הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 52785-01-20

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

המאשימה

נגד

1.יעקב דלגו
ע"י ב"כ עו"ד רונן רבי

2.נתן פנחס פרזון – עניינו הסתיים

הנאשמים

גזר דין חלקי לנאשם 1

העובדות

  1. הנאשם הודה והרשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גידול סם מסוכן – עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה); החזקת חצרים – עבירה לפי סעיף 9(א) לפקודה; החזקת כלים – עבירה לפי סעיף 10 רישא לפקודה; החזקת סמים שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודה; נטילת חשמל – עבירה לפי סעיף 400 לחוק העונשין תשל"ז-1977.
  2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן הנאשמים שכרו דירה בשכונת הר שמואל בגבעת זאב (להלן: הדירה) מיום 15.8.19 ועד מעצרם ביום 5.1.20, כדי שתשמש לגידול סמים מסוכנים מסוג קנביס שלא לצריכתם העצמית בלבד. הנאשם התקין בעצמו או באמצעות אחרים, והחזיק בדירה, ציוד לצורך גידול והפקת הסמים, לרבות מערכת אוורור, דשן, מנורות חשמל, גופי תאורה וחימום, מדי טמפרטורה, שנאים, מסננים, מפוחים, מזגנים, משאבות מים, צינורות השקיה, מאווררים, בריכות מים, בתי מנורות, אדניות וכלי עבודה.

לאחר הקמת המעבדה הנאשם החל לגדל בדירה סם מסוג קנביס ושתל באדניות בחמישה חדרים 661 שתילים. בחדר נוסף אחסן ציוד. בשלב מסויים הצטרף גם נאשם 2 למעבדה, הגיע אליה פעמים רבות ושהה בה יחד עם נאשם 1 ובלעדיו. בפשיטת המשטרה ביום 5.1.21 נתפסו השתילים האמורים במשקל 90 ק"ג לפחות.
3. בנוסף, במטרה לחסוך בהוצאות, יצר הנאשם חיבור לא חוקי לקופסאות החיבורים של חברת החשמל הממוקמות מחוץ לדירה, כך שהחשמל הזין את הדירה מבלי שהנאשם נשא בעלויות המלאות של החשמל. החיבור יצר סכנת התחשמלות ושריפה לדירה ולמבנה כולו, וכן יצר סיכון לנזק לציוד ולאספקת החשמל לשכנים. שווי החשמל שנגנב כאמור עמד על 121,374 ₪.
4. בהסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יישלח לשירות המבחן ויוגש תסקיר בעניינו. לא היתה הסכמה בעניין העונש, אולם הוסכם כי הנאשם יוכרז סוחר סמים, כי יחולטו מכשיר אייפון, שיק וכסף שנמצאו ברשותו, וכי הוא לא יתנגד לחילוט הדירה.
טענות הצדדים
5. ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בעבירה מורכבת לביצוע, בהיקף גדול של סמים – למעלה מ- 661 שתילים במשקל של 90 ק"ג, אשר כתוצאה ממנה נגרם נזק כספי של למעלה מ-100,000 ₪. עבירות הסמים גורמות לפגיעה בבריאותו הפיזית והנפשית של הציבור, וגורמות השפעה עקיפה בשל עבירות נוספות המבוצעות לצורך השגת הסמים. היא ציינה כי בפסיקה נדונו הנזק הרב שבעבירות הסמים והצורך בענישה מחמירה , וכי בעבירות סמים יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של הנאשם.
עוד ציינה ב"כ המאשימה כי מעבדות גידול הסמים הפכו ל"מכת מדינה" והדגישה כי גם לאחר הפיכת חלק מעבירות הסמים לעבירות קנס אין שינוי בעמדת הפסיקה כלפי עבירות הפצת הסמים (ע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.18), להלן: עניין זנזורי).
6. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה למתחם שבין עשרים ושמונה לארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל. במסגרת המתחם ציינה כי הנאשם הודה וחסך זמן, הוא ללא עבר פלילי, נסיבותיו האישיות קשות כמפורט בתסקירים והוא עבר טיפול. עם זאת הפנתה התובעת להערכת המסוכנות שבתסקיר, לגורמי הסיכון לחזרה על התנהגות דומה ולדברי המטפלת שלפיהם ההליך השיקומי של הנאשם מצוי בתחילת דרכו והוא נדרש לעבודה ממושכת. לטענתה בנסיבות אלו אין מקום לחריגה ממתחם הענישה.
המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של עשרות אלפי ₪. כמו כן ביקשה, בהתאם להסדר הטיעון, להכריז על הנאשם סוחר סמים ולחלט טלפון וכסף שתפסו ברשות הנאשם.
7. מטעם הנאשם העידה הגב' נעמי רוכמן מהמרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה המטפלת בנאשם כבר למעלה משנה. היא העידה על כך שבטיפול עלה כי הנאשם עבר פגיעה מינית בילדותו (מפאת צנעת הפרט לא ארחיב בעניין זה) . לדבריה הפגיעה גרמה לו פחד מאגרסיה וותוקפנות, ויתכן על רקע זה הושפע מהאיומים שהושמעו כלפיו וכלפי בני משפחתו ועבר את העבירות נשוא כתב האישום. היא הוסיפה כי במצבו של הנאשם, ההימצאות במקום בלתי מוגן כמו בית סוהר נראית כ"קטסטרופה פסיכולוגית".
8. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הוא צעיר ללא עבר, הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה. שני התסקירים שהוגשו בעניינו מעידים על פוסט טראומה שבגינה הוא אף נוטל תרופות. הוא עבר פגיעה מינית ממושכת, והחל להשתמש בסמים על רקע מחלת סרטן של אמו. בגיל צעיר ניסה לפתוח עסק עצמאי ונקלע לחובות כבדים לבנקים ולשוק האפור. הוא הותקף ואויים בפגיעה בו ובמשפחתו. לאחרונה הנאשם מטופל במרכז לפסיכוטראומה , ורקם עם המטפלת קשר המבוסס על אמון.
הסניגור הרחיב באשר לנזקים ארוכי הטווח שנגרמו לנאשם כתוצאה מהפגיעה, אשר פגעו בחוסנו וביכולתו להתמודד עם הקשיים שעבר ועם איומים על שלומו ושלום משפחתו.
9. עוד טען הסניגור כי הציוד לא הותקן על ידי הנאשם עצמו אלא על ידי אחרים, שכן לא היו לו הידע והאמצעים להתקינו בעצמו. לטענתו שליחת הנאשם לעונש מאסר תביא להפסקת ההליך הטיפולי ותגרום לו נזק רב, בשל היותו "החוליה החלשה". הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש של של"ץ. לטענתו הפסיקה מאפשרת חריגה ממתחם הענישה במקרה זה. לעניין הקנס הכספי טען ב"כ הנאשם כי הוגשה תביעה אזרחית על ידי חברת החשמל וקיים פסק דין חלוט המחייב את הנאשם בתשלום מלוא עלות החשמל, ולפיכך ביקש להסתפק בהתחייבות כספית.
תסקירי שירות המבחן
10. לא אפרט את תוכן התסקירים על מנת לשמור על פרטיותו של הנאשם. ע ם זאת אציין בקצרה כי הנאשם גדל בביתר עילית במשפחה אוהבת ותומכת, אולם בגיל צעיר חלתה אמו במחלה מסכנת חיים, ובמקביל הוא עבר פגיעה מינית ממושכת, ובעקבות המשברים החל להשתמש בסמים. בנוסף סבל מקשיי למידה, ובסופו של דבר נשר מבית הספר ועבר תקופה של פריצת גבולות. הנאשם השתלב בגמילה במוסד רטורנו ולאחר מכן השתלב בע בודה כשכיר בשוק מחנה יהודה. בהמשך פתח בשוק עסק עצמאי בתחום המזון, אולם נקלע לקשיים, לווה כספים בשוק האפור והיה נתון לאיומים ואף לפגיעה פיזית.
באשר להליך הטיפולי נכתב בתסקיר מפי המטפלת כי נרקם קשר טיפולי מבוסס בינה לבין הנאשם, והוא הביע נכונות לעבור תהליך משמעותי.
מפי הנאשם נכתב כי הוצע לו על ידי גורמים עברייניים לעבוד 3 חודשים במעבדת הסמים כדי "למחוק" את חובותיו כלפיהם ולהפסיק את האיומים כלפיו וכלפי בני משפחתו.
11. בתסקיר מחודש דצמבר 2020 המליצה קצינת המבחן לדחו ת את הדיון ב-4 חודשים על מנת להעמיק את ההיכרות עם הנאשם. בתסקיר הנוסף מחודש מאי 2021 דווח על התקדמות משמעותית בטיפול ועל כך שהנאשם החל לעבוד במקום עבודה. עוד עולה מהתסקיר וממסמכים שהוצגו כי הנאשם חווה אירועים בתחום בריאות הגוף והנפש והוא נוטל תרופות על רקע זה.
בשל הנסיבות המיוחדות המליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם עונש של של"ץ בהיקף נרחב של 300 שעות, וכן צו מבחן לשנה.
מתחם העונש ההולם
12. אין צורך להכביר מילים אודות הנזקים הרבים שיש בעבירות הסמים, לפרט ולחברה. גידול סם בכמויות גדולות והחזקתו שלא לצריכה עצמית תורמות למערך נרחב ומסועף של הפצת הסם. ההתמכרות לסמים והצורך במימונם יוצרים מעגלים רחבים של פשיעה בתחום הרכוש ובתחומים נוספים. המחוקק קבע עונשים חמורים לעבירות הסמים, ובתי המשפט עמדו על הצורך בענישה משמעותית.
13. הצורך בהגנה על הציבור ובענישה משמעותית עומד בעינו גם בעידן של גישה ליברלית יותר באשר לעבירות השימוש העצמי בסמים, כפי שנאמר בעניין זנזורי הנ"ל:
"ריבוי המקרים המובאים לפנינו בעת האחרונה - של גידול, ייצור והפקת קנבוס לשם הפצה ומכירה, כמו גם הפצה ומכירה של קנבוס תוך שימוש באפליקציית ה'טלגראס', מעוררים את התחושה, הגם שאינה מגובה בסטטיסטיקה או במחקר אמפירי, כי המדיניות שבאה לידי ביטוי בחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה), התשע"ח-2018 (שתחולתו ביום 1.4.2019) - זלגה שלא בטובתה למחוזות אחרים. צרכנים ומשתמשים ואנשים נורמטיביים, שבעבר לא היו נכונים ליטול על עצמם סיכון להסתבך בעולם הפלילי, נכונים כיום לילך צעד נוסף ולהפוך למגדלים ולסוחרים בסם. זאת, מתוך תפיסה שגויה כי מדובר ב'סמים קלים', ובהינתן הטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו'סטרילית' של סמים. ברם, סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם." (פסקה 8).

14. באשר לפסיקה הנוהגת, אפנה למספר פסקי דין אליהם הפנו הצדדים וכן לפסיקה נוספת:
ע"פ 8988/16, אשר בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.17) – המערער הורשע בעבירות של הכנה והפקה של סם מסוכן וכן בעבירת סחר, בכך שהקים וניהל בביתו במשך מספר חודשים מעבדה לגידול סמים בכמות של כ-87 ק"ג, וכן באספקה של כמות קטנה לאדם אחר. נקבע מתחם הנע בין עשרים וארבעה לארבעים ושמונה חודשי מאסר, והמערער נדון לשלושים ושישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 40,000 ₪ וחילוט הרכוש שנתפס.
ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.18) – נ דחו ערעוריהם של שני המערערים. מערער 1 הורשע בהקמת מעבדה וגידול סמים במספר חדרים בדירה, ומערער 2 הורשע בסיוע ובעבירות נוספות בנוסף לעבירות הסמים. במקרה זה הנאשמים הוציאו חלק מהסמים שגידלו והעבירו אותם לאחרים. בעניינו של מערער 1, שהוא הרלוונטי לענייננו, נקבע מתחם שבין עשרים וארבעה לארבעים ושמונה חודשי מאסר, והוא נדון, בשים לב לנסיבות אישיות מקלות, לשלושים חודשי מאסר בפועל.
ת"פ (מחוזי מרכז) 25458-11-18 מדינת ישראל נ' ארז אליעז (19.9.19) – הנאשם הורשע בהקמת מעבדה וגידול צמחי קנביס בהיקף דומה, על רקע חובות כספיים. לאחר סקירה מקיפה של הפסיקה נקבע מתחם שבין עשרים ושניים לבין ארבעים ושישה חודשי מאסר בפועל, והנאשם נדון לעשרים וחמישה חודשי מאסר, קנס ועונשים נלווים.
ת"פ (מחוזי מרכז) 45480-02-19 מדינת ישראל נ' יניב סויסה (22.1.20) - נקבע מתחם שבין עשרים ושניים לבין ארבעים ושישה חודשי מאסר, והנאשם, בעל עבר פלילי ומאסר על תנאי בר הפעלה נדון לשלושים חודשי מאסר בנוסף להפעלת תנאי ולעונשים נוספים .
עפ"ג (מרכז) 34383-10-16, מדינת ישראל נ' יעקב קדר (12.2.17) – המשיב הורשע בייצור סם, החזקת כלים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, החזקת ציוד וגידול קנבוס בכמות גדולה שאינה ידועה במדוייק. בבית משפט השלום נקבע מתחם שבין עשרה חודשים לבין עשרים ושישה חודשי מאסר, אולם בית המשפט חרג לקולא והטיל על המשיב עונש שעיקרו מאסר בעבודות שירות. ערעור המדינה התקבל, לאחר שלא הוכח שהמשיב הופעל על ידי אחרים, ובהתחשב בהליך הטיפולי שעבר הוטל על המשיב עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל.
15. ב"כ המאשימה הפנתה בטיעוניה גם לת"פ (מחוזי מרכז) 8867-02-15 מדינת ישראל נ' לירן סבן (11.1.18) . בתיק זה הורשעו שני הנאשמים בגידול סמים במעבדה בנסיבות דומות לענייננו. נקבעו מתחמי ענישה שבין עשרים ושמונה לחמישים ושניים חודשי מאסר לנאשם 1, הדומיננטי יותר, ובין עשרים לארבעים חודשים לנאשם 2. בית המשפט המחוזי קבע כי שני הנאשמים לא עברו הליך שיקום המצדיק חריגה ממתחם הענישה בהתאם לסעיף 40ד לחוק העונשין. בית המשפט התייחס גם לצורך בהרתעת הרבים, ודן את נאשם 1 לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי, מתוכו 6 חודשים במצטבר. נאשם 2 נדון ל-24 חודשי מאסר. על שני הנאשמים הוטלו גם עונשי מאסר מותנים וקנסות בסך 5,000 ₪ כל אחד.
16. אולם התמונה העולה מפסק דין זה אינה שלמה, שכן הנאשמים הגישו ערעורים לבית המשפט העליון. בע"פ 863/18 לירן סבן נ' מדינת ישראל (15.11.18) נקבע כי על רקע השיקול של אחידות הענישה, לאחר ששותפם השלישי של המערערים נדון ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד, בשל התסקירים החיוביים בעניינו של המערער ועל מנת לעודד אותו להמשיך בדרך השיקומית , הוחלט לקצר את תקופת המאסר ולהעמידה על 36 חודשים במקום 42 חודשים שהושתו עליו. ב ע"פ 861/18 משה סבן נ' מדינת ישראל (2.5.19) הוחלט, משיקולים דומים, לקבל את המלצת שירות המבחן והמערער נדון ל-9 חודשי עבודות שירות חלף המאסר שהוטל עליו.
כפי שניתן ללמוד מפסקי הדין האחרונים, השותף השלישי באותו אירוע נדון כבר מלכתחילה בבית המשפט המחוזי לעונש מקל: בת"פ 8843-02-15 מדינת ישראל נ' שי בוז'רנו (6.4.17) נקבע מתחם שבין עשרים ושמונה לבין חמישים ושניים חודשי מאסר בפועל. אולם לנוכח ההליך הטיפולי ה"נדיר" שעבר הנאשם, אשר כלל שהיה בקהילה טיפולית ובהוסטל, חזרה לאורח חיים נורמטיבי, והסכנה שעונש מאסר יפגע במה שהושג עד עתה, בית המשפט מצא כי הנסיבו ת מצדיקות חריגה ממתחם הענישה, והטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים.
17. מקרים של ענישה מקלה מטעמי שיקום בעבירות מסוג זה אינם נדירים בפסיקה. ראו, לדוגמא גם:
ע"פ 4285/17 שירה יצחקי נגד מדינת ישראל (11.6.18, 8.7.12) – המערערת הורשעה בהקמת מעבדה וגידול סמים בהיקפים גדולים מהמיוחס לנאשם שבפני. בית המשפט המחוזי קבע ב ת"פ (מרכז) 47627-07-15 מדינת ישראל נ' שירה שרה יצחקי מתחם ענישה בין עשרים וארבעה לארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל. התקבלה טענת הנאשמת כי הליכי שיקום שעברה מצדיקים סטיה ממתחם הענישה, אך לא במידה המאפשרת הימנעות מהשתת עונש מאסר, והנאשמת נדונה למאסר לתקופה של שנים עשר חודשים ועונשים נלווים. בערעור הופחת עונשה של המערערת ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, וזאת לאחר שמיעת הטיעונים, בהמלצת בית המשפט ובהסכמת המדינה.
רע"פ 5293/18 אלון חכים נ' מדינת ישראל (12.7.18) – נותר על כנו עונש של 6 חודשי עבודות שירות על גידול קנבוס במ עבדת סמים. נקבע מתחם שבין שנים עשר עד שלושים ושישה חודשי מאסר, אך בית משפט השלום החליט לסטות ממנו משיקולי שיקום, ואף נמנע מהכרזה על הנאשם כסוחר סמים ומחילוט רכושו. ערעורים הדדים לבית המשפט המחוזי נדחו, וכך גם בקשת המערער לרשות ערעור.
גם בתיק שבפני נדון נאשם 2 לעונש של תשעה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, וזאת בהסכמה בין הצדדים במסגרת הסדר טיעון. יצויין כי חלקו של נאשם 2 קטן מחלקו של נאשם 1, והוא הצטרף בשלב מאוחר יותר.
18. לאור כל האמור אני סבורה שמתחם הענישה בגין העבירות שביצע הנאשם בנסיבותיהן נע בין עשרים וארבעה לבין ארבעים ושמונה חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.
העונש הראוי לנאשם
19. הנאשם הוא יליד 1997, ללא הרשעות קודמות. מהתסקירים שהוגשו בעניינו עולה סיפור חיים קשה, כשהנאשם היה קרבן לתקיפה מינית ממושכת בגיל צעיר, בתקופה בה היתה אמו חולה במחלה קשה והמבנה המשפחתי התערער. הוא הידרדר לשימוש בסמים, עבר תהליך גמילה מהסמים ועלה על דרך המלך, אך הסתבך בחובות ועקב כך הידרדר פעם נוספת. כיום הנאשם מצוי בהליך טיפולי אליו פנה כבר לפני כשנה, ועל פי עדות המטפלת הוא נפתח ומעוניין בהמשך הטיפול. במסגרת הטיפול עולה גם עניין הפגיעה המינית, אשר השלכותיה ממשיכות ללוות את הנאשם במשך שנים.
20. בפסקי הדין הרבים הדנים בענישה בגין הפעלת "מעבדות סמים" עולות בדרך כלל, כנסיבות המצדיקות החמרה בענישה, העובדה שמדובר בהליך מתוכנן מראש המבוצע לאורך זמן, ורצונו של הנאשם להפיק רווחים כספיים מהירים, בדרך כלל בעקבות הסתבכות בחובות כבדים.
על פי העובדות להן טען הנאשם, אשר לא הוכחשו ע"י המאשימה ויש להן תמיכה בעובדות כתב האישום, הנאשם לא יזם ולא תכנן את הקמת המעבדה, לא השקיע את ההשקעה הכספית הנדרשת ואף לא הקימה פיזית בכוחות עצמו, אלא הפעיל את המעבדה בעקבות לחצים כבדים ואיומים שהופעלו עליו מצד גורמים שלהם היה חייב סכומי כסף גדולים בשוק האפור. אותם גורמים איימו עליו ועל משפחתו ואף פגעו בו פיזית. (אציין כי טענות אלו הועלו על ידי הנאשם גם בחלק מהודעותיו במשטרה, בשלב מתקדם של החקירה, בחומר אליו נחשפתי במסגרת דיון בבקשה לחילוט, שם הנאשם אף הגדיר עצמו במפורש כ"קוף"). הגם שאין בכך כדי להצדיק עבירה על החוק וגידול סמים שיש בהם כדי לפגוע באחרים, נראה שבמקרה זה לא ניתן לייחס לנאשם עצמו את היוזמה והתכנון של הקמת המעבדה, לא את ההשקעה הכספית ואף לא את הכוונה להפיק רווחים קלים, ולא ניתן להתעלם מכך שהנאשם הונע גם מהרצון להגן על עצמו ועל בני משפחתו מפני פגיעתם של גורמים עברייניים.
21. עונש מאסר הוא עונש קשה לכל אדם, ודאי כשמדובר במאסר ראשון. אולם במקרה זה, לנוכח סיפור חייו הקשה של הנאשם והפגיעה המינית שעבר הקושי גדול במיוחד. כאמור, הנאשם החל בהליך טיפולי משמעותי לפני למעלה משנה. עוד בהיותו קטין עבר הליך גמילה בקהילה. הנאשם עבד לפרנסתו ואף הקים עסק עצמאי, ולמעשה כבר שנים שהוא נאבק לקיים אורח חיים נורמטיבי, כאשר החובות שצבר בשל ההסתבכות העסקית דרדרו אותו וגרמו גם להסתבכותו הנוכחית. אין ספק שהשתת עונש של מאסר בפועל יביא להפסקת ההליך הטיפולי ויסיג לאחור את מצבו של הנאשם.
22. לנוכח הליך השיקום שעובר הנאשם, ועל רקע גילו הצעיר ונסיבות חייו, אני סבורה שנכון יהיה במקרה זה לחרוג ממתחם הענישה ההולם ולהקל בעונשו של הנאשם. כאמור, על שותפו של הנאשם, נאשם 2 בתיק זה, הושת עונש של 9 חודשי עבודות שירות, וזאת במסגרת הסדר טיעון "סגור" בהסכמת המאשימה, ומבלי שנטען לנסיבות חריגות, אם כי אין מחלוקת על כך שחלקו של נאשם 2 היה מצומצם יותר. כך שגם שיקולי אחדות הענישה תומכים בהקלה בעונשו של הנאשם שבפני. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם שבפני עונש של של"ץ. בשל חומרת העבירות אינני מקבלת המלצה זו במלואה, אולם בשים לב לכל האמור אני סבורה שיש מקום לבחון גם לגבי נאשם 1 אפשרות של עונש שאינו כולל מאסר לריצוי בפועל ממש.
23. לאור כל האמור מתבקש הממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בעניינו של הנאשם.
ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון 052-XXXX864 או באמצעות ב"כ 052-XXXX554 פקס 03-XXXX001.
נדחה להמשך ליום 13.9.21 שעה 9:30.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"א, 21 יוני 2021, בנוכחות הצדדים.