הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 71245-10-18

בפני
כבוד ה שופט משה בר-עם

מבקשים
(הנתבעים)

משיבים
(התובעים)

  1. CardioLynce, Inc
  2. שמחה (ג'רמי) קגן
  3. גמליאל קגן
  4. יעקוב (ג'ייקוב) לוי

נגד

  1. PATH TO RICHES, LLC
  2. אם. אם. טי. דיאגנוסטיקה (2014) בע"מ
  3. ג'רלד מינקוביץ'

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבעים לעיכוב הליכים בתובענה מחמת "הליך תלוי ועומד" בבית משפט במדינת ניו-יורק, ארה"ב.

בתמצית, תובעת 2, אם.אם.טי דיאגנוסטיקה (2014) בע"מ ( להלן- MMT; החברה), הוקמה על פי דיני מדינת ישראל, בחודש אוגוסט 2014, על ידי התובע 3, ד"ר ג'רלד מינקוביץ' (להלן- מינקוביץ'), אזרח ארה"ב, באמצעות התובעת 1, PATH TO RICHES, LLC (להלן- PATH TO RICHES), ביחד עם התובע 2, הרב שמחה ( ג'רמי) קגן ( להלן- קגן), אזרח ישראלי, אשר כיהן גם כדירקטור וכמנכ"ל בחברה, לצורך פיתוח מיזם של שירותי רפואה מרחוק, בעיקר בתחום הפתולוגיה, בו מתמחה מינקוביץ', ובין היתר, פעלו לפיתוח מוצר טלפתולוגי דיגיטלי, ולהווה ידוע, ללא שנרשם פטנט. קגן הועסק בחברה לפי טיוטת הסכם העסקה, אשר לטענת מינקוביץ', הצדדים פעלו על פיה ללא שנחתמה, ובמסגרתה, בין היתר, התחייב קגן לתקופת אי תחרות בת שישה חודשים ממועד סיום העסקתו בחברה. לימים, נכנסה החברה לקשיים כלכליים, ונתגלעו חילוקי דעות בין קגן לבין מינקוביץ' בקשר לניהולה של החברה ועתידה, ומשכך, בהיעדר יכולת כלכלית, הסתיימה העסקתו של קגן כמנכ"ל החברה בחודש ינואר 2016, תוך שהמשיך בתפקידו כדירקטור החברה והחזיק במניותה, כאמור. בסמוך, הוקמה על ידי קגן, ביחד עם נתבעים 3- 4, שהנם קרובי משפחתו, נתבעת 1, CardioLynce, Inc. ( להלן- CardioLynce), על פי חוקי מדינת דלאוור בארה"ב, במטרה לפתח, בין היתר, שירותי רפואה מרחוק בתחום הקרדיולוגיה ולרבות פלטפורמה לאבחון, דיווח והתנהלות עם המטופלים.

במצב הדברים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, בעיקרה, בעניין הבעלות בקניין הרוחני של פיתוח שירותי הרפואה מרחוק והשימוש בסודות המסחריים, ככל שנתגבשו, של חברת MMT, ובהקשר זה, הוגשו תביעות במדינות שונות בעולם, כדלקמן. קגן הגיש, בתחילת שנת 2016, תביעה נגד מינקוביץ וחברת PATH TO RICHES בבית משפט במדינת ניו-יורק ( להלן- ההליך הזר; ההליך במדינת ניו-יורק), במסגרת ההליך , הוגשה תביעה שכנגד. ההליך עודנו תלוי ועומד בשלבים מקדמיים, לאחר שכתבי הטענות תוקנו, אם כי נגבתה עדות של מתכנת בחברה, בעיר תל אביב, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח- 1998. בהמשך, בתחילת שנת 2017, PATH TO RICHESהגישה תביעה נגד CardioLynce ונתבעים 3- 4, בבית משפט במדינת דלאוור בארה"ב, אשר נדחתה מטעמים של פורום לא נאות תוך שנקבע כי בית המשפט במדינת ישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. נוכח האמור , הוגשה התובענה דנא תוך צירוף צדדים נוספים, התובענה הוגשה על ידי MMT, מינקוביץ' וחברת PATH TO RICHE נגד חברת CardioLynce, קגן ונתבעים 3- 4.

בנסיבות אלו, הוגשה הבקשה שלפניי, ובטענה כי התובענה זהה בעיקרה לתובענה אשר הוגשה בהליך בניו-יורק, בהיבט העובדתי ובהיבט המשפטי, ומצריכה הכרעה באותה מסכת עובדתית, בשאלות משפטיות דומות ובסעדים זהים, עד כדי חשש אמתי מקביעת ממצאים עובדתיים סותרים. אכן, אין זהות מוחלטת בין בעלי הדין, אולם, כנטען, בשים לב לזהות עילות התביעה ולשאלות השנויות במחלוקת בשני ההליכים, כל הצדדים בהליך דכאן הנם חיוניים לבירור המחלוקת בהליך הזר ועל פניו, יידרשו למסור גרסה, ובהתאם, כך נמסר, בית המשפט בניו-יורק הכריע, במסגרת הליכי גילוי המסמכים, כי יש להמציא כל מסמך הקשור גם אליהם. מעבר לכך, גרסו המבקשים, קביעותיו של בית המשפט בהליך הזר יהוו מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא ויקימו מחסום דיוני לשוב ולהתדיין באותן שאלות עובדתיות.

מנגד, המשיבים עמדו על המשך בירורה של התובענה שלפניי, אשר יסודה בתביעה אשר הוגשה בבית המשפט במדינת דלאוור בארה"ב ונמחקה, לבקשת המבקשים דכאן, תוך קביעתו של בית המשפט הישראלי כפורום הנאות לדון בתובענה, ללא שהועלו טענות לעניין חפיפה משפטית עם ההליך הזר, בין לצורך הגשת התובענה בבית המשפט במדינת ניו-יורק, לרבות תוך איחוד הליכים, ובין בהיבט הדיוני של עיכוב הליכים עד להכרעתו של בית המשפט בהליך בניו-יורק. בנסיבות אלו, נטען כי תכלית הבקשה לסכל את התובענה תוך העלאת טענות סותרות ושימוש בחוסר תום לב בהליכים משפטיים. מעבר לכך, התנגדו המשיבים לעיכוב ההליכים עד להכרעת בית המשפט במדינת ניו-יורק, ובעיקר, נוכח אי זהות בעלי הדין ובשים לב לעילות התביעה השונות בין הדין הנוהג בישראל ובין דיני מדינת יו-יורק. נטען, כי הגם שקיימת חפיפה מסוימת בשאלות השנויות במחלוקת, בהיבט העובדתי ובהיבט המשפטי, קביעותיו של בית המשפט בהליך בניו-יורק לא יהא בהן כדי לייתר את המשך בירורה של התובענה בה עסקינן. משכך, לשיטת המשיבים, ליבת הסכסוך בזכויות קניין רוחני וגזל סודות מסחריים, כמו גם חובות הנאמנות של בעלי תפקיד בתאגיד, אשר חוסים תחת מטריית דיני מדינת ישראל, ומכאן חשיבות בירורו בבית המשפט הישראלי ואף קודם להכרעה בהליך הזר. במצב המשפטי, נטען לנזק דיוני אשר עלול להיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב ההליכים בתובענה דכאן עד להכרעה בהליך הזר, מה גם, שלהערכתם, ההליך בישראל צפוי להסתיים תוך זמן סביר ועובר להליך הזר. מכל מקום, המשיבים לא חלקו על היווצרותו של מעשה בית דין כלפיהם ככל שתתקבלנה הכרעות, סופיות, עובדתיות ומשפטיות, בקשר לסכסוך, בבית המשפט בהליך בניו-יורק.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 19.5.2019, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים, סברתי, כי נדרשות הבהרות מטעם הצדדים מדוע לא יתברר הסכסוך במלואו בבית המשפט בהליך הזר, על דרך של תיקון כתבי הטענות, אחרת, ולמצער בעניינו של קגן, מדוע לא יעוכבו ההליכים שלפניי עד להכרעה בהליך הזר. בנסיבות אלו, ולפי הסדר דיוני, הוחלט, כי הצדדים ישלימו טיעוניהם בכתב ותינתן החלטה בבקשה ללא דיון נוסף.

בהשלמת הטיעונים, המשיבים הדגישו כי בית המשפט בניו-יורק לא יכול לקנות סמכות לדון בסכסוך ביחס לחברת CardioLynce ונתבעים 3- 4, מטעמים של פורום לא נאות ובהיעדר זיקה למדינת ניו-יורק, ובהקשר זה, הוסכם כי המסכת העובדתית בקשר עם התובענה קשורה למדינת ישראל בלבד, וכן מטעמים של כיבוד ערכאות, נוכח החלטתו של בית המשפט במדינת דלאוור. בנסיבות אלו, הביעו המשיבים ספק אם בית המשפט בניו-יורק ייעתר לתיקון כתבי הטענות ובירור הסכסוך, במלואו, על כל היבטיו, תוך צירוף כל הצדדים דכאן, כל שכן, מטעמי יעילות, בהינתן תחולתו של הדין הישראלי והצורך בגביית עדויות בישראל. בסוגיית עיכוב ההליכים בעניינו של קגן, חזרו המשיבים על טענותיהם והוסיפו כי ייתכן מאוד ופסק-הדין בעניינו יינתן באופן מתומצת וללא הכרעות עובדתיות במסגרת Summary Judgment. מכל מקום, נטען, כי יש לחייב את המבקשים להגיש כתב הגנה מפורט בהליך דכאן, קודם למתן ההכרעה בבקשה.

המבקשים, בהשלמת טיעוניהם, טענו כי התובענה שהוגשה במדינת דלאוור נמחקה על הסף מטעמים של פורום לא נאות ללא צו אופרטיבי להגשת התובענה בבית המשפט בישראל, ולמעשה החזיקו בעמדה כי יש לברר את הסכסוך במלואו במסגרת ההליך הזר מבלי שוויתרו על טענתם בהליך שהתנהל במדינת דלאוור. עוד נטען, כי אין מחלוקת בענייננו כי קביעותיו של בית המשפט בניו-יורק יקימו מעשה בית דין ויחייבו את הצדדים בתובענה דכאן, ובכלל זה, גם פסקי דין שניתנו בהליך של Summary Judgment, והובהר כי ההליך זר ייעודו להכריע בשאלות משפטיות בהיעדר מחלוקת עובדתית ואין זה המקרה בסכסוך בו עסקינן.

משהושלמו טיעוניהם של הצדדים, ועל פי ההסדר הדיוני, הובא התיק לעיוני למתן החלטה.

סמכותו של בית-המשפט לעכב תובענה מחמת הליך תלוי ועומד הנה סמכות טבועה, בשיקול דעת, אשר יונקת חיותה מתקנות 152 ו- 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, המקנות לבית-המשפט סמכות לדחות את הדיון " למועד, למקום ובתנאים שייראו לו, אם היה סבור כי למען הצדק מן הראוי לעשות כן..." (תקנה 152) ואף " דחיה ללא מועד" (תקנה 153) ( רע"א 346/06 ד"ר באסם חזן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, (14.5.2006); להלן- פרשת קלאב-אין אילת). הדוקטרינה של " הליך תלוי ועומד", lis alibi pendens, מבוססת על השוואה בין עילות התביעה ותכליתה, מניעת ניהול הליכי סרק וחיסכון בזמן שיפוטי וכן מניעת הכבדה מיותרת על הצד שכנגד ( רע"א 2812/13 קולומביה ציוד וצרכי צילום בע"מ נ' דלתה דיגיטל בע"מ (11.7.2013; להלן- עניין קולומביה); ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 485 (1975; עניין סולימאן); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 117-116 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

כידוע, "...כאשר מדובר בתביעות המעלות ' מערכת עובדתית דומה ושאלות דומות', אכן יש מקום להורות על עיכוב הליכים; אולם החלטה על עיכוב הליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד מושפעת ממגוון שיקולים, ביניהם היקף השאלות המשותפות בשני ההליכים ומידת הזהות ביניהם, מניעת הכרעות סותרות, יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי, וכן השאלה האם אחד ההליכים עשוי לייתר את השני" (רע"א 1573/16 עמנואל הרט נ' חברת אור ג'ינקס (24.5.2016, פסקה 19 והאזכורים המובאים שם). ודוקו. המבחן לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד חופף לאמות המידה בקביעתו של מעשה בית דין, ובעיקרו, נעוץ בשאלת זהות העילות וזהות הצדדים.

נקבע, כי לא נדרשת זהות מוחלטת בין כל העניינים התלויים ועומדים לפני הערכאות והשאלה תוכרע על מהותה של עילת התביעה, בנסיבות בהן צד מוטרד פעמיים בשל אותו עניין מהותי ( עניין סולימאן; רע"א 488/15 יגאל אלנקרי נ' א.ה. נווה טל בע"מ (24.3.2015); רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב (21.11.2011); פרשת קלאב-אין אילת). לעניין זהות הצדדים, להלכה נפסק, כי המבחן מהותי וייתכנו חילופי תפקידים בין בעלי הדין ומכל מקום, ניתנה בכורה לכלל ההזדמנות על פני כלל ההדדיות, ולפיכך, בית המשפט מוסמך להורות על עיכוב הליכים "...גם כאשר אין מדובר באותם צדדים וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק ובלבד שיהיה בו כדי לצמצמן ולעזור ולהכריע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך הנוסף" ( רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר קפלן, פסקה 3 (28.1.2002)) . לאור האמור, ובתמצית, לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד, ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים אשר עשויים להוות מעשה בית דין ( שם; עניין קולומביה; רע"א 1514/13 נאות בית וגן בע"מ נ' מועדון הכדורגל א. נ בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (6.11.2013)).

בענייננו, המשיבים אינם חולקים על כך שההליך התלוי והעומד לפני בית המשפט במדינת ניו-יורק והתובענה שלפניי, מעלים שאלות דומות הנוגעות לגדרי פעילותן של החברות המתחרות, CardioLynce ו- MMT, קניינן הרוחני וסודותיהם המסחריים, אשר הכרעה בהן עשויה להוות את המסד לבירור הסכסוך על כל היבטיו ובהתייחס לכל הצדדים המעורבים בו, ולכאורה, לרבות בעלי הדין שאינם צד להליך הזר. פשוטים הדברים בהתייחס לעניינו של קגן, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי, כי אותה מסכת עובדתית עומדת להכרעה לפני בית המשפט בהליך הזר ולכאורה עשויות קביעותיו להקים מעשה בית דין בהליך שלפניי, בין אם יינתן פסק דין מנומק ובין אם תמציתי, למצער, בחלק מהסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים כולם או חלקם, ודי בכך כדי להיעתר לבקשה. יוטעם כי הגשת תובענה שכנגד בהליך במדינת ניו ורק מהוה טעם נוסף המצדיק לע כב את ההליכים , וחזקה על התובע שכנגד (מינקוביץ) שפעל למיצוי טענותיו העובדתיות והמשפטיות בקשר לסכסוך, לרבות בקשר לתחולתו של הדין הישראלי. אשר על כן, ומטעמים אלו, יש להורות על עיכוב הליכים בעניינו של המבקש - הנתבע - 2 (קגן) בשל הליך תלוי ועומד, כאמור, במדינת ניו-יורק.

לכאורה, שונים הדברים בעניינם של CardioLynce ונתבעים 3- 4. המבקשים הסכימו לבירור הסכסוך, בין המשיבים לבין CardioLynce ונתבעים 3- 4, בבית המשפט במדינת ישראל, ללא שטענו לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד בגין ההליך במדינת ניו-יורק, הגם שלכאורה היה ראוי להעלותה בהזדמנות הראשונה ובפרט בנסיבות בהן התובענה בבית המשפט במדינת דלאוור נמחקה ועתידה הייתה להיות מוגשת, על יסוד הסכמת הצדדים, בבית המשפט בישראל, על כל העלויות הכרוכות והנובעות מכך. מכאן, דומה, כי היה מקום לדחות את הבקשה בעניינם ולו מהטעם של חוסר תום לב בהליכי משפט.

עם זאת, ובשים לב כי קביעותיו של בית המשפט בהליך הזר בעניינו של קגן- אשר היה הרוח החיה בהיווסדותה של חברת CardioLynce ופועלה- בשאלות עובדתיות זהות להליך שלפניי, יקימו מסד עובדתי לבירור התובענה שלפניי גם כנגד CardioLynce ונתבעים 3- 4, יש לבחון האם בכל זאת ראוי להורות על עיכוב ההליכים בשל אינטרס הציבור י (ע"א 5400/18 דוד מיר נגד יעקוב מירון (28.1.2019)) במניעת ניהול הליכי סרק ומטעמים של יעילות דיונית ומניעת החלטות סותרות. זאת ועוד, השתק פלוגתא עשוי לחול גם בנסיבות בהן אין זהות מלאה בין בעלי הדין, אולם, קיימת חליפות או קרבה משפטית מיוחדת ביניהם ( ד"ר נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (תשנ"א- 1991, עמוד 367- 379)). יוטעם, במצב המשפטי הקיים, בשים לב לתורת האישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד, פסק-דין שניתן בעניינו של תאגיד אינו קושר כמעשה בית דין את בעלי מניותיה, אולם לכלל האמור קיים חריג "...במקרה בו קיימת למעשה חפיפה בין האינטרסים של בעל המניות ושל החברה בהתדיינות נשוא פסק-הדין. אפשרות כזו עשויה להתרחש כאשר החברה היא בבעלותם של מספר מועט של בעלי מניות שבידיהם אף השליטה בפועל בניהול החברה" (שם, פסקה 215, עמוד 439). ויש להשאיר בצריך עיון ליום שיבוא, האם פסק הדין שניתן בעניינו של בעל המניות והיזם העיקרי בחברה עשוי להוות מעשה בית דין כלפי החברה ויתר בעלי מניותיה.

כללו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, נתתי משקל לאינטרס הציבורי, ברוח תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ומטעמים של יעילות דיונית ומניעת הכרעות סותרות, כמו גם יתר הטעמים שהובאו בבקשה, נחה דעתי כי יש עילה מספקת לעיכוב ההליכים בתובענה, בעניינם של הנתבעים כולם.

סוף הדבר, הנני מעכב את ההליכים בתובענה, כמבוקש.

בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.