הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 37300-07-15

בפני
כבוד ה שופטת שירלי רנר

תובע

סהר שוקר ינאי

נגד

נתבעת

אינספקס בע"מ
באמצעות ב"כ עוה"ד אראל טמיר ואוהד אופרק

פסק דין

1. תביעה על סך 15,000,000 ₪ בגין הפרה נטענת של הסכם סוכנות/הפצה ( ההבחנה בין השניים תידון בהמשך). במרכז המחלוקת בין הצדדים האם נכרת בין הצדדים הסכם ומה תוכנו. מחלוקת נוספת עניינה הנזק הנטען.

בשנת 2008 נוצר קשר בין התובע לבין הנתבעת במסגרתו נבחנה האפשרות כי התובע, באמצעות חברה שבבעלותו, ישמש כמפיץ/סוכן בישראל של הנתבעת בתחום משקפי מגן לעבודה. הנתבעת, חברה אנגלית, הינה זכיינית עולמית של חברה בשם קטרפילר בתחום המשקפיים. באוקטובר 2008 שלחה הנתבעת מייל לתובע בו נכתב כי תשלח לו דוגמאות חינם של המשקפיים וכי במהלך תקופה של שישה חודשים לא תחפש מפיץ אחר. לאחר כשלושה חודשים מסרה הנתבעת לתובע כי לא יוכל לשמש כמפיץ מטעמה בישראל.

טענות התובע
2. לטענת התובע נכרת בינו לבין הנתבעת הסכם סוכנות/הפצה בלעדי לשנתיים אשר היה מותנה בכך שהתובע יצליח מסחרית בתקופה הראשונית של ששת החודשים. לטענתו היה עומד בתנאי זה אלא שלא ניתנה לו הזדמנות לכך, הודעת הנתבעת לאחר שלושה חודשים מהווה הפרת ההסכם האמור ונגרם לו עקב כך אובדן רווחים בסך 15,000,000 ₪.

את טענתו בדבר קיומו של הסכם לתקופת שנתיים בתנאי האמור של הצלחה בששת החודשים הראשונים משתית התובע על הרקע שביסוד ההסכמה האמורה, חילופי הדברים בין הצדדים, מאזן ההסתברויות והעולה לטענתו מהוראות חוק החוזים ומהכללים החלים על פרשנות חוזים.

3. את טענתו בדבר אובדן הרווחים משתית התובע על מסמך שכותרתו " תצהיר חוות דעת התובע – עד מומחה" אשר נערך על ידו. לטענתו חוות הדעת לא הופרכה על ידי הנתבעת, אסטרטגית השיווק אותה ביקש לאמץ ולפיה ישמשו המשקפיים " לא רק לעבודה" היתה בגדר " פצצת מימן" כלשונו מבחינה שיווקית וכלכלית ועל פי כל אחד מתחשיבים אפשריים ולפיהם היו נמכרות המשקפיים ב- 4,000-3,000 נקודות מכירה ברווח יומי של 10 ₪ לכל נקודת מכירה, מתקבלת המסקנה בדבר אובדן רווחים שהינו לכל הפחות הסכום הנתבע בכתב התביעה.

טענות הנתבעת
4. לטענת הנתבעת בין הצדדים מעולם לא נכרת הסכם סוכנות/הפצה אלא לכל היותר הסכם שבמסגרתו יבחנו הצדדים איש את רעהו ואת השוק הישראלי הרלוונטי למוצרי הנתבעת – משקפי בטיחות לעבודה כדי לאמוד את הפוטנציאל לשיתוף הפעולה בין הצדדים וכל צד היה רשאי לסיים את ההתקשרות בתקופה הניסיון. הנתבעת התחייבה לספק דוגמיות חינם וכנגד זאת התובע יפעל לבחינת השוק ולאיתור הזמנות ולקוחות כאשר לאור חששו של התובע מ"עקיפה" התחייבה הנתבעת שלא לחפש מפיץ אחר למשך 6 חודשים. אין פירושו כי התחייבה שתקופת הניסיון תימשך 6 חודשים גם אם תגיע למסקנה אחרת לפני כן.

לטענתה לאחר 3 חודשים במסגרת תקופת הניסיון ולאחר שבחנה את יכולותיו ותכניותיו העסקיות של התובע ולמדה להכירו אישית, ולאחר שהתובע לא סיפק ולו הזמנה אחת, מסרה הנתבעת לתובע את דבר אי התאמתו לשמש כמפיץ מטעמה בישראל. אין המדובר בהפרה שכן זו הייתה תכליתה של תקופת הניסיון והיא פעלה בתום לב בעניין זה ומחובתה היה להודיע לתובע מייד עת התקבלה ההחלטה על ידה על מנת שיוכל לכלכל מעשיו. לטענתה היא מעולם לא הבטיחה לתובע " חתונה" בסוף הדרך ואין עילה לפיצוי אלא אם כן היה מוכח חוסר תום לב קיצוני מה שאין כן בענייננו.

5. באשר לנזק נטען כי התובע לא הוכיח את נזקיו. המסמך שהוגש מטעם התובע אינו יכול להיחשב כחוות דעת - ומשקלו אפסי וגם התובע עצמו כשהתבקש בחקירתו להסביר את אופן חישוב הנזקים לא סיפק הסבר ברור.

התצהירים
6. מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של התובע עצמו ( תצהיר וכן המסמך המכונה " תצהיר חוות דעת התובע – עד מומחה") ושל 7 אנשים נוספים – כוכב יעיש, דורני הראל, אבי בן יהודה, נועם בן משה, אייל דפנה, אלון איובי ותומר איובי להם מסר או הראה התובע את הדוגמיות שקיבל מאת הנתבעת.
מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של פול לווט, מנהל מכירות בנתבעת ומי שהיה בקשר עם התובע מטעם הנתבעת.

כל המצהירים מטעם התובע נחקרו על תצהיריהם, למעט דורני הראל אשר התובע ויתר על עדותו ( ר' עמ' 4 לפרוטוקול מיום 6.4.17, ש' 9-7). כן נחקר המצהיר מטעם הנתבעת.

האם נכרת הסכם בין הצדדים ומה תכנו?
תשתית ראייתית
7. התשתית הראייתית לטענות הצדדים בדבר קיומו או היעדרו של הסכם נשענת בעיקרה על תכתובות מיילים שהוחלפו בין הצדדים במהלך התקופה מאז נוצר הקשר ביניהם. התכתובות צורפו לתצהירי הצדדים.

8. מהתכתובות עולה התמונה הבאה:

ביום 9.9.2008 יצר התובע באמצעות מייל קשר עם הנתבעת שהינה כאמור זכיינית עולמית של חברת קטרפילר בתחום המשקפיים והציע עצמו כסוכן/מפיץ בתחום המשקפיים ( והכובעים) בישראל. באותו מייל הציג את החברה שבבעלותו כמפיצה בישראל של חברת קטמסטר שהינה הזכיינית של חברת קטרפילר בתחום הסכינים. לאחר בירור שערך המצהיר מטעם הנתבעת עם נציג של חברת קטמסטר בשאלה האם אכן מדובר בלקוח של חברת קטמסטר והאם מתאים לשמש כמפיץ של הסחורה של מותג Cat ( אחד משני המותגים של חברת קטרפילר) ולאחר שאישר לו הנציג כי מדובר בלקוח של קטמסטר אשר נמכרים לו סכינים ופנסים על בסיס של תשלום מראש, שלח נציג הנתבעת לתובע ביום 10.9.2008 מייל בו הוא מודה לו על העניין במוצרי הנתבעת ושולח לו קטלוג של משקפי המגן תוך שהוא מבקש מהתובע להודיע לו אם הוא מעוניין ( רק נספחים 4-1 לתצהיר הנתבעת).

9. בעקבות זאת שולח התובע עוד באותו היום מייל לנתבעת עם שאלות בנוגע למחירים ובנוגע למוצרים נוספים תחת אותו מותג תוך שהוא מבקש לשלוח לו קטלוג שלהם ומציין כי מבקש לקנות דוגמיות שלהם. עוד שואל התובע מהו הסכום שיידרש לשלם על מנת לקבל בלעדיות בישראל. הוא נענה במייל של הנתבעת עוד באותו היום. באשר למחירים הופנה לקטלוג שנשלח אליו, נענה כי הם מייצרים רק משקפיים וכי ידרש לשלם 50,000$ לשם קבלת בלעדיות ( ר' נספח 9 לתצהיר הנתבעת).
10. עוד באותו היום משיב התובע במייל לנתבעת בו הוא מציין כי יוכל רק לקנות דוגמיות ולא לשלם 50,000$, כי יזדקק למציאת שותפים וזה עשוי להצליח או לא וכי מדובר בשוק מאוד קטן ( נספח 11 לתצהיר הנתבעת).

הוא נענה באותו היום באמצעות מייל בו נאמר כי אם הוא רוצה לקחת את הדוגמיות כדי לבחון את השוק אפשר לספק לו אותן על בסיס " pro forma" (נספח 12 לתצהיר הנתבעת).

בעקבות זאת שולח התובע מייל בו הוא מציין כי המקסימום שיוכל לשלם הוא סך של 7,000$ וכי הזכויות יהיו ל-5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות ( נספח 13 לתצהיר הנתבעת). במייל נוסף שנשלח על ידו דקות ספורות מאוחר יותר מציין התובע כי בינתיים הוא מבקש שישלחו לו מסמכים בנוגע לתקני הבטיחות שכן הוא רוצה ללמוד כיצד ניתן לחדור את השוק ( נספח 14 לתצהיר הנתבעת).

11. לאחר כחודש ללא תכתובת מיילים נוספת שולח התובע ביום 7.10.2008 מייל לנתבעת בו הוא מציין כי שוחח עם מרק ממחלקת הקמעונאות ב-Cat ושבכוונתו לייצג את כל החברות שמייצרות עבור Cat ושלפי מרק עליו לנהל מו"מ עם כל אחת מהחברות. עוד הוא מציין כי אינו יכול לשלם לכל יצרן עבור זכויות, כי הוא יכול לקנות דוגמיות ולמכרן באמצעות מכירה ישירה מהיצרן וכן לעשות הסכם לפיו אם צרכן ישראלי יצור קשר עם הנתבעת, היא תפנה אותו אליו. הוא מציין כי אם הנתבעת מסכימה לתנאים היא מוזמנת להצטרף, וכי במקרה זה עליה להכין מחירון לתשלום במזומן עבור המפיץ, עם תמונות ( נספח 15 לתצהיר הנתבעת).

ביום 9.10.2008 שולח התובע מייל נוסף לנתבעת בו הוא מציין כי הוא מוכן לקחת דוגמיות של משקפי שמש ולקבל בלעדיות לתקופה של שנתיים. עוד הוא מציין כי הוא מצפה לקבל את הסכמת הנתבעת שכן השוק הישראלי אינו קטן והתשלום עבור הזכויות כמוהו כמס שמונע ממנו לרכוש ( נספח 17 לתצהיר הנתבעת). במייל נוסף מאותו היום הוא כותב לנתבעת כי אם תסכים, הוא יקח את הדוגמיות בשבוע הבא ויתחיל לשווק. (נספח 18 לתצהיר הנתבעת).

במייל נוסף ששולח התובע למחרת, 10.10.2008 (נספח 19 לתצהיר הנתבעת) הוא מציין כי מדובר בתקופת מיתון, כי קיבל מיצרן אחר את הדוגמיות בחינם וכי הוא מבקש לקבל דוגמיות וכן הסכם בלעדיות. הוא מציין כי הוא משוכנע שבתוך 6-3 חודשים יהיה שיפור משמעותי של המכירות בתחום המשקפיים.

12. באותו היום הוא נענה על ידי הנתבעת כי יקבל דוגמיות בחינם וכי הנתבעת מסכימה שלא לחפש מפיץ אחר בישראל למשך 6 חודשים. למייל צורף טופס פתיחת חשבון ( נספח 20 לתצהיר הנתבעת).
עוד באותו היום משיב התובע במייל בו הוא מבקש כי הנתבעת תסכים ל-9 חודשים. למייל הוא מצרף את טופס פתיחת החשבון כשהוא ממולא על ידו ( נספח 23 לתצהיר הנתבעת).

בעקבות זאת פונה נציג הנתבעת לאמי קרוקר ממחלקת התפעול של הנתבעת ומבקש לעדכן את פרטי התובע במערכת לצורך משלוח הדוגמיות ( נספח 24 לתצהיר הנתבעת).

13. במיילים נוספים מאותו היום מציין התובע כי הוא מאמין במכירות גדולות בתוך 3 חודשים, כי כבר החל ליצור קשר עם מספר חברות וכי הוא מבקש לדעת האם הוא רשאי לפנות לחברת ספידו ( נספחים 26-25 לתצהיר הנתבעת). בעקבות מייל של הנתבעת מיום 13.10.08 בו נאמר לתובע שלא ליצור בינתיים קשר עם חברת ספידו שולח התובע תחילה מייל אשר בו נרשם " very bad news" ומספר דקות לאחר מכן מייל נוסף בו הוא מציין כי יעבוד עם חברות שאינן קשורות לספידו, שוב הוא מבקש משלוח הדוגמיות ומציין כי החל כבר לשווק את cat ( נספחים 28-27 לתצהיר הנתבעת).

14. ביום 14.10.2008 נשלח לתובע מייל מאת איימי קרוקר בו היא מפרטת כי דוגמיות משקפי המגן מוכנות למשלוח ( נספח 30 לתצהיר הנתבעת). מייל זה נענה בבקשת התובע מאותו היום לצרף דוגמיות של משקפי שמש ומשקפיים אופטיות ( נספח 32 לתצהיר הנתבעת). לאחר שמייל זה מועבר על ידי אמי קרוקר לנציג הנתבעת עם סימני שאלה, שולח נציג הנתבעת באותו היום מייל לתובע ובו הוא מציין כי הנתבעת תשמח כי ישווק את משקפי המגן בישראל ומצפה ליחסים מוצלחים שכן הדבר יעלה בקנה אחד עם המומחיות של התובע בתחום השווקים התעשייתיים. עוד נאמר במייל כי יש לנתבעת כבר מפיץ בתחום האופטיקה בישראל ולפיכך לא ישלחו דוגמיות אופטיות ( נספחים 34-33 לתצהיר הנתבעת).

בתגובה מאותו היום מאיים התובע בתביעה משפטית בשל כך שעל אף תקופת ששת החודשים אשר מתייחסת לטענתו למשקפי שמש ולא מגן התקשרה הנתבעת מאחורי גבו עם מפיץ אחר בתחום משקפי השמש. הוא מציין כי יצר קשר כבר עם 4 חברות ביום שישי האחרון, שהוא עובד כבר שלושה ימים וכי הוא רוצה שעורך הדין של הנתבעת יצהיר כי ההתקשרות בנוגע למשקפי השמש נעשתה קודם להתקשרות עמו ולא לאחריה. עוד הוא מציין כי לא סבר שהנתבעת תשליך אותו לאחר שחדר לשוק ( נספח 35 לתצהיר הנתבעת). שני מיילים נוספים מאותו היום הם באותו נושא ( נספחים 36 ו-37 לתצהיר הנתבעת) ומייל נוסף שתכנו התנצלות ( נספח 38 לתצהיר הנתבעת).

מאוחר יותר באותו היום שולח נציג הנתבעת מייל לתובע ובו הוא מציין כי אם התובע מעוניין להמשיך הוא מציע להתחיל מחדש את מערכת היחסים ובתנאי שיהיה ברור כי מדובר במשקפי מגן בלבד ( נספח 41 לתצהיר הנתבעת). מאוחר באותו היום ניתנת הבהרה על ידי התובע כי אכן מדובר במשקפי מגן בלבד ( נספח 42 לתצהיר הנתבעת).

15. תכתובת מהתאריכים 15.10.08 - 30.10.2008 בין התובע לבין אמי קרוקר מתייחסת בעיקר למשלוח הדוגמיות ( ר' נספחים 51-43). בתכתובת נוספת בין התאריכים 3.11.2008 ל- 5.11.2008 שראשיתה במייל מאת התובע אותו מעבירה אמי קרוקר לנציג הנתבעת, מגלה התובע שוב עניין בשווקים נוספים מעבר למשקפי המגן, מובהר לו על ידי נציג הנתבעת כי יש לו הרשאה רק בנוגע למשקפי מגן והתובע מבהיר כי הסיבה לאי ההבנה נעוצה באתר האינטרנט של הנתבעת ( נספחים 60-52). עוד תכתובת מייל מהתאריכים 3.12.2008 – 12.12.2008 מתייחסת בעיקר למודעות פרסום אותן מציג התובע ( נספחים 61- 78 לתצהיר הנתבעת).

16. בעקבות מייל שמקבל נציג הנתבעת מאת נציג קטמסטר, הוא פונה אליה ומבקש לדעת עד כמה התובע מצליח במכירות עבורם של מוצרי Cat. הוא נענה כי חשבונו של התובע אינו מאושר לקמעונאות על יד קטרפילר ובעקבות הבהרה שביקש נמסר לו כי לא הוברר שמדובר בחשבון קמעונאי אמיתי ושהמודל העסקי בעייתי. פנייה שפנה נציג הנתבעת לנציג קטרפילר העלתה כי אכן חשבון התובע אינו מאושר וכי קיים סכסוך עם התובע בנוגע לכתובות אתרי אינטרנט. עוד נאמר במייל כי צורת ההתנהלות של התובע בעסקים חשודה והוא נתבקש לברר עוד לגבי התובע ( ר' נספחים 83-80, 87-86 לתצהיר הנתבעת מהתאריכים 16.12.2008-29.12.2008).

17. בעקבות זאת שולח נציג הנתבעת ביום 9.1.2009 מייל לתובע בו הוא מציין כי בעקבות דרישה של קטרפילר הרי שבטרם יאושר התובע להפיץ משקפי מגן בישראל הוא נדרש לפרט באלו תחומים ספציפיים הוא מתכוון לשווק את משקפי המגן. כן נדרש להמציא פרטים בנוגע לחברה שבבעלותו ( נספח 89 לתצהיר הנתבעת). לאחר תגובה שהוא מקבל מהתובע ( נספח 90 לתצהיר הנתבעת) מודיע לו נציג הנתבעת ביום 15.1.2009 כי קטרפילר לא תאשר את התובע כמפיץ מורשה של משקפי בטיחות, וכי החוזה של הנתבעת עם קטרפילר מחייבת את הנתבעת בעניין זה ( נספח 92 לתצהיר הנתבעת).

בתגובה מאותו היום מציין התובע כי היה הסכם לתקופת זמן ולא ניתן לבטלו, וכי עשה מאמץ לאחר ההסכם ( נספח 93 לתצהיר הנתבעת). בתגובה נוספת מאותו היום הוא מציין כי מדובר בעילה לתביעה בבית הדין הבינלאומי למסחר ( נספח 94 לתצהיר הנתבעת).

דיון
18. כאמור, לטענת התובע נכרת בינו ובין הנתבעת הסכם סוכנות/הפצה בלעדי למשך שנתיים אשר מותנה בכך שהתובע יצליח מסחרית בתקופת ששת החודשים הראשונה. לטענת הנתבעת מעולם לא נכרת בין הצדדים הסכם סוכנות/הפצה אלא לכל היותר הסכם שבמסגרתו יבחנו הצדדים איש את רעהו ואת השוק הישראלי הרלוונטי למוצרי הנתבעת – משקפי בטיחות לעבודה, כדי לאמוד את הפוטנציאל לשיתוף הפעולה בין הצדדים.

כפי שיפורט להלן, הדין עם הנתבעת.

19. כעולה מתכתובת המייל כפי שפורטה לעיל, לאחר שהוברר לתובע כי לשם קבלת בלעדיות יידרש לשלם סך של 50,000 $, הוא מציע תשלום בסך 7,000$, בלעדיות לחמש שנים ואופציה לחמש שנים נוספות. מייל זה לא נענה על ידי הנתבעת וכחודש לאחר מכן מציע התובע כי יקח דוגמיות ויקבל בלעדיות לשנתיים. במייל נוסף שנשלח יום למחרת הוא מציין כי מדובר בתקופת מיתון, כי קיבל את הדוגמיות מיצרן אחר בחינם וכי הוא מבקש דוגמיות וכן הסכם בלעדיות. מייל זה נענה באותו היום על ידי הנתבעת ובו נאמר כי יקבל דוגמיות בחינם וכי הנתבעת מסכימה שלא לחפש מפיץ אחר בישראל למשך 6 חודשים. למייל צורף טופס פתיחת חשבון. התובע משיב עוד באותו היום ומבקש כי הנתבעת תסכים ל-9 חודשים ומצרף את הטופס ששלחה לו הנתבעת כשהוא מלא. בעקבות זאת פועלת הנתבעת לעדכון פרטי התובע אצלה ולמשלוח דוגמיות.

20. מהתכתובת שקדמה למייל בו הציעה הנתבעת שלא לחפש מפיץ במשך 6 חודשים עולה כי קבלת בלעדיות כרוכה בתשלום משמעותי על ידי התובע. הנתבעת ציינה 50,000$, התובע – הציע 7,000$. מהתכתובת עולה למעשה כי גם לדוגמיות קיימת עלות. הצעה נוספת של התובע לקבלת דוגמיות ובלעדיות לשנתיים, ובהמשך לקבלת הדוגמיות בחינם, נענתה כי יקבל דוגמיות בחינם וכי הנתבעת לא תחפש מפיץ אחר למשך 6 חודשים. מדובר בהצעה נגדית של הנתבעת שעולה ממנה באופן ברור כי אין הנתבעת מקבלת את הצעת התובע לבלעדיות למשך שנתיים ( ר' גם הוראת סעיף 11 לחוק החוזים ( חלק כללי), תשל"ג-1973 הקובעת כי " קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה". קיבול כאמור כמוהו כדחיית ההצעה המקורית, ר' ג. שלו, דיני חוזים – החלק הכללי ( תשס"ה), בעמ' 235). מסקנה זו עולה לא רק מהנוסח הברור של המייל אלא גם מהעובדה שהיה ברור לשני הצדדים כי קבלת בלעדיות כרוכה בתשלום ומשמעותי מצד התובע ואילו כאן ניתנה על ידי הנתבעת הצעה שאינה כרוכה בתשלום כלשהוא מצד התובע. להצעה אחרונה זו של הנתבעת צורף כאמור טופס פתיחת חשבון. התובע מקבל הצעה זו של הנתבעת במשלוח הטופס על ידו כשהוא מלא ( ר' הוראת סעיף 6( א) לחוק החוזים הקובעת כי " הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה;..."). אכן התובע מוסיף למייל זה גם בקשה/הצעה ולפיה תעמוד התקופה על 9 חודשים, ואולם גם התובע אינו טוען כי הצעה זו שלו, שלא נענתה על ידי הנתבעת, מעמידה את תקופת החוזה על 9 חודשים ( ר' עדות התובע בעמ' 18, ש' 5-6; עמ' 16-14 לפרוטוקול) וממייל אחרון זה של התובע עולה באופן ברור כי גם הוא אינו סבור כי הוצעה לו בלעדיות לשנתיים כנטען על ידו.

21. אשר לתוכן ההסכם. "הסכמי הפצה יכולים להיות שונים ומגוונים. עם זאת, המאפיינים את ה- "distributor" (המפיץ) משותפים לכל השיטות הללו והם אלה: ה- distributorהוא סוחר עצמאי בעל עצמאות משפטית, הקונה את המוצרים מהיצרן ( או מהספק) על חשבונו הוא ומוכר אותם בשמו הוא. הרווח ( או ההפסד) שלו הוא ההפרש בין מחיר הקנייה ( שהוא מקבל בהנחה) לבין מחיר המכירה. הוא נושא בסיכון הפינאנסי של עסק ההפצה. מפיץ בלעדי הוא מפיץ שהוקנתה לו זכות להיות הבלעדי באזור גאוגרפי מוגדר. בהגדרה, על-כן, המפיץ אינו " שלוח" במובן חוק השליחות, תשכ"ה- .1965 המפיץ נבדל מהסוכן המסחרי בכך, שהאחרון אינו קונה את המוצרים ומוכר אותם בשמו ועל חשבונו, אלא מוכר אותם בשם היצרן ( או הספק)". (ר' ע"א 442/85 משה זוהר ושות' נ. מעבדות טרבונל (ישראל) בע"מ, פ"ד מד(3) 661, בעמ' 678; ר' גם אורי בן-אוליאל "חוק חוזה סוכנות והגנתו החלקית על הסוכנים המסחריים" חוקים ט (2017) 51, בעמ' 53. יצויין כי חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב-2012 אינו רלוונטי לענייננו בשל מועד כריתת החוזה).

טענת הנתבעת ולפיה כל שהוסכם הוא כי תישלחנה לתובע דוגמיות על מנת שבמשך 6 חודשים, בהם התחייבה הנתבעת שלא לפנות למפיץ אחר, תינתן הזדמנות לצדדים לבחון איש את רעהו ואת האפשרות לשיתוף הפעולה ביניהם נתמכת בתוכנה המאוד כללי של ההסכמה. מהתכתובת בין הצדדים לא לחלוטין ברור האם התכלית היא הסכם הפצה או הסכם סוכנות. קרי, האם ירכוש התובע את משקפי המגן על מנת למכרם בישראל ( כפי שעשה ככל הנראה אל מול חברת קטמסטר) או האם ימכרם בשם הנתבעת ואך ינסה לאתר בעבורה קונים פוטנציאליים. לא רק מהות ההסכם אינה ברורה אלא גם העמלה או הרווח להם יהיה זכאי התובע כסוכן או מפיץ. ההסכמה בין הצדדים אינה כוללת כל פירוט ותכנה אך משלוח דוגמיות בחינם והתחייבות שלא לחפש מפיץ אחר למשך 6 חודשים.
גם הגיון הדברים מוליך למסקנה כי יש לפרש את ההסכם כנטען על ידי הנתבעת. הנתבעת התחייבה למשלוח דוגמיות חינם ולא לחפש מפיץ אחר למשך 6 חודשים. התובע לא התחייב לדבר. אין זה סביר כי לאחר שהיה ברור לשני הצדדים במהלך המשא ומתן ביניהם כי הסכם בלעדיות כרוך בתשלום ומשמעותי מצד התובע, תסכים הנתבעת להסכם סוכנות/הפצה בלעדי ללא כל תשלום מצד התובע וללא כל התחייבות מצידו ועוד תשלח לו דוגמיות בחינם. אכן התובע מצדו נטל סיכון כי יעשה מאמצים לבחינת אפשרויות השיווק של מוצר הנתבעת וכי בסופו של יום לא יזכה בהסכם סוכנות/הפצה. ואולם מנגד, התחייבה הנתבעת שלא לחפש מפיץ אחר למשך 6 חודשים ולמשלוח דוגמיות חינם.

22. טענת התובע כי ממייל מאוחר יותר ניתן ללמוד כי ההסכמה היא כי כפי הנטען על ידו, דינה להידחות. מדובר במייל מיום 14.10.2008, בו מציין נציג הנתבעת כי " We are happy for you to market our CAT safety glasses in the territory of Israel and look forward to a successful relationship as this would appear to be in line with your expertise and current business selling to industrial markets. We already have specialized distribution in the optical market and I regret therefore that we cannot send optical samples….".

יש לקרוא מייל זה, שנשלח ארבעה ימים לאחר התחייבות הנתבעת בעניין 6 החודשים, בהקשר בו נשלח. מייל זה נשלח בעקבות פניית התובע לאמי קרוקר לקבל דוגמיות של משקפי שמש ומשקפיים אופטיות. לאחר שפנייה זו הועברה בצירוף סימני שאלה למנהל המכירות בנתבעת כותב האחרון את המייל האמור. מההקשר ברור כי הדגש של המייל הוא דווקא על כך שלא ניתן לשלוח לתובע דוגמיות בתחומים אחרים כמבוקש על ידו, וכי הנתבעת תשמח כי ישווק עבורה בתחום משקפי המגן בלבד. הציפיה למערכת יחסים מוצלחת כמפורט במייל אין בה כדי לייצר הסכמה שלא היתה קודם לכן, אלא אך לגבש דחייה מנומסת בעניין בקשת התובע לשווק בתחומים נוספים ( ר' סעיף 43 לתצהיר הנתבעת; עדות המצהיר בעמ' 25, ש' 21-18).

23. גם טענות התובע בכל הנוגע לעולה מכח דיני החוזים דינן להידחות. בחילופי המיילים אין עוגן לשוני לטענה בדבר הסכם בלעדיות לשנתיים. לפיכך אין גם עמימות פרשנית שבעטייה ניתן להפעיל כללי פרשנות שונים להם טוען התובע ואשר מכוחם לטענתו יש לפרש את החוזה באופן המיטיב עימו. הוא הדין בכל הנוגע לטענתו כי יש להעדיף פירוש המקיים את החוזה, אשר גם לגופה דינה להידחות שכן גם על פי גירסת הנתבעת נכרת חוזה בין הצדדים אלא שתוכנו אחר – התחייבות שלא לחפש מפיץ למשך 6 חודשים.

האם הפרה הנתבעת את ההסכם?
24. כעולה מתכתובת המיילים התברר לנתבעת באופן אקראי כשלושה חודשים לאחר ההתחייבות בעניין ששת החודשים, כי חשבונו של התובע אינו מאושר על ידי חברת קטרפילר ממנה קיבלה את הזיכיון וכי הועלו ספקות בעניינים שונים כלפי התנהלותו העסקית של התובע. זאת הוברר לה לאחר שהתובע, במהלך התקופה מאז ניתנה לו התחייבות לשישה חודשים שב וביקש על אף הבהרות והסכמות בעניין זה, לבחון את שוק המשקפיים מעבר למשקפי המגן ולאחר שבמהלך הבהרות שניתנו בעניין זה הוא מאיים בהגשת תביעה משפטית.

25. לטענת התובע משהודיעה הנתבעת לאחר שלושה חודשים כי קטרפילר לא תאשר אותו והם מחוייבים בהסכם עימה, היה בכך משום הפרת חוזה עימו. לטענת הנתבעת מרגע שהתברר לה כי אינה עומדת להתקשר עם התובע בהסכם סוכנות/הפצה לאחר תום תקופת ששת החודשים, חובה היה עליה ליידע את התובע על מנת שלא ישחת מאמציו לריק.

גם בעניין זה הדין עם הנתבעת. נציג הנתבעת מציין בתצהירו כי לאחר ההודעה האמורה לתובע ועד תום תקופת ששת החודשים לא חיפשה הנתבעת מפיץ אחר ( ר' סעיף 99 לתצהיר) וגירסתו בעניין זה לא נסתרה על ידי התובע. משהתברר לנתבעת כי לא תוכל לאשר את התובע בשל עמדת קטרפילר אכן היה מקום ליידע את התובע כי כך הוא המצב. לפיכך אין לראות בהתנהלות הנתבעת משום הפרת חוזה.

26. לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי מקום להידרש לשאלת הנזק הנטען.

27. התביעה נדחית.

אשר להוצאות. ב"כ הנתבעת פירט את המספר הרב של ההליכים שהתנהלו בגין האירועים נשוא התביעה הנוכחית לרבות הליכי ערעור לבית המשפט העליון, את ההוצאות הרבות שנגרמו לנתבעת, ואת התנהלות התובע. לטענת התובע לא ברור מדוע הוצאו הוצאות בהיקף הנטען.

אכן יש להצר על התנהלות התובע ולעניין זה די בהפנייה לאמור בפסק הדין שניתן בהליך שקדם לתביעה הנוכחית ( ת.א. 23008-05-12), לנאמר בערעור שהוגש על פסק הדין ( ע"א 4522/14 מיום 26.7.15) ולהחלטה מיום 12.9.17 שניתנה בבר"ע 5250/17 שהוגשה במסגרת הליך זה.

לגופו, על אף ריבוי ההליכים והגם שבמסגרת ההליך הנוכחי הוסכם כי יימשך מהנקודה אליה הגיע ההליך שקדם לו עובר למחיקתו, אין מקום לפסיקת הוצאות ושכ"ט אלא בשל ההליך הנוכחי. מדובר בתביעה על סך 15,000,000 ₪ אשר בגלגולה הנוכחי ניתן פטור מלא מאגרה. בהליך התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, שתי ישיבות הוכחות וישיבת סיכומים.

בשוקלי את האמור, את הטעמים לדחיית התביעה ולאחר שעיינתי במסמכים שהגישה הנתבעת לעניין ההוצאות ושכר הטירחה שניתן לשייכם להליך הנוכחי, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ח, 18 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.