הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 15359-12-20

בקשות 3 ו-5
בפני
כבוד ה שופטת מרים ליפשיץ-פריבס

תובעת
נתבעים שכנגד

מיטה לי בע"מ
אלעד לוי

נגד

נתבעת ותובעת שכנגד
נתבעת
1.רהיטי אפריון - מזרוני ירושלים בע"מ
2. מרים שגב

החלטה

1.בפני בקשות הדדיות להורות לתובעת ולתובעת שכנגד, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך, מכוח סעיף 353א.לחוק החברות, ה תשנ"ט-1999 (להלן-"חוק החברות").
רקע ותמצית טענות הצדדים :
2.עניינן של התביעות בקניין רוחני והפרת זכויות מכוח חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007, חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1990 בזיקה, לקטלוג ופרסומים (ייקרא ו להלן: "הפרסומים") של הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") בהן נראים דגמי ריהוט של מיטות.

3. התובעת ונתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") טוענת כי היא בעלת זכות יוצרים בפרסומים בהם נראים דגמי ריהוט פרי עיצובה ומייצרת אותם בעצמה. בפרסומים, אף הוטלו פגמים בתמונות של אותם דמי ריהוט. הנתבעת, הציגה בפרסומים תיאור כוזב משל, היו דגמי הרהוט – מוצרים שלה.

4. מכאן התביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 וחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-2009 בסך של 600,000 ₪ ומתן צו עשה וצו מניעה קבוע, להסרת הפרסומים ע"י הנתבעת .

5. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, כי רבים מדגמי הריהוט שבפרסומים, הם פרי יצירותיה שנעשו לפני כשני עשורים ומעלה, הרבה, לפני שהתובעת התאגדה כחברה ו מבלי, שאף דאגה לרישום המדגם.
6. בנוסף טענה הנתבעת כי גם אם נפלה טעות אנוש בפרסומים של חלק מדגמי הריהוט, הרי שהעיצוב שלה הוא . ואין בשינויים קלים ושוליים בדגמי הריהוט או ברקע של התמונות כפי שעשתה התובעת בפרסומיה , כדי להקים לה זכויות יוצרים.

7. הנתבעת העמידה את תביעתה לסעד כספי בסך של 1,400,000 ₪ בגין פגיעה בזכויות יוצרים בהעתקה ממנה של 14 דגמי מיטות, המוגנות לפי חוק זכויות יוצרים וכן מכוח חוק העיצובים, תשע"ז-2017. עוד בקשה כי אורה על מתן חשבונות בדבר המכירות של דגמי הרהוט נשוא התביעה ע"י התובעת ומתן צווי עשה ומניעה, להפסקת ייצור, שיווק ופרסום של אותם דגמי ריהוט ע"י התובעת.

8. התובעת טענה מנגד, כי הדגמים נשוא התביעה, יוצרו כבר בשנת 2005 ע"י חברה אחרת "בר לוי שיווק בע"מ" תחת שם עסק זהה לשמה: "מיטה לי" וכי זכויותיה של חברת בר לוי בדגמים, הועברו במלואן לתובעת. הנתבעת, אף לא רשמה את המדגם ובחלוף מעל 3 שנים, אין לה זכויות, המוכחשות, לפי חוק העיצובים.

9.כל צד טען למצב כלכלי רעוע של החברה התובעת האחרת בהפניה לרישומי שעבודים ברשם החברות. התובעת הוסיפה וטענה בעניין הבעלות בנתבעת ע"י נתבעת 2 , קשישה שאינה מעורבת כלל בניהול החברה כמובא בכתב ההגנה וכל צד, טען לסיכויי התביעה הקלושים אם בכלל, של הצד האחר.
דיון ומסקנות:
10. סעיף 353א. לחוק החברות קובע:
" הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

11. הכלל הוא, כי יש להורות לחברה התובעת להפקיד ערובה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת , פ"ד מד (1)647,650). הנטל, מוטל על כל אחת מהתובעות, חברה רשומה בע"מ, להוכיח כי התקיימו בעניינה החלופות האמורות בסיפא של סעיף 353א לחוק החברות, ל מתן פטור מהפקדת ערובה. בין אם בעניין חוסנה הכלכלי - ביכולת שלה לשלם את הוצאות הנתבעת ובין אם, בקיומן של נסיבות המצדיקות חריגה מהכלל להפקדה ובשאלת סיכויי ההליך, אם הם גבוהים או קלושים ביותר (רע"א 857/11  מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס חברה לפיתוח והובלות בע"מ (23.05.2011); רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר (13.07.2008); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.02.2009) להלן-"עניין הנדסה ממוחשבת").

12. בקביעת ערובה, אם תתקבל הבקשה, על בית המשפט להורות על שיעורה  באופן מידתי, המאזן בין האינטרסים והזכויות החוקתיות הנוגדות של בעלי הדין. מחד, שלא תינעל דלת בפני התובעת למימוש זכות הגישה לערכאות. מאידך, להבטיח את קניינה של הנתבעת לגביית הוצאותיה ( עניין הנדסה ממוחשבת, פסקה 13).

13. מהכלל אל הפרט. תחילה ייאמר, כי מי מבעלות הדין לא הציגה במסמכיה חוסן כלכלי שיהא בו כדי לסטות מהכלל להפקדת ערובה שתכליתו, להבטיח כי יהא בידי הצד האחר לגבות מתובעת- חברה בע"מ, את הוצאותיה של נתבעת ככל שייפסקו לה. בין אם בהגשת דו"חות שנתיים או דפי חשבון להוכחת מצבן הכלכלי ובהיעדר מסמכים המעידים על מקורות כלכליים אחרים, כדוגמת נכס מקרקעין. לא די באישור רו"ח ואישור בנק שהוצגו מטעם התובעת (מבלי שהודע גם אם זה חשבון יחיד שלה; היקף התחייבויותיה וגובה אשראי והבטוחות למעט השעבודים שהוצגו). ואילו הנתבעת, אף לא טרחה להציג מסמכים דומים שאלו שהציגה התובעת ואין לידע על מצבה הכלכלי להבטחת הוצאות התובעת בהתחשב בין היתר בגובה הסעד שהתבקש, המשליך על שיעור ההוצאות מטבע הדברים. עוד יוער, כי בעלת המניות והמנכ"לית הרשומה של הנתבעת , שאמנם לא הגישה תביעה שכנגד, כלל אינה מעורבת בענייני החברה לפי גרסתה מה שעשוי להשליך על ניהול עסקה של הנתבעת ועל חוסנה הכלכלי.

14. לעניין סיכויי התביעות, שתיהן, נידרש בירור עובדתי בשאלת הגנת מדגם על דגמי הריהוט שבפרסומים ובחינה אם עסקינן בעיצוב, המוגן בזכויות יוצרים. מה עוד, שהנתבעת אינה מכחישה כי בחלק מהפרסומים שנעשו על ידה נפלה טעות אנוש (ו לגרסתה, חדלה מפרסומיה אלו) ובאותה נשימה טענה, כי הייצור המקורי היה שלה. מבלי שדאגה לכאורה לרשום את המדגם במרוצת השנים ואף לא בטרם חלוף מעל 3 שנים, כהודאתה, ממועד עיצוב הדגם, בזיקה להגנת חוק העיצובים.

15. בתביעה המקורית, תתברר בין היתר השאלה העובדתית בדבר העברה לתובעת של זכויות יוצרים, לא רשומות, בדגמי הריהוט שבפרסומים אותם, עצבה לכאורה "מיטה לי" שנירשם בקטלוג של התובעת (נספח 841 לכתב ההגנה) כי החברה הוקמה בשנת 2004 "ע"י בר ואלעד לוי".

16. לאור האמור, אין לקבוע בשלב מוקדם זה של ההליך כי גבוהים ביותר סיכויי איזה מהתביעות ולא השתכנע תי בדבר חוסן כלכלי של מי מהתובעות שיהא בו כדי לפטור מהפקדת ערובה.

17. לאחר ששקלתי את הדברים ואיזנתי בין האינטרסים של הצדדים בניהול ההליך ובהבטחת גביית ההוצאות ונתתי דעתי ל הבאת הראיות מטעם התובעת בתביעתה, הרלוונטית גם להגנתה בתביעה שכנגד, אני מורה לתובעת להפקיד ערובה בסך של 60,000 ₪ והתובעת שכנגד, תפקיד ערובה בסך ש ל 120,000 ₪.

18. הערובות יופקדו עד יום 5.10.21 במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית ללא הגבלת זמן. בהיעדר הפקדה, תופסק אותה תביעה.
לעיון פנימי 6.10.21.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.