הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 54845-02-20

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

התובעים

  1. אליהו ידיד
  2. יעקב ידיד

ע"י ב"כ עו"ד רועי בראונר

נגד

הנתבעים

  1. מרדכי ידיד
  2. שמואל ידיד

ע"י ב"כ עו"ד יעקב מרקס

3. רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ
4. רמדן אחזקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יעקב שרגאי

5. גוש 52 חלקה 22 בע"מ

6. יעקב אמסטר
ע"י ב"כ עו"ד מוריה אזרד

7. יצחק ידיד
ע"י ב"כ עו"ד אלי אלקלעי

8. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

החלטה
בבקשה לעיכוב ביצוע

העובדות
1. בפני בקשה שהוגשה כבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.
עיקרי העובדות הדרושות הן כדלקמן:
תובעים 1 ו-2 (להלן: התובעים) ונתבעים 1 ו-2 (להלן: הנתבעים) הם אחים. יחד עם אחיינם נתבע 7 (שצורף כמשיב פורמלי 3 לבקשה שבפני. שמות הצדדים בהחלטה זו יהיו בהתאם למעמדם בתיק העיקרי ולא בבקשה) הם הבעלים של כלל המניות בנתבעת 5 (להלן: החברה), חברה בפירוק. עם מתן צו הפירוק (בתיק פר"ק 6923-06-16) מונה נתבע 6 כמנהל מיוחד לחברה (להלן: המנהל המיוחד). הנכס העיקרי שבבעלות החברה חלקה ומבנה שעליה ברח' יוחנן הורקנוס 4 בירושלים (להלן: החלקה). המחלוקת העומדת ברקע ההליכים היא מחלוקת בדבר רכישת החלקה.
התובעים הציעו לרכוש את החלקה תמורת סכום של 50,000,000 ₪. אולם לאחר שהוגשה הצעה נגדית ע"י נתבעות 3 ו-4 (שיכונו להלן יחד רמי לוי), קבע בית המשפט במסגרת הליך הפירוק כי יש לקיים התמחרות בין הצדדים. המנהל המיוחד קיים התמחרות, ובסופו של דבר נקבע כי רמי לוי שהגישה את ההצעה הגבוהה יותר, בסך 67,000,000 ₪, היא הזוכה. מאוחר יותר ביקשה רמי לוי לבטל את זכייתה, והתובעים סברו שעקב כך יתאפשר להם לרכוש את החלקה בסכום שהוצע על ידם קודם ההתמחרות, דהיינו 50,000,000 ₪, אולם עמדתם לא התקבלה. בהחלטה מיום 30.7.18 (החלטה אשר בענייננו מהווה פסק דין סופי, ותיקרא להלן פסק הדין), החליט בית המשפט הדן בפירוק (כב' השופט א. דורות) כי רמי לוי רשאית לחזור בה מהצעתה, אולם על התובעים לרכוש את המגרש בסכום האחרון שהוצע על ידם בהתמחרות, דהיינו 66,500,000 ₪. בית המשפט אף ראה את עמדתם של המבקשים המבקשת לרכוש את החלקה בסכום המקורי כחוסר תום לב.
2. בתביעה שהגישו טוענים התובעים כי פסק הדין מיום 30.7.18 מבוסס על טענת רמי לוי לפיה לא הועברה לה מפת מדידה של הנכס (להלן: מפת המדידה), ממנה עולה כי שטח הנכס בפועל קטן מזה המופיע בהזמנת המנהל המיוחד. אולם מראיות שהתגלו לתובעים לאחרונה עולה כי הנתבעים העבירו לרמי לוי מפות מדידה המעידות על שטחו של הנכס בפועל עוד לפני ההתמחרות, כך שפסק הדין המאפשר ביטול ההתמחרות – ניתן בהסתמך על מצג שוא שהוצג בפני בית המשפט. לפיכך מבוקש להורות על ביטול פסק הדין .
3. הבקשה שבפני הוגשה כבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 30.7.18. אבהיר כבר עתה כי אני סבורה שאין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע בהתאם לתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, כי א ם בבקשה לסעד זמני, כאשר תוכן הסעד המבוקש, עיכוב הביצוע, הוא למעשה בקשה למתן צו מניעה נגד ביצוע פעולות בהתאם לפסק הדין. ככזו, היתה על הבקשה להיות מוגשת כדרך שמגישים בקשה לסעד זמני, כולל התחייבות עצמית וערובה להוצאות, והדבר לא נעשה (ולא תוקן גם לאחר שהטענה הועלתה בתגובות המשיבים).

טענות הצדדים
4. התובעים טוענים בבקשה כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים מאד, שכן בידיהם ראיות חותכות לכך שפסק הדין ניתן במרמה ודינו להתבטל, ובית המשפט לא היה נעתר לבקשת רמי לוי לביטול הזכיה אלמלא מצג השוא שהוצג לו. עוד נטען כי מאז ניתן פסק הדין טרם נערך הסכם מכר וטרם הועברה התמורה, וכי אם לא יעוכב פסק הדין התובעים יידרשו ליטול הלוואות, למשכן נכסים ולשלם מיסים בסכומים גבוהים, כאשר קיים סיכוי ממשי שבסופו של יום פסק הדין יבוטל.
5. הנתבעים והמנהל המיוחד התנגדו לבקשה. בין היתר נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי, כי סיכויי התביעה אינם טובים וכי הבקשה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בפסיקה למתן סעד זמני, הן מבחינת סיכויי התביעה שאינם גבוהים והן מבחינת מאזן הנוחות.
6. הנתבעים פירטו את ההליכים הקודמים בין הצדדים וטענו כי התובעים ניסו בהגשת בקשות באמתלות שונות לבטל את תוצאות ההתמחרות במטרה להביא לקבלת הצעתם לרכוש את החלקה בסכום המקורי של 50,000,000 ₪. בהמשך לכך , טוענים הנתבעים, אף עלה ביד י התובעים לשכנע את רמי לוי לחזור בה מהצעתה, וזאת בחוסר תום לב. לטענת הנתבעים המסגרת הדיונית החלה על הבקשה היא דיון בסעדים זמניים, והתובעים אינם עומדים במבחנים למתן סעדים כאלה. בין היתר ציינו לעניין סיכויי התביעה כי האמרות שבהקלטות העומדות ביסוד התביעה לא נאמרו על ידי מי מהצדדים להליך, והן בגדר עדות שמיעה, המהוות ראיה לעצם אמירתה אך לא לאמיתות התוכן. הנתבעים הוסיפו כי גם אם תתקבל טענת התרמית אין בכך כדי להביא לקבלת הצעתם המקורית של התובעים.
7. רמי לוי טענה בתגובתה כי קיומה של המפה הכוללת את שטח החברה לא היה ידוע לה לפני ההתמחרות, וכי תובע 1 הוא שהביא את הדבר לידיעתה, במטרה להביא לביטול ההתמחרות ולאפשר לתובעים לרכוש את החלקה במחיר של 50,000,000 ₪. לתמיכה בטענותיה ציינה רמי לוי כי ביקשה תחילה לבטל את ההתמחרות בעילה אחרת, ורק בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שתובע 1 הביא את הדבר לידיעתה, העלתה את הנימוק הנוגע לשטח החלקה. רמי לוי הוסיפה כי התובעים מעוניינים בכל מקרה בביטול ההתמחרות, ולשם כך נקטו בהליכים רבים שכולם נדחו, כולל הגשת בקשות לבית המשפט הדן בפירוק וכן הליכי ערעור שנדחו. בהתייחס לתמלילי שיחות עליהם מבססים התובעים את בקשתם טענה רמי לוי כי הדובר בהם אינו בעל מניות בחברה והנתבעים הבהירו כי הוא לא פעל בשמם ואינו מייצג אותם.
8. המנהל המיוחד הגיש הודעה מטעמו, בה טען כי החלטת רמי לוח לסגת מההצעה לא באה בשל קיומה או העדרה של המפה, והתובעים סיפקו לרמי לוי מידע בנוגע למפה רק כדי לתת בידו עילה לחזרה מההצעה. לטענתו רמי לוי ויאיר ידיד (הוא הדובר בשיחה שעליה מבוססת הבקשה) הסתירו מבית המשפט שידעו על המפה, שכן לתובעים ולרמי לוי היה אינטרס משותף לבטל את הזכיה והם חברו יחד. בית המשפט לא היה מודע לעובדות אלו, אחרת לא היה מאפשר לרמי לוי להשתחרר מההצעה. אולם פסק הדין שניתן טפח על פניהם של התובעים, שכן הם חוייבו לרכוש את החלקה במחיר שהציעו בהתמחרות ולא במחיר המקורי שהציעו. בדיעבד התברר לתובעים שרמי לוי ניצל אותם לצורך השתחררות מהצעתו, כאשר בפועל גודל החלקה היה בידיעתו.
9. בעקבות הודעת המנהל המיוחד הגישו התובעים הודעה בה ציינו כי גם המנהל המיוחד הודה שעניין הידיעה על גודל החלקה הוסתר מבית המשפט, כך שפסק הדין ניתן על יסוד עובדות שאינן נכונות, וזוהי העובדה הרלוונטית. לטענתם נגרם עיוות דין ויש לבטל את פסק הדין.
גם רמי לוי הגיש תגובה להודעת המנהל המיוחד. לטענתו קיימת מתיחות בינו ובין המנהל המיוחד, הוא אינו נייטרלי וטענותיו הן טענות סרק .
10. התובעים הגישו תגובה לטענות הנתבעים. הם הבהירו כי תביעתם היא להורות על ביטול פסק הדין, כאשר המותב שדן בו הוא שידון מחדש ויתן את פסק הדין החדש. לטענתם בנסיבות חריגות מוקנית לבית המשפט סמכות טבועה לשוב ולדון בעניין שהוכרע, והתביעה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין ביטול פסק דין מחמת מרמה. התובעים ציינו כי הציגו ראיות חדשות וחיוניות, בעוד הנתבעים ורמי לוי לא הגישו תצהירים. התובעים אף הגישו בקשה לקבוע דיון ולחקור את הנתבעים על תגובותיהם. התובעים טענו כי טענת המרמה מעולם לא נדונה ועל כן לא קיים לגביה השתק ואין מניעה לדון בה. הם העלו טענות שונות בנוגע למהימנות.
בנוגע למאזן הנוחות טענו התובעים כי אמנם מכירת החלקה אליהם אושרה, אך טרם נחתמו הסכמים, טרם הועברה התמורה והעסקה טרם דווחה לרשויות המס.

דיון והכרעה
11. לאחר ששקלתי החלטתי לדחות את הבקשה מטעמים אלה:
הסעד המבוקש בתובענה העיקרית הוא ביטול פסק דין חלוט. אין ספק כי מדובר בהליך שאינו נעשה בשגרה אלא בנסיבות חריגות בלבד. הנטל הרובץ על כתפי התובעים להצדיק ביטולו של פסק דין מפורט ומנומק בניגוד לעקרון סופיות הדיון הוא נטל כבד, וגם הוכחת טענת מרמה מחייבת עמידה בנטל מיוחד. הבקשה הנוכחית אינה המסגרת המתאימה להכרעה בין הגרסאות העובדתיות השונות, אך אציין כי בין כך ובין כך הדובר בשיחה עליה מבוססת הבקשה אינו הנתבעים או מי מהם ואינו בעל תפקיד או מעמד בחברה, ולא ברור איזה משקל, אם בכלל, יש לייחס לדבריו.
יתר על כן, גם אם תתקבל טענת המרמה ומבלי להביע דעה בעניין זה, ספק אם יהיה בכך כדי להביא לביטול ההתמחרות או לכך שהתובעת תוכל לרכוש את החלקה בסכום ההצעה המקורית.
12. זאת ועוד, כעולה מפסקה 41 לפסק הדין, בית המשפט הבהיר במפורש כי אינו קובע דבר באשר לגודל החלקה, אלא נקבע שהיה על המנהל המיוחד להביא את מפת המדידה לידיעת רמי לוי ולאפשר לה לשקול את עמדתה. פסק הדין שם, איפוא, דגש לא על שאלת גודל החלקה עצמה אלא על ההתנהלות ותקינות ההליך, ומבחינה זו יש משקל לעובדה שהמסמך לא הועבר לרמי לוי גם אם בפועל היתה לרמי לוי ידיעה בנוגע לגודל החלקה.
13. בנוסף, מפסק הדין ומההחלטות הנוספות אליהן הפנו הצדדים ניתן להיווכח כי אין זו הבקשה הראשונה שהוגשה לביטול פסק הדין מטעמים דומים (ראו לדוגמא החלטת בית המשפט מיום 20.2.19 בתיק הפירוק). בית המשפט הביע דעתו בפסק הדין ובהחלטות מאוחרות יותר נגד נסיונות התובעים לחזור בהם מהצעתם בהתמחרות, ובפסקה 45 לפסק הדין אף קבע במפורש כי מדובר בחוסר תום לב ובנסיון להיטיב עם עצמם על חשבון יתר בעלי המניות בחברה.
14. אציין עוד כי הגם ש ככלל טענות מרמה הנוגעות לעובדות שביסוד פסק דין יש להעלות במסגרת תובענה עצמאית, במקרה זה הטענות שהועלו הן במידה רבה טענות שניתן להעלות במסגרת ערעור, ואף הטרמינולוגיה בה נוקטים התובעים, הכוללת "החזרת" הדיון למותב שדן בתיק המקורי וכדומה, מצביעה על הליך ערעורי במהותו.
15. באשר למאזן הנוחות, על פי האמור בבקשה העובדות החדשות הגיעו לידיעת התובעים בחודש נובמבר 2019, והבקשה שבפני הוגשה רק במרץ 2020. בנסיבות העניין, כאשר מדובר בפסק דין משנת 2018 שההליכים לביצועו מצויים בשלב מתקדם, יש לראות את מועד הגשת הבקשה כנגוע בשיהוי. אציין בעניין זה כי בעקבות מתן צו ארעי בבקשה זו הורה בית המשפט בתיק הפירוק על עיכוב "ישיבת חתימות" שנקבעה (ראו החלטת השופט דורות מיום 23.6.20).
16. ביצוע פסק הדין אינו צפוי לגרום לתובעים נזק בלתי הפיך, שכן בכל מקרה ניתנת להם האפשרות לרכוש את החלקה. גם המבקשים עצמם, בבקשה לעיכוב ביצוע, אינם טוענים כי צפוי להם נזק בלתי הפיך. לטענתם הם יידרשו למצוא מימון ולמשכן נכסים, אולם אין הם טוענים כי לא יעלה בידם לעמוד בנטל המימון או שהדבר י סכל את האפשרות לרכישת הנכס. קיים אינטרס בהבאת הסכסוך לסיום והשלמת ביצוע פסק דין שניתן כבר בשנת 2018. בנסיבות אלו אין מניעה שתובעים ירכשו את החלקה, אם רצונם בכך, במחיר שנקבע בפסק הדין, ואם יזכו בתביעתם יושב להם הסכום.

17. לנוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
הצו הארעי שניתן ביום 15.3.20 מבוטל.
התובעים ישאו בהוצאות נתבעים 1 ו-2 יחד, 3 ו- 4 יחד, 6, 7 בסך 5,000 ₪ לכל נתבע או נתבעים.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תש"פ, 16 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.