הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 9497-09-15

מספר בקשה:27
בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

מבקשים

  1. מרדכי גרטנהויז
  2. מנחם אליעזר מוזס
  3. שלמה-אהרון וורטהיימר
  4. "ויזרע יצחק" בעיה"ק ירושלים תובב"א
  5. מרדכי שלמה דרברימדיקר

נגד

משיבים
עירית ירושלים

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף. הבקשה הוגשה מטעם הנתבעים 2,8 ו-9 (להלן המבקשים).
עיקרה של הבקשה מצוי בטענה כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי בהגשתה. זאת, בשל העובדה כי בית המשפט העליון קבע הלכה ברע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' צבי פרידמן (16/04/2018) (להלן הלכת פרידמן), אשר לפיה, אין בביצוע הליכי גבייה מנהליים בכדי לעצור את מירוץ ההתיישנות.
עוד נטען בבקשה, כי הראיות שהובאו במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעם עיריית ירושלים לא שינו דבר, וכי לעירייה אין כל עילה כנגד המבקשים.
לבקשה הצטרפו גם הנתבעים 1-7.
העירייה טוענת, כי העילה כנגד המבקשים אינה חוב הארנונה כשלעצמו, ולפיכך אין משמעות אופרטיבית להלכת פרידמן בענייננו.
יש להזכיר, כי ביום 10/11/2016 כבר דחיתי בקשה דומה. בהחלטתי נכתב, כי לא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי אין יריבות בין המבקשים ובין העירייה, וכי הטענות השונות דורשות בירור עובדתי.
כמו כן נכתב בהחלטתי הקודמת, כי הטענות שהעלו המבקשים תהיינה שמורות להם, והם יהיו רשאים להעלותן בשלב הסיכומים.
בשלב זה, אינני מוצא מקום לדחות התביעה על הסף, שכן עודני סבור כי יש מקום לבירור הטענות העובדתיות שבה. אני שב וקובע, כי טענות המבקשים שמורות להם, והם רשאים להעלותן בשלב הסיכומים בהליך.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ט, 21 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.