הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 7544-11-14

בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

תובעים

  1. מאהר אבו חאטר
  2. משרד הווקף האסלאמי בירושלים

נגד

נתבעים

  1. חברת עוואד את דאוד פרויקטים כלכליים בע"מ
  2. יוסף עמרם
  3. יעקב עמרם
  4. מדינת ישראל- קמ"ט רישום מקרקעין של איזור יו"ש
  5. מעיין פיתוח ובניה גבעת זאב
  6. ג'ואד מוסטפא מחמד אבו נוארה
  7. איתן צחי

החלטה

לפני שתי בקשות הנוגעות להגשת ראיות בתיק. שתי הבקשות נוגעות לראיות מתוך הליך פלילי שהתקיים כנגד חלק מהנתבעים בת"פ 197/08 ( להלן ההליך הפלילי) (הליך שהסתיים בהסדר טיעון).
בבקשה הראשונה – מתבקשת הגשת מסמכים רבים מתיק החקירה בהליך הפלילי, באמצעות תעודת עובד ציבור. לחלופין, מתבקשת העדת שורה ארוכה של עורכי המסמכים המבוקשים.
בבקשה השניה – מתבקשת הגשת חוות דעת מומחה שהוכנה במסגרת ההליך הפלילי. חוות הדעת האמורה הוכנה על ידי רפ"ק אברהם אבולעפיה, אשר הוציא חוות הדעת כאשר מילא תפקיד ראש המעבדה לבדיקת מסמכים במחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל להלן חוות הדעת ו- רפ"ק אבולעפיה). חוות הדעת מתייחסת לשאלת זיוף חתימת המנוח אבו חאטר על מסמכי ייפוי כח, שאלה היורדת למהותה של התביעה.

טענות המבקשים ( התובעים)
המבקשים מבקשים להגיש כראיות מטעמם הודעות שנגבו מחלק מהתובעים ( ומאנשים אחרים) וכן עדויות ומסמכים אחרים שנגבו או שנתפסו על ידי חוקרי המשטרה או גופים אחרים. מצורפת רשימה של מסמכים. זאת, בדרך של הבאת עדים – עורכי המסמכים המבוקשים. לחלופין, מתבקשת הגשת המסמכים באמצעות הגשת תעודת עובד ציבור.
זימון החוקרים לעדות בבית המשפט דרוש לעצם הצגת המסמכים ולעצם הוכחת קיומם בתיק החקירה הפלילית.
אם מי מהנתבעים יראה עצמו נפגע מדרך זו של הצגת המסמכים, ביכולתו לעמוד על זכויות לזמן עדים אלה ( או חלקם), ולחקור אותם בעניין שלשמו הוגשה הבקשה.
היות ומדובר בהליך אזרחי שבו " הקלפים פתוחים" התובעים ציינו בתצהירי גילוי המסמכים שלהם את כלל המסמכים הנוגעים בדבר.
בנוסף, התבקשה ספציפית העדתו של עו"ד יוסף ( גאוי) אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, על מנת שיעיד על " השתלשלות הדברים שהביאו להגשת כתב האישום המקורי בת"פ 197/08 נגד נתבעים 1-3 ונוספים..." (בקשת התובעים מיום 22.12.2017).
בבקשה מיום 26.3.2019, צמצמו המבקשים את רשימת המסמכים שאותם הם מבקשים להציג כראיה. המסמכים המבוקשים כוללים הודעות שונות שנגבו ממספר רב של אנשים ( כ-15 אנשים שונים), ובמיקומים שונים ( משטרה, מס הכנסה, מצ"ח). בנוסף נדרשת הגשת " חומר חקירה הקשור בנתבע 6" ( אשר הסכים להגשתו), העתק ייפוי כח, העתק אימות חתימה, מכתבים, פרוטוקולים ומסמכי בי דין מהתיק הפלילי.

טענות המשיבים ( הנתבעים)
נתבעים 1-2 טוענים כי מדובר במסמכים הנוגעים להליך פלילי אשר האישומים שבו, הנוגעים להליך זה – נמחקו. פקודת הראיות קבעה את הדרכים להגשת ראיות, והנתבעים מתנגדים לכל נסיון לקצר את הדרך. אין טעם לטעון אם מסמך מסויים מהווה תעודת עובד ציבור שעה שהמסמך עצמו אינו קביל, והוא מזהם את ההליך.
לאחר קבלת רשימת המסמכים שצומצמה, מציינים המשיבים כי קבלת תעודת עובד ציבור על עצם קיום המסמכים בתיק אין בה מבחינה ראייתית להפוך אותם לא לעובדה ולא לאמת.
בכל מקרה, מדובר בכמות עצומה של מסמכים, אשר אינה יכולה להיות כולה רלוונטית לתיק. ככל שיבדקו התובעים ויצמצמו את הרשימה למסמכים רלוונטיים בלבד, ובכמות סבירה, ייבדקו אלה מתוך כוונה כנה, כי ככל האפשר עובדי ציבור לא יוזמנו לחקירה, וניתן יהיה לייתר את הגעתם של חלק מהם באופן של הגשת תעודת עובד ציבור ערוכה כדין.
מטעם הנתבעת 4 אין התנגדות להגשת המסמכים כראיה לעצם קיומם של המסמכים.

הבקשה השניה
טענות המבקשים ( התובעים)
החקירה המשטרתית בהליך הפלילי התייחסה, בין היתר, לאמיתות העסקה שהביאה לרישום המקרקעין נשוא התובענה על שם הנתבעת 1.
במסגרת תעודת עובד ציבור שהוגשה בתיק זה הוברר, כי תיק בדיקת המז"פ נשוא חוות הדעת נשרף ואינו בנמצא עוד, אולם במערכת הממוחשבת המשטרתית נמצאים קבצים של חוות הדעת באופן שמשקף את חוות הדעת המקורית.
ב"כ נתבע 2 התנגד להגשת חוות הדעת באמצעות תעודת עובד ציבור, ולכן מתבקשת העדת עורך חוות הדעת. מדובר בחוות דעת מקצועית, שנערכה על ידי גורם מקצועי נייטראלי, שאינו קשור למי מבעלי הדין בתיק זה. בנוסף, חוות הדעת משקפת בדיקה למסמכים נוטריונים מקוריים שנמסרו בשעתו ליחידה החוקרת במשטרת ישראל, כאשר מסמכים אלה אבדו לעולם.
חוות הדעת תסייע בידי בית המשפט להגיע לחקר האמת בשאלה המהותית בתיק זה – האם חתימת המנוח סלימאן מוסא אבו ח'אטר על ייפוי כח לטובת הנתבע 6 הנה אותנטית.
מאחר והמסמכים המקוריים אינם עוד בנמצא, הרי שאין אפשרות בידי התובעים להעמידם לבדיקה גרפולוגית חדשה.
סירוב לאפשר הגשת חוות הדעת יביא לנזק ראייתי בלתי הפיך לתובעים, וחסימת דרכם להוכחת טענת הזיוף.
לכלל בעלי הדין שמורה הזכות להעלות בסיכומיהם טענות באשר למשקלה הראייתי של חוות הדעת, ושל עדות רפ"ק אבולעפיה, ובכך זכויותיהם בדין לא יקופחו.

טענות המשיבים
לבקשה זו התייחסו הנתבעים 1-2 בלבד.
המשיבים מתנגדים להגשת חוות הדעת. זאת, הן בשל חוסר קבילותה והן בשל חשש לעיוות דין.
מאחר ואין אפשרות להעמיד המסמכים המקוריים לבדיקה גרפולוגית חדשה, הרי שלא ניתן לבחון את איכותה של חוות הדעת וכן לא ניתן לעמת את עורך חוות הדעת עם כשלים אפשריים נוכח העדר המסמך המקורי אותו חוות הדעת מבקשת לאשש.
משמעות קבלת חוות הדעת הנו העדפה של צד אחד, הן בשל חוסר יכולתו של הצד הנתבע לבדוק באותו האופן את המסמכים המקוריים והן בשל קושי להעמיד לחקירה נגדית את המומחה.
המומחה ערך את בדיקתו על סמך צילום מטושטש ולא ברור, ויש מאפיינים מסויימים שאין באפשרותו לבדוק מצילום, כמו לחץ כתיבה ואיכות הקו.
רפ"ק אבולעפיה בעצמו סייג את חוות הדעת בתחילה מכיוון שניתן לו לבדיקה העתק מצולם ובאיכות לא טובה, ורק לאחר מכן, כשבחן מסמך שהיה אמור להיות המקורי, קבע כי חוות דעתו הקודמת נכונה. אלא שלמשיבים אין אפשרות לבדיקת המסמך המקורי, והגנתם נפגעת באופן קשה.
אכן יש מידה של כרסום בכלל הראיה הטובה ביותר ומעבר למשקל הראיות, אבל כאשר ישנה מחלוקת בין משקל מסמך מקורי לבין משקל הצילום, הרי שאין רלוונטיות לכרסום בכלל הצגת ראיית המקור. במקרה זה יש משמעות להבדל המהותי בין עותק ובין מקור.
לא בכדי ישנם מסמכים שאין להוכיחם באמצעות העתק. כך למשל, צוואה טעונה הוכחה בהגשת המקור לא רק לעצם הוכחת תכנו של המסמך, אלא גם להוכחת עצם קיומו של המסמך, שכן דין מסמך לצורך זה הוא כדינו של חפץ. החמרה ראייתית זו לעניין צוואות נובעת מייחודיותה של הצוואה, שכן מדובר במסמך שנערך בידי אדם שהלך לעולמו ואין אפשרות לברר איתו את עניין המקור ותכנו.

דיון והכרעה
כידוע, כיוון הזרימה הכלל של דיני הראיות הוא מעבר מקבילות למשקל ( ראו: ע"פ 7450/01 אשרף אבו ליטאף נ' מדינת ישראל (31.07.2007); עפ 7702/10 קובי כהן נ' מדינת ישראל (29.05.2014); עפ 4784/13 ניר סומך נ' מדינת ישראל (18.02.2016)). משכך, הנטייה היא שלא לבטל קבילותה של ראיה, אולם להידרש בקפדנות למשקלה הראייתי של אותה ראייה שהתקבלה.
בבואי לבחון את המסמכים שאותם מבקשים התובעים להגיש כראיות, יש לבחון את הרלוונטיות של אותן הראיות להליך המשפטי, ומהו הצורך שאותו עשויות למלא ראיות אלה.
אין מחלוקת כי אכן התנהל הליך פלילי הנוגע לחלק מהנתבעים בהליך זה. אולם, מאחר וההליך לא הסתיים בהרשעה הנוגעת להליך האזרחי שבפני, ישנו קושי בהגשת חלקים ממנו בהליך אזרחי זה – כפי שכבר קבעתי ביום 6.12.2018.
עם זאת, ככל שיוכלו התובעים להצביע, בצורה מפורטת – על רלוונטיות מסמך כלשהו שעליו ברצונם להסתמך – יציינו במפורש את הצורך בהגשתו, תוך הסבר הרלוונטיות שלו להליך. בקשה מפורטת כזו, ככל שתוגש, תישקל ותידון.
בהתייחס לבקשה השניה – הגשת חוות הדעת – חוות הדעת הנה בעלת שני חלקים: הראשונה נושאת תאריך 17.03.2005 ( נספח 19 ב לכתב התביעה המתוקן), ונראה כי בהכנתה הסתמך רפ"ק אבולעפיה על העתקים צילומיים של מסמכים. השניה, נושאת תאריך 08.11.2007 ( נספח 19 א לכתב התביעה המתוקן), בה נראה כי נבחנו גם מסמכי מקור.
כלומר, חוות הדעת נערכו לפני למעלה מעשר שנים, על ידי אדם שאמון היה על הכנת חוות דעת כגון אלה.
כאמור, מסמכי המקור עליהן נסמך עורך חוות הדעת אבדו ואינם בנמצא עוד.
לאור העובדות הללו, מצאתי לנכון להתיר להגיש את חוות הדעת, בתעודת עובד ציבור. אינני מוצא מקום לקרוא לעדות רפ"ק אבולעפיה. זאת, מאחר ובשל היעדר מסמכי המקור לא ניתן יהיה לספק חוות דעת נגדית או לקיים חקירה יעילה כלשהי של רפ"ק אבולעפיה. , אשר היתה יכולה להצביע על פגמים ( ככל שהיו) בחוות הדעת.
לצדדים שמורה, כמובן, הזכות לטעון בדבר משקלה של חוות הדעת בסיכומיהם. ויוזכר, כי בית המשפט אינו חייב לקבל חוות דעת של מומחה רק משום שלא הוגשה חוות דעת נגדית לסתור ( ע"פ 5203/98 עאמר חסון נ' מדינת ישראל, נו(3) 274 (2002)). עוד יאמר כי יהיה צורך לשקול את העובדה שנמנע מהצדדים האחרים להגיש חוות דעת נגדית, עקב אי קיומם של מסמכי המקור או המסמכים עליהם נסמכה חוות הדעת, בין היתר לאור העובדה שהתביעה הוגשה בחלוף זמן רב. במסגרת פסק הדין תהיה התייחסות באשר למשקלה של חוות הדעת.
סוף דבר
חוות הדעת תוגש באמצעות תעודת עובד ציבור על ידי המדינה תוך 15 ימים.
המבקשים יפרטו, בתוך 10 ימים, מהי הרלוונטיות של כל מסמך אותו הם מבקשים להגיש כראיה באמצעות תעודות עובד ציבור מתוך תיק ההליך הפלילי. תינתן רשות לצדדים האחרים להגיב לאמור. לאחר מכן, תינתן החלטה לעניין עצם הגשת כל מסמך, הרלבנטיות של כל מסמך, והאם יש צורך בהגשתו באמצעות עד שערך את אותו מסמך או חתם עליו.
אין מקום לזמן לעדות את עו"ד אש זאת מחמת חוסר רלבנטיות באשר לתוכן עדותו.
כבר עתה ייקבעו מועדים נוספים לשמיעת ראיות כדלקמן:
18/6/2019 בשעה 09:00 – לכל היום
20/6/2019 בשעה 09:00– לכל היום
27/6/2019 בשעה 09:00– לכל היום

הצדדים יתאימו יומניהם למועדים אלה.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ט, 29 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.