הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 27662-08-17

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

התובע
פלוני
ע"י ב"כ עוה"ד אבי שינדלר ונועם שוורץ

נגד

הנתבעת
התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עוזי לוי ואהרן דואני

החלטה
בבקשה להגיש חוות דעת נוספת וראיות נוספות

  1. לאחר שהסתיימה עדותה של המומחית מטעם בית המשפט בתחום השיקום, ד"ר איזבלה שוורץ, הגישה הנתבעת ביום 10.1.20 בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה או הנוירופסיכולוגיה. בבקשה נטען כי מינוי המומחית בתחום השיקומי בשלב מוקדם של ההליך הוא חריג, וכי בהחלטה בעניין מינוי המומחית נקבע כי ככל שיעלה צורך במינוי מומחה בתחום נוסף , בית המשפט ישקול בחיוב מינוי כזה. עוד נטען כי עלול להיגרם לנתבעת עיוות דין חמור שעה שהפגימה העיקרית בתיק היא נוירולוגית ולא מונה מומחה מקצועי בתחום זה, במיוחד כאשר המומחית שמונתה לא הסתמכה על חוות דעת נוירופסיכולוגית עדכנית. ב"כ הנתבעת הוסיף ופירט, בדוגמאות שונות, כי בפני המומחית לא היו כל הנתונים והמסמכים העדכניים המצביעים על מצבו של התובע, וטען כי מעדותה של המומחית עלה הצורך בנתונים אלה.
  2. ב"כ התובע התנגדו לבקשה. בתגובתם מיום 15.1.20 טענו כי אין עילה למינוי מומחה נוסף, שכן לא חל שינוי משמעותי במצבו של התובע, ואף המומחית שנחקרה עמדה על דעתה שאין צורך בבדיקה חוזרת והדבר לא יתרום למסקנותיה. לטענת ב"כ התובע מדובר בניסיון לחזור לשלב מוקדם של ההליך לאחר שהנתבעת לא היתה מרוצה ממסקנותיה של המומחית, באופן שיגרום לסרבול ההליך ולעיכוב תשלום פיצוי שהתובע זקוק לו. נטען כי קבלת הבקשה תביא להצפת בית המשפט בבקשות למינוי נוסף כל אימת שמסקנות חוות דעת לא ימצאו חן בעיני אחד הצדדים. ב"כ התובע הוסיפו , כי מבחינת סדרי הדין, השלב היחיד שבו רשאי נתבע לבקש מינוי מומחה הוא בתגובה לבקשת התובע ובתנאים מסויימים, שאינם מתקיימים במקרה זה, וזאת במטרה למנוע סירבול והתארכות ההליכים. במקרה זה, נטען, בהחלטה שניתנה לאחר קבלת חוות דעתה של ד"ר שוורץ ניתנה לצדדים הזדמנות להודיע אם הם מבקשים למנות מומחים נוספים . הנתבעת לא ביקשה זאת, ובכך ננעלה בפניה הדרך למינוי , מלבד חריגים שהוגרו בפסיקה. עוד טענו כי המומחית בעדותה וגם בית המשפט סברו שלא עלה צורך במינוי מומחה כתוצאה מחקירתה מומחית, והמומחית לא שינתה את עמדתה על אף שאלות חוזרות בעניין זה. ב"כ הנתבעת הוסיפו כי התובע נפגע פגיעה רב מערכתית קשה, פגיעותיו הנוירולוגיות והקוגנטיביות ברורות ואינן דורשות הערכה נוספת, המסמכים הרפואיים מצביעים על תמונה ברורה של פגיעה ואין צורך בהערכות נוספות, ואף המומחית סברה שדו"ח נוירופסיכולוגי לא ישרת אותה.
  3. ב"כ הנתבעת הגיש ביום 16.1.20 "הודעת הבהרה דחופה", בה הבהיר כי הערכה נוירופסיכולוגית בת 13 עמודים מבית החולים רעות לא היתה בידיו ולא נכללה בין מסמכי בית החולים שהועברו אליו, וכמו כן לא היתה בפני המומחית בעת מתן חוות דעתה והיא לא נחקרה לגביה. לטענתו הדבר מחזק שבעתיים את טענת התובעת שעלול להיגרם לה עיוות דין חמור, שעה שמסמכים עדכניים שהיו בידי התובע לא הוצגו למומחית.
  4. בתגובה מיום 19.1.20 דחו ב"כ התובע את הנסיון להטיל עליהם את האחריות להעדר התייחסות לחוות הדעת, וטענו כי חוות הדעת לא הועברה למומחית כיון שנערכה לאחר מועד העברת החומר אליה. הם הוסיפו כי גם לנתבעת היתה אפשרות לעיין בחומר מבית החולים רעות ולשלוח את חוות הדעת למומחית, אך היא ככל הנראה בחרה להימנע מכך כיון שהעריכה ש חוות הדעת לא תועיל לה. עוד נטען כי חוות הדעת נזכרה במסמכים אחרים, ביניהם מכתב השחרור של התובע מרעות, כך שגם לנתבעת היתה ידיעה על קיומו של מסמך זה ו אין להטיל ספק בהתנהלותם של ב"כ התובע. ב"כ התובע חזרו על עמדתם לפיה המומחית עצמה סברה שאין לה צורך במסמכים נוספים.
  5. ביום 20.2.20, לאחר דיון בתיק, הגיש ב"כ הנתבעת תעודת עובד ציבור מטעם צה"ל, אליה צורף החומר הרפואי מתיקו של התובע בצה"ל. בהודעה שהגיש טען כי הבקשה למינוי מוחה מתחזקת על ידי מסמכים אלה, תוך התייחסות לראיות שונות וניתוח שלהן. ב"כ התובע התנגדו להגשת הראיות לאחר סיום שלב ההוכחות ללא רשות. בנוסף טענו כי במסמכים עצמם כלולה אזהרה לפיה אין למסור אותם לגורמים אזרחיים, שכן הם אינם משקפים בהכרח את מצב בריאותו של החייל אלא את מידת התאמתו לצרכים צבאיים מוגדרים. לגופו של עניין טענו כי המסמכים מחזקים את עמדתם, ואף הם כללו בתגובתם ניתוח ראייתי.

דיון והכרעה
6. תעודת עובדת הציבור והמסמכים המצורפים אליה הוגשו במצורף להודעה שהוגשה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק, ללא רשות ואף ללא הגשת בקשה. אין בהודעה הסבר לכך שמסמכים אלה לא הוגשו מבעוד מועד, ולא ניתנה לתובע הזדמנות להגיב למסמכים ולחקור לגביהם, ולפיכך מסמכים אלה אינם מתקבלים ויש להתעלם מהם. עם זאת, מאחר שכל צד טוען כי המסמכים תומכים בעמדתו, הצדדים יוכלו להגיע להסכמות ולהודיע עליהן.

7. המצב שונה בכל הנוגע למינוי מומחה נוסף. אכן, הכלל הוא שמינוי בשלב מתקדם, בעיצומן או בסיומן של ההוכחות, הוא חריג וייעשה במקרים חריגים. עם זאת, במקרה זה מונתה מלכתחילה מומחית בתחום השיקומי בלבד, כאשר בהחלטה מיום 1.4.18 בעניין מינוי המומחים קבעתי כי " במידה שהמומחית תגיע למסקנה שיש צורך במינוי מומחה בתחום נוסף, או שהצדדים יבקשו מינוי נוסף בעקבות חוות הדעת של ד"ר שוורץ, אשקול בחיוב מינוי כזה". לנוכח החלטה זו, ובשל העובדה שמינוי מומחה שיקומי ללא חוות דעת נוספות אינו עניין שבשגרה, המצב במקרה זה שונה מהמצבים הנדונים בדרך כלל בפסיקה, ויש מקום לגמישות מסויימת.
יתר על כן, חוות הדעת מהמרכז השיקומי רעות המהווה חלק מהנימוקים לבקשה למינוי מומחה נערכה בחודש ינואר 2018, ככל הנראה לאחר השלמת הליכי קבלת החומר הרפואי מבית החולים, ונראה ששני הצדדים לא היו מודעים לה עד לאחרונה.
8. אכן מוטב היה אילו הועלתה הבקשה במועד מוקדם יותר, והנתבעת לא עשתה כן ואף לא ביקשה למנות מומחה נוסף לאחר שניתנה לה ה זדמנות לכך בהחלטה מיום 4.11.20. אף על פי כן אני סבורה שבנסיבות שתוארו, כאשר מדובר בפגימה מרכזית בתיק, לאחר שחוות דעת בעשויה להיות רלוונטית הגיעה לידיעת הצדדים רק לאחרונה ובשים לב לאמור בהחלטה מיום 1.4.18, יש לאפשר מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה או הנוירו פסיכולוגיה.
הצדדים יודיעו עד יום 18.3.20 אם הגיעו להסכמה באשר לזהות המומחה שימונה, אם לא תהיה הסכמה ימונה מומחה על ידי בית המשפט.
במצב זה אין טעם בדיון הקבוע למחר 6.3.20, והוא מבוטל.
התיק לעיון ביום 22.3.20.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.