הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"פ 50330-07-18

לפני
כבוד ה שופטת חנה מרים לומפ

בעניין:
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
על ידי עו"ד ג'ניה קליימן ועו"ד מנאל אבו עאמר

המאשימה

נגד

יחיא עבדאלקאדר (עציר)
על ידי עו"ד אמיר נבון

הנאשם

גזר דין
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירת ניסיון סחר בנשק לפי סעיף 144( ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

בין הצדדים לא הייתה הסכמה לעניין העונש. הטיעונים לעונש נדחו לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם.

ביום 9.1.18 ביקש הנאשם לצרף להליך שלפניי שני תיקים נוספים: ת"פ 57008-12-13 מבית משפט השלום ופ"ל 11543-11-16 מבית המשפט לתעבורה. תיקים אלה היו קבועים שם לטיעונים לעונש, וצורפו בהסכמה לאחר שבוטלו הכרעות הדין, לצורך צירופם לפניי .

מעובדות החלק הכללי של כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי עולה, כי נ.פ 357-17 שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כ"סוכן" מטעם משטרת ישראל ( להלן: "הסוכן"). הנאשם הוא אחיהם הגדול של חמדי וחוסאם עבדאלקדר ( להלן: "חמדי" ו-"חוסאם"). בין הסוכן לסאלם גווילס ( להלן: "סאלם") וחמדי ישנה היכרות ארוכת שנים עובר למתואר בכתב האישום. כפי שיפורט להלן, במסגרת הקשר בין הסוכן לסאלם וחמדי, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, קשרו הנאשם, סאלם וחמדי קשר עם הסוכן לתווך בעסקאות נשק בתמורה כספית וכן מכרו לסוכן כלי נשק כמפורט להלן.

מעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי עולה, כי במהלך חודש ינואר 2018, על רקע ההיכרות וביצוע עסקה קודמת, פגש הסוכן בסאלם. במהלך המפגש, הראה סאלם לסוכן תמונה של נשק מסוג M-16 ושאל אותו אם הוא מעוניין בו. הסוכן אמר, כי יבדוק האם יש לקוח המעוניין בנשק, וכאשר חזר עם תשובה חיובית, אמר לו סאלם שהוא עסוק בימים אלה, ונתן לסוכן את מספר הטלפון של חמדי, לצורך התקשרות ישירה עימו. ביום 15.1.18 התקשר הסוכן למספר הטלפון של חמדי שניתן לו, וקבע להיפגש עם חמדי למחרת.

בהמשך לשיחות בין הסוכן לחמדי ובהתאם לסיכום ביניהם, ביום 16.1.18 בשעות הערב, הגיע הסוכן לא-רם שם פגש בחמדי ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה. במהלך המפגש הציג חמדי בפני הסוכן תמונות של כלי נשק שונים, ובין היתר רובה M-16 (להלן: "הנשק"). הסוכן הביע התעניינות בנשק האמור, וחמדי אמר כי מחיר הנשק 42 אלף ש"ח, ובעבורו יסכים למכור גם ב-40,000 ש"ח. בהמשך לכך ביקש חמדי מהסוכן להמתין לו במקום, וכעבור מספר דקות שב כשהנשק ברשותו והציגו לסוכן. לאחר מכן אמר הסוכן לחמדי כי יבדוק עם הלקוח עבורו הוא מחפש את הנשק, האם ניתן להתקדם בביצוע העסקה ויחזור אליו עם תשובה. ביום 17.1.18 בשעות הצהריים, התקשר הסוכן לחמדי ואמר לו כי הוא מעוניין בנשק, והשניים קבעו מועד לביצוע העסקה למחרת. ביום 18.1.18 סמוך לשעה 15:15, התקשר הסוכן לחמדי ושאל אותו מתי הוא חוזר מהעבודה. חמדי השיב כי יבדוק עם אחיו חוסאם, הנמצא באזור והשניים סיכמו לשוחח בהמשך.

מיד לאחר מכן, התקשר חמדי לנאשם ועדכן אותו כי הכסף ברשות הסוכן, המעוניין בעסקה, וביקש הנחיות ממנו. בתשובה ענה הנאשם כי הוא רוצה לבדוק דבר מה, והורה לחמדי לדחות את הפגישה עם הסוכן עד הלילה. לאחר מכן, בהתאם להנחיית הנאשם, התקשר חמדי לסוכן ואמר לו כי יחזור אליו בהמשך, מאחר שאין אף אחד באזור כעת. בסמוך לשעה 16:40 התקשר הנאשם בעצמו לסוכן ומסר לו כי המחיר שנקב בו חמדי אינו נכון ומחירו של הנשק הוא 43,000 ש"ח. הסוכן השיב כי יבדוק את העניין ויחזור אליו. כעבור מספר דקות שב הסוכן לנאשם ונתן את הסכמתו לביצוע העסקה במחיר האמור. בהמשך לכך הורה הנאשם לסוכן להגיע לקלנדיה שם תתבצע העסקה. במהלך הנסיעה שוחח הסוכן עם הנאשם. בשיחה, התמקחו השניים על מחיר הנשק ובסופו של דבר הוסכם על סכום של 42,000 ש"ח.

בהמשך לכך, בהכוונתו של הנאשם, סמוך לשעה 19:00 הגיע הסוכן לקלנדיה שם פגש בחוסאם, שהגיע ברכב מזדה MPV למקום, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה. חוסאם הורה לסוכן לנסוע אחריו למקום סמוך. או אז, נכנס חוסאם לרכבו של הסוכן וביקש לספור את הכסף. הסוכן ביקש לראות קודם לכן את הנשק וחוסאם ניגש לרכב המזדה, ושב לרכבו של הסוכן כשהנשק ברשותו. לבקשת הסוכן בדק חוסאם את הנשק בירי. לאחר ירי של מספר כדורים, הסביר חוסאם לסוכן כי יש תקלה בנשק, ולאחר שניסה לתקן את התקלה, אמר כי יחליף את הקנה ולמחרת הנשק יהיה מוכן. בהמשך לכך יצא חוסאם מרכבו של הסוכן. מיד לאחר מכן התקשר הנאשם לסוכן, שוחח איתו על התקלה בנשק וביקש ממנו כי יישאר בקרבת מקום מאחר ומנסים לתקנה. כעבור שעתיים, סמוך לשעה 21:40 עדכן הנאשם את הסוכן כי הנשק יהיה תקין רק למחרת. בהמשך לכך, שוחח הסוכן עם הנאשם שוב ואמר לו כי בשל תקלה בנשק, הוא אינו מעוניין בביצוע העסקה.

כאמור, צורפו לפניי שני תיקים נוספים: ת"פ 57008-12-13 מבית משפט השלום ופ"ל 11543-11-16 מבית המשפט לתעבורה, וזאת לאחר שבוטלו הכרעות הדין לצורך צירוף תיקים אלה, על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירת גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(1) לחוק, בעבירת גניבה או זיוף מסמכי רכב לפי סעיף 413 ח' לחוק, בעבירת נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א 1961 ( להלן: "פקודת התעבורה"), בעבירת רישיון נהיגה שפקע יותר מ-12 חודשים לפי סעיף 10 א לפקודת התעבורה ובעבירת נהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל 1970.

מעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 57008-12-13, אשר צורף לתיק העיקרי עולה, כי בתאריך 14.07.13 בסמוך לשעה 12:00 גנב הנאשם רכב מסוג טויוטה ל.ז 86-569-66 ( להלן: "הרכב") השייך לגברת אלגריה דרויש ( להלן: "המתלוננת). בתאריך 11.07.13 פנתה המתלוננת לחברה מר עובדיה אבוטבול ( להלן: "עובדיה") וביקשה ממנו שיקח את הרכב לתיקון. עובדיה לקח את הרכב והעבירו לחברו מר צלאח אלמסלאמה ( להלן: "צלאח") במטרה שהאחרון יבצע את כל התיקונים הדרושים ברכב. לאחר המתואר לעיל, פנה צלאח לנאשם וביקש ממנו לתקן את מערכת העברת ההילוכים ברכב ולשם כך העביר לו את הרכב במועד המתואר לעיל באישום 1, הנאשם לקח את הרכב מהעיר בית לחם והעבירו לביתו שבשכונת בית חנינה. בזמן שטיפל הנאשם ברכב בביתו, החליט הנאשם לגנוב את הרכב ולהשאירו בבעלותו. לשם כך, השתמש הנאשם ברישיון הרכב והפרטים של המתלוננת שהיו ברכב, זייף את חתימתה של המתלוננת על גבי ייפוי כח להעברת בעלות ברכב ( להלן: "המסמך המזוייף") ובכוונה לקבל במרמה באמצעות המסמך המזויף את הבעלות ברכב ובכך להשלים את הגניבה. בתאריך 14.07.14 ניגש הנאשם לסניף הדואר בשכונת נווה יעקב שם השתמש במסמך המזוייף, והעביר את הבעלות הרכב לשמו של אחיו מר חמדי עבדאלקאדר.

מעובדות כתב האישום המתוקן בפ"ל 11543-11-16 , אשר צורף לתיק העיקרי עולה, כי בתאריך 19.11.16 בשעה 03:10 או בסמוך לכך , נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מזדה מספר רישוי 86-294-56 במחסום מ.פ שועפט לכיוון ירושלים. אותה עת נהג הנאשם ברכב הנ"ל כאשר הוא פסול מנהיגה למשך שלוש וחצי שנים , כפי שנקבע בנוכחותו ביום 26.5.18 בתיק 6307-01-15, ולאחר שהפקיד את רישיון נהיגה. באותן הנסיבות, נהג הנאשם ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף שפקע ביום 15.06.2010. אותה עת נהג הנאשם ברכבו כאשר אין לו תעודת ביטוח בתוקף על השימוש ברכב. באותן הנסיבות, הכשיל הנאשם שוטרים בתפקידם, בכך שלאחר שמסר לידי השוטרים את תעודת הזהות שלו, ברח מהמקום וחזר כעבור כעשרים דקות.

תסקירי שירות מבחן
בעניינו של הנאשם הוגשו תסקירי שירות המבחן הן בתיקים שצורפו והן בתיק שלפניי, כפי שיפורט בהמשך.

מתסקיר שירות המבחן מיום 1.6.17 שהוגש בפ"ל 11543-11-16 עולה, כי הנאשם בן 26, נשוי ואב לארבע בנות בגילאי 0.5 שנה- 7 שנים. הוא פרוד מאשתו ומתגורר בבית אחותו בפסגת זאב במסגרת חלופת מעצר בתיק זה. הנאשם תיאר קשר מורכב עם אשתו ומשפחתה אשר לדבריו אינה מעודדת את המשך נישואיהם, בין היתר, על רקע מעורבותו העבריינית. מעת הפרידה, אשתו ובנותיהם מתגוררות יחד בבית הוריה והם אינם מאפשרים לנאשם להיפגש עמם. הליכי הגירושין התקיימו לדבריו, ביוזמתה של אשתו ומשפחתה. הנאשם תיאר תחושות של מצוקה ותסכול בשל הריחוק מבנותיו והליך הגירושין, משום שאינו מעוניין בגירושין ואינו סומך על תפקודה ההורי של אשתו.

טרם מעצרו, התגורר עם משפחתו הגרעינית בבית הורי אשתו בשכונת " ראס אל עמוד" ועבד כקופאי בסופרמרקט במודיעין. משפחת מוצאו של הנאשם מונה זוג הורים וחמישה אחים ואחיות בגילאי 19-26 כאשר הנאשם הוא הבכור מבין אחיו. אביו, בשנות החמישים לחייו אינו עובד לאחר שנפגע בתאונת דרכים עת הנאשם היה בן 6. לאחר תקופת אשפוז ממושכת הוא נותר נכה בגופו ועם פגיעה חמורה בתפקודי המוח. הוא מוכר על ידי ביטוח לאומי כסובל מנכות בשיעור של 100% . תקופה זו תוארה על ידי הנאשם כמשברית וקשה עבורו ועבור בני משפחתו משחווה תחושות של דחק, היעדר מוצא, חרדה וחוסר וודאות. עוד תיאר הנאשם, כי מיום התאונה השתנתה התנהגותו של האב ותגובותיו הפכו להיות בלתי צפויות, אימפולסיביות ואף תוקפניות כלפי בני המשפחה. מצב זה העמיק את תחושות הדחק והחרדה אצל הנאשם. אמו, בשנות החמישים לחייה ועקרת בית. היא תוארה כדמות קרובה ומשמעותית עבור הנאשם בייחוד בבסיס הרקע כאמור, כאשר הנאשם נטל על עצמו את עול פרנסת המשפחה מגיל צעיר.

הנאשם סיים 8 שנות לימוד. לדבריו, בגיל 14 עזב את לימודיו על מנת לסייע בפרנסת משפחתו לאחר שאביו איבד את כושר עבודתו. הוא תיאר כי בתחילה עבד בחלוקת ביצים במשך 7 שנים שבמהלכן הוציא רישיון נהיגה. בהמשך, עבד בתחום חלוקת מזון, כאשר בשנים האחרונות הוא עובד באופן לא יציב במרכולים.

הנאשם מסר, ש באפריל 2016 נחטף על ידי הרשות הפלסטינית בגין חשד שהיה מעורב באירוע אלימות של ירי מנשק חם כלפי שוטרים פלסטיניים והוחזק שם במשך 85 ימים באזור רמאללה. לדבריו, הוא לא ביצע מעשה זה ולאחר 85 יום שהיה חטוף ברשות הפלסטינית הוא שוחרר על ידי כוחות צה"ל והועבר להמשך חקירה במשטרת ישראל, אשר מצאו אותו חף מפשע. עוד מסר הנאשם, ש במהלך חטיפתו חווה התעללות ופגיעות פיזיות ונפשיות קשות. כיום, לאחר שחרורו, מצבו התדרדר מבחינה רגשית והוא מתקשה לנהל אורח חיים תקין. הוא חרד ומוצף בזיכרונות קשים המשפיעים על תפקודו. על רקע התחושות קשות אלה הנאשם הרחיב שימוש לרעה באלכוהול ואת מעורבותו העבריינית.

ביחס לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, הנאשם החל לצרוך אלכוהול בגיל 23 בנסיבות חברתיות. מאז העמיק את השימוש באלכוהול ואף הגיע למצבי שיכרות. קצינת המבחן ציינה, כי השימוש באלכוהול מהווה עבורו מפלט מתחושות של מצוקה וחוסר אונים במצבים בהם חש הצפה רגשית, בפרט על רקע הטראומה שחווה. הנאשם שלל שימוש בסמים אחרים.

הנאשם נעדר עבר פלילי. אולם מרישומו התעבורתי עולה, כי צבר לחובתו 25 הרשעות תעבורה קודמות, בין השנים 200 7 עד 2015. בגין עבירות אלה נגזרו עליו עונשים שונים ובהם עונשי פסילה, עונשים מותנים, קנסות וכן ארבעה עונשי מאסר בפועל המצטברים לכלל שנה ותשעה חודשים. נוסף לכך, ביום 26.5.15 הנאשם נדון לעונשי מאסר ופסילה על תנאי בתיק תעבורה 6307-01-X015 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, אשר הם ברי הפעלה בתיק זה.

אשר לביצוע העבירות בנדון, הנאשם נטל אחריות חלקית ביחס לכתב האישום המתוקן. הוא שלל בריחה מהשוטר ותיאר כי החליט להחנות את רכבו, ללא כוונה פלילית במעשיו. כן התקשה להסביר את המניעים שעמדו ברקע להתנהלותו, כאשר לדבריו הסיע את חברו לאחר שחזרו מבילוי משותף. הוא ייחס את צריכת האלכוהול טרם ביצוע העבירות לכך שהיה נתון בתקופה משברית מבחינה רגשית.

קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם התקשה לבחון לעומק את הדפוסים העומדים ברקע לביצוע העבירות כאשר ביטא גישה מטשטשת ומצמצמת. עוד התרשמה, כי ברקע לביצוע העבירות, חוויות של תסכול, חוסר אונים וטשטוש גבולות פנימיים. בנוסף התרשמה, כי הנאשם פנה לשימוש באלכוהול מתוך צורך בשייכות וריצוי חברתי, ללא מחשבה על משמעות מעשיו. עוד התרשמה, כי במצבים בהם חש מצוקה ותסכול, נוטה הנאשם להגיב באופן פזיז ואימפולסיבי בביצוע עבירות שונות. בשל אופי העבירות, החזרתיות בביצוען והגורמים העומדים ברקע, קצינת המבחן התרשמה מרמת סיכון גבוהה להישנות עבירות ומנזקקות גבוהה לטיפול, גם בתחום ההתמכרויות. על כן, קצינת המבחן ביקשה להפנות את הנאשם לטיפול, בתחילה הוא התקשה להכיר בצורך בטיפול, אולם בהמשך ביטא הנאשם רצון להירתם לתהליך טיפולי ממושך ומעמיק, כאשר הבין את חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן וביטא את הסכמתו לכך.

אשר להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, מדובר בנאשם שחווה משבר אישי ומשפחתי עם פציעת אביו, לאחריו חווה היעדר יציבות הורית סמכותית ומכוונת, תוך דחק כלכלי ורגשי והיותו חשוף להתפרצויות אימפולסיביות ותוקפניות מצד אביו. מגיל צעיר נטל על עצמו אחריות הורית שאינה תואמת את גילו ומהלך התפתחותו. קצינת המבחן התרשמה כי על רקע הנסיבות המתוארות, חלו פגיעות במהלך התבגרותו התקינה, בדימויו העצמי, ביכולת להפנים ולציית לגבולות ולגורמי סמכות וביכולתו ליצור קשר מקדם עם דמויות משמעותיות בחייו, עוד התרשמה קצינת המבחן, כי במהלך חייו הנאשם התקשה לבטא יציבות תעסוקתית ומשפחתית וכן פיתח התמכרות לאלכוהול, כמקור למפלט והרגעה, תוך ביצוע עבירות תעבורה שונות. בעבר הוא נדון למספר עונשי מאסר בפועל, האחרון שבהם בשנת 2015, ולחובתו אף עונשים מותנים ברי הפעלה בתיק זה. הנאשם התקשה ליטול אחריות מלאה לעבירות שביצע, נטה לצמצם ולטשטש את היקף וחומרת מעשיו, התקשה לבטא אמפתיה ומונע מצרכים הישרדותיים בהם קיים צורך לתת מענה מידי למצוקות שחווה, תוך תגובות אימפולסיביות אשר באות לידי ביטוי בצריכת אלכוהול ובביצוע עבירות, כל אלה מהווים גורמי סיכון להישנות עבירה בעתיד. מנגד, מדובר באב לילדים אשר ביטא רצונו להוות עבורם מודל חיובי. הוא ביטא רצון לשתף פעולה עם טיפול שיינתן לו ולנהל אורח חיים תקין. הוא בעל כושר ביטוי גבוה ונעדר רישום פלילי. כל אלה מהווים גורמי סיכוי למניעת הישנות עבירות בעתיד.

בסופו של דבר, בשל חומרת העבירה והחזרתיות בביצועה, בשל התמכרות ושימוש לרעה באלכוהול מחד, ומאידך, החשיבות בשילובו של הנאשם בהליך טיפולי והבעת מוטיבציה לכך, קצינת המבחן המליצה על תקופת ניסיון של שלושה חודשים במהלכם תבחן השתלבותו במסגרת טיפולית בעמותת " אפשר". בד בבד, צורף תיק זה לת.פ.57008-12-13 והמשך הדיון התקיים בגדרי תיק זה.

מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מיום 30.8.17 שהוגש במסגרת ת"פ 57008-12-13 באשר לשילובו בטיפול עולה, כי בפגישה של שירות המבחן עמו, הנאשם תיאר קשיים שחווה כיום לנוכח התנאים המגבילים בהם שוהה והליך גירושין מורכב מאשתו. עלו תחושות של בדידות, הצפה רגשית, היעדר מוצא, חוסר אונים, והיעדר גורמי תמיכה בחייו. עוד התרשמה קצינת המבחן שהנאשם חווה כיום משבר אישי נוכח המעצר והליך הגירושין, כאשר הנאשם נעדר קשר רציף עם ילדיו, דבר אשר מעצים את תחושות התסכול וחוסר האונים שחווה. קצינת המבחן התרשמה שמצבו המתואר מהווה גורם מגביר סיכון לרצידיביזם ולפנייה לשימוש לרעה באלכוהול. הנאשם שיתף, כי חודש וחצי לפני מתן התסקיר שוב שתה לשכרה, אולם הוא משקיע מאמצים להתנהלות ללא שימוש באלכוהול ושלל שימוש בחומרים ממכרים אחרים.

ביחס להליך טיפולי, הנאשם הביע מוטיבציה מילולית לטיפול כשלדבריו מעוניין בטיפול רגשי הכולל גמילה מאלכוהול ורוצה לשקם אורחותיו ולנהל אורח חיים תקין. לצד זאת, קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם מבטא גישה מצמצמת למצבו ההתמכרותי, כמו גם גישה מטשטשת וממזערת ביחס לעבירות המיוחסות לו. לאור האמור, ולאחר הערכת מחודשת של קצינת המבחן ביחס למצבו, קצינת המבחן התרשמה שהנאשם זקוק למענה טיפולי מקצועי משמעותי במסגרת כוללנית וסגורה. במסגרת הפגישה עמו הועלתה האפשרות לשלבו בקהילה טיפולית, כמקום בו יוכל לעבור תהליך מקדם של שינוי. אולם הנאשם סירב בכל תוקף לאפשרות טיפולית זו. לאור סירובו ועל מנת לאפשר לו לעבור הליך טיפולי, קצינת המבחן מצאה לנכון לנסות להפנותו לטיפול במסגרת מרכז יום בירושלים והנאשם הסכים לכך. במהלך שבועיים, שירות המבחן פעל על מנת למצוא לנאשם מסגרת טיפולית יומית מתאימה. פעולה זו לא הביאה לידי תוצאה משום שטיפול במסגרת מרכז יום מחייב במקביל את השתלבות הנאשם בהליך טיפולי פרטני במסגרת עמותת " אפשר" לטיפול בנפגעי אלכוהול וזאת שלא על חשבון שעות פעילות מרכז היום וכחלק בלתי נפרד מתנאי קליטתו במקום. באותו המועד לא נמצאה עבורו תוכנית טיפולית אשר תוכל לשלב את הטיפול הפרטני לו זקוק בתחום התמכרות לאלכוהול, על רקע סיבות טכניות הקשורות למבנה הארגוני במסגרות הטיפול והיעדרותם של מנהלי השירותים אשר ייתכן ויש בידם לתת מענה מותאם עבור הנאשם. בנוסף נמצא, כי מסגרת מרכז היום נמצאת כיום בתפוסה מלאה כאשר ייתכן שיתפנו מקומות בעוד כחודש ימים. על כן, נוכח העובדה שהנאשם שולל כיום אפשרות לשלבו במסגרת טיפולית כוללנית של קהילה טיפולית, אולם טרם ניתן למצוא עבורו מסגרת טיפול יומית מתאימה בירושלים, אף לא בעמותת " אפשר". קצינת המבחן העריכה, כי נדרש זמן נוסף של כחודש ימים במהלכו יוכל הנאשם לעבור תהליך אבחון וקליטה נדרשים.

מתסקיר שירות המבחן המשלים מיום 31.10.17 במסגרת ת"פ 57008-12-13 קצינת המבחן המשיכה בניסיונות למצוא מענה מתאים עבורו, פנתה לגורמי טיפול רבים והופנתה מגורם טיפולי זה לאחר. בשל מורכבות המצב, חלוף הזמן והמלצת גורמי הטיפול, קצינת המבחן ראתה צורך בהליך אבחוני מחודש שיוכל לעבור הנאשם במסגרת עמותת אפש"ר אשר יכלול סדרת פגישות ומסירת בדיקות נשיפה לגילוי שרידי אלכוהול ובחינת דפוסי ההתמכרות ומצב השתייה. בתום תהליך האבחון, שירות המבחן יוכל להעריך את המענה הטיפולי המתאים עבורו כיום, בין אם בקהילה, בין אם במרכז יום או במסגרת אחרת. קצינת המבחן המליצה שיתאפשר לנאשם לצאת ממעצר הבית לפגישות בעמותת אפש"ר בימים ובשעות אשר ייקבעו בעמותה, וכן יוגש תסקיר משלים ובו עדכון אודות הנאשם בתוך שישה שבועות.

מתסקיר שירות המבחן המשלים מיום 22.5.18 במסגרת ת"פ 57008-12-13 עולה, שהנאשם התקבל לטיפול בהתמכרותו לאלכוהול במחלקה האשפוזית " טמרה" ביום 1.2.18 לתקופה של 21 ימים. ביום 21.2.18 הנאשם הועבר למסגרת המשך טיפולית באותו מרכז החלמה להמשך תהליך השיקום, לאחר הגמילה הראשונית שעבר. במהלך תקופת הדחייה, הנאשם עבר טיפול כוללני בקהילה " טמרה" למשך שלושה חודשים. מדיווחי העוסי"ת בקהילה עולה, כי הנאשם גילה מוטיבציה גבוהה להשתקם ולבנות את חייו מחדש. במהלך שהייתו בקהילה, הנאשם הקפיד לשמור על כללי מסגרת, כיבד את הנהלים, השתתף בקבוצות טיפוליות ובשיחות פרטניות עם עו"ס הקהילה. עוד עולה, כי הנאשם שיתף פעולה באופן מלא, למד להתייעץ לגבי ההחלטות בחייו ולפעול מתוך שיקול דעת נרחב יותר מעבר לרצונותיו. הצוות המטפל התרשם שהנאשם גילה מוטיבציה גבוהה לחזור לתפקוד בקהילה ללא שימוש באלכוהול, כאדם פרודוקטיבי ואב משמעותי לילדיו. עוד עלה, כי במהלך שהותו במרכז הנאשם החליף מקום מגוריו במטרה להתרחק מהסביבה בה גר, שהייתה בעייתית עבורו. הוא עבר להתגורר ביישוב " דבורייה" שבגליל התחתון ונישא בשנית. כחלק מתוכנית טיפול ההמשך שנבנתה עבורו, הנאשם השתלב בטיפול בעמותת " אפשר" בעיר נצרת ( טיפול קבוצתי וטיפול פרטני), על מנת לשמור על רצף טיפולי לאחר סיום תקופת הטיפול בקהילה. מנהלת העמותה התרשמו שהנאשם מבטא מוטיבציה גבוהה לשינוי ולהמשך טיפול מעמיק.

בשל שיתוף הפעולה מצד הנאשם עם תהליכי טיפול וגמילה לאורך זמן, קצינת המבחן התרשמה שהנאשם כיום מסוגל לנהל את חייו ללא שימוש באלכוהול, זאת כאשר יהיה נתון בתהליך המשך טיפול במסגרת עמותת " אפשר". הנאשם גילה מוטיבציה פנימית להמשיך ולשקם את חייו, הוא החל בחיפוש עבודה, נישא בשנית ואף העתיק את מקום מגוריו על מנת להימנע ממגע עם חברה שולית מעברו. נוכח האמור, הומלץ לסיים את ההליכים המשפטיים בתיק, כאשר במסגרת הענישה יש חשיבות לפן השיקומי ולהמשך מעקב של שירות המבחן אחר מצבו והימנעות מצריכת אלכוהול. קצינת המבחן באה בהמלצה להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה וחצי. במהלך תקופת הצו ימשיך להגיע לשיחות פרטניות וטיפול קבוצתי בעמותת " אפשר" על מנת לשמור על ניקיונו מהאלכוהול, וכן להמשך עיבוד ופיתוח מודעות לחלקים המורכבים איתם מתמודד ושהביאו אותו לשימוש באלכוהול. עוד המליצה להשית על הנאשם עונש חינוכי ומוחשי של צו שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב של 250 שעות, לנוכח חומרת העבירות. בנוסף, המליצה על הארכת העונש המותנה התלוי ועומד נגדו. הדיון בתיק זה נדחה לצורך מעקב נוסף אחר ההליך השיקומי, והטיעונים לעונש נדחו ליום 7.10.18. נוכח מעצרו של הנאשם בגדרי התיק העיקרי, נגדע ההליך השיקומי, והתיק צורף לתיק העיקרי שלפני והתבקש תסקיר נוסף.

מתסקיר שירות המבחן מיום 28.1.19 עולה ,כי הנאשם בן 28, גרוש ואב לארבע בנות, שוהה כעת בבית מעצר " רימונים" וטרם מעצרו הנוכחי שהה במעצר בית בירושלים בפיקוח אלקטרוני בגין עבירות קודמות. בתסקיר תוארה נסיבות חייו של הנאשם כפי שפורטו בתסקריו הקודמים. משפחת מוצאו של הנאשם, תיאור מהלך חייו ועבודותיו של הנאשם, עברו התעבורתי של הנאשם, חטיפתו על ידי הרשות הפלסטינית והתחושות שחווה מכך. בשנת 2017 התגרש לדבריו מאשתו, על רקע קשיים שונים במערכת היחסים, לרבות מעורבותו בפלילים. לאחר שהתגרש, תאר כי המשיך בקשר עם בנותיו. במהלך שהותו במעצר בית תאר כי הכיר ברשת את בת זוגו הנוכחית, תושבת הכפר דבוריה בצפון הארץ. הוא שהה במעצר בית באיזוק אלקטרוני בסוף שנת 2016 בגין עבירות תעבורה ובמהלך מעצר זה ביצע את עבירת הניסיון לסחר בנשק שבגינה נעצר עד תום ההליכים ביוני 2018.

מתסקיר זה עולה, כי הנאשם ביצע את העבירה בנדון טרם שילובו בטיפול באשפוזית לגמילה מאלכוהול. שילובו באשפוזית נעשה כחלק מהליך טיפולי בשירות המבחן במסגרת ת"פ 57008-12-13 ובעודו נמצא בתנאים מגבילים במעצר בית באיזוק אלקטרוני. בשיחה שקיים עם שירות המבחן, הנאשם הביע רצון להמשיך ולסיים את טיפול הגמילה מאלכוהול אותו החל וביקש לשוב ולהתגורר עם בת זוגו הנוכחית בכפר דבוריה. הנאשם הביע מצוקה באשר למצבו ולהיותו במעצר תוך ריחוקו מבנותיו.

אשר לביצוע עבירת הניסיון לסחר בנשק, הנאשם תאר כי ברשות משפחתו נמצא נשק מסוג M-16, אשר שימש למטרות הגנה עצמית ושמירה על מעמד המשפחה כפי שמקובל לדבריו במגזר הערבי. לדבריו, הוא ואחיו ביקשו למכור את הנשק, אולם לא הסביר מדוע ביקשו למכור את הנשק ומה היה רצונם לעשות בנשק. הנאשם הוסיף שטעה כאשר דיבר על הנושא בטלפון ועל כך שהיה מעורב בביצוע העסקה. קצין המבחן התרשם, כי הנאשם התמקד בתיאור מצוקתו בחייו וכן סביב התמכרותו לאלכוהול, אולם התקשה להסביר את הקשר בין התמכרותו לאלכוהול לבין ניסיון הסחר בנשק. כן הנאשם התקשה להסביר את המשך מעורבותו בפלילים בזמן שהיה נתון בתנאים מגבילים בהליך פלילי ( תעבורתי) ולאור הצהרותיו לפני קצינת המבחן שריצוי מאסרים בעבר והיותו איש משפחה המבקש להיות דמות משמעותית עבור בנותיו ושאיפתו להקים משפחה חדשה, פניו לשיקום. קצין המבחן גם התרשם מכך שהנאשם מטשטש את חומרת מעשיו וחומרת מעורבותו בפלילים והיותו נתון בתנאים מגבילים עקב הליך פלילי קודם אינו מהווה עבורו גורם מרתיע.

אשר לעבירות התעבורה מיום 19.11.16 (פ"ל 11543-11-16 ), קצין המבחן הפנה לתסקיר שירות מבחן בעניינו מיום 1.6.17 לפיו הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו. הוא שלל כי ברח מהשוטר ותאר כי החליט ללכת להחנות את רכבו ללא כוונה פלילית במעשיו. כן התקשה להסביר את המניעים שעמדו ברקע להתנהלותו בעבירה, כשלדבריו הסיע את חברו לאחר שחזרו מבילוי משותף. הוא ייחס את צריכת האלכוהול טרם ביצוע העבירות לכך שהיה נתון בתקופה משברית מבחינה רגשית. קצינת המבחן התרשם שהנאשם התקשה לבחון לעומק דפוסים העומדים ברקע לביצוע העבירות, כאשר ביטא גישה מטשטשת ומצמצמת. עוד התרשם, כי ברקע לביצוע העבירות, חוויות של תסכול, חוסר אונים וטשטוש גבולות. בנוסף לדידה פנייתו לשימוש באלכוהול נבעה מתוך צורך בשייכות וריצוי חברתי ללא מחשבה על משמעות מעשיו. כן במצבים בהם חש מצוקה ותסכול נוטה להגיב באופן פזיז ואימפולסיבי.

אשר לעבירות גניבה בידי מורשה וגניבה או זיוף מסמכי רכב מיום 14.7.13 ( ת"פ 57008-12-13), הנאשם הסביר את ביצוע העבירה על רקע רצונו להחזיר לעצמו את התשלום שהובטח לו על התיקון שביצע ברכב, שלדבריו לא שולם לו. הנאשם הכחיש שזייף את המסמך כמתואר בכתב האישום, לדבריו לא גנב את הרכב אלא לקח את הרכב עד שישולם לו כספו. קצין המבחן התרשם שהנאשם נטל אחריות חלקית לביצוע העבירה תוך צמצום חלקו בביצועה, טשטש את חומרת מעשיו והשליך את האחריות על אחרים, עם זאת הביע חרטה על מעורבותו בפלילים.

אשר לשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, הנאשם שלל שימוש בסמים לאורך השנים. כן תאר, כי החל לצרוך אלכוהול בהיותו כבן 15 בנסיבות חברתיות. לדבריו, העמיק את השימוש בתקופות משבר, ובמיוחד לאחר ששוחרר ממעצרו ברשות הפלסטינית בשנת 2016. כן לדבריו השתייה היוותה עבורו מפלט בעת משבר הגירושין. קצין המבחן התרשמה, כי האלכוהול היווה עבורו מפלט מתחושות קשות שליוו אותו לאורך השנים ובפרט בעת משברים וחוסר יציבות בחייו. הוא ביקש להמשיך להשתלב בתהליכי טיפול וגמילה מאלכוהול. הנאשם שיתף, כי הוא וגרושתו מנהלים משמורת משותפת על בנותיהם בסיוע אמו אולם מאסריו השונים הקשו עליו לשמור על קשר רציף עם בנותיו והוא מתאר כי הוא שואף להוות דמות הורית חיובית ומיטיבה עבורן. עוד שיתף, כי הוא מעוניין לעבור להתגורר עם בת זוגו החדשה במגרש שקיבלו לבנייה בכפר דבוריה בצפון, מתוך שאיפה להתנתק מסביבתו הקודמת ולפתוח דף חדש בחייו ללא מעורבות בפלילים.

אשר לניסיונות טיפול קודמים טרם מעצרו, הביע הנאשם רצון להשתלב בתוכנית טיפולית כדי לערוך שינוי בהרגלי צריכת האלכוהול שלו. שירות המבחן התרשם מנזקקות גבוהה לטיפול ארוך טווח בתחום התמכרותו לאלכוהול. הוא הביע קושי להתחייב לטיפול ארוך טווח והופנה לטיפול במסגרת אשפוזית לצורך גמילה פיזית ראשונית. לאחר כשבועיים מיום ביצוע עבירת הניסיון לסחר בנשק, ביום 1.2.18, החל השתלבותו באשפוזית " החלמה" ביישוב " טמרה". מדיווח גורמי הטיפול באשפוזית עולה, כי הנאשם התנהג באופן הולם לכללי המסגרת, הוא הצליח להביע את עצמו ולהיתרם מהטיפול הנפשי והתרופתי ונשאר נקי משימוש באלכוהול. כטיפול המשך וכחלק מרצונו להתרחק מסביבת ביתו הוא עבר להתגורר בכפר דבוריה והחל להשתלב בטיפול בעמותת " אפשר" בנצרת. מדוח העמותה עולה, כי הנאשם הופנה לטיפול בעמותה לאחר סיום האשפוזית והחל בטיפול פרטני וקבוצתי במסגרת העמותה. צוות הטיפול במקום התרשם שהוא זקוק להמשך טיפול ארוך טווח בתחום הגמילה מאלכוהול.

קצין המבחן התרשם, כי מדובר בנאשם אשר חווה משבר אישי ומשפחתי מילדותו, כאשר לאחר פציעת אביו חווה היעדר יציבות הורית סמכותית ומכוונת, תוך היות משפחתו שרוייה בדחק כלכלי ורגשי והיותו חשוף להתפרצויות אימפולסיביות ותוקפניות מצד אביו. מגיל צעיר נטל על עצמו אחריות הורית שאינה תואמת את גילו ומהלך התפתחותו. על רקע הנסיבות המתוארות, חלו פגיעות במהלך התבגרותו התקינה, בדימוי העצמי, ביכולת להפנים ולציית לגבולות ולגורמי סמכות וביכולותיו ליצור קשר מקדם עם דמויות משמעותיות בחייו. עוד התרשם קצין המבחן שהנאשם התקשה לבטא יציבות תעסוקתית ומשפחתית במהלך השנים וכן חווה אירוע טראומתי ( מעצרו ברשות הפלסטינית) אשר העצים תחושות של דחק, חרדה וחוסר אונים. כן פיתח במשך השנים התמכרות לאלכוהול כמקור למפלט והרגעה, תוך ביצוע עבירות תעבורה שונות, בגינן ריצה כמה עונשי מאסר. לאור מעורבותו בעבירת נשק, סבר קצין המבחן שהנאשם הפנים דפוסים עבריינים ומעורבות עמוקה ומתמשכת בפלילים, לצד בעיות של התמכרות לאלכוהול.

אשר להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, מחד גיסא , קצין המבחן התרשם מנאשם עם דימוי עצמי נמוך הנושא חסכים רגשיים מגיל צעיר. נראה כי גדילתו תוך חשיפה לאב אלים, שסבל מנכות והתקשה להוות עבורו דמות אבהית מפקחת סמכותית ומציבה גבולות, יצרה פגיעה בתהליכי ההבשלה הנפשית וההתבגרות שלו. על כן, התקשה הנאשם במשך שנים להציב לעצמו גבולות פנימיים, לווסת דחפיו ולדחות את סיפוקיו. ניכר קושיו לקבל אחריות על תפקודו הבעייתי וכן נטה לטשטש ולמזער חלקיו הבעייתיים ומעורבותו בביצוע עבירות מסוגים שונים. עוד התרשם מהפנמת דפוסים עברייניים ואי הרתעתו מגבול חיצוני כגון תנאים מגבילים בהליך הפלילי ומאסרים קודמים. עוד התרשם מכך שהנאשם בעל מיקוד שליטה חיצוני הנוטה להשליך אחריות להתנהגויותיו הבעייתיות על גורמים אחרים בסביבתו ומתקשה לראות קושי ובעייתיות בעצמו, תוך שימוש בגישות מניפולטיביות לגיוס הסובבים אותו לעזרתו. נראה כי במצבי משבר, קושי או דחק, נהג לפנות לשימוש באלכוהול כמפלט מהתמודדות עם קשייו, כל אלה מהווים גורמי סיכון להישנות התנהגות עבריינית.

מאידך גיסא , קצין המבחן התרשם שהנאשם מבטא מצוקה מתקופות ממושכות בהן שוהה מאחורי סורג ובריח ומביע רצון לשינוי בחייו, להתנתק מסביבתו הקודמת, למסד זוגיות חדשה ולהוות דמות חיובית ומיטיבה עבור בנותיו מנישואיו הראשונים. כן הנאשם הביע רצון לסיים את הליך הגמילה אותו החל והצר על כך שלדבריו הוא חשוף היום לאלכוהול במקום מעצרו. קצין המבחן התרשם מקיומו של סיכון גבוה להישנות מעורבות בפלילים ולכך שהנאשם זקוק להמשך טיפול גמילה אותו ניתן גם לקבל במסגרת שירות בתי הסוהר.

בסופו של דבר, לנוכח עונשי המאסר הממושכים שהנאשם ריצה במשך שנים, אשר כפי הנראה לא היוו עבורו גורם מציב גבול ומרתיע, ביצוע עבירת נשק מעידה על הפנמת דפוסים עברייניים ומעורבות בעולם העברייני, בשל הערכת המסוכנות והסיכון לרצידיביזם, עומק מעורבותו בפלילים, ובהיעדר חלופה שיקומית ועונשית שיפחיתו את המסוכנות והסיכון הקיימים לרצידיביזם, קצין המבחן המליץ על הטלת עונש מוחשי ומרתיע של מאסר בפועל ועל מאסר מותנה. בד בבד הוסיף, ש הנאשם זקוק להמשך טיפול גמילה אותו ניתן לקבל גם במסגרת שירות בתי הסוהר.

בשל טענה שהעלה ב"כ הנאשם לפניי בישיבת יום 31.1.19 ובהשלמת טיעון בכתב מיום 18.2.19 , על הפער בין תסקירי שירות המבחן מיום 22.5.18 ומיום 28.1.19, הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר משלים בעניינו של הנאשם. ביום 24.2.19 הוגש תסקיר זה ו קצין המבחן הסביר את הפער שעלה מהמלצת שירות המבחן, בין תסקיר שירות המבחן שהוגש בת"פ 57008-12-13 מיום 22.5.18 לפיו שירות המבחן המליץ על סיום ההליך הפלילי והטלת ענישה של צו מבחן ממושך וכן ענישה שיקומית לשל"צ בשל שיתוף הפעולה של הנאשם בטיפול, הליך הגמילה אותו החל לעבור ומוטיבציה להמשיך בהליך השיקום, לבין תסקיר שירות המבחן בתיק הנדון מיום 28.1.19 לפיו שירות המבחן התרשם מכך שהנאשם לא ביצע את העבירה בהשפעת שימוש באלכוהול, אלא מתוך דפוסים עבריינים מושרשים. קצין המבחן הוסיף, ש שירות המבחן התרשם שעונשי מאסר שהנאשם ריצה בעבר לא היוו עבורו גורם מציב גבול ומרתיע והוא שב לבצע עבירות נוספות, כולל עבירת ניסיון לסחר בנשק. מעורבותו בביצוע עבירה מסוג זה, בזמן שהוא מביע כוונה להשתלב בהליך טיפולי, מעידה על הפנמת דפוסים עברייניים ועל מוטיבציה חיצונית להשתלב בטיפול. עוד צוין, כי ביצוע עבירת הניסיון לסחר בנשק בעודו נתון בתנאים מגבילים בהליך פלילי ובאיזוק אלקטרוני תוך תהליך של כניסה להליך גמילה, מעיד על רמת סיכון גבוהה, העדר גבולות פנימיים, היעדר הרתעה מההליך הפלילי בו היה נתון ומעונשי מאסר שריצה בעבר. בשל שכלול גורמים אלו, שירות המבחן חזר בו מהמלצתו של הטלת צו מבחן וצו של"צ והמליץ על הטלת עונש מציב גבול ומרתיע של מאסר בפועל. את הפער הסביר בכך שהמלצות שירות המבחן מיום 22.5.18 ניתנו טרם הובא לידיעה על ביצוע עבירה נוספת של ניסיון לסחר בנשק, במהלך שהותו במעצר באיזוק אלקטרוני, טרם החל בטיפול באשפוזית, ותוך כדי ביצוע בדיקות והליכים הנדרשים על מנת להשתלב בטיפול גמילה באשפוזית. על כן, ובשל הערכת המסוכנות, הסיכון לרצידיביזם, עומק מעורבותו בפלילים, חומרת מעשיו ודפוסי עבריינות שאימץ לאורך השנים ובהיעדר חלופה שיקומית-עונשית שיפחיתו את המסוכנות והסיכון הקיימים לרצידיביזם, קצין המבחן שב וחזר על ההמלצה להטלת עונש מוחשי ומרתיע של מאסר בפועל.

ביום 24.2.19 הגיש ב"כ הנאשם בקשה, בין היתר, כדי לאפשר לעו"ס שרון ימיני להיכנס אל בית הסוהר " רימונים" בכדי להיפגש ולראיין את הנאשם וכך יוכל לגבש אבחונו בעניינו של הנאשם. המאשימה לא התנגדה לבקשה והשאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית משפט. בית המשפט נענה לבקשת ב"כ הנאשם והורה לשב"ס לאפשר לעו"ס שרון ימיני להיפגש עם הנאשם בהתאם לנהלי השב"ס.

עו"ס שרון ימיני, מומחה בשיקום עוברי חוק מטעם המכון לטיפול בהפרעות התנהגות והתמכרויות, הגיש חוות דעת מטעמו ביום 24.3.19 בו פרט תחילה את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות כפי שבאו לידי ביטוי כמפורט בתסקירים, כאמור.

אשר לביצוע העבירה, הנאשם הודה בביצועה. לדבריו, במגזר הערבי נהוג להחזיק בכל משפחה כלי ירייה המשמש לירי במהלך חתונות. כן הנשק משמש לשמירה על מעמד המשפחה ולצורך הרתעה במסגרת עימותים בין חמולות. כלי הנשק נרכשים ולעיתים נמכרים כדי לממש כסף מזומן או כדי להצטייד בכלי חדיש יותר. הנאשם בחן את האפשרות להשתמש בכסף עבור משפחתו אשר יוכל לסייע בידיו כאשר ישהה בטיפול פנימייתי או חלילה במעצר. הנאשם מבין כי מדובר בנוהג שאינו חוקי ואולם בעת האירועים נשוא הליך זה וכשהוא בתוך ההקשר התרבותי והמשפחתי ההדוק, הוא לא הבחין בסכנה ובחריגות במעשיו. הוא מעריך כי התרחקותו הגיאוגרפית ממשפחתו המצומצמת והמורחבת והמעבר לבניית חיים חדשים בגליל התחתון יסייעו בידיו להימנע מהסתבכויות דומות בעתיד. גם ביחס לעבירות הרכב, הנאשם תיאר אורח חיים מעט מופקר באיזור התפר שבין השטחים והכפרים סביב ירושלים ולא ראה קושי גדול במעשיו. הנאשם סיים בקושי 8 שנות לימוד אולם בשנים בהם ריצה עונשי מאסר בעטיין של עבירות התעבורה, הוא עבר קורסים להשלמת השכלה כך שכיום הוא בוגר 12 שנות לימוד. גם במהלך המעצר הנוכחי, בשעה ששהה בבית המעצר בירושלים הוא השתתף לדבריו, בקבוצות טיפוליות ופרויקטים חינוכיים לרבות קורס בצבעות בניין. במקביל שימש כעציר עבודה וכ"אסיר תומך" שסייע למנוע התאבדויות אצל עצירים שנחשבו כנתונים במצוקה. כיום בבית הסוהר " רימונים" כשמסגרות ותוכניות השיקום הרגילות עדיין לא נפתחו בפניו, הוא משמש בתפקיד מינהלתי במסגרת " החוליה".

עו"ס שרון ימיני התרשם, כי הנאשם היה חשוף לעזובה רגשית והיעדר הכוונה הורית יעילה. גם ההקשר התרבותי והפוליטי בו צמח, לא כל שכן במשפחה בלתי מטפחת, דחף אותו לניהול אורח חיים בלתי יציב, ניתן להניח כי חשיפה גבוהה לדמויות מכשילות בכל מעגלי החיים תרמה לבחירות שגויות שעשה. במישור האישי, התרשם עו"ס ימיני כי תולדות חייו השרישו בו לא מעט דפוסי התנהגות וחשיבה מכשילים. מכאן, שהמשך ניהול אורח חיים יציב ושקט תלוי לא רק בתובנה וברצון שהוא מביע לכך, אלא גם בעבודה טיפולית על רכישת דפוסים חדשים הן של התנהגות והן של חשיבה.

עוד צוין, כי לאחר ביצוע עבירת הנשק הנאשם השתלב בתהליך טיפולי משמעותי מאוד, השינוי שערך נגע אמנם לדבר התמכרותו לאלכוהול ואולם תהליכי טיפול נותנים התייחסות גם לדפוסים מכשילים ולרכישת ארגז כלים שבאמצעות אימוצו פוחת מאוד הסיכון להישנות התנהגות עבריינית. בנוסף, הוא העביר את מרכז חייו אל הגליל התחתון, רחוק מאווירת הספר והרפיון השלטוני של מזרח ירושלים. על כן לדבריו, הוא עבר הליך טיפול משמעותי, אולם נכונה לו כברת דרך על מנת לבסס את השינוי שערך באורחות חייו ולכן המליץ שימשיך לעמוד בקשר טיפולי מכיל מכוון ואף מציב גבולות. עוד התרשם, כי לנאשם יכולת אינטלקטואלית טובה, הוא נכון לספוג ולהפנים מיומנויות חדשות כפי שעשה בכל השנים בהן ריצה עונשי מאסר או שהה במעצר. בטרם מעצרו, הוא היה נתון במהלכו של שינוי מאוד משמעותי בחייו. הוא עזב את מזרח ירושלים לטובת הקמת משפחה חדשה בגליל התחתון, רחוק מהחמולה ורחוק מהשפעות מכשילות הקשורות בקונטקסט התרבותי והפוליטי של כפרי מזרח ירושלים. השינוי הנוסף הוא כניסה לתהליך טיפולי מאוד משמעותי שכאמור חלקו התבצע בתנאי פנימייה אינטנסיביים.

ביחס לענישה בענייננו, מר ימיני ציין, כי הוא ער לחומרה המיוחדת של עבירת הניסיון לסחר בנשק, מנגד תואר תהליך טיפול משמעותי בו היה נתון הנאשם, תהליך הנותן מענה לדפוסי התנהגות מכשילים ועברייניים ולניהול אורח חיים בלתי יציב. הנאשם היה באמצע תהליך כזה והוא נכון להמשיך בו מתוך הבנה לנחיצותו.

אשר לחומרת העבירות ולמשקל הראוי שיש לתת להן, הנאשם שהה במעצר, שהה בתנאים סגורים במרכז טמרה כ- 14 חודשים במצטבר, שהה לאורך תקופה ממושכת מאוד במעצר בית ובאיזוק אלקטרוני וחווה תקופה זו כתקופה מטלטלת שבה החליט לערוך שינוי מהותי בחייו ועל כן הנאשם שילם מחיר משמעותי בעטיין של העבירות.

בסופו של דבר, מסר מר ימיני שסיום ההליך וגזירת הדין נגד הנאשם עלולים לקטוע תהליך התמתנות, התארגנות, גמילה ושיקום בהם החל הנאשם. על כן המליץ מר ימיני שבטרם גזירת דינו תתאפשר השתלבותו מחדש של הנאשם במסגרת טיפולית, הן לעניין הגמילה מאלכוהול והן סביב אימוצם של דפוסי התנהגות וחשיבה מסתגלים יותר. ככל שיידרש, הוא יהיה מוכן לעקוב אחר מצבו ולדווח לבית המשפט.

ב"כ המאשימה הודיעה כי היא מוותרת על חקירתו של עו"ס ימיני.

טיעוני הצדדים לעונש
בפתח הדברים יצוין, שבתיק זה נשמעו טיעונים לעונש בשתי ישיבות וכן טיעון בכתב, וזאת נוכח קבלת התסקיר המשלים, חוות דעתו של עו"ס ימיני וכן לאחר שהמאשימה ביקשה לתקן את טיעוניה לאחר שנפלה בידה טעות אשר לעברו התעבורתי של הנאשם.

בא כוח המאשימה הדגישה את החומרה בעבירות הנשק והסיכון הנשקף מהן, כי פוטנציאל הנזק מהנשק הוא קטלני, משום שכשאדם סוחר בנשק באופן בלתי חוקי, הוא אינו יכול לדעת לאן הנשק יתגלגל ואילו עבירות יבוצעו באמצעותו. כן הפנתה לפסיקה הקוראת להחמרה בענישה בעבירות מסוג זה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה בתיק הנדון, ב"כ המאשימה טענה שמדובר בעסקת סחר של רובה שהוא "נשק ארוך", ניתן ללמוד על טיבו של הנשק אתו בוצעה העסקה ממחירו של הנשק (40,000-43,000 ₪). מדובר בצדדים לעסקה אשר ניפגשו, כסף שהיה מוכן לביצוע העסקה ובתיאום שבוצע לאחר התמקחות. עוד הדגישה, כי הנאשם היה הדמות המרכזית והדומיננטית בעסקת הסחר. חמדי התקשר לנאשם, עדכן אותו ופועל בהתאם להנחיותיו, הנאשם בעצמו יצר קשר עם הסוכן תוך שקבע סכום גבוה יותר לתשלום עבור העסקה בנשק מאשר הסכום שקבע חמדי לתשלום, הוא המנהל את ה מו"מ ובעל המילה האחרונה, הנאשם כיוון את הסוכן למקום ביצוע העסקה, וגם לאחר שהתברר שהנשק תקול, ניתנו הסברים לכך על ידי הנאשם. אומנם מדובר בעבירת ניסיון ולא בעבירת מושלמת, אך העסקה לא הושלמה מאחר שהנשק לא נמצא תקין ולא בשל כך שהנאשם הפסיק את העסקה . כמו כן, בשל אי השלמת העסקה, הנשק לא נלקח על ידי הסוכן והמשיך להתגלגל, כך שפוטנציאל הנזק מנשק ספציפי זה עומד בעינו. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה למתחם ענישה הנע בין 7-3 שנות מאסר, מאסר מותנה וקנס. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בטענותיה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות במסגרת ת"פ 57008-12-13, ב"כ המאשימה טענה שאין מדובר בגניב ת רכב קלאסית שבה המתחמים ידועים. מאידך , מדובר בעבירה שבוצעה תוך תכנון קפדני, זיוף מסמכים, שימוש מסמכים מול בנק הדואר והעברת בעלות , כך ש יש לראות מקרה זה כחמור יותר ממקרה טיפוסי של פריצה או גניבה רכב ספונטנית, כאשר נלווה פגיעה באמון שניתן בנאשם על ידי מי שמסר לו את הרכב. העונש העומד לצד עבירת גניבת רכב ועבירת גניבה על ידי מורשה עומד על שבע שנות מאסר, העונש העומד לצד עבירת גניבת מסמכי רכב עומד על חמש שנות מאסר. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם הנע בין 36-18 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה לתמיכה בטענותיה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות במסגרת פ"ל 11543-11-16 טענה ב"כ המאשימה, ש מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. ב"כ המאשימה עתרה למתחם עונש הולם הנע בין ענישה הצופה פני עתיד לבין עונש של מספר חודשי מאסר לצד עונש של פסילה ופסילה על תנאי.

אשר לעונש המתאים, טענה ב"כ המאשימה שיש להשית עונש נפרד בגין כל אירוע, ושהעונשים יצטברו אלה לאלה. ב"כ המאשימה טענה למיקום הנאשם בתחתית מתחמי העונש השונים, אולם הסתבר ש טענה זו נטענה על בסיס מידע ונתונים שגויים אשר לעברו הפלילי-התעבורתי של הנאשם, ובהסכמת הצדדים, בית המשפט הורה להשלים את טיעוניה בכתב.

ביום 7.2.19 הגיש ב"כ המאשימה השלמת טיעונים בכתב. ביחס למיקום הנאשם בתוך המתחם, צוין שהנאשם נעדר עבר פלילי, עם זאת לחובתו 25 הרשעות בעבירות תעבורה, לרבות עבירות חמורות בגינן הוא נדון ארבע פעמים לעונשי מאסר בפועל, סך הכל 22 חודשי מאסר בפועל. מרישום תעבורתי זה עולה, כי הנאשם ביצע שוב ושוב עבירות של נהיגה ללא רישיון או נהיגה בזמן פסילה ולא הורתע מלבצעם גם כאשר עמד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה כמו גם עונש פסילת רישיון על תנאי בר הפעלה. הנאשם שב וביצע עבירות במסגרת פ"ל 11543-11-16 של נהיגה בזמן פסילה ושל נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, פחות משנה לאחר ששוחרר מ מאסר, כאשר מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו בגין עבירות אלה ( שהושת נגדו במסגרת פ"ל 6307-01-15 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים לפני כבוד השופט מהנא). נטען, שבנסיבות אלה יש להפעיל את עונש המאסר המותנה, את עונש הפסילה המותנה, ואת ההתחייבות הכספית והכל במצטבר לכל עונש שיושת עליו. עוד נטען, כי הנאשם ביצע את עבירת הנשק המיוחסת לו בזמן שהותו במעצר בפיקוח אלקטרוני, וב"כ המאשימה הפנה לתסקיר שירות המבחן האחרון שניתן בעניינו של הנאשם ממנו עולה, כי התרשמות שירות המבחן היא שנשקף מהנאשם סיכון גבוה להישנות מעורבות בפלילים והנאשם הפנים דפוסי התנהגות עבריינית ומעורבות בעולם העברייני והמלצת שירות המבחן הייתה להשית על הנאשם עונש מוחשי ומרתיע של מאסר בפועל. מאידך, יש לשקול את הודאתו של הנאשם במיוחס לו והחיסכון בזמן השיפוטי ואת השגגה החמורה שנפלה מצד המאשימה בעת השמעת הטיעונים לעונש בדיון מיום 31.1.19 . על כן עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש בשליש העליון של מתחם העונש ההולם , ועתרה להפעיל את העונשים המותנים שהושתו עליו במסגרת פ"ל 6307-01-15 במצטבר, וכן עתרה להשית עליו בנוסף גם פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה ממושכת של כעשר שנים וכן פסילה ממושכת על תנאי.

ב"כ הנאשם בטיעוניו פתח בנסיבות ביצוע העבירה בתיק העיקרי בענייננו. הוא הדגיש, כי הנאשם קשר קשר עם סאלח וחמדי והקשר של הסוכן היה עם אחיו של הנאשם ולא עם הנאשם עצמו, ויותר מכך הפנייה הייתה מהסוכן לאחיו של הנאשם במטרה שיתווך בעסקה בנשק. הסוכן פנה לאחיו של הנאשם שאף הוא נעדר עבר פלילי, פניות חוזרות ונשנות על מנת לרכוש נשק.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות במסגרת ת"פ 57008-12-13 ב"כ הנאשם טען, כי עבירת זיוף מסמכי רכב נבלעת בעבירת הגניבה בידי מורשה והפנה למתחמי הענישה שנקבעו בעבירת הגניבה בידי מורשה. לדבריו, ביצוע העבירות בתיק זה ובתיק פ"ל 11543-11-16 לא היו מתוחכמות, וברי שהנאשם חשב שהמעשים יתגלו. בסופו של דבר הרכב הושב למתלוננת ולא הייתה קבלת דבר במרמה.

אשר לעונש המתאים, ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם אב לארבע בנות, נישא לראשונה בגיל 19, נעדר עבר פלילי מלבד עבירות תעבורה בגינן ריצה שני עונשי מאסר שהסתכמו יחדיו לתקופה של שנה ותשעה חודשים. הוא המפרנס העיקרי של משפחתו בעקבות נכותו של אביו בעקבות תאונת הדרכים שארעה. כן הנאשם נחטף בשנת 2016 על ידי הרשות הפלסטינית ושהה במשך שלושה חודשים במעצר ברשות הפלסטינית ועבר עינויים קשים בחשד לכך שפגע בשוטרים פלסטינאים (נ/1). עוד נטען, כי הנאשם ביצע את עבירות התעבורה כאשר היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בגין עבירות תעבורה אחרות ולכן נעצר ושהה תחת איזוק אלקטרוני כאשר במהלך תקופה זו התעמק השימוש באלכוהול. הוא התגרש מאשתו ודאגתו לבנותיו הייתה מעל לכל, הוא הכיר בחורה חדשה באמצעות האינטרנט והם התארסו והיו אמורים להתחתן ביולי שנת 2018 ( נ/2-נ/3), כן הפנה לתסקירים החיוביים בעניינו של הנאשם מיום 31.10.17 אשר המליץ לו להשתלב בעמותת "אפשר" על מנת שיעבור הליך של גמילה מאלכוהול. הנאשם הסכים לשיקום במוסד לגמילה סגורה ושהה שם מספר חודשים. עוד ציין ב"כ הנאשם, כי עבירת הניסיון לסחר בנשק בוצעה בחודש ינואר 2018 , תהליך השיקום החל בפברואר. לדידו, ברי שמכירת הנשק הייתה על מנת להשתחרר ממנו בטרם יחל בהליך שיקומי, כדי לאפשר לו את החזרה לחיים נורמטיביים. עוד יש להתחשב בכך שהנאשם שהה באיזוק אלקטרוני במשך למעלה משנה. על כן עתר להשית על הנאשם עונש כולל של עד שנת מאסר ולחפוף את תקופת התנאי שהוטל עליו בבית משפט לתעבורה.

הנאשם בדבריו האחרונים מסר שעבר דברים קשים בעברו, אולם לא איכזב את בית המשפט וביצע את כל מה שנדרש ממנו. עבר למקום מגורים אחר, הכיר אישה אחרת והתארס. הוא הסביר שטרם השתלבותו בהליך טיפולי "הוא לא היה שפוי", שתה אלכוהול ולאחר שעבר הליך טיפולי הבין את משמעות הדברים והוא מרגיש שהצליח בתהליך, אולם כעת בית המשפט לא רוצה לסייע לו, כי לא ניתנה לו הזדמנות להמשיך בטיפול בעמותת "אפשר". הוא ציין, כי הוא אב לארבעה ילדים והצביע על ארוסתו שגם רוצה להמשיך בחיים. יש לו משפחה שתומכת בו, הוא נמצא נקי בבדיקות הסמים, עובר שיחות וטיפול. בסיום ביקש מבית המשפט לתת לו הזדמנות.

ביום 18.2.19 הגיש ב"כ הנאשם השלמת טיעון בכתב מטעם ההגנה בתשובה לטענות המאשימה בכתב מיום 7.2.19. ב"כ הנאשם טען, כי טענות המאשימה עומדות בניגוד מוחלט לתסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם מיום 22.5.18 , לפיו הנאשם הוא " בר שיקום" ודבר לא השתנה בין התסקיר האמור לבין התסקיר מיום 28.1.19.

לאחר שהוריתי לשירות המבחן להסביר את הפער בין התסקירים, ולאחר שעיינתי בתגובת ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם בכתב ולאחר קבלת חוות דעתו של מר ימיני, הוריתי על השלמת טיעונים לעונש בעל פה לפניי.

בישיבת יום ה- 1.4.19 השלימו הצדדים טיעוניהם בעל פה. ב"כ המאשימה שבה על טיעוניה והדגישה, כי לנאשם ניתנה הזדמנות להשתקם ולעבור הליך טיפולי, אולם בזמן שהיה בקשר עם שירות המבחן, ובעת ששהה במעצר בפיקוח אלקטרוני, הוא ביצע את עבירת הניסיון לסחר בנשק. כך שבפועל הנאשם התדרדר, ומלבד ביצוע עבירות גניבה ועבירות תעבורה הוא הורשע בעבירות הקשורות בנשק. בשל נסיבות אלה שירות המבחן בתסקיר המשלים המליץ על הטלת עונש מוחשי ומרתיע כנגד הנאשם . אשר לתסקיר "הפרטי", טענה ב"כ המאשימה, כי מחוות הדעת של עו"ס ימיני עולות תהיות שונות, כמו שאלות של גמול והרתעה בעטיין של העבירות אותן ביצע הנאשם ( לדבריו המעצר בפיקוח אלקטרוני שהושת על הנאשם הרתיעו), אך שאלות מקומן להתברר בבית המשפט ולא בגדרי חוות הדעת . המאשימה סבורה שיש לדחות את חוות דעתו של מר ימיני, שכן ראוי שהנאשם ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית, ואין מקום לשלבו מחדש במסגרת טיפולית. אשר לצורך בשיקומו של הנאשם, הנאשם יוכל להשתלב בתוכנית טיפולית במסגרת שב"ס. עוד נטען, כי בחוות דעתו של עו"ס ימיני לא נמצא הסבר לקשר בין התמכרות לאלכוהול, לבין ביצוע עבירת ניסיון לסחר בנשק, וכן לא הוסבר מדוע הנאשם ביצע עבירה זו, שעה שהוא נתון במעצר באיזוק אלקטרוני. על כן טענה ב"כ המאשימה, שחוות דעתו של עו"ס ימיני חסרת משקל, עוסקת בסוגיות שאינן מעניינו של עו"ס, מתעלמת מנתונים בעייתיים, ואין סיבה להעדיפה על פני תסקירים שהוגשו על ידי שירות המבחן. ב"כ המאשימה ציינה שלנאשם ניתנו הזדמנויות רבות, אולם הוא שב למסלול העברייני המוכר לו. לפיכך, ביקשה ב"כ המאשימה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהשית על הנאשם עונש מאסר מוחשי וממושך כך שניתן יהיה לשלבו במסגרת טיפולית בשב"ס.

לטענת ב"כ הנאשם, למרות העבירות שביצע הנאשם והמאסר במותנה התלוי ועומד נגדו, מדובר בנאשם שעובר הליך של שינוי. הוא מנהל קרב כדי להשאיר את הבנות אצלו. הוא ביצע את עבירת הניסיון לסחר בנשק, תוך הליך שיקום כדי להיות פנוי להליך השיקומי אליו הוא כמהה. הנאשם שהה תחת תנאים של איזוק אלקטרוני למשך 13 חודשים, עבר לצפון, נישא לאישה אחרת, ועל כן ראוי לשלבו בהליך טיפולי בהתאם לחוות דעתו של עו"ס ימיני.

הנאשם בדבריו האחרונים מסר, שמשנת 2016 הוא אינו ב"חופש", ונפלו עליו צרות רבות כדוגמת חטיפתו על ידי הרשות הפלסטינאית. לדבריו, הוא השתקם, עבר לגור בצפון ורוצה להקים משפחה.

דיון והכרעה
מאחר שבתיק העיקרי ובשני התיקים שצורפו, מדובר באירועים שונים שהתרחשו בזמנים שונים, במקומות שונים, והערכים המוגנים הם שונים, מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם נפרד
בשל כל אישום ואישום.

בהתאם לסעיף 40 ב' לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא הלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

מתחם העונש ההולם בת.פ. 50330-07-18
הערכים החברתיים עליהם יש להגן מפני אלה המבצעים עבירות בנשק, הם ההגנה על שלום הציבור וביטחונו, שמירה על שלמות גופו ורכושו של אדם ומניעת פגיעה משמעותית בו כתוצאה משימוש בנשק חם על ידי מי שאינו מיומן בכך. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על החומרה הגלומה בעבירות נשק ועל פוטנציאל הפגיעה בנפש וברכוש שעלולים להיגרם כתוצאה מהשימוש בו. אשר לסוחרים בנשק, הדגיש בית המשפט העליון שיש לראות במשנה חומרה את מעשיהם, ועל כן יש להחמיר, ככלל, בענישתם של נאשמים שהורשעו בעבירות נשק בכלל ובעבירות סחר בנשק בפרט ( ע"פ 319/11 מדינת ישראל נ' יאסין (ניתן ביום 5.12.11), ע"פ 1768/14 גנאיים נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.7.14), ע"פ 7317/13 חג'אב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.5.14), ע"פ 8280/15 מוחמד גולאני נ' מ"י, (ניתן ביום 28.3.16) .

נשק, שהוא מטבעו כלי קטלני, עלול לעבור מיד ליד ולהגיע לידי גורמים שיבצעו באמצעותו עבירות פליליות חמורות, ואף לידי ארגוני טרור שיעשו בו שימוש באירועי טרור. על-כן, פוטנציאל הסיכון הנשקף מהסחר בו מחייב הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה, אף אם מבצעי העבירות – בחוליות השונות בשרשרת העברת הנשק – אינם מודעים לתכלית השימוש בו. עוד נפסק, כי בשל הסכנה הרבה הטמונה בעבירות הנשק, מוצדק להטיל עונשי מאסר בפועל גם על מי שזוהי עבורו הרשעתו הראשונה בפלילים. על בית המשפט לתת משקל משמעותי יותר לאינטרס הציבורי ולצורך להרתיע עבריינים מלבצע עבירות דומות, על-פני הנסיבות האישיות של העבריין. כב' השופט זילברטל חזר על כך בע"פ 6989/13 פרח נ' מדינת ישראל (מיום 25.2.14):

"בית משפט זה חזר לא אחת על הסכנה הרבה הטמונה בעבירות נשק " בעיקר בשל כך שעבירות מסוג זה מקימות פוטנציאל להסלמה עבריינית ויוצרות סיכון ממשי וחמור לשלום הציבור וביטחונו" (ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (21.02.2012)). בהתאם, מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה היא מדיניות של ענישה מחמירה המחייבת בדרך כלל הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל גם על מי שזו הרשעתו הראשונה ( ע"פ 2006/12 מדינת ישראל נ' אסדי (28.3.2012), ( להלן: עניין אסדי); ע"פ 7502/12 כוויס נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.6.2013))... "

המגמה להחמיר בענישה בעבירות נשק באה לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסק דין שניתנו על ידי בית משפט העליון, בין היתר, בע"פ 1323/13 רך חסן נגד מדינת ישראל ( ניתן ביום 5.6.13), שם קבעה כבוד השופטת ארבל:

"נוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק בכלל וסחר בנשק בפרט, וזמינותו המדאיגה של נשק בלתי חוקי במחוזותינו, התעורר הצורך להחמיר בעונשי המאסר המוטלים בעבירות אלה. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו – בסכסוך ברחוב, בקטטה בין ניצים ואף בתוך המשפחה פנימה. הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה מעבירות אלה, לצד המימדים שאליהם הגיעו, מחייבים לתת ביטוי הולם וכבד משקל להגנה על הערך החברתי שנפגע כתוצאה מפעילות עבריינית זאת, הגנה על שלום הציבור מפני פגיעות בגוף או בנפש, ולהחמיר את עונשי המאסר המוטלים בגין פעילות עבריינית זאת, בהדרגה".

בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (ניתן ביום 19.1.14, כב' השופטת ארבל) נקבע מדרג חומרה לעבירות הנשק השונות, כאשר עבירת הסחר מצויה ברף העליון. מידת החומרה משתקפת, מטבע הדברים, גם בעונש המאסר הקבוע לצד עבירה זו עד 15 שנות מאסר.

בע"פ 2251/11 נפאע נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.12.11) קבעה כבוד השופטת חיות כך: " נוכח מימדיה המדאיגים של תופעת הסחר הבלתי חוקי בנשק, הסכנות הנשקפות ממנה והקלות היחסית שבה ניתן לבצען, אכן הגיעה השעה – בכפוף לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה - להחמיר בעונשי המאסר הנגזרים על נאשמים בעבירות אלו לעומת העונשים הנגזרים כיום".

לא זו אף זו, כך גם הדגיש כב' השופט מ' מזוז, במסגרת ע"פ 1397/16 מדינת ישראל נ' אחמד חמיאל ( ניתן ביום 6.9.16), את הצורך להחמיר בענישתם של הסוחרים בכלי נשק אוטומטיים:

"עיון בשורה ארוכה של פסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה בשנים האחרונות, לרבות באלה אשר אוזכרו בפסקה 12 לעיל, מגלה כי העונש שגזר בית משפט קמא על חמאיל ושרקאווי הוא על הצד המקל, וראוי היה לטעמי שהעונש שיושת עליהם יהיה חמור יותר. בענין זה, אציין כי מקובלת עלי טענת המדינה כי יש מקום להחמיר יותר מהרגיל עם אלה הסוחרים בכלי נשק אוטומטיים, אשר הנזק הפוטנציאלי מהם הוא רב במיוחד ועולה לאין ערוך על זה של אקדח..."

כן יפים לענייננו הדברים שנקבעו במסגרת ע"פ 8045/17 מחמוד בראנסי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 16.8.18):

"פעילות של סחר בלתי חוקי בנשק אוצרת בחובה פגיעה בערכים חברתיים בעלי חשיבות רבה, בהם שלמות הגוף, חיי אדם ושלום הציבור וביטחונו. כלי הנשק שנמכרו במסגרת האישומים הם על פי טיבם כאלה שבאמצעותם ניתן בנקל לפגוע בשלמות הגוף ולגדוע חיי אדם. חומרת הנזק הנגרם בעקבות ביצוע עבירות כגון אלו מתעצמת במקרים כבענייננו, שבהם נמכרים כלי נשק בעלי פוטנציאל פגיעה ממשי, שהרי דין סחר ברובה סער, בתת-מקלע או באקדח אמין ואיכותי, אינו כדין סחר באקדח מאולתר ( ראו למשל: ע"פ 1397/16 מדינת ישראל נ' חמאיל, פסקה 13 (12.9.2016) ( להלן: עניין חמאיל); עניין חסן, פסקה 10).
החומרה היתרה הכרוכה בעבירות נשק והסיכון הנשקף מביצוען לציבור, מקבלים משנה תוקף בשים לב להיקפיה של התופעה ואופן התפשטותה. כמענה לכך, מסתמנת בפסיקה מגמה עקבית להחמיר את הענישה בגין עבירות אלו, באופן שיהלום את מידת פגיעתן בערכים המוגנים ויקדם את מיגור התופעה ( עניין דהוד, פסקה 11; עניין חסן, פסקה 12; עניין עספור, פסקה 7). משכך, חרף עיקרון הענישה האינדיבידואלית והמשקל שיש ליתן לנסיבותיו האישיות של כל נאשם לגופו, בבואו לגזור את דינו של מי שהורשע בביצוע עבירות חמורות אלו, על בית המשפט לתת בכורה לשיקולי ההרתעה והאינטרס הציבורי ( ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015) ( להלן: עניין עיסא), פסקה 13; עניין נפאע, פסקה 5)."

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בנשק הינה מגוונת, והיא תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. כך למשל –

ע"פ 2834/18 מאזן ג'אבר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 15.1.19) - המערער הורשע בשורה של עבירות חמורות שעניינן תיווך וסחר בכלי נשק שונים וכן בעבירת סמים. על חומרתם הרבה של המעשים ניתן ללמוד הן מביצוע כל עבירה כשלעצמה הן מהצטברותן של העבירות; ובפרט בהינתן שהמערער היווה דמות דומיננטית בביצוען. מתחם העונש ההולם, כפי שנקבע בפסה"ד בבימ"ש המחוזי, לעבירה העיקרית של מכירת כלי נשק תקין לסוכן משטרתי תמורת תשלום בסכום של מספר עשרות אלפי שקלים נע בין עשרים חודשים לארבע שנות מאסר. לעבירות של עסקה או תיווך שלא הגיעו לגדר סחר בנשק יעמוד המתחם בין 15 חודשי מאסר לבין שלוש שנים. לעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע אשר לא הגיעו לכדי עסקה בנשק, או נשיאת נשק, יעמוד המתחם על עשרה חודשי מאסר עד שנתיים. הערעור על גזר דינו של ביהמ"ש המחוזי, בגדרו הושתו על המערער 7 שנות מאסר ועונשים נלווים בגין מכירת נשק וסמים לסוכן משטרתי, נדחה.
בע"פ 4154/16 דהוד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.1.17) , בית המשפט העליון דחה את ערעור המערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו נקבע מתחם עונש הולם בשל כל אישום בין 5-2 שנות מאסר. על המערער, שלחובתו עבר פלילי לא מכביד, נגזרו 45 חודשי מאסר וקנס בשל מכירתו יחד עם אחר אקדח ותחמושת לסוכן משטרתי ולאחר כחודש מכר לסוכן אקדח ורובה ציד מאולתר.

בע"פ 1397/16 מדינת ישראל נ' אחמד חמיאל ( ניתן ביום 6.9.16) דחה בית המשפט העליון את ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו הושת על הנאשם 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין ביצוע שלוש עבירות שעניינן סחר בנשק לפי סעיף 144( ב2) לחוק העונשין. הנאשם, בן 21, ללא עבר פלילי, מכר, בשלוש הזדמנויות שונות, לסוכן משטרתי, רובה מסוג " קרל גוסטב" (תמורת 15,000 ₪), רובה מסוג M-16 ( תמורת 49,000 ₪) ובפעם השלישית - שני רובים מסוג M-16 ואקדח מסוגFN (תמורתם סוכם על תשלום בסך 121,000 ₪). בית המשפט העליון התייחס לעונשו של הנאשם, וציין כי העונש שנגזר על הנאשם הוא עונש מאסר מקל, אך הוא לא מהווה חריג המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
בע"פ 785/15 איהאב פואקה נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 6.12.15) קיבל בית המשפט העליון את ערעור המערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו הושתו על הנאשם 84 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין ביצוע עבירות של תיווך בסם, עסקה בנשק וניסיון לעסקה בנשק. בית המשפט העליון הקל בעונשו של המערער והעמידו על 78 חודשי מאסר בפועל בשים לב לגילו הצעיר של המערער, לעובדה שהוא נעדר עבר פלילי, לשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה החוק והודאתו במיוחס לו, נטילת אחריות והבעת חרטה על מעשיו, נסיבות חייו המורכבות לרבות המצוקה הכלכלית בה גדל.
בע"פ 2422/14 עלי חד'ר נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 21.12.14) דחה בית המשפט העליון ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו הושת על המערער 36 חודשי מאסר בפועל, בגין ביצועה של עבירת סחר בנשק לפי סעיף 144( ב2) לחוק העונשין. המערער מכר, תמורת 9,000 ₪, לסוכן משטרתי, רובה מסוג " קרל גוסטב". נאשם נוסף בפרשה, הורשע אף הוא בעבירת סחר בנשק לפי סעיף 144( ב2) לחוק העונשין בגינה הושת עליו 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והוא שימש למעשה כמתווך.

בע"פ 1768/14 גנאיים נ' מדינת ישראל - (ניתן ביום 22.7.14), נדחה ערעור על חומרת עונש מאסר של 36 חודשים שהושת על המערער שהורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בנשק - (האחת – אקדח, מחסנית וכדורים, והשנייה – תחמושת). בית משפט העליון קבע , כי העונש אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה.

בע"פ 526/14 פלוני נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 12.03.14) הנאשם הורשע בעבירות החזקת נשק וסחר בנשק, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ( אקדח ומחסנית). הושת עליו 22 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעור הנאשם על חומרת העונש והפחית את עונשו ל-16 חודשי מאסר בפועל נוכח פוטנציאל שיקומי גבוה במיוחד.

בע"פ 7317/13 חג'אב נגד מדינת ישראל ( ניתן ביום 19.5.14) אישר בית המשפט העליון את גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שבו נקבע מתחם ענישה בגין אישום של סחר בנשק שלא כדין ( אקדח מסוג " ברטה" ומחסנית ) הנע בין שלוש שנות מאסר בפועל לחמש שנים וחצי שנות מאסר בפועל.

בע"פ 2186/13 עקול נגד מ"י ( ניתן ביום 18.2.14), בית המשפט העליון לא התערב במתחם עונש הולם של 24 עד 48 חודשי מאסר שנקבעו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בגין עבירות של נשיאת נשק וסחר בנשק ( אקדח, מחסנית וכדורים) לסוכן משטרתי.

בע"פ 2606/13 מוחמד חוסני נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 2.2.14) הנאשם הורשע בשלושה אישומים שונים בביצוע עבירת החזקת נשק, שתי עבירות של סחר בנשק ועבירת סיוע לסחר בנשק ( שני אקדחים ושתי מחסניות של M-16). על הנאשם הושתו 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה וקנס בגובה 30,000 ₪. בית המשפט דחה את ערעור הנאשם וקבע שהעונש אינו חורג מרף הענישה המצדיק התערבותו.

בע"פ 4956/13 עיסאוי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 8.6.14) נדחה ערעור על חומרת עונש של 24 חודשי מאסר, שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, בגין סחר בנשק, ניסיון לסחר בנשק, רכישה והחזקת נשק, נשיאת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע ( כדורי אקדח). בית המשפט העליון התייחס למתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי ושנע בין 12 עד 36 וקבע כי "... למצער ניתן לומר שמתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי אינו מחמיר ולא מצאנו לפרט מעבר לכך".

בת"פ ( מחוזי ירושלים) 24207-06-13 מדינת ישראל נ' כרכי ( ניתן ביום 6.7.14), הנאשם הורשע על פי הודאתו, בין היתר, בשתי עבירות של סחר בנשק ( שני נשקים ארוכים) ובעבירה של סיוע לסחר בנשק, באמצעות סוכן משטרתי, ובית המשפט קבע כי מתחם הענישה ההולם בגין כל עבירה של סחר בנשק נע בין מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים לבין מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים.
בת"פ ( מחוזי חיפה) 36381-05-15 מדינת ישראל נ' אבו שנדי ( ניתן ביום 31.12.15), נקבע מתחם עונש הולם שנע בין 24 חודשים לבין 48 חודשים, בגין עבירה של סחר בנשק, שבוצעה באמצעות סוכן משטרתי ( מקלע מאולתר), ובסופו של יום, הושת על הנאשם, שעברו הפלילי לא היה מכביד, עונש של 28 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים.
אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ( סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: מחד שקלתי כי העונש המֵרבי שנקצב לצד עבירת הסחר בנשק – עומד על 15 שנים. בנוסף, התחשבתי בכך שעסקינן ברובה מסוג " M-16" (נשק ארוך), המאפשר ירי לטווח רחוק המיועד לפי טיבו ומהותו לפגיעה בנפש או לגרימת נזק היקפי גדול לגוף האדם, והוא בעל פוטנציאל קטילה של ממש. בכך, חמור עניינו של הנאשם ממקרה של סחר בנשק בעל קנה קצר, מסוג אקדח או באחזקה של חלקי נשק. עוד שקלתי כי מחיר הנשק על בסיסו הייתה אמורה להתבצע העסקה נע בין 43,000-40,000 ₪, מה שמלמד על טיבו של הנשק. עוד שקלתי כי חלקו של הנאשם בביצוע העסקה מרכזי. חמדי יצר עמו קשר ופעל בהתאם להוראותיו, הנאשם בעצמו יצר קשר עם הסוכן וביקש עבור הנשק מחיר גבוה מהמחיר אותו הציע חמדי, הנאשם ניהל את המו"מ עם הסוכן והכווין אותו למקום ביצוע העסקה, כן ניתנו על ידו הסברים לסוכן לאחר שהתברר שהנשק תקול. נגישותו של הנאשם לכלי הנשק שבאה לידי ביטוי ביכולתו לפעול במהירות למימוש העסקה תוך ימים ספורים מפניית מחמד אליו, מלמדים על מידת מעורבותו בעבירות סחר בנשק. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה הם בצע כסף. הנאשם יכול היה להפסיק את ביצוע העבירה בכל אחד מהשלבים ובחר להתמיד בביצועה. מנגד שקלתי, כי מדובר בעבירה אחת בלבד, בניסיון לבצעה מבלי שהנשק הועבר בפועל ( בשל העובדה כי הנשק תקול), את העובדה כי הנשק פגום וכן את העובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק ממשי בגין העבירה בה הורשע הנאשם. כך שמידת הפגיעה בערך המוגן היא בינונית.
לאחר שבחנתי, את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפנינו, נע בין עונש של מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

מתחם עונש הולם בת"פ 57008-12-13
בעבירות גניבה בידי מורשה וזיוף מסמכי רכב הנאשם, פגע הנאשם בערכים החברתיים של הגנה על קניינו ורכושו של אדם לצד הגנה על חיי מסחר תקינים. כן פגע הנאשם בהגנה על יחסי האמון שבינו לבין חברו צאלח.

עבירת " גניבה בידי מורשה" היא במהותה עבירה " בנסיבות מחמירות", הנמצאת ברף הגבוה של עבירות רכוש. בע"פ 1784/08 ישראל פרי נ' מדינת ישראל (05/02/2009), עמד בית המשפט העליון על חומרתה:
"כאמור, 'העבירה של גניבה בידי מורשה אינה עבירה העומדת בפני עצמה, אלא עבירה המהווה מקרה פרטני של עבירת הגניבה, שבנסיבותיו המיוחדות בחר המחוקק להחמיר עם מבצע העבירה, בשל הפגיעה באמון אשר הצטרפה למעשה הגניבה' (ע"פ 2597/04 רויטמן, [פורסם בנבו] בסעיף 47). מכך אנו למדים, שעבירת הגניבה בידי מורשה היא למעשה גניבה ' בנסיבות מחמירות', 'והנסיבות המחמירות נעוצות בעיקרו של דבר בכך שהדבר נושא הגניבה נמסר לחזקת ה-'גנב' על רקע של יחסי אמון בינו לבין הבעלים' (קדמי, בעמ' 707)".

יפים דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 6941/04 מדינת ישראל נ' מזל פורטל (13/01/2005), כי ראוי להחמיר בעבירה זו, בציינו :
"בית המשפט ראוי שיתן יד למאבק נגד מי שמנצלים לרעה את אמון הזולת ששם בהם מבטחם ושולחים ידם אל ממונו. אמרו חכמים: "אי זהו גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות גניבה א', ג')".

אציין, כי קיים קושי של ממש באיתור גזרי דין דומים על מנת לשקף את הענישה הנוהגת, יחד עם זאת, ניתן להשוות ממקרים אחרים, חמורים יותר בנסיבותיהם, בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. יצוין כי מדובר באירועים במדרג חומרה גבוה, לאורך שנים ובמספר רב של רכבים, אך ניתן ללמוד מהם בהתאמה לעניינינו.

בת"פ (מחוזי חי') 23056-02-17 מדינת ישראל נ' ירון כהן (ניתן ביום 1.10.17) – הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום בו מתוארת מסכת של עבירות שבוצעו על ידי הנאשם יחד עם שנים אחרים, לפיו קשרו השלושה ביניהם קשר לייבא ולמכור בישראל רכבים אשר נגנבו קודם לכן במדינות שונות באירופה, ביודעם כי הרכבים גנובים, לאחר שהם או מי מטעמם זייפו את זהות הרכבים הגנובים. בעקבות הסדר טיעון בין הצדדים, בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 45 חודשי מאסר לריצוי בפועל; מאסר מותנה וקנס.

בת"פ (מחוזי נצ') 178-09 מדינת ישראל נ' חוסאם מוראד (ניתן ביום 19.9.10)- הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, כי במהלך שנת 2008 ותחילת שנת 2009, עסק, בצוותא עם שני שותפים, במכירה, קניה וקבלה של כלי רכב גנובים. החבורה פעלה בשיטתיות לשכפול כלי הרכב והכשרת כלי הרכב הגנובים, תוך זיוף רישיונותיהם והתקנת לוחיות רישוי אחרות, כך שיחזו ככלי רכב כשרים. בנוסף, זויפו תעודות זהות התואמות את שם בעל הרכב הכשר. באופן זה התאפשר לנאשם ולשותפיו להשתמש בכלי הרכב, למוכרם באופן הנחזה להיות חוקי ולשעבדם תמורת הלוואות שנטלו. כתב האישום מפרט שבעה אישומים, בהם, במסגרת הקשר שקשרו השותפים, זויפו מסמכים בשיטה האמורה, נעשה בהם שימוש ונתקבל דבר במרמה.

ביהמ"ש המחוזי גזר על הנאשם 60 חודשי מאסר בפועל והפעלת המאסר המותנה בן ה-10 חודשים שהושת על הנאשם בהליך אחר, במצטבר לעונש שהוטל לעיל. סה"כ 70 חודשי מאסר בפועל; מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

מנגד, במקרים אחרים, חמורים יותר בנסיבותיהם, הוטלו עונשים במדרג חומרה נמוך, וניתן אף מהם ללמוד לעניינינו.
בעפג ( מרכז) 41693-10-10 מדינת ישראל נ' ימין זועבי ( ניתן ביום 26.1.11) - ערעור על גזר-דינו של בימ"ש השלום ברחובות. המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות של גניבה בידי מורשה, וניסיון גניבה בידי מורשה, מדובר בעבירות שנעברו בין מרץ 2004 לבין יולי 2004. המשיב עבד בסניף נס ציונה של בנק הפועלים כפקיד בנק. הוא משך בהזדמנויות שונות סכומי כסף מחשבונות הבנק של אחד הלקוחות ושלשל אותם לכיסו. בסך הכל משך המשיב סכום כולל של 52,500 ₪. בנוסף הוא העביר סכום של 600 ₪ מחשבון של לקוח אחד לחשבון של לקוח אחר בכוונה למשוך את הכספים לעצמו, אך זאת לא נעשה. על המשיב הושת עונש מאסר מותנה למשך 12 חודשים, שירות לתועלת הציבור ( של"צ) בהיקף של 300 שעות, קנס ופיצוי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והעיר שבמקרים מסוג זה של גניבת כספים מלקוחות על ידי פקידי בנק, דרך המלך העונשית היא הטלת עונש מאסר בפועל. בדרך כלל, נראה כי נכון להטיל במקרים כאלה, ובמיוחד כשמדובר בסכומים ניכרים, עונש מאסר בפועל בכליאה, ובמקרים מסוימים ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר בעבודות שירות. בסופו של יום בית המשפט המחוזי השית על המשיב סכום פיצוי גבוה יותר והגדיל את היקף השל"צ ל- 400 שעות.

ברע"פ 9059/18 והבי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 27.12.18): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של גניבה בידי מורשה, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט הטיל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעור הנאשם והטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות לתקופה של 4.5 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם למתן רשות ערעור.

ברע"פ (5933/15 מיראי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 8.9.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת בעבירה של גניבה בידי מורשה לפיה המבקשת ששימשה עורכת דין הציעה למתלוננת לרכוש דירה באמצעות מכרזים מכונס הנכסים. המתלוננת הסכימה ומסרה למבקשת סכום של 43,645 ₪ כעירבון לצורך הגשת הצעה מטעמה, למכרז לדירה, שהוצגה בפניה ע"י אדם מטעם המבקשת. לאחר זמן מה, הודיעה המבקשת למתלוננת כי לא זכתה במכרז. הכספים נשארו ברשות המבקשת, בהסכמת המתלוננת, כדי לשמש כערבון למכרזים נוספים. עוד ביקשה המבקשת מהמתלוננת סכום נוסף של 20,000 ₪ עבור הגשת הצעות מטעם המתלוננת במכרזים נוספים, וזו מסרה לה סכום זה. בחודש נובמבר 2010, דרשה המתלוננת מהמבקשת את השבת הכספים שהפקידה אצלה. ואולם, הכספים לא הוחזרו למתלוננת ובית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 5 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 750 ₪ ופיצויים בסכום של 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של הנאשמת. בית המשפט העליון דחה את בקשתה של הנאשמת למתן רשות ערעור.

בעפ"ג ( חי') 9046-09-15 אגברייה נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום 19.11.15): בית משפט השלום הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, בעבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף. בכתב האישום ציון, כי הנאשמת אשר שימשה כמנהלת חשבונות בבית הספר בסמ"ת בחיפה, והייתה מורשית של בית הספר, לצורך ניהול החשבונות והכספים ותשלום לספקים. גנבה 310,000 ₪ מכספי בית הספר, בהם הייתה מורשית לפעול. בית המשפט הטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן וקנס בסכום 10,000 ₪. בית משפט המחוזי דחה את ערעורה של הנאשמת.

אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים: מדובר בעבירה שבוצעה תוך תכנון קפדני, זיוף מסמכים ושימוש בה ם מול סניף הדואר כדי להעביר בעלות על הרכב לאחר. הנאשם יכול היה לחדול ממעשיו בכל שלב ושלב ובחר להמשיך בביצוע העבירה. מדובר בכלי רכב והנזק שנגרם לבעליו הוא משמעותי. עם זאת, הרכב הושב לבעליו בסופו של יום.

לאחר שבחנתי, את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפנינו, נע בין עונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשי מאסר בפועל לבין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

מתחם עונש הולם בפ"ל 11543-11-16
בעבירת הנהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון שפקע יותר מ-12 חודשים, הערכים המוגנים הם הגנה על שלומם וביטחונם של ציבור המשתמשים בדרך והסדר הציבורי.

אודות חומרת העבירה של נהיגה ללא רישיון ובזמן פסילה, אף כאשר קיימות נסיבות אישיות קשות, עמד כב' השופט אליקים רובינשטיין ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12):

"לגופו של עניין, נסיבותיו המשפחתיות של המבקש אינן קלות, ומעוררות אהדה אנושית. עם זאת, עברו בתחום התעבורה מצביע על זלזול מתמשך בחוק. במקרה דנן, חשיבותה של ענישה מחמירה אינה מתמצית אך בהרתעת הרבים, אלא גם במניעת סיכון לבאי הדרך... ציינתי בעבר, כי " עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך ( וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת".
לעניין העונש ההולם של הנוהג בזמן פסילה, יפים הדברים שנאמרו בע"פ 324/88 אלאעסם נ' מדינת ישראל [ פורסם בנבו] (30.10.88):

"ערעור זה מופנה כנגד משך תקופת המאסר המצטברת, שמגעת יחדיו לשנים- עשר חודשי מאסר. טענת הסנגור היא, שהתקופה ארוכה מדי, שלא נשמע כדבר הזה בהליכים מאותו סוג, ושחומרת העונש איננה נותנת ביטוי לנסיבות המקלות. אין, בכל הכבוד, ממש בטענות הסנגור. עונש, כפי שהוטל על המערער, הוא עונש שמוטל בנסיבות דומות; ואם היה יסוד לטענה, כי בגין נהיגה בזמן פסילה לא מטילים עונש מאסר של שנים-עשר חודשים, כי אז הגיע הזמן שכך ייעשה, נוכח חומרת העבירה ושכיחותה".
בעבירת נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון תקף וללא ביטוח, השיתו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות, עונשים מגוונים, החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל למספר חודשים, זאת כמפורט להלן:

ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל (15.2.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שצבר לחובתו עבר פלילי תעבורתי מכביד, והורשע בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח, ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל ולפסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים.

ברע"פ 7841/15 מוריה אילוז נ. מדינת ישראל (19.11.15) , המבקשת הורשעה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ומסירת פרטים כוזבים. בית המשפט קמא גזר על המבקשת 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, הכוללים הפעלת מאסר מותנה של 4 ח' שהוטלו בחופף וכן מע"ת, הארכת פסילה על תנאי וקנס. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי על קולת העונש התקבל בחלקו באופן שהמאסר הועמד על 4 חודשים, לריצוי מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ברע"פ 8438/17 חסן כיאל נ' מדינת ישראל ( 30.10.17), המבקש הורשע בבימ"ש השלום לתעבורה, על בסיס הודאתו, בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, ונגזרו עליו הארכת עונש מאסר מותנה, קנס, פסילה ועונשים נוספים. ערעור שהגישה המשיבה לביהמ"ש המחוזי התקבל, כך שהופעל מאסר מותנה בן 8 חודשים והוטלו 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בחופף. בקשת רשות ערעור נדחתה, משום שהעונשים שהוטלו עליו בעבר לא סיפקו את ההרתעה הנדרשת למניעת הישנות עבירות תעבורה חמורות מצדו.

רע"פ 2604/16 עלא אלדין מחאג'נה נ' מדינת ישראל (2.5.18) המבקש הורשע בבימ"ש השלום לתעבורה, על בסיס הודאתו, בנהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה בזמן פסילה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל והפעלת עונש מאסר מותנה בן 7 חודשים (4 חודשים בחופף ו-3 חודשים במצטבר), סך הכל 7 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי, 12 חודשי פסילה בפועל מיום שחרורו ממאסר במצטבר לכל עונש פסילה אחר, ו-12 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. הבקשה נסבה אודות חומרת העונש. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי העונש שנגזר על המבקש איננו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה במקרים כגון אלה. העבירות שיוחסו למבקש בכתב האישום הנוכחי, מצטרפות לעברו התעבורתי המכביד, הכולל 17 הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

רע"פ 2588/16 אנואר שלבאיה נ' מדינת ישראל ( 19.9.16) , בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בימ"ש השלום לתעבורה, במסגרתו נגזרו על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים בגין הרשעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא פוליסת ביטוח בת תוקף וללא רישיון תקף. בית המשפט העליון דחה את הבקשה.

רע"פ 5244/17 גבריאל תורג'מן נ' מדינת ישראל (12.9.17) , בימ"ש השלום לתעבורה הרשיע את המבקש בנהיגה ללא רישיון, בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון רכב, והשית עליו 7 חודשי מאסר בפועל; הפעלת שני מאסרים מותנים בחופף לעונש המאסר שנקבע, תוך חפיפה נוספת בינם לבין עצמם, ועונשים נוספים. ערעור שהגישה המשיבה על קולת העונש התקבל ע"י ביהמ"ש המחוזי, כך שעונש המאסר הועמד על 10 חודשים בפועל ועונשי המאסר המותנים שהופעלו ירוצו במצטבר בינם לבין עצמם ובמצטבר לעונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המבקש, כך שבסה"כ המבקש ירצה 20 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע שהעונש שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי ראוי ומאוזן.

אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ( סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת מחד גיסא לכך ש מדובר בנאשם שנהג בעת שהיה פסול מלנהוג, כאשר רישיון הנהיגה היה ללא תוקף וכן נהג ללא ביטוח, בנוסף הגדיל הנאשם לעשות ולאחר שמסר הנאשם את תעודת הזהות שלו לידי השוטרים, הוא ברח מהמקום. מאידך גיסא, הנאשם חזר מיוזמתו למקום לאחר 20 דקות.

לאחר שבחנתי, את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפנינו, נע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד רכיבי ענישה נלווים.

העונש המתאים
בתיק זה לא מצאתי לחרוג לחומרה ממתחם העונש ההולם מטעמי הגנה על הציבור, בהתחשב בעברו הפלילי הנקי של הנאשם, וכן בהתחשב ש בעברו התעבורתי לא הורשע הנאשם בעבירות הקשורות בתאונות דרכים והחלק הארי של הרשעותיו קשורות בנהיגה ללא רישיון. בנוסף, לא מצאתי לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום וזאת נוכח העובדה כי אין אופק שיקומי טיפולי ספציפי שהוצג לפני במסגרת הליך זה.

בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ( סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות שלהלן: הנאשם אב לארבע בנות, נעדר עבר פלילי. מתסקירי שירות המבחן עולה, כי לנאשם נסיבות חיים קשות מאז שאביו נפצע עת היה בן שש, והנאשם הוא המפרנס העיקרי של משפחתו מגיל צעיר. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן, כי הנאשם נחטף בגיל צעיר על ידי הרשות הפלסטינאית בגין חשד במעורבותו באירוע אלימות ושוחרר על ידי צה"ל. במהלך חטיפתו חווה התעללות ופגיעות פיזיות ונפשיות קשות, כך שהוא מוצף בזיכרונות קשים עמם מתקשה להתמודד עד היום ואשר משפיעים על תפקודו. הנאשם העמיק שימוש באלכוהול והתמכרות אליו. בנוסף, הוא עבר הליך גירושין קשה, כך שאשתו הראשונה והוריה לא הרשו לנאשם להיפגש עם בנותיו, עוד התחשבתי בכך שמהתסקיר בעניינו של הנאשם מיום 22.5.18 עולה, כי הנאשם עבר הליך של טיפול כוללני בקהילה אשר להתמכרותו לאלכוהול במשך שלושה חודשים ושיתף פעולה במסגרת הטיפול באופן נרחב וגילה מוטיבציה גבוהה לחזור לתפקוד בקהילה ללא שימוש באלכוהול. לאחר מכן הנאשם השתלב בהליך של טיפול המשך בעמותת " אפשר" והביע מוטיבציה לשינוי. הנאשם נישא בשנית עבר לצפון ורצה להתחיל בחיים חדשים. טקס החתונה היה אמור לה תקיים בחודש יולי, אך בשל מעצרו האירוע בוטל.

עוד התחשבתי בכך שהנאשם שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני במשך למעלה משנה וכן הוא שוהה במעצר ממש החל מחודש יוני שנת 2018 וידוע כי תנאי מעצר קשים מתנאי מאסר. כן שקלתי את הודאתו של הנאשם, את החיסכון בזמן שיפוטי יקר ואת החרטה שהביע לפניי.

לחובת הנאשם זקפתי את עברו התעבורתי המשמעותי, הוא צבר לחובתו 25 הרשעות קודמות בין השנים 2007-2015 , בגינן הושתו עליו מגוון עונשים, לרבות ארבעה עונשי מאסר בפועל המצטברים לתקופה של 22 חודשים. כמו כן, עומד ותלוי נגד הנאשם מאסר מותנה שהושת עליו במסגרת ת"פ 6307-01-15 בבית משפט השלום לתעבורה בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. העבירות שלפני בוצעו טרם חלפה שנה מיום ששוחרר ממאסרו, כך שהנאשם הראה במעשיו שלא הורתע מלשוב ולבצע עבירות אלו.

עוד שקלתי לחובתו של הנאשם שביצע את העבירה בתיק העיקרי שעה שהיה נתון תחת מעצר בפיקוח אלקטרוני ושעה שהמתין להשתלבותו בקהילה הטיפולית, כך שהיותו תחת תנאים מגבילים לא היווה עבורו גורם מרתיע.

כן עולה מתסקירי שירות המבחן, כי הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו וטשטש את חומרתן. ביחס לעבירות התעבורה במסגרת פ"ל 11543-11-16 הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו, שלל שברח מהשוטר ותיאר שהחליט להחנות את רכבו ללא כוונה פלילית במעשיו. לדבריו, הסיע את חברו לאחר שחזרו מבילוי משותף. אשר ל עבירת הגניבה בידי מורשה במסגרת ת"פ 57008-12-13 , הנאשם הסביר את ביצוע העבירה על רקע רצונו להחזיר לעצמו את התשלום שהובטח לו על התיקון שביצע ברכב שלדבריו לא שולם לו. כך גם בתיק העיקרי הנאשם טשטש את חומרת מעשי העבירה ולא הסביר לשירות המבחן מדוע הוא ואחיו ביקשו למכור את הנשק.

עוד שקלתי לחומרה את המלצת שירות המבחן בתסקיר מיום 28.1.19 להטלת עונש מוחשי ומרתיע של מאסר בפועל על הנאשם.

אשר לחוות דעתו של עו"ס ימיני, לא מצאתי להעדיפה על תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן מכיר היטב את הנאשם ועוקב אחריו במשך תקופה ארוכה מאוד, הוא מודע לעליות ולמורדות בהליך השיקומי, ונתן הסבר ההסבר מניח את הדעת לפער בין התסקירים. שירות המבחן סבור שהנאשם זקוק לטיפול ויוכל להשתלב במסגרת טיפולית בין כותלי שב"ס. ההסבר אותו נתן הנאשם לביצוע עבירת הנשק, אינו יכול להתקבל כנסיבה לקולה, ואינו מתיישב עם עובדות כתב האישום המתוקן, המגלות מעורבות עמוקה בעולם העברייני. עם זאת , יודגש שנתתי משקל נכבד לרצונ ו של הנאשם לצאת ממעגל הפשע, לעובדה שלא ביצע עבירות נוספות לאחר חודש ינואר 2018, הוא התמיד בהליך הטיפול ועבר את השלבים הראשונים בהצלחה, בה בשעה הוא שינה את אורחות חייו והתרחק ממקום מגוריו הקודם ונישא בשנית .

אשר לשיקולי אחידות הענישה, שותפיו של הנאשם לביצוע העבירה בתיק העיקרי, נדונו במסגרת ת"פ 21971-07-18 לעונשי מאסר כפי שיפורט בהמשך.

סאלם גווילס, הורשע בעבירה אחת של סחר באקדח בגין האישום הראשון ובגין האישום השני ( הרלוונטי לענייננו) בעבירת ניסיון לקשירת קשר לפשע והוטל עליו 33 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס. הנאשם בן 32 נשוי ואב לשניים, לחובתו הרשעה אחת בעבירת התפרצות בגינה ריצה ארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות. נראה, כי לסאלם מיוחסות עבירות חמורות יותר מהנאשם שלפניי.

חמדי עבדאלקאדר, אחיו של הנאשם ושותפו לביצוע העבירה בתיק הנדון, הורשע בעבירה אחת של סחר בנשק ובעבירת נשיאה והובלת נשק בגין האישום הראשון, בגין האישום השני ( הרלוונטי לעניינו) הוא הורשע בעבירת קשירת קשר לפשע והוטלו עליו 3 שנות מאסר, מאסר מותנה וקנס. הנאשם בן 25, נשוי ואב לשניים ועברו נקי. נראה כי לחמדי מיוחסות עבירות חמורות יותר מהנאשם שלפניי.

חסאם עבדאלקאדר, אחיו של הנאשם ושותפו לביצוע העבירה בתיק הנדון, הורשע בעבירה אחת של סיוע לניסיון סחר בנשק ובעבירת נשיאה והובלת נשק, בגין האישום השני ( הרלוונטי לעניינו) והוטל עליו שנתיים מאסר, מאסר מותנה וקנס. הנאשם בן 23, רווק ועברו נקי.

לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרה ולקולה, בהתחשב מחד בכך שנאשם לקח אחריות למעשיו, חסך זמן שיפוטי משמעותי, ובנסיבותיו האישיות, העדר עבר פלילי, וההליך השיקומי המוצלח שעבר ורצונו העז להתמיד בו, ומנגד, בהתחשב בעברו הפלילי התעבורתי, בכך שביצע עבירה תוך כדי ניהול הליך פלילי ובשעה שהוא מצוי במעצר באיזוק אלקטרוני, ובכך שכבר בעבר נדון לעונשי מאסר לרבות לעונש של שנת מאסר, ועל אף מאסר מותנה חזר לסורו, נסיבות המלמדות על הצורך בהגנה על הציבור מפניו ועל הצורך בהרתעתו, וכן בהתחשב בצורך בהרתעת הרבים בעבירות הנשק ובעבירות של נהיגה בפסילה, כאמור, ובהתחשב בעונשים שהוטלו על שותפיו, החלטתי לגזור על הנאשם עונש ברף הבינוני נמוך של המתחמים.

אשר על כן מצאתי לגזור על הנאשם בשל כל אחד מהאירועים עונש כולל, כדלהלן:

30 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בתיק העיקרי ובשני התיקים המצורפים.

אני מפעילה את המאסר המותנה של 12 חודשים, מפ"ל 6307-01-15, חציו בחופף וחציו במצטבר, כך שהנאשם ירצה סך הכל 36 חודשי מאסר.

18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו עבירות בנשק מסוג פשע.

12 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה של נהיגה ללא רישיון או נהיגה בפסילה.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל רישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר.

אני מפעילה את הפסילה המותנת של 12 חודשים, מפ"ל 6307-01-15, במצטבר, כך שהנאשם יהא פסול מלקבל רישיון נהיגה למשך 36 חודשים מיום שחרור מהמאסר.

12 חודשי פסילה. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום על עבירה של נהיגה ללא רישיון או נהיגה בפסילה.

12 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה מסוג פשע.

6 חודשי מאסר. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו על עבירה מסוג עוון.

בשולי גזר הדין אוסיף, כי אני תקווה שרשויות שב"ס ישלבו את הנאשם בהליך שיקומי, לאור השינוי המשמעותי שעבר הנאשם טרם מעצרו, על מנת שבצאתו מבית המאסר יהיו בידיו הכילים הנדרשים לשוב לחברה כאדם נורמטיבי. עוד אני תקווה שהנאשם ישכיל לנצל תקופה זו לצורך שיקומו.

זכות ערעור לבית משפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, במעמד הצדדים וב"כ הנאשם .