הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 13248-11-15

בפני
כבוד ה שופט אלכסנדר רון

התובע
פלוני
ע"י ב"כ עו"ד דורון גנסין

נגד

הנתבעות
1. הראל חברה לביטוח בע"מ [אירוע מיום 25.10.2014]
ע"י ב"כ עו"ד יניב כהן

2. איילון חברה לביטוח בע"מ [אירוע מיום 28.4.2015]
ע"י ב"כ עו"ד אריה בן שלמה

החלטה

1. החלטה בבקשה נקודתית לעיון חוזר בהחלטתי מיום 8/5 בבקשה הנוגעת למינוי מומחים רפואיים , ולפיה, בהוצאות חוות הדעת הפסיכיאטר שמונה יישאו שתי הנתבעות בחלקים שווים. מקור הבקשה, בנתבעת 1.

כעיקרון, אין מדרכי לשוב ולהפוך בטעמי החלטתי פעם אחר פעם, ואך מפאת הערכתי לב"כ הנתבעת 1 נכון הייתי לכך, הגם שלא יהא בכך כדי לשנות.

2. אמנם, בשעה שממנה בית המשפט מומחים לא תמיד ניתן להעריך מראש את מסקנות חוות הדעת, ולא אחת נדרש בעל דין לשאת בהוצאות מומחה , שבבוא היום יקבע שאין לאותו בעל דין אחריות לנזק נתון, וכל כיו"ב. במידת הצורך, במסגרת פסק הדין, מאזן בית המשפט את הדבר, לא אחת.

ומכאן לטענת הנתבעת 1, שהדגישה שאין התובע עצמו מייחס לה אחריות כלשהי לנזק במישור הפסיכיאטרי.

3. אכן, מכתב התביעה, על פי האמור בו, על פני הדברים, משתמעת המסקנה אליה חותרת הנתבעת 1. ואולם, דומני, שבית המשפט, לא יעשה את מלאכתו נאמנה, אם לא ייקח בחשבון , כאשר על הפרק שתי תאונות דרכים , גם את האפשרות שנזק, בפרט במישור הפסיכיאטרי, התהווה והחמיר לאורך זמן, וגם לתאונה הראשונה חלק בכך. יוטעם, שאין לי ידיעה בעניין ואף אין לי דעה בעניין . אך הנכון הוא לבית המשפט לחתור לחוות דעת ממצה ומסכמת הלוקחת בחשבון את התפתחותו של נזק, בפרט במישור הפסיכיאטרי, לאורך זמן, כתהליך מתמשך. וזאת, גם אם, אולי, להערכת התובע במועד בו ניסח את תביעתו, לא היתה התאונה הראשונה הגורם לנזקיו אלה. לשון אחר: מקום שמתמנים מומחים, לא תמיד נכון לבית המשפט להיצמד לחלוטין ללשון כתב התביעה. בפועל, אף ברור שככל שלנתבעת 1 גם מידה של אחריות לנזק, בהינתן שאכן נגרם לתובע נזק שניתן לייחסו סיבתית לתאונות הדרכים, הרי מי שעלול להיפגע ממצב בו משתמע מהחלטות בית המשפט שאין לנתבעת 1 כל אחריות, עשויה להיות גם הנתבעת 2. וספק אם ראוי להגדיל את הסיכון מבחינת הנתבעת 2 רק בשל האופן בו ניסח התובע את תביעתו.

4. כללו של דיון. ניתנה החלטת בית המשפט אגב ראייה כללית של תמונת המצב והסיכונים. הגם שלכאורה עיקר הנזק מקורו בתאונת הדרכים השנייה שהייתה חמורה בהרבה מקודמתה, בכל הקשור לנזק פסיכיאטרי (בניגוד לראיות שבעקבותיהן מונה פלסטיקאי), יש מקום, מבחינת התובע ומצבו, לשאלות המביטות לאחור לתקופה שקדמה לתאונת הדרכים. זאת, גם נוכח טענות הגנה למצב מנטלי בעייתי שקדם לתאונות. וכשבין תקופה מוקדמת זאת, לבין התקופה שלאחר התאונה השנייה, קיימת תקופת הביניים שלאחר התאונה הראשונה , ו אשר ממנה לא ניתן להתעלם. בין שיקולי גם העובדה, שכאשר בתאונת דרכים עסקינן, אין כלל בפני בית המשפט חוות דעת מצד התובע, ממנה ניתן לכאורה ללמוד, איזו תאונה גרמה לנזקו הנפשי, אם בכלל קיים. בנסיבות אלה על בית המשפט לכלכל בהתאם את צעדיו, גם בסוגיות הנוגעות למינוי מומחים. מתקשה אני לראות חוות דעת ממצה שאינה מתייחסת גם לתקופה זו, ויהיו מסקנותיה אשר יהיו.

5. נוכח זאת, נותרת החלטתי על כנה, ובשלב ראשון ישאו בהוצאות הפסיכיאטר שתי הנתבעות בחלקים שווים. ולכל היותר, בשלביו המתקדמים של ההליך, לכשתתחוור התמונה ולקראת פסיקה סופית בתובענה שבפניי, יהיה מקום לשקול בנושא שנית.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ז, 22 מאי 2017, בהעדר הצדדים.