הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 55606-03-17

בעניין:
סמיר דעיס
ע"י ב"כ עוה"ד עאבד ומחזומי

המבקש

נ ג ד

  1. מוחמד ח'ליל מוחמד אבו ניע
  2. מחמוד ח'ליל מוחמד אבו ניע

ע"י ב"כ עו"ד רסאס

המשיבים

החלטה

1. החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו נתבקש בית משפט לאסור על המשיבים לבצע כל פעולה בחלקה 73 בגוש 30550 בשועפט.

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה אזרחית המתנהלת בבית משפט זה מזה כשנתיים וחצי, שעיקרה בטענת התובע לפיה תקף ייפוי הכוח עליו חתם הנתבע (המקורי; בעל דין שנפטר לאחר הגשת התביעה ובשל כך נרשמו כמשיבים , אלה שלהערכת התובע עתידים להירשם כיורשיו של המנוח).

3. במוקד הבקשה שהוגשה עתה, מהלכים שמקורם במשיבים לקבל היתר בנייה על החלקה.

4. תמצית תשובת המשיבים כאמור בסעיף 4 לתשובתם הינה, שהחלקה הנ"ל בבעלותם.

5. כלל ועיקר: טעונה בקשה למתן סעד זמני, שיניח המבקש תשתית ראייתית (לכאורה) לטענותיו. בשים לב לכך שעל הפרק סעד זמני שהוגש במסגרת הליך שמתנהל, נדרשת גם התאמה בין הסעד הזמני להליך שמתנהל, ובנסיבות העניין אף עתידה לעלות שאלה שהיא רלוונטית גם להליך העיקרי הכולל והיא האם לא נקלע המבקש גם לבעיה של מניעות.

6. כאמור, אבן הפינה בתביעה העיקרית הינה בייפוי כוח אשר, על פי הנטען, העניק הנתבע (המקורי) לתובע. וכך היא פסקת הכותרת של כתב התביעה (תוך תיקון באחד ממספרי הגוש) –

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להצהיר כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתום הנתבע (נספח א' לכתב תביעה) הינו תקף וכי התובע ביחסים שבינו לבין הנתבע הינו הבעלים של המקרקעין המפורטים בו הידועים כחלקה 67 בגוש 30 2557 והידועה בשם מארס עבדלרחמן, חלקה מס' 59 בגוש 30551 על כל הבנוי עליהם והידועה גם בשם אלחו'ארג' וחלקה ס' 25 בגוש 30558 הידועה בשם אלחיה.

עיננו הרואות, שחלקה 73 כלשהי לא צוינה כלל בכתב התביעה, וממילא נקלעה בקשה זו לבעיה ש ל היעדר מתאם בין הסעד הזמני שעל הפרק עתה לבין כתב התביעה.

7. במהלך הדיון, בתשובה לשאלות בית המשפט בנושא, הופנה בית המשפט לתרגום ייפוי הכוח עצמו ולכך שנכתב בו כי הוא מתייחס, בנוסף לחלקות הנ"ל (ראה משורה 10) גם לכל – "מה הרשום על שמי עפ"י צו הירושה ולא נזכר בייפוי כוח זה". בא כוחו הנכבד מאוד של המבקש ביקש לתקוע את יתדותיו בכיתוב השיורי הנ"ל שבמסגרת ייפוי הכוח, ואולם, א ינני בדעה שיש לכך אחיזה של ממש:-

א. ראשית, בשל כך, שכשידע המנוח לנקוב במספרי חלקה הרשומים על שמו ואשר נכון היה הוא לגביהם להעניק את ייפוי הכוח, רואים אנו שלא היסס וציין את כל הפרטים בייפוי הכוח. מעל הצורך אף אציין שייפוי כוח מסוג זה מצביע על סוג של טרנסאקציה בזכויות במקרקעין, וחזקה גם על המבקש בהליך זה, הוא כנראה רוכש הזכויות, שהיה ד ואג לציין במפורש כל חלקה שרכש ואשר בעדה, מן הסתם, אף שילם ממיטב כספו. קשה להלום שנכון היה המבקש עצמו לרכוש זכויות בחלקה שאין הוא יודע כלל את פרטיה ואין לה כל ביטוי בייפוי הכוח.

ב. ושנית, על פי הכיתוב שאותו ציטטתי, בנוסף לחלקות שפורטו, מתייחס לכאורה ייפוי הכוח למה שרשום על שם מייפה הכוח בצו הירושה. כך כתוב, ומתבסס אני על תרגום ייפוי הכוח בעברית שצירף המבקש עצמו לתביעתו. דא עקא, בצו הירושה אין זכר לחלקה 73 הנ"ל.

מן המקובץ עולה שחלקה 73 שבמוקד הבקשה לצו מניעה זמני אינה נזכרת בכתב התביעה, ואינה נזכרת כלל בייפוי הכוח שבמוקד ההליך. ואף בצו הירושה שאליו מפנה ייפוי הכוח, לא נזכרת חלקה זאת. ובפשטות הדברים, אין בפני בית המשפט תשתית ראייתית שתהווה בסיס להחלטה לטובת המבקש.

8. ער אני לטענות המבקש שביקשו לפקפק בזכויות המשיבים בחלקה, לטענתם, ובמקביל ער אני גם לטענות המשיבים באמצעות בא כוחם הנכבד, במישור זה. אסתפק בכך שאציין, שמקום בו על הפרק בקשה לסעד זמני, מוטל עיקר הנטל על המבקש ולא על המשיבים. ואשר לזכויות המבקש – עיין לעיל.

9. ואם בכך לא סגי, על הפרק בקשה במסגרת תביעה שקדמו לה הליכים קודמים בין הצדדים, ובפני בית המשפט פסקי דין מלפני שנים אחדות מבית משפט השלום [ת"א 29622-06-15 מפי כב' השופטת ת' בר-אשר; ובת"א 11460-04-11 מפי כב' השופטת א' שניידר]. אין חולקין שגם במוקד ההליכים בבית המשפט דהתם, עמדו שאלות שאינן אלא נגזרות של השאלה שבפניי עתה. פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת שניידר, נותן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים, ובסעיף 4 להסכם זה נכתב כדלקמן: "נאסר על כל צד מהצדדים בהסכם זה בהגשת תביעה חדשה נגד הצד השני". בתשובה לשאלת בית המשפט בעניין השיב ב"כ המבקש, במגמה להצדיק את תביעתו הנוכחית, למרות סעיף 4 הנ"ל, כי על הפרק הסכם פשרה שהוכן על ידי השייח של המסגד של שועפט שהיה חבר קרוב של המנוח בזמנו [עמ' 8, שורה 15 של פרוטוקול הדיון]; כי מי שרשם את ההסכם היה השייח עצמו, וכי לאמיתם של דברים כוונת הצדדים הייתה מעט אחרת [שם, משורה 16]. ברם, אין בהסבר זה ולא כלום: משהוגש הסכם הפשרה לבית המשפט וזכה לתוקף של פסק דין, ובהינתן שלא ביקש המבקש מעולם לבטלו, יש בכך כדי להכביד על עצם החלטתו להגיש לבית המשפט את ההליך דנן. וגם אם ייתכן, שאותיר את שאלת המניעות להליך העיקרי, עצם קיומה של מניעות לכאורה, מוסיפה ומכבידה על המבקש, לכל הפחות, גם בהיבטים הנוגעים לסעד הזמני שעל הפרק עתה.

10. אכן, מנקודת המבט שבמרכזה מאזן הנוחות, ניתן להבין את ההיגיון שבטענות המבקש לפיהן בקשה להיתרי בנייה עלולה ליצור מצב בלתי הפיך לחובתו. ער אני גם למשקל שמעניקה הפסיקה לשיקולי מאזן הנוחות. ועם כל זאת, מאזן הנוחות אינו חזות הכל, וכשברקע כל האמור לעיל, לא יהא במאזן הנוחות כדי להוות שיקול שדי בו, כשלעצמו, כדי להצדיק צו מניעה זמני.

11. סוף דבר, על יסוד משקלו המצטבר של כל האמור לעיל, דין הבקשה, לדחייה.

בגבול שורת הדין אותיר את שאלת ההוצאות להליך העיקרי. סכום ראשון שהפקיד המבקש כתנאי לצו ארעי, שגם אותו לא נכון הייתי לאשר ללא ערובה מתאימה, יוחזר לידיו באמצעות בא-כוחו.

ניתנה היום, י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.