הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 66430-05-20

בפני
כבוד ה שופטת חנה מרים לומפ

בעניין:
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
על ידי ב"כ עו"ד ספיר מרדכי

המאשימה

נגד

רמאדן נסאר (עציר)
באמצעות ב"כ עו"ד אנדרה רוזנטל

הנאשם

גזר-דין

רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, לאחר שחזר בו מכפירתו, בעבירת סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) ל חוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן חוק העונשין).

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בחודש פברואר 2020, סמוך לתאריך 26.2.20, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, פנה פחרי אבו נאב (להלן: "פחרי") לאדם רמדאן (להלן: "אדם"), אחיו של הנאשם וביקש לרכוש ממנו אקדח.

אדם השיב לפחרי, כי יש ברשותו אקדח ובסמוך לכך אף שלח לפחרי תמונה של האקדח לואטסאפ. במועד סמוך, שאינו ידוע במדויק למאשימה, הגיע פחרי לביתו של אדם במטרה לרכוש את האקדח , אך אדם מסר לו באותו המעמד כי כבר מכר את האקדח ששלח לו בתמונה אבל יש ברשותו אקדח אחר שיוכל למ כרו בתמורה ל-9,000 ₪.

נוכח העובדה שהאקדח המוצע למכירה היה מאופסן בביתו של הנאשם, שהוא שותפו של אחיו אדם לעסקי מכירת כלי נשק, נסע אדם יחד עם פחרי, ברכבו של פחרי, לביתו של הנאשם במחנה הפליטים שועפאט, בירושלים (להלן: "המפגש").

במהלך המפגש בו נכחו, כאמור , הנאשם אדם ופחרי, הביא הנאשם אקדח מסוג BLOW, 9 מ"מ, שעבר הסבה ובכוחו להמית אדם, והנאשם ואדם אמרו לפחרי, כי יוכל לנסות את האקדח ולירות בו בטרם ירכוש את האקדח. הנאשם ואדם אף סייעו לפחרי וטענו את האקדח בכדורים. או אז, יצא פחרי למרפסת ביתו של הנאשם וירה מהמרפסת כדור אחד באוויר.

פחרי שילם לנאשם ולאדם 9,000 ₪ במזומן בתמורה לאקדח ובתמורה לחמישה כדורים לאקדח.

פחרי לקח את האקדח והכדורים, חזר עמם לביתו במחנה הפליטים שועפאט (להלן: "הבית"), ברכבו, והחביא את האקדח בארון הבגדים בביתו. מספר ימים לאחר מכן, במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק, רכש פחרי מהנאשם ומאדם 50 כדורי 9 מ"מ בתמורה ל-1,200 ₪.

במעשיו המתוארים לעיל החזיק הנאשם נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין וסחר בנשק ותחמושת בצוותא עם אחיו אדם והכל בלא רשות על פי דין.

טענות הצדדים
באת-כוח המאשימה עתרה ל שני מתחמי עונש הולם נפרדים. האחד, לעבירת החזקת הנשק הנע בין 15 ועד 36 חודשי מאסר. השני, לעבירת סחר בנשק, הנע בין 30 חודשי מאסר ועד לשש שנות מאסר . המאשימה הדגישה כי מדובר במי ששותף לעסקי מכירת נשק, ומכר ביחד עם אחיו אקדח, סייע לו לירות בו וכן כעבור מספר ימים מכר לו 50 כדורים נוספים. המניע לביצוע העבירה הוא בצע כסף. אשר לנזק, לא נגרם נזק שכן הנשק נתפס על-ידי המשטרה, אולם הנזק הפוטנציאלי בעבירות נשק הוא עצום ועלול להביא בסופו של יום לקיפוח חיי אדם. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה המדגישה את ה צורך להחמיר בעבירות נשק ככלל, וסחר בנשק בפרט, על שום קיומה של סכנה לשלום הציבור ולביטחונו, נוכח פוטנציאל הנזק העצום העלול להיגרם כתוצאה משימוש בנשק.

באת-כוח המאשימה עתרה להט יל עונש בחלק העליון של השליש התחתון של מתחם העונש ההולם, שלצדו קנס ומאסר מותנה, וזאת בהתחשב ברווח הכלכלי הטמון בביצוע העבירה. עוד ביקשה בא ת כוח המאשימה ליתן משקל לכך ש אין מדובר במעידתו הראשונה של הנאשם בפלילים.

בא-כוח הנאשם הדגיש, כי נסיבות מקרה אינן במדרג חומרה גבוה של עבירות הסחר בנשק, מדובר במכירה חד פעמית של אקדח ותחמושת מתאימה , ועל כן מתחם העונש ההולם צריך להיות נמוך בהרבה מזה שעתרה לו המאשימה, ו פוטנציאל הנזק במקרה זה, לא מומש. כמו כן, מדובר באירוע אח ד של החזקת נשק ותחמושת ו סחר בו, ואין לקבוע שני מתחמים שונים כפי שעתרה המאשימה, שכן מדובר באירוע אחד מתמשך. על כן סבר בא-כוח הנאשם, כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע ממאסר קצר שיחפוף את ימי מעצרו והגיש פסיקה לתמיכה בטענותיו.

אשר לעונש המתאים, ציין בא-כוח הנאשם כי מדובר בנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר לקח אחריות למעשיו בשלב הראשון של ניהול ההוכחות, חסך זמן שיפוטי משמעותי לאחר שכתב האישום תוקן באופן משמעותי , אמנם יש לו עבר פלילי, אך מדובר בהרשעות ישנות שבגינן לא נדון לעונשי מאסר. עוד ביקש להתחשב בכך שמגפת הקורונה אף היא משפיעה על העונש. בא-כוח הנאשם ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם ובכך שהוא מפרנס יחיד של משפחתו, ככל שיסבור שיש להטיל עליו קנס. אשר על כן, ביקש להסתפק בימי מעצרו ובקנס מינימלי.

הנאשם בדברו האחרון מסר, כי מדובר בטעות עליה הוא מצטער והדבר לא יקרה שוב . עוד מסר, כי הוא אדם עובד ולאחר שחרורו מהמאסר הוא רוצה לבנות את עתידו. מצבו הכלכלי אינו פשוט , שכן יש לו עיקולים והוא מצוי בחובות וביקש להשתחרר כמה שיותר מהר על מנת לשוב לחיק משפחתו ולעבוד לפרנסתם.

מתחם העונש ההולם
במקרה דנן, החלטתי לקבוע מתחם עונש הולם אחד, בהתחשב בכך שהוגש כתב אישום אחד בשל האירוע, מדובר באותם ערכים מוגנים, וכל העבירות בוצעו בתוך מספר ימים.

בהתאם לסעיף 40ב' לחוק העונשין העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

הערכים החברתיים עליהם יש להגן מפני אלה המבצעים עבירות בנשק, הם ההגנה על שלום הציבור וביטחונו, שמירה על שלמות גופו ורכושו של אדם ומניעת פגיעה משמעותית בו כתוצאה משימוש בנשק חם על ידי מי שאינו מיומן בכך. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על החומרה הגלומה בעבירות נשק ועל פוטנציאל הפגיעה בנפש וברכוש שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בו. אשר לסוחרים בנשק הדגיש בית המשפט העליון כי יש לראות במשנה חומרה את מעשיהם, ועל כן יש להחמיר, ככלל, בענישתם של נאשמים שהורשעו בעבירות נשק בכלל ובעבירות סחר בנשק בפרט ( ע"פ 319/11 מדינת ישראל נ' יאסין (ניתן ביום 5.12.11), ע"פ 1768/14 גנאיים נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.7.14), ע"פ 7317/13 חג'אב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.5.14), ע"פ 8280/15 מוחמד גולאני נ' מ"י, (ניתן ביום 28.3.16).

נשק, שהוא מטבעו כלי קטלני, עלול לעבור מיד ליד ולהגיע לידי גורמים שיבצעו באמצעותו עבירות פליליות חמורות, ואף לידי ארגוני טרור שיעשו בו שימוש באירועי טרור. על-כן, פוטנציאל הסיכון הנשקף מהסחר בו מחייב הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה, אף אם מבצעי העבירות – בחוליות השונות בשרשרת העברת הנשק – אינם מודעים לתכלית השימוש בו. עוד נפסק כי בשל הסכנה הרבה הטמונה בעבירות הנשק, מוצדק להטיל עונשי מאסר בפועל גם על מי שזוהי עבורו הרשעתו הראשונה בפלילים. על בית המשפט לתת משקל משמעותי יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים מלבצע עבירות דומות, על-פני הנסיבות האישיות של העבריין. כב' השופט צ' זילברטל חזר על כך בע"פ 6989/13 פרח נ' מדינת ישראל (מיום 25.2.14):

"בית משפט זה חזר לא אחת על הסכנה הרבה הטמונה בעבירות נשק "בעיקר בשל כך שעבירות מסוג זה מקימות פוטנציאל להסלמה עבריינית ויוצרות סיכון ממשי וחמור לשלום הציבור וביטחונו" (ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (21.02.2012)). בהתאם, מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה היא מדיניות של ענישה מחמירה המחייבת בדרך כלל הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו הרשעתו הראשונה ( ע"פ 2006/12 מדינת ישראל נ' אסדי (28.3.2012), (להלן: עניין אסדי); ע"פ 7502/12 כוויס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.6.2013))... "

המגמה להחמיר בענישה בעבירות נשק באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסק דין שניתנו על ידי בית משפט העליון, בין היתר, בע"פ 1323/13 רך חסן נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 5.6.13), שם קבעה כבוד השופטת ע' ארבל:

"נוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק בכלל וסחר בנשק בפרט, וזמינותו המדאיגה של נשק בלתי חוקי במחוזותינו, התעורר הצורך להחמיר בעונשי המאסר המוטלים בעבירות אלה. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו – בסכסוך ברחוב, בקטטה בין ניצים ואף בתוך המשפחה פנימה. הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה מעבירות אלה, לצד המימדים שאליהם הגיעו, מחייבים לתת ביטוי הולם וכבד משקל להגנה על הערך החברתי שנפגע כתוצאה מפעילות עבריינית זאת, הגנה על שלום הציבור מפני פגיעות בגוף או בנפש, ולהחמיר את עונשי המאסר המוטלים בגין פעילות עבריינית זאת, בהדרגה".

בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (ניתן ביום 19.1.14, כב' השופטת ע' ארבל) נקבע מדרג חומרה לעבירות הנשק השונות, כאשר עבירת הסחר מצויה ברף העליון. מידת החומרה משתקפת, מטבע הדברים, גם בעונש המאסר הקבוע לצד עבירה זו עד 15 שנות מאסר.

בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.12.11) קבעה כבוד השופטת א' חיות כך: "נוכח מימדיה המדאיגים של תופעת הסחר הבלתי חוקי בנשק, הסכנות הנשקפות ממנה והקלות היחסית שבה ניתן לבצען, אכן הגיעה השעה – בכפוף לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה - להחמיר בעונשי המאסר הנגזרים על נאשמים בעבירות אלו לעומת העונשים הנגזרים כיום".

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בנשק הינה מגוונת, והיא תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך למשל –

בע"פ 135/17 מדינת ישראל נ' סמי בסל (ניתן ביום 8.3.17) קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתו הושת על הנאשם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין ביצוע עבירות של החזקה ונשיאת נשק לפי סעיף 144(א) ו-144(ב) ל חוק העונשין וגזר עליו 18 חודשי מאסר. הנאשם, בן 20, צבר לחובתו הרשעה אחת בעבירת איומים ושבל"ר, החזיק בתת מקלע ומחסנית והסתירם בשביל קרוב משפחתו, למשך שבוע ימים, שבסופם העבירם לאחר, אשר קנה את הנשק והמחסנית מקרוב משפחתו של הנאשם.

בע"פ 1397/16 מדינת ישראל נ' אחמד חמיאל (ניתן ביום 6.9.16) דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו הושת על הנאשם 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין ביצוע שלוש עבירות שעניינן סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) ל חוק העונשין. הנאשם, בן 21, ללא עבר פלילי, מכר, בשלוש הזדמנויות שונות, לסוכן משטרתי, רובה מסוג "קרל גוסטב" (תמורת 15,000 ₪), רובה מסוג M-16 (תמורת 49,000 ₪) ובפעם השלישית - שני רובים מסוג M-16 ואקדח מסוגFN (תמורתם סוכם על תשלום בסך 121,000 ₪). בית המשפט העליון התייחס לעונשו של הנאשם, וציין כי העונש שנגזר על הנאשם הוא עונש מאסר מקל, אך יחד עם זאת הוא לא מהווה חריג המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

בע"פ 7552/14 יוסף אגבאריה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.6.15) דחה בית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו הושת על המערער עונש מאסר בן 32 חודשי מאסר בפועל, בגין עבירה של סחר בנשק (אקדח) שבוצע בצוותא, עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועבירת איומים.

בע"פ 2422/14 עלי חד'ר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.12.14) דחה בית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו הושת על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, בגין ביצועה של עבירת סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) ל חוק העונשין. המערער מכר, תמורת 9,000 ₪, לסוכן משטרתי, רובה מסוג "קרל גוסטב". נאשם נוסף בפרשה, הורשע אף הוא בעבירת סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) ל חוק העונשין בגינה הושת עליו 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והוא שימש למעשה כמתווך בה.

בע"פ 2186/13 עקול נגד מ"י (ניתן ביום 18.2.14), בית המשפט העליון לא התערב במתחם ענישה של 24 עד 48 חודשי מאסר שנקבעו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בגין עבירות של נשיאת נשק וסחר בנשק (אקדח, מחסנית וכדורים) לסוכן משטרתי.

בע"פ 2606/13 מוחמד חוסני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2.2.14) הנאשם הורשע בשלושה אישומים שונים בביצוע עבירת של החזקת נשק, שתי עבירות של סחר בנשק ועבירת סיוע לסחר בנשק (שני אקדחים ושתי מחסניות של M-16). על הנאשם הושתו 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בגובה 30,000 ₪. בית המשפט דחה את ערעור הנאשם וקבע שהעונש אינו חורג מרף הענישה המצדיק התערבותו.
בע"פ 4956/13 עיסאוי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.6.14) נדחה ערעור על חומרת עונש של 24 חודשי מאסר, שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, בגין סחר בנשק, ניסיון לסחר בנשק, רכישה והחזקת נשק, נשיאת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע (כדורי אקדח). בית המשפט העליון התייחס למתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי ושנע בין 12 עד 36 וקבע כי " ... למצער ניתן לומר שמתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי אינו מחמיר ולא מצאנו לפרט מעבר לכך".

בע"פ 526/14 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.03.14) הנאשם הורשע בעבירות החזקת נשק וסחר בנשק, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (אקדח ומחסנית). הושת עליו 22 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם על חומרת העונש והפחית את עונשו ל- 16 חודשי מאסר בפועל נוכח פוטנציאל שיקומי גבוה במיוחד.
בת"פ (מחוזי ירושלים) 24207-06-13 מדינת ישראל נ' כרכי (ניתן ביום 6.7.14), נאשם הורשע על פי הודאתו, בין היתר, בשתי עבירות של סחר בנשק (שני נשקים ארוכים) ובעבירה של סיוע לסחר בנשק, באמצעות סוכן משטרתי, ובית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם בגין כל עבירה של סחר בנשק נע בין מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים לבין מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים.

בת"פ (מחוזי חיפה) 36381-05-15 מדינת ישראל נ' אבו שנדי (ניתן ביום 31.12.15), נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 24 חודשים לבין 48 חודשים, בגין עבירה של סחר בנשק, שבוצעה באמצעות סוכן משטרתי (מקלע מאולתר), ובסופו של יום, הושת על הנאשם, שעברו הפלילי לא היה מכביד, עונש של 28 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים.

אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: מחד גיסא , העונש המֵרבי שנקצב בצד עבירת הסחר בנשק – העומד על 15 שנים, בנוסף, יש להתחשב בכך שמדובר אקדח 9 מ"מ, המיועד לפי טיבו ומהותו לפגיעה בנפש או לגרימת נזק היקפי גדול בגוף האדם, והוא בעל פוטנציאל קטילה של ממש. הנאשם גם מכר תחמושת מתאימה לנשק והאחר אף ירה בו לבדוק כי הוא תקין. מנגד אין מדובר בנשק תיקני והוא נתפס בסופו של דבר על ידי משטרת ישראל, כך שלא נגרם כתוצאה מהעבירה נזק. ודוק, עבירות בנשק ובעיקר סחר בלתי חוקי בנשק, עלולות להביא, בסופו של יום, לביצוע עבירות שלצדן אלימות קשה ואף חלילה לקיפוד חיי אדם. עסקינן בעבירות שקדם להם תכנון המוקדם, שכלל שיחות ומפגש בהם הנאשם מסר את הנשק. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה הן בצע כסף. מאידך גיסא שקלתי , כי מדובר באירוע אחד , וכן את העובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק ממשי בגין העבירה בה הורשע הנאשם, כך שמידת הפגיעה בערך המוגן היתה בעוצמה בינונית.

לאחר שבחנתי, את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפנינו, נע בין עונש של מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 40 חודשי מאסר בפועל, זאת בצד רכיבי ענישה נלווים.

לא מצאתי לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם למטרת שיקום. כן לא מצאתי הצדקה לחרוג לחומרה מן המתחם ההולם מטעמי הגנה על הציבור.

העונש המתאים
בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא' לחוק העונשין ). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות כדלהלן: הנאשם בן 39, ניהל אורח חיים נורמטיבי טרם מעצרו , הוא לקח אחריות למעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר וכן שהה במעצר במשך שישה חודשים וידוע כי תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר. לנאשם שלוש הרשעות קודמות שהאחרונה שבהן לפני 7 שנים, בתחום עבירות הרכוש והחזקת סכין, שנדון בגינ ן ל עונשים מגוונים שאינם עונשי מאסר בפועל. מאז לא נרשמו לחובתו הרשעות נוספות, מלבד אירוע זה. הנאשם נשוי אב שלושה ילדים שהוא אמון על פרנסתם והוא מצוי בקשים כלכליים .

עוד יש לתת דגש לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, במסגרת מתחם העונש ההולם. בית המשפט העליון חזר על גישתו המחמירה בעבירות נשק במסגרת ע"פ 5681/14 מדינת ישראל נ' טאטור (ניתן ביום 1.2.15) בקבעו כי:

"דרך המלך בכגון דא, בסופו של יום, צריכה להיות ככלל מאסר מאחורי סורג ובריח, וזאת בראש וראשונה להרתעת היחיד והרבים; אורך התקופה כרוך כמובן בנסיבות הספציפיות של העושה והמעשה...אך נשק הוא נשק הוא נשק, ובנסיבות הישראליות נשק בידיים לא מורשות עלול להתגלגל למקום לא טוב, וכדברי האומר 'מחזה שבמערכתו הראשונה נראה אקדח, עשוי האקדח לירות במערכה האחרונה'..."

באיזון בין השיקולים השונים, אני סבורה כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר ברף הנמוך של המתחם.

לאור כל האמור לעיל החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים כדלהלן:

24 חודשי מאסר אשר ירוצו מיום מעצרו 13.5.20.

12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירות נשק מסוג פשע.

6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירות נשק מסוג עוון.

קנס בסך 5,000 ₪ או חודשיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם בע שרים תשלומים שווים ורצופים החל מיום 13.5.21.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום
5129371

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"א, 15 נובמבר 2020, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם באמצעות הוועדות חזותית .