס לבחירת החברה הזוכה".
אף בסעיף 3 למפרט הנ"ל צוין כדלקמן:
" א. תכניות – כללי
הקבלן יתכנן המבנים באופן שיתאימו לתכנית הרעיונית, לדרישות התקנים הישראליים המעודכנים הרלוונטיים, המפרט הטכני המיוחד, המפרט הכללי בהוצאת משהב"ט...וברמה מקצועית גבוהה".
בהמשך המפרט הטכני הנ"ל הוצג פירוט של מרכיביו השונים של המבנה, ואף נקבע בין היתר בסעיף 6(ה)(1) כדלקמן –
" במידה ומדובר במבנה בבניה קלה, שלד הקירות מפרופילי RHS בכל פינות המבנה וניצבים ומסלולים מפח מגולוון" .

הנה כי כן, אף מהמפרט הטכני המיוחד עולה, כי מדובר במכרז הכולל תכנון של מבנה מתועש יביל, ללא כל דרישה כי התכנון יעשה בטכנולוגיה של בניה קלה דווקא. כמו כן, בתכנון הנדרש אין כל חובה להציג מבנה זהה למבנה שנדרש, וניתן להציג אף "מבנה דומה", וכי המבנה שיתוכנן צריך להתאים אך "רעיונית" לסקיצה מושא המפרט. למעשה הפעם היחידה בה אוזכרו המילים: "בניה קלה", הינה בסעיף 6(ה(1) למפרט שצוטט לעיל. עם זאת, אף מאזכור זה ניתן ללמוד, כי בנית המבנים היבילים בטכנולוגיה של בנייה קלה הינה אחת האופציות, ברם היא אינה הטכנולוגיה בלעדית עת צוינו במפרט הטכני בפירוש צמד המילים "במידה ומדובר", קרי ישנה אפשרות לכלול הצעה שאינה בבניה קלה. כן עולה מסעיף 6(ה)(1) הנ"ל, כי במידה ומציע מחליט להציע מבנה בטכנולוגיה של בני ה קלה, אזי הוא אינו יכול לרדת מדרישת מינימום ולפיה : "שלד הקירות מפרופילי RHS בכל פינות המבנה וניצבים ומסלולים מפח מגולוון" . כך שהדרישה הנ"ל, הינה דרישה מינימלית שממנה ניתן לעלות מעלה. קרי להציע בניה איכותית יותר. חיזוק לכך, אני מוצא בסעיף 18 לתנאי המכרז, שקבע כדלהלן.
סעיף 18 לתנאי המכרז (עמ' 6 לנספח ד' לעתירה), קובע תחת הכותרת: " אמות המידה לבחינת ההצעה הטובה ביותר", כי:
"ההצעות ייבחנו על פי משקולות של מחיר + איכות:
א. מחיר – הצעת המחיר של מגיש ההצעה – המשקל 50% (חמישים נקודות ממאה).
ב. איכות – בהתאם לפרמטרים המפורטים - המשקל 50% (חמישים נקודות ממאה)".
כן עולה מסע' 18ב(4) לתנאים הכללים באשר לחלוקת הניקוד לגבי איכות ההצעה, כי יינתן ניקוד מירבי של 20% ל"איכות ומפרט התכנון האדריכלי למבנה " שיוצע.
הנה כי כן, מסעיף זה עולה בבירור, כי מנסח המכרז ייחס חשיבות גם לאיכותה של ההצעה, קרי לאיכות המבנים שיתוכננו, ולא רק למחיר שיתן מגיש ההצעה. תנאי המכרז דרשו, כי ההצעה שתוגש תהיה הצעה מאזנת בין מחיר לאיכות (50%-50%). בתוך כך ברור הוא, כי הצעה זולה מדי ושאינה איכותית לא תיבחר ולהיפך. המטרה היא לכן לקבל מאת המציעים הצעות הכוללות תכנון של מבנים במחירים נמוכים ממחירי המטרה שהוגדרו במכרז (ראו מחירי המטרה במסגרת מסמך א' שכותרתו היא הצעת הקבלן לשני הדגמים שנתבקשו במכרז), ובאיכות האופטימלית שניתן לקבל במחירים אלו. המועצה אף הציגה בתנאי המכרז רף תחתון של איכות , "במידה ומדובר בבניה קלה", וכן רף עליון של עלות (כאמור מחירי המטרה לעיל). הצגת הטווח הנ"ל בהעדר כל דרישה במכרז לתכנון המבנים באמצעות טכנולוגיה של בניה קלה דווקא (כפי שעמדתי על כך לעיל), פתחה למציעים מרווח וחופש לשימוש במגוון טכנולוגיות שונות להקמת אותו מבנה יביל, לרבות בטכנולוגיה של בטון, והכל תוך שאלה חוסות תחת מחיר המטרה.

משכך הם פני הדברים, ברי הוא כי אין לקבל את הפרשנות שהציגה העותרת. פרשנות זו חוטאת למטרתו של המכרז, אינה עולה מלשון תנאי המכרז ואינה סבירה באשר היא מצמצמת את האפשרות של עורך המכרז לקבל את המוצר המיטבי ביותר עבורו במחיר שהגדיר במכרז .

אף הנסיבות החיצוניות האופפות את המכרז תומכות במסקנה זו. במסגרת סיכום מפגש מציעים שנערך ב"זום" ביום 6.4.20, עלה כי מטרת המכרז הינה לביצוע תכנון ייצור ואספקת מבנים יבילים למגורים ללא כל הגבלה באשר לשיטת הבנייה (ראו ס' 1-2 וכן סעיף 6 לנספח ב לעתירה). אף בסיכום זה צוין כי "אמות מידה לבחינת ההצעה הטובה ביותר" הן מחיר (50% ניקוד) ואיכות (50% ניקוד), קרי יש ליתן הצעה המאזנת בין עלות לאיכות. קרי יש חשיבות גם לאיכות ההצעה ולא רק למחיר.
אף מדוא"ל ששלחה המועצה כמענה לשאלות ההבהרה שנשאלו על ידי המשיבה 4 בעתירה (ראו נספח ג' לעתירה) ממנו ציטטה העותרת בסעיף 8 לעתירה באופן חלקי, ולא בכדי , צוין כדלקמן:
"שוב אני מדגיש שנשמח לראות פתרונות יצירתיים למבנים איכותיים יותר מהמקובל בענף ובכל מקרה נפסול מבנים שאינם עומדים במפרט הטכני שהועבר אליכם בדגש על רמת הבידוד הנדרשת וההגדרות הקונסטרוקטיביות".
לפי הדוא"ל הנ"ל, הרי שהדרישה הקיימת במפרט הטכני אינה דרישה דווקנית לתכנון מבנים באמצעות שימוש בטכנולוגיה של בניה קלה דווקא. לפי דוא"ל זה, האמור במפרט הטכני הינו דרישה אשר ממנה אין לרדת בהצעה ("ובכל מקרה נפסול מבנים שאינם עומדים במפרט הטכני"), כאשר למציעים יש חופש להציע הצעות איכותיות יותר (נשמח לראות פתרונות יצירתיים למבנים איכותיים יותר מהמקובל..).

לאור האמור לעיל, נדחית בזאת הפרשנות שהציגה העותרת, כי המכרז הגביל לשיטה של בניה קלה דווקא.
נוכח דחייתה של פרשנות העותרת הרי שלא מצאתי, כי הזוכה סטתה מהוראות המכרז, שעה שהצעתה כללה שימוש בטכנולוגיה של בטון לבנית המבנים.
נוכח המסקנה הנ"ל אני דוחה אף את טענת העותרת, כי לזוכה לא היה ניסיון בבניית מבנים בבניה קלה, באשר לא נדרש במכרז, כי המבנים יבנו בבניה קלה דווקא.

הערבות הבנקאית

כאמור עוד טענה העותרת, כי יש פגם בכך שהערבות הבנקאית שהציגה הזוכה הופנתה למועצה אזורית רמת הגולן ולא למועצה אזורית גולן. לפיכך, הרי שוועדת המכרזים היתה צריכה לפסול את ההצעה הזוכה על הסף.

סבורני כי אף דינה של טענה זו להידחות.

הכלל הוא, כי פגם בערבות הבנקאית מביא לפסילת ההצעה, וזאת מבלי שיהיה כל צורך להעמיק חקר בפשר הטעות או בכוונת המציע או הערב. עם זאת, לכלל זה ישנם חריגים כגון: " פליטת קולמוס, או מקרים אחרים שבהם פעל המציע בתום לב, והטעות עולה מהערבות עצמה בלא שנזקקים לעניין זה לראיות חיצוניות". כתנאים מצטברים לחריגים אלו חייבות להתקיים דרישות נוספות: " (א) הטעות נלמדת מהערבות עצמה; (ב)  ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג)      על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי-גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב; (ד)      אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים" (ראו בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.10)).
יישום האמור לעיל על ענייננו מובילני למסקנה, כי המקרה דנן נמנה עם המקרים החריגים שבהם אין לפסול את הצעת הזוכה על יסוד הטענה בדבר פגם בערבות. לטעמי אין המדובר בטעות מהותית. מדובר בטעות קולמוס שמקורה הראשון בתנאי המכרז עצמו.
הטעות נגרמה בתום לב של המציעה והינה נובעת מהיסח הדעת ולא בכוונת מכוון כלשהי של המציעה או של הבנק הערב. מעיון בכתב הערבות של אקרשטיין עולה, כי מדובר בטעות הנלמדת מהערבות עצמה באשר אין כל רשות מקומית ו/או אישיות משפטית (והדבר אף לא נטען על ידי העותרת) העונה לשם "מועצה אזורית רמת הגולן", אלא אך "מועצה אזורית גולן", כך שמתקיים בענייננו כי "טעות זו שעל פני המסמך זועקת לתיקון" (ראו בעע"מ 5834/09 הנ"ל).
כמו כן, במקרה דנן סבורני, כי הזוכה התכוונה ליתן את הערבות לטובת מועצה אזורית גולן אך נתנה אותה לטובת מועצה אזורית רמת הגולן (השגיאה) וזאת מפני שעורך המכרז צרף במסגרת נספח ו' למסמכי המכרז נוסח ערבות הכולל בתוכו את השגיאה האמורה (אותה ראיה אובייקטיבית שהיתה מצויה בפני ועדת המכרזים). אמנם במקרה דנן השגיאה אותרה ע"י המועצה לפני הגשת ההצעות והמועצה הורתה למציעים לתקן הטעות, כאשר הזוכה הגישה את הצעתה ללא התיקון המבוקש, יחד עם זאת סבורני, כי אין בכך לטעמי לשנות מאופייה של הטעות שהינה טעות שמקורה בעורך המכרז והיא טעות קולמוס לכל היותר, של היסח הדעת גרידא, והעובדה שטעות זו חזרה על עצמה אף בערבות הבנקאית שהונפקה ע"י המשיבה 3 (ראו נספח 3 לתגובת המועצה) אך מחזקת סברה זו.
זאת ועוד לטעמי אין בטעות זו ובתיקונה על ידי המציעה כדי לפגוע בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים ובעקרון השוויון, שכן בניגוד לטענת העותרת בסעיף 45 לעתירה אין מדובר בחשש ממשי, כי בנסיבות העניין הערבות בנוסחה האמור לא תהיה ניתנת למימוש, שהרי הבנק בעצמו הבהיר במכתב שצורף כנספח 6 לתגובת המועצה, כי גם אלמלא התיקון הוא היה מכבד את הערבות חרף הטעות בשם המועצה. משזהו המצב, דומני כי השגיאה בשם המועצה אינה עולה כדי פגם שמצדיק את פסילת ההצעה.
לא למותר להעיר, כי פסקי דין נוספים של בית המשפט העליון (מלבד עע"מ 5843/09 הנ"ל) סייגו פסילתן של הצעות אשר כללו פגם בהגשת ערבות עם שם שגוי, וזאת אף מבלי שנפלה שגגה במסמכי המכרז עצמו. כך למשל - בעע"מ 4246/14 אריה סע' נ' מלכה אנגלסמן ושות' (20.1.15) דובר בהצעה שהוגשה בשם "פלג, כהן, דויטש – עורכי דין" ברם הערבות הבנקאית ניתנה ל"פלג, כהן, דויטש, מוסקוביץ – עורכי דין בע"מ". בית המשפט העליון הבהיר באותה הפרשה הנ"ל, כי הוספת שמו של עו"ד מוסקוביץ לשם המשרד אינו בהכרח מביא לפסילת ההצעה. על גבי ההצעה והערבות הופיע שמו הרשמי המלא של משרד פלג נכון למועד הנפקת המסמך. מדובר באותה אישיות משפטית, והבנק הבהיר כי יוסיף לכבד את הערבות חרף פרישתו של עו"ד מוסקוביץ מהמשרד. כמו כן בעע"מ 8068/17 חברת מכלוף בע"מ נ' אורן בוכניק (11.2.18) נקבע, כי :" העובדה ששמו של המשיב 1 [מציע מקבוצת הרכישה] נכתב בכתב הערבות ללא האות "ו" ובתוספת שמו השני לשעבר (נסים), איננה מלמדת שמדובר בשם שונה. בנסיבות אלה אין לומר כי הערבות איננה עומדת בדרישות שנקבעו במכרז".
משאלה הן המסקנות שנתקבלו בבית המשפט העליון נוכח פגמים שצוינו שם, ברי הוא כי הדבר מחזק את מסקנתי האמורה שלא לפסול את ההצעה בשל השגיאה הנטענת.

שיהוי:

כאמור עוד נטען ע"י הזוכה, כי עתירת העותרת לוקה בשיהוי ועל כן יש לדחותה על הסף. לטעמי יש לדחות הטענה.
תקנה 3 ל תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א – 2000 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן -

"המועד להגשת עתירה
(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.
(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם...".
עם זאת, גם עתירה שהוגשה במסגרת ארבעים וחמישה הימים ניתן לדחות וזאת לאור תקנה 4 הקובעת כדלקמן: " בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים לפי תקנה 3".
לאור האמור לעיל, הרי שעל העותר להגיש את עתירתו מוקדם ככל האפשר. אמנם מוטלת עליו החובה למצות את ההליכים עובר לפנייתו לבית המשפט, אך עליו לעשות זאת במהירות ובמקביל להיערך להגשת עתירתו.
על פי ההלכה הפסוקה, בחינת טענת השיהוי נעשית על פי שלושה יסודות:
א. יסוד השיהוי הסובייקטיבי, העוסק בהתנהגות העותר ובשאלה אם חלוף הזמן מלמד על כך שהעותר ויתר על זכויותיו;
ב. יסוד השיהוי האובייקטיבי, העוסק בשינוי המצב לרעה ובפגיעה באינטרסים הראויים להגנה כתוצאה מהתערבות שיפוטית לאחר זמן רב ממועד קבלת ההחלטה המנהלית;
ג. יסוד חומרתה של הפגיעה בשלטון החוק הגורס ששיהוי, על שני רכיביו הראשונים, עשוי לסגת כאשר קיימת פגיעה קשה בשלטון החוק (אליעד שרגא ורועי שחר "המשפט המינהלי, כרך שני עילות הסף", בעמ' 205-204), וכן ראו עע"מ 3189/09 החברה להגנת הטבע נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה (02.07.2009) שם התייחס למשמעות שלושת היסודות של טענת השיהוי).
עוד אציין כי בבחינת שאלת השיהוי על בית המשפט ליתן משמעות עיקרית ליסוד האובייקטיבי של השיהוי שעניינו בצדדים שלישיים, יותר מאשר ליסוד הסובייקטיבי שלו המתמקד בהתנהגותו של העותר עצמו (ראו בג"ץ 2285/93 אוסי נחום נ' גיורא לב, ראש עיריית פתח-תקווה, מח(5) 630 (1994) ).

ומן הכלל אל הפרט:

בענייננו אף אם היסוד הסובייקטיבי מתקיים, שכן לעותרת נודע כבר ביום 25.6.20 על החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת אקרשטיין כהצעה הזוכה (ראו סע' 36.3 לתשובת העותרת מיום 7.8.20 בו צוין המועד שנודע על החלטת ועדת המכרזים) וממכתב העותרת מיום 1.7.20 (נספח יד לעתירה) עולה, כי טענותיה של העותרת מושא עתירתה כבר היו בפיה במועד הנ"ל, כך שהעותרת הגישה את עתירתה בחלוף כ- 4 שבועות ממועד שבו נודע לה על זכייתה של אקרשטיין כהצעה הזוכה במכרז, ובחלוף 3 שבועות מיום שכבר כל טענותיה היו בפיה, הרי שאיני סבור, כי היסוד האובייקטיבי מתקיים במקרה דנן, ודי בכך כדי לדחות את טענת השיהוי.
כאמור היסוד האובייקטיבי עוסק בשינוי המצב לרעה ופגיעה באינטרסים ראויים של צדדים אחרים, כתוצאה מחלוף הזמן שבין המועד על ההחלטה המנהלית לבין המועד בו הובאה ההחלטה לביקורת שיפוטית. אמנם במקרה דנן טענו המשיבות, כי ההתקשרות בין המועצה לבין הזוכה יצאה לדרך, וכי: "לפני שניתן הצו הארעי מיום 23/7/2020, נערכו הצדדים לתחילת ביצוע 10 מבנים יבילים למגורים בישוב מיצר מתוך כוונה שהמגורונים יהיו מוכנים לאכלוס בחודש אוקטובר 2020, לפני תחילת החורף" (ראו סעיף 3 לתגובת המועצה וכן סע' 74 לתגובת הזוכה). עם זאת, פגיעה אפשרית זו הוסרה נוכח הסכמת הצדדים לעתירה לצמצם את הצו הארעי שניתן כך שלא יחול על אותם 10 המגורונים בישוב מיצר (ראו החלטתי מיום 17.8.20). לפיכך, ובהינתן כי באמתחתם של המשיבים אין כל טענה בדבר דחיפות או פגיעה באינטרס שלהם ביחס ליתר המבנים, הרי שמצאתי, כי לא נתקיים היסוד של השיהוי האובייקטיבי.
לפיכך כאמור, אני דוחה את טענת השיהוי.
לפני סיום אציין כי הזוכה העלתה טענות נוספות לרבות טענה בדבר הסתרה של אי הגשת מפרט טכני בצירוף להצעה ע"י העותרת. נוכח המסקנה אליה הגעתי, הרי שאיני נדרש לדון בטענה זו.
לאור האמור לעיל העתירה נדחית.
העותרת תשלם הוצאות כדלקמן:
א. למשיבה 1, בסך כולל של 20,000 ₪.
ב. למשיבה 2 , בסך כולל של 20,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.