הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים 06

בפני
כב' השופטת תמר בזק רפפורט

בעניין ת"צ 4204-11-17:

המבקשים:

  1. מיכאל לבן
  2. אלון דהן

ע"י ב"כ עו"ד איתי ליבנה

נגד

המשיבות:
1. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טומי מנור ועו"ד ענת שורק

2. כ.צ.ט. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נרדה בן צבי ועו"ד אירן קריפק

3. ויטאמד תעשיות פרמצבטיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד לילי דורון, עו"ד יניב קליינבלט ועו"ד מאיה שלומי

4. מעבדות רפא בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מירית בן נאים ועו"ד יונתן שיף

ובעניין ת"צ 12750-01-18:

המבקש:

שגיא יצחקי
ע"י ב"כ עו"ד אסף נוי ועו"ד נחמי מייזליש

נגד

המשיבות:

  1. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
  2. אמיליה קוסמטיקס בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד טומי מנור ועו"ד ענת שורק

פסק דין

בפניי בקשות מוסכמות להסתלקות משתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), אשר נדונו במאוחד - האחת במסגרת ת"צ 4204-11-1, והשנייה במסגרת ת"צ 12750-01-18.

בפתח הדברים יוער, כי ת"צ 4204-11-17 הוגשה ביום 2.11.2017, אשר עניינה שיווק מוצרי תינוקות המכילים רכיב הנקרא propylparaben (להלן – פראבנים), בניגוד להנחיות משרד הבריאות. לאחר מכן, ביום 7.1.2018, הוגשה ת"צ 12750-01-18 בפני בית המשפט המחוזי תל אביב, אשר מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט לאלה הנדונות בת"צ 4204-11-17. לפיכך, על יסוד הוראת סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, קבע כב' השופט חאלד כבוב, בהחלטתו מיום 12.2.2018, כי בקשת האישור בת"צ 12750-01-18 תידון אף היא בפניי.

המבקשים בת"צ 4204-11-17 הגישו תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית כנגד חברת "טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ" (להלן – טבע או המשיבה 1 בת"צ 4204-11-17); כנגד חברת "כ.צ.ט. בע"מ" (להלן – כ.צ.ט. או המשיבה 2 בת"צ 4204-11-17); כנגד חברת "ויטאמד תעשיות פרמצבטיות בע"מ" (להלן – ויטאמד או המשיבה 3 בת"צ 4204-11-17); וכנגד חברת "מעבדות רפא בע"מ" (להלן – רפא או המשיבה 4 בת"צ 4204-11-17).

המבקש בת"צ 12750-01-18 הגיש אף הוא תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית כנגד חברת טבע (המשיבה 1 בת"צ 12750-01-18), וכן כנגד חברת "אמיליה קוסמטיקס בע"מ", שהינה היצרן ובעל הרישום של המוצר (להלן – אמיליה או המשיבה 2 בת"צ 12750-01-18).

כעולה מבקשות האישור, המשיבות משווקות את מוצרי התינוקות הבאים: טבע משווקת את המוצר "עדינול – מונע היווצרות תפרחת חיתולים" המיוצר על ידי אמיליה; כ.צ.ט. משווקת את המוצר "בייבי סקין – למניעה וטיפול בגירויים מחיתולים והרגעת העור"; ויטאמד משווקת את המוצר "בייבי פסטה – למניעה וטיפול בגירויים מחיתולים והרגעת העור"; ורפא משווקת את המוצר "אורה קרם – הגנת עור עדין, להקלה מיידית בגירוי, צריבה ותפרחת חיתולים".

בגדרי שתי בקשות האישור הועלתה טענה להפרת הוראות פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981 והוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), תשל"ג-1973. בבקשות האישור צוין, כי על רקע הקשר שמצאו מחקרים עדכניים בין פראבנים, חומר משמר המשמש את תעשיית התמרוקים, לבין תחלואה במחלת הסרטן, התעדכנה הרגולציה האירופאית, ובעקבותיה הרגולציה הישראלית, ואסרה על השימוש בפראבנים במוצרי ההחתלה לילדים מתחת לגיל 3. כעולה מבקשות האישור, עדכון זה מצא ביטויו בהודעת משרד הבריאות מיום 11.7.2016, שעניינה "עדכון חומרי גלם" שניתנה למספר גורמים, בכללם בעלי רישיון תמרוקים כללי, מגישי בקשות לרישיון תמרוקים ואחרים. בהודעת משרד הבריאות נכתב כדלקמן:

"רשימת ההגבלות לחומרי גלם מתעדכנת מעת לעת על פי הרגולציה האירופאית, ר"ב לנוחיותכם העדכונים האחרונים. ההגבלות עודכנו בתכנת מג'יק. תאריך התחולה על פי הכתוב בטבלה המצורפת".

בטבלה המצורפת, בהתייחס לרכיב פראבנים, תחת העמודה "הגבלות אחרות" נכתב:

"לא לשימוש במוצרים המיועדים להחתלה ילדים מתחת לגיל 3, במוצרים לתינוקות לשים הגבלה לא מיועד לשימוש באזור ההחתלה".

באותה טבלה, תחת העמודה "מועד ליישום" נכתב "1.1.17".

נטען כי מלשון הודעת משרד הבריאות עולה כי החל מיום 1.1.2017, אין לעשות שימוש בפראבנים במוצרים המיועדים להחתלה בילדים מתחת לגיל 3, ובאשר למוצרי תינוקות אחרים המכילים פראבנים נקבע, כי יש לציין הגבלה לפיה המוצר אינו מיועד לשימוש באזור ההחתלה.

לטענת המבקשים, חרף הודעת משרד הבריאות, שיווקו המשיבות קרם לטיפול ולמניעת תפרחת חיתולים המכילים פראבנים, וזאת לאחר 1.1.2017, המועד הנקוב בהודעת משרד הבריאות.

כ.צ.ט. ורפא הגישו בקשות לסילוק התובענה על הסף. כ.צ.ט טענה בבקשתה לסילוק על הסף מיום 23.1.2018, כי פעלה בקפידה בהתאם להנחיות משרד הבריאות והחל מיום 1.1.2017 הפסיקה לייצר מוצרים המכילים פראבנים. לפיכך, טענה כ.צ.ט., כי המוצר שנרכש על ידי המבקשים הינו מוצר שיוצר לפני 1.1.2017, דהיינו, לפני כניסת הנחיות משרד הבריאות לתוקף, ובהתאם לרישיון ייצור תקף שנתן משרד הבריאות למוצר זה. עוד נטען בבקשה לסילוק על הסף, כי כ.צ.ט. ביקשה מב"כ המבקשים את מספר האצווה המוטבע על גבי אריזת המוצר, המעיד על תאריך ייצור המוצר ועל תנאי הרישיון שעל פיו הוא יוצר, אולם נתקלה בסירוב מצידו. על כן טענה, כי אם וכאשר יימסר לידיה מספר האצווה, תוכל להוכיח את העובדה כי המוצר שלה יוצר לפני שנכנסו לתוקף הנחיות משרד הבריאות. עוד נטען, כי משרד הבריאות מצא לנכון לתת הוראה לחדול מהשימוש בפראבנים בתאריך עתידי, ואף איפשר את המשך המכירה של מלוא מלאי המוצרים המצוי בשוק. כ.צ.ט. טענה כי לו סבר משרד הבריאות כי קיים סיכון, היה מורה הוא על הפסקה מיידית של השימוש במוצרים המכילים פראבנים ועל איסוף המוצרים מהחנויות (re-call), דבר שלא נעשה. נוכח זאת טענה כ.צ.ט., כי טענות המבקשים אינן מתיישבות עם המציאות ועם המידע הרשמי הגלוי לידיעת הציבור.

בעקבות האמור בבקשה, קיבלה כ.צ.ט. לידיה את מספרי האצווה של המוצר מידי המבקשים. או אז, ביום 31.1.2018, הגישה תוספת לבקשה לסילוק על הסף, בגדרה נטען כי על פי מספר האצווה, מדובר במוצר שיוצר ביום 19.10.2014, ובכך הוכח כי המוצר יוצר לפני כניסת הנחיות משרד הבריאות לתוקף (1.1.2017), ואף לפני העברת הודעת משרד הבריאות ליצרנים בנוגע להנחיות הנ"ל (11.7.2016). כ.צ.ט טענה כי אין בעצם הימצאות המוצר על מדפי החנות לשם רכישה משום הפרה של החוק או של הנחיות משרד הבריאות, ולמקרא הנחיות משרד הבריאות, לא ניתנה הוראה להפסיק את השיווק של המוצרים המכילים פראבנים ולא ניתנה הוראה לאיסוף המוצרים מהמדפים. לדברי כ.צ.ט., משרד הבריאות הבהיר בעמדתו שפורסמה באתר האינטרנט הרשמי שלו, כי פראבנים אינם מסוכנים או אסורים לשימוש, והחלטתו לחדול משימוש בפראבנים במוצרי החתלה לאחר 1.1.2017, ניתנה מטעמי זהירות בלבד ובמטרה להפחית את השיווק העתידי של מוצרים המכילים פראבנים.
במענה לכך, ביום 22.2.2018, הגישו המבקשים את תשובתם לבקשה לסילוק על הסף במסגרתה טענו כי אין כל נפקות לתאריך ייצור המוצר, שכן משמעותה של הודעת משרד הבריאות האוסרת שימוש במוצרים המכילים פארבנים במוצרי החתלה הינה איסור על מכירת מוצרים אלה. המבקשים טענו, כי בהינתן שהמבקשים רכשו מוצרים המכילים פראבנים לאחר התאריך הקובע 1.1.2017, הרי שבכך הפרה כ.צ.ט. את הוראות משרד הבריאות. כביסוס לטענתם, הסתמכו המבקשים על הודעת משרד הבריאות מיום 4.1.2018 הקוראת לציבור להפסיק את השימוש בקרם לתינוק "עדינול" המיוצר על ידי חברת "טבע", ולהחזיר את המוצרים לנקודות המכירה (הודעת re-call).
כ.צ.ט. השיבה בתגובתה מיום 7.3.2018, כי הנחיות משרד הבריאות מיום 11.7.2016 שכותרתן "עדכון חומרי הגלם", מתייחסות לשימוש בחומרי הגלם בתהליך ייצור המוצר ולא לשימוש הצרכנים במוצר הסופי שמיוצר מחומרי גלם אלה ושיוצר טרם כניסת ההנחיה לתוקף. מכאן למדה כ.צ.ט, כי משרד הבריאות לא אסר באופן גורף על שיווק מוצרי החתלה המכילים פראבנים, והמוצרים המכילים פראבנים אשר יוצרו לפני 1.1.2017, מותרים לשיווק ולמכירה לציבור. אשר להודעת ה-re-call מטעם משרד הבריאות בעניין קרם לתינוק של חברת "טבע", הטעימה כ.צ.ט., כי ההודעה לציבור מוכיחה את ההיפך מטענת המבקשים, מאחר שכעולה מההודעה לציבור, המוצר של חברת טבע הכיל פראבנים למרות שיוצר לפי רישיון שהונפק לאחר 1.1.2017, ומאחר שלא עמד בתנאי הרישיון שאושר על ידי משרד הבריאות, נפסל לשיווק. זאת, לטענת כ.צ.ט, בניגוד למצב הדברים בעניינה, שבו מוצריה מיוצרים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
יצוין, כי ביום 13.2.2018, הגישה חברת רפא בקשה דומה לסילוק על הסף, וביום 8.3.2018 הוגשה תשובת המבקשים לבקשה, במסגרתן הועלו טענות דומות לטענות המפורטות לעיל.
לאחר הדיון שנערך בפניי ביום 3.6.2018, הגישו המבקשים בקשה מטעמם להסתלקות מהתובענה בכל הנוגע לחברות כ.צ.ט. ורפא (המשיבות 2 ו-4 בהתאמה, בת"צ 4204-07-11), לה הסכימו המשיבות, אולם עתרו הן לחיוב המבקשים בהוצאות. ביום 13.9.2018, הוגשה בקשה משותפת להסתלקות מהתובענה מטעם המבקשים והמשיבות טבע (המשיבה 1 בשתי התובענות) ואמיליה (המשיבה 2 בת"צ 12750-01-18). כמו כן, ביום 30.5.2018, עוד בטרם נערך דיון בפניי, הוגשה בקשה משותפת להסתלקות מטעם המבקשים וחברת ויטאמד (המשיבה 3 בת"צ 4204-07-11).
אשר לבקשת ההסתלקות בעניין טבע ואמיליה
במסגרת בקשת ההסתלקות המוסכמת צוין, כי המבקשים בתובענה הראשונה (ת"צ 4204-11-17) שהוגשה נגד טבע טענו כי רכשו מוצר המכיל פראבנים לאחר המועד הקובע ליישום הנחיית משרד הבריאות, 1.1.17, ועל כן עתרו לסעד כספי וכן לצו עשה המורה לאסוף את המוצרים שאינם עומדים בדרישות משרד הבריאות. כן צוין, כי המבקשים בתובענה השנייה (ת"צ 12750-01-18) שהוגשה נגד טבע (המשווקת את המוצר) וכנגד אמיליה (המייצרת את המוצר), טענו כי ביום 4.1.18 פורסמה הודעה לציבור מטעם משרד הבריאות, לפיה המוצר מכיל פראבנים אשר יוצר שלא בהתאם לרישיון שאושר בידי משרד הבריאות, ובעקבות כך, אספה טבע את המוצר מנקודות המכירה. בגדרה של בקשת ההסתלקות צוינו גם הטענות שהעלו טבע ואמיליה להגנתן, לפיהן בקשות האישור והתובענות אינן מקימות כל עילה כנגדן וכי לא נגרם כל נזק עקב השימוש במוצר. על רקע זה נאמר, כי לאור הסוגיות שאותן מעוררות התובענות, ובהינתן העובדה שהמוצר נשוא התובענות כבר נאסף על ידי טבע מנקודות המכירה, סבורים הצדדים כי יהא זה נכון ליישב את המחלוקת בתובענות אלה דרך של הידברות והסכמה.
במסגרת המתווה שהוסכם בין הצדדים נקבע כדלקמן:
אמיליה, יצרנית המוצר, תתרום מוצרים (בעלות מוצרים לצרכן) בשווי כולל של 75,000 ₪ לעמותה העוסקת בסיוע ובמתן תרומות לחולים (בעיקר קשישים), וכן תתרום סך של 75,000 ₪ לעמותה העוסקת סיוע ומתן תרומות לחולים (בעיקר קשישים), או לעמותה הפועלת לשיקום ילדים בעלי מוגבלויות.
לעניין הגמול ושכר הטרחה, הוסכם בין הצדדים, כי אמיליה תשלם גמול למבקשים בתובענה הראשונה (לשניהם ביחד) בסך של 2,500 ₪, וכן שכר טרחה כולל לבאי כוחם של כל המבקשים בשתי התובענות יחדיו בסך כולל של 65,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

אשר לבקשת ההסתלקות בעניין ויטאמד
במסגרת בקשת ההסתלקות המוסכמת, צוינו הטענות שהעלתה ויטאמד להגנתה, לפיהן הוראת משרד הבריאות לא אסרה שיווק של המוצר לאחר 1.1.2017, ולכן רכישתו על ידי המבקש לא הקימה עילת תביעה. כן טענה ויטאמד, כי כעולה מהודעת משרד הבריאות כי לא הוכח נזק לבריאות הציבור או התינוקות בשימוש פראבנים, ושאיפה לטווח ארוך מצד משרד הבריאות להפחית שיווק עתידי של מוצרים המכילים פראבנים, אינה מקימה עילת תביעה לאדם שרכש מוצר הכולל פראבנים לאחר 1.1.17.
המבקש דחה את טענות ויטאמד ועמד על כך שמוצר המכיל פראבנים ושווק לאחר התאריך 1.1.2017, שווק שלא כדין ועל כן יש לאספו מהשווקים. עם זאת, כעולה מבקשת ההסתלקות, המבקש מצא לנכון לסיים את ההליך בהסדר הסתלקות, מאחר שהתברר לו שבפועל ויטאמד ממילא אינה משווקת מוצרי תינוקות המכילים פראבנים מזה מספר חודשים.
בבקשת ההסתלקות הודגש כי הצדדים סבורים כי בקשת האישור מעלה שאלות נכבדות, שטרם הוכרעו בפסיקה, אלא שעניינה של הבקשה הוא אירוע חד פעמי, מגודר לנסיבותיו. כן הודגש, כי בירורה של הבקשה ייארך זמן רב ויחייב בירור עובדתי ומשפטי, לרבות הגשת חוות דעת מומחים, ומנגד, אם הסדר ההסתלקות יאושר ויבוצע תוך זמן קצר, הוא יביא תועלת לחברי הקבוצה באופן שהסעד העיקרי בה יינתן לאלתר.
במסגרת המתווה שהוסכם בין הצדדים נקבע כדלקמן:
ויטאמד תאסוף את מוצרי "בייבי פסטה" ששווקו לאחר 1.1.2017, ממדפי המכירה של כל רשתות הפארם הקמעונאיות, ככל שישנם, ותציב תחתיהם על המדפים מוצרי משחת "בייבי פסטה" בהרכב החדש. לעניין זה הודגש, כי ויטאמד החלה באיסוף המוצרים זה מכבר והיא תוודא את השלמת האיסוף עד 45 ימים ממועד אישור בקשת ההסתלקות בבית המשפט, וכי דיווח בדבר השלמת פעולות האיסוף יוגש לבית המשפט תוך 60 יום.
בתוך 45 יום ממועד אישור בקשת ההסתלקות, תתרום המשיבה מוצרים (בעלות מוצרים לצרכן) בסך כולל של 150,000 ₪ לעמותה העוסקת בסיוע ומתן תרופות לחולים (בעיקר קשישים), עמותת חברים לרפואה (ע"ר). בהקשר זה יוער, כי בעקבות הערות בית המשפט שניתנו במסגרת דיון קדם המשפט שנערך ביום 3.6.2018, הסכימו הצדדים, כי המשיבה תתרום סך של 75,000 ₪ לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, וכן תתרום מוצרים בסך של 75,000 ₪ לעמותות הנדונות.
לעניין הגמול ושכר הטרחה, הוסכם בין הצדדים, כי ויטאמד תשלם גמול למבקש בסך של 2,500 ₪ וכן שכר טרחה לבאי כוחו בסך של 65,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

אשר לבקשת ההסתלקות מטעם המבקשים בעניין כ.צ.ט ובעניין רפא
בקשת הסתלקות זו הוגשה מטעם המבקשים בלבד. בבקשה צוין, כי המבקשים הבינו את משמעות הוראת משרד הבריאות "עדכון חומרי גלם" כלשונה, קרי, החל מיום 1.1.17 אסור שימוש במוצרים המכילים פראבנים, ובשל כך הוגשה בקשת האישור מטעמם. כן צוין בבקשת ההסתלקות, כי בדיון קדם המשפט שנערך ביום 3.6.18, בעניין המשיבות כ.צ.ט. ורפא, ציין בית המשפט, לכאורה, כי נראה שהוראת משרד הבריאות באשר לאיסור השימוש בפראבנים מכוונת לאיסור שימוש על ידי יצרנים בחומרים אלה החל מיום 1.1.17, וכי אין כל מניעה, לכאורה, כי המוצרים ימשיכו להימכר לצרכנים, אם יוצרו לפני התאריך 1.1.17. כמו כן התברר למבקשים, כי כ.צ.ט. ורפא הפסיקו את השימוש בפראבנים כמרכיב במוצריהן החל מיום 1.1.17. בבקשת ההסתלקות הודגש, כי לאחר דיון קדם המשפט, ולאחר שהובהרו הדברים למבקשים, החליטו הצדדים לסיים את המחלוקת באמצעות מתווה של הסתלקות המבקשים מבקשת האישור ומהתובענה כנגד כ.צ.ט ורפא ולדחיית תביעתם האישית.
בבקשת ההסתלקות הודגש כי אין המדובר בבקשת אישור שהוגשה בחוסר תום לב ואין זו בקשת סרק שהרי המדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית הנוגע לבריאותם של תינוקות. הודגש, כי נוכח אי בהירות הוראת משרד הבריאות ואיסור השימוש בפראבנים החל מתאריך 1.1.17, משוכנעים היו המבקשים כי בקשתם בעלת חשיבות ציבורית עליונה, ויש בה כדי למנוע נזקים רחבי היקף בקרב פעוטות. כן הוער, כי לכ.צ.ט. ולרפא נחסך הליך משפטי ארוך ומורכב כבר בשלב ראשוני, עת הבינו המבקשים כי הן אכן צייתו להוראות משרד הבריאות. על כן, לטענת המבקשים, יש להימנע מחיוב המבקשים בתשלום הוצאות משפט.
בתשובה לכך, הסכימו המשיבות כ.צ.ט. ורפא להסתלקות המבקשים מבקשת האישור, אולם התנגדו לכך שההסתלקות תאושר ללא חיוב המבקשים בהוצאות ריאליות של המשיבות ואף בהוצאות עונשיות בגין התנהלותם הקלוקלת לאורך ההליך, חוסר תום ליבם ובזבוז זמנם היקר של המשיבות ושל בית המשפט. לטענתן, בקשת האישור הוגשה ללא בסיס ובהיעדר עילה, ועניין זה הובהר על ידן למבקשים כבר בסמוך לאחר הגשת התובענה. לטענתן, אף לאחר שהובהר כי לפי מספר האצווה מדובר במוצר שיוצר לפני כניסת הנחיות משרד הבריאות לתוקף ועל כן אין מניעה לשווקו, המשיכו המבקשים להתעקש ולעמוד על בקשתם לאישור. נוכח זאת, סבורות המשיבות כ.צ.ט. ורפא כי יש להטיל על המבקשים הוצאות.
במענה לכך השיבו המבקשים, כי נוכח פערי המידע בין המבקשים לבין משיבות אלה, יש ערך מוסף ואף בלתי נמנע מקיום דיון בבית המשפט, לצורך מתן משנה תוקף ופומביות לשלל הנתונים המוצג על ידי המשיבות ממידע הנמצא בשליטתן הבלעדית. לטענת המבקשים, הסתלקות טרם דיון מקדמי בבית המשפט הייתה עלולה לחטוא למטרת התובענה ולהותיר את הסוגיה בלתי מלובנת ולא פתורה.
דיון

לאחר שעיינתי בבקשות ההסתלקות, בבקשות האישור ובתובענות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאשרן לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.
נוכח ההבדלים בין בקשות ההסתלקות השונות, אשר להם השלכה לעניין סוגיית הגמול ושכר הטרחה וסוגיית פסיקת ההוצאות, אפרט את עמדתי ביחס לבקשות אלה אחת לאחת.
דיון בבקשת ההסתלקות המוסכמת בעניין טבע ואמיליה
כאמור לעיל, המוצר נשוא התובענות, אשר יוצר לאחר 1.1.17 בהיותו מכיל את הרכיב פראבנים, חרף הנחיית משרד הבריאות, כבר נאסף על ידי טבע מנקודות המכירה, בהתאם להוראת משרד הבריאות מיום 4.1.2018. כמו כן, בהתאם למתווה שהוסכם בין הצדדים, תתרום אמיליה, יצרנית המוצר, מוצרים (בעלות מוצרים לצרכן) בשווי כולל של 75,000 ₪ לעמותה העוסקת סיוע ומתן תרומות לחולים (בעיקר קשישים), וכן תתרום סך של 75,000 ₪ לעמותה העוסקת סיוע ומתן תרומות לחולים (בעיקר קשישים), או לעמותה הפועלת לשיקום ילדים בעלי מוגבלויות.
נוכח זאת, נראה כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות. כאמור, נטען כי אמיליה אינה מייצרת עוד מוצרי החתלה לתינוקות המכילים פראבנים, ואף המוצרים המכילים פראבנים שהיו על המדפים, הוסרו. נוכח כך, מנגנון התרומה המוסכם הינו פתרון הולם בנסיבות העניין.
אשר לגמול ושכר הטרחה – בהינתן העובדה שיוצרו מוצרים על ידי אמיליה המכילים פראבנים גם לאחר 1.1.17 בניגוד להוראות משרד הבריאות, נראה כי אין המדובר בתובענת שווא, חסרת סיכוי. כמו כן, בהינתן מנגנון הפיצוי הכספי שהוצע, הרי שישנה תועלת לציבור כתוצאה מההליך. נוכח כך, יש לפסוק גמול, אם כי לא בהיקף שהוצע על ידי הצדדים, בשים לב להיקף ההטבה. הגמול למבקשים יעמוד, אפוא, על סך של 1,500 ₪, ושכר הטרחה יעמוד על 30,000 ₪, בצירוף מע"מ.
אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותם של המבקשים ובאי כוחם מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, בכל הנוגע לחברות טבע ואמיליה ומורה על מחיקת בקשת האישור באשר למשיבות אלה, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, נדחית תביעתם האישית של המבקשים נגד משיבות אלה, וניתן תוקף של פסק דין להתחייבות המבקשים ובאי כוחם, שלא להגיש בעתיד תובענה דומה נגד משיבות אלה בגין אותה עילה.
לעניין התרומה, נוכח העובדה שהצדדים לא ציינו את פרטי העמותות להן תועבר התרומה ולא צירפו את המסמכים הנדרשים לצורך כך, אני מורה כדלקמן:
על הצדדים לפרט בתצהיר את פרטי העמותות אליהן מיועדת התרומה, וכן לפרט כל קשר בעבר או בהווה בין מי מהצדדים או באי כוחם לבין העמותות שנבחרו.
אמיליה תפרט בתצהיר מטעמה, כי התרומה נשוא בקשת הסדר ההסתלקות אינה כלולה ולא תיכלל בעתיד בהתחייבויותיה או בתכניותיה הפילנטרופיות של אמיליה אלא היא מעבר להן, ולא הוסכם קודם לכן על העברתה לעמותה זו. כן יש לפרט בתצהיר, כי אין מדובר בתרומה שאותה התחייבה אמיליה לתת בהסדר פשרה כלשהו, וכי המסמכים הנוגעים לתרומה לעמותה, יאפשרו להבחין בין תרומה זו לבין תרומות אחרות של אמיליה, ויצוין לגביה מפורשות כי היא ניתנה בהתאם לפסק דין בתובענה ייצוגית.
הצדדים יצרפו אישור ניהול תקין עדכני לשנת 2018 מטעם רשם העמותות ביחס לעמותות אלה.
הצדדים ישלימו את הגשת ההודעות המפורטות לעיל עד ליום 29.11.2018.
לחילופין, תעביר אמיליה את הסכום המוצע לתרומה הכולל לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, ותודיע על כוונתה לעשות כן עד ליום 29.11.2018.

נוכח הצורך לוודא, כי התחייבות אמיליה למתן תרומה ולאיסוף המוצרים יוצאת מהכוח אל הפועל, אני מורה, כי הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 60 יום מהיום, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבאי כוח המבקשים יודיעו לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר ובאישור בכתב מטעם העמותות או מטעם הקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק, כי התחייבות אמיליה למתן התרומה הנדונה קוימה במלואה.
דיון בבקשת ההסתלקות המוסכמת בעניין ויטאמד
כאמור לעיל, במסגרת ההסכמה שהושגה בין הצדדים, ויטאמד תאסוף את מוצרי "בייבי פסטה" ששווקו לאחר 1.1.2017, ממדפי המכירה של כל רשתות הפארם הקמעונאיות, ככל שישנם, ותציב תחתיהם על המדפים מוצרי משחת "בייבי פסטה" בהרכב החדש. לעניין זה הודגש, כי ויטאמד כבר החלה באיסוף המוצרים והיא תוודא את השלמת האיסוף עד 45 ימים ממועד אישור בקשת ההסתלקות בבית המשפט. בהקשר זה יוער, כי בעניינה של ויטאמד לא צוין במפורש האם חדלה היא מייצור מוצרי החתלה לתינוקות המכילים פראבנים המועד הנדרש, קרי, 1.1.17, ולמעשה ישנה התייחסות אך ורק לשיווק מוצרים אלה לאחר מועד זה, כך שההנחה היא שגם בעניינה אין מדובר בהליך שווא חסר סיכוי. ויטאמד נאותה לתרום סך של 75,000 ₪ לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, וכן לתרום מוצרים בשווי 75,000 ₪ (בעלות מוצרים לצרכן) בסך של 75,000 ₪ לעמותה העוסקת בסיוע ומתן תרופות לחולים (בעיקר קשישים), עמותת חברים לרפואה (ע"ר).
נוכח זאת הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, שכן המוסכם בה סביר והולם את נסיבות העניין. עמדתי זו נעוצה בעובדה שוויטאמד אינה משתמשת כיום ברכיב הפראבנים כחומר גלם לייצור מוצרי החתלה לתינוקות, ואף אספה מוצרים אלה מעמדות המכירה והתחייבה לוודא כי כל המוצרים יוסרו מהמדפים.
אשר לגמול ושכר הטרחה – בהינתן העובדה שוויטאמד לא הצהירה באופן פוזיטיבי כי לא ייצרה מוצרים המכילים פראבנים גם לאחר 1.1.17 בניגוד להוראות משרד הבריאות, נראה כי אין המדובר בתובענה חסרת סיכוי. כמו כן, בהינתן מנגנון הפיצוי הכספי שהוצע, וכן בעובדה שוויטאמד התחייבה לאסוף מוצרים המכילים פראבנים מעמדות המכירה, הרי שישנה תועלת לציבור כתוצאה מההליך. נוכח כך, יש לפסוק גמול, אם כי לא בהיקף שהוצע על ידי הצדדים. הגמול למבקשים יעמוד, אפוא, על סך של 1,500 ₪, ושכר הטרחה יעמוד על 30,000 ₪, בצירוף מע"מ.
אשר על כן, אני מאשרת את הסתלקותם של המבקשים ובאי כוחם מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ומן התובענה הייצוגית דנן, בכל הנוגע לחברת ויטאמד (המשיבה 3 בת"צ 4204-11-17), ומורה על מחיקת בקשת האישור באשר למשיבה זו, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, נדחית תביעתם האישית של המבקשים נגד משיבה זו, וניתן תוקף של פסק דין להתחייבות המבקשים ובאי כוחם, שלא להגיש בעתיד תובענה דומה נגד משיבה זו בגין אותה עילה.
לעניין התרומה, נוכח העובדה שהצדדים לא ציינו את פרטי העמותות להן תועבר התרומה ולא צירפו את המסמכים הנדרשים לצורך כך, יפעלו הצדדים כאמור בהנחייתי לעניין תרומתה של חברת אמיליה המפורטת לעיל, לרבות האפשרות להעברת מלוא סכום התרומה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק.
נוכח הצורך לוודא, כי התחייבות ויטאמד למתן תרומה ולאיסוף המוצרים יוצאת מהכוח אל הפועל, אני מורה, כי מחצית הגמול ושכר הטרחה תשולם בתוך 60 יום מהיום, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבאי כוח המבקשים יודיעו לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר ובאישור בכתב מטעם העמותה, כי התחייבות ויטאמד לתרומה לעמותה הנדונה קוימה במלואה. המחצית הנוספת של הגמול ושכר הטרחה תשולם בעוד 30 יום נוספים, בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שבאי כוח המבקשים יודיע לבית המשפט בהודעה הנתמכת בתצהיר, כי בדקו ומצאו כי ויטאמד אכן עמדה בהתחייבותה להסיר מעל המדפים את מוצרי ההחתלה לתינוקות המכילים פראבנים.
דיון בבקשת ההסתלקות מטעם המבקשים בעניין כ.צ.ט. ובעניין רפא
כמתואר לעיל, בקשת הסתלקות זו הוגשה מטעם המבקשים בלבד. המשיבות כ.צ.ט ורפא הודיעו כי מסכימות הן לבקשת ההסתלקות, אך עתרו לחיוב המבקשים בתשלום הוצאותיהן בגין השקעת משאבים בניהול התובענה, התייצבות לקדם המשפט ושכר טרחת באי כוחה.
ראשית, אני קובעת כי בנסיבות העניין יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. אין חולק, כי כיום המשיבות כ.צ.ט. ורפא אינן מייצרות מוצרי החתלה לתינוקות המכילים את הרכיב פראבנים. כעולה מהתצהירים שהוגשו על ידן, חדלו הן מלייצר את מוצרי ההחתלה המכילים פראבנים עוד לפני התאריך 1.1.17.
אשר לשאלת חיוב המבקשים בהוצאות - בפסק דין שניתן בת"צ 38578-10-15 חנא נ' רכבת ישראל בע"מ, התייחסתי בהרחבה לסוגיה זו, תוך שצוין כי ההלכה הפסוקה קבעה כי ככלל יש לנקוט גישה זהירה ומתונה בכל הנוגע למידת חיוב התובעים בהליכי תובענות ייצוגיות בהוצאות משפט, וזאת על מנת לשמר ולקדם את השימוש במנגנון התובענה הייצוגית ולהימנע מיצירת הרתעה כלפי תובעים פוטנציאליים בבואם להגן על אינטרסים ציבוריים (ראו: ע"א 7928 אי.אר.אמ. טכנלוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ (פורסם במאגרים) מיום 22.1.2015); והדיון הנוסף בפסק דין זה – דנ"א 944/15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אי.אר.אמ טכנולוגיות בע"מ (פורסם במאגרים), מיום 29.3.2015; וכן ת"צ (י- ם) 21761-05-14 כהן נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם במאגרים), מיום 2.9.2015, וראו גם את האסמכתאות הנזכרות שם).
בענייננו, דומה, כי אין לשלול את טענת המבקשים לפיה סברו כי מדובר בעניין בעל משמעות ציבורית, וכי הודעת משרד הבריאות באשר לאיסור השימוש בפראבנים כחומר גלם לייצור מוצרי החתלה לתינוקות הייתה נתונה לפרשנות וטעונה הבהרה. על כן, ניתן לקבל את הטענה כי הגשת בקשת האישור כשלעצמה לא הייתה מופרכת מיסודה. כמו כן, הלכה למעשה, לאחר ששמעו ב"כ המבקשים את ההערות בית המשפט במהלך ישיבת קדם המשפט, בחרו הם להגיש את בקשת ההסתלקות הנדונה עוד בטרם שלב ההוכחות והסיכומים, ובכך חסכו עלויות ומשאבים הכרוכים בהמשך ניהול ההליכים. משכך, אני סבורה כי אין לראות את המבקשים כמי שפעלו שלא בתום לב ולא באופן סביר עת יזמו את הגשת הבקשה. בנוסף, יש להתחשב בשלב המוקדם בו הוגשה בקשת הסתלקות, ובהשקעה שנדרשה מצד המשיבות להגשת בקשה לסילוק על הסף וכן להגשת תגובה לבקשת ההסתלקות מטעם המבקשים, אשר לא היו חריגות בהיקפן. אכן, יש טעם לפגם בכך שדרישת המשיבות לקבלת פרטי האצווה לא נענתה באופן מיידי, אך בפועל לא נראה כי עניין זה כשלעצמו גרם להוצאות ממשיות, כך שאין בו כדי לבסס חיוב בהוצאות. בנסיבות אלה, אינני מוצאת מקום לחייב המבקשים בהוצאות במקרה דנן.
על יסוד כל האמור, אני מאשרת את הסתלקותם של המבקשים ובאי כוחם מבקשת האישור ומן התובענה הייצוגית דנן בכל הנוגע לחברת כ.צ.ט. ולחברת רפא, ללא צו להוצאות, ומורה על מחיקת בקשת האישור, בהתאם להוראות סעיף 16(ד)(5) לחוק. כמו כן, נדחית תביעתם האישית של המבקשים נגד משיבות אלה.
סיכומו של דבר
כמפורט לעיל, דין בקשות ההסתלקות שהונחו בפניי להתקבל, והכל בהתאם לקביעותיי לעניין תשלום הגמול ושכר הטרחה ולעניין התרומות מצד חלק מהמשיבות.
לאור השלב המוקדם של בקשות ההסתלקות ומשאין ההסתלקויות יוצרות מעשה בית דין כלפי המשיבות, החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בעתיד בהליך דומה, איני רואה מקום להורות על פרסום מודעה בדבר בקשות ההסתלקות השונות.
ב"כ המבקש ימסור למנהל בתי המשפט הודעה מתאימה בדבר מחיקת בקשת האישור ודחיית תביעתם האישית של המבקשים נגד המשיבות, וזאת לצורך רישום בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ט, 06 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.