הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 13248-11-15

בפני
כבוד ה שופט אלכסנדר רון

התובע
א', פלוני
ע"י ב"כ עו"ד עמית גנסין

נגד

הנתבעות
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יניב כהן

2. איילון חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אריה בן שלמה

החלטה (בקשה 41)

1. החלטה בבקשת התובע לפסילת מסמכים ששלחה הנתבעת 2 למומחה בית המשפט, פסיכיאטר. על הפרק – אסופת מסמכים מתיקו הרפואי של התובע בצה"ל כמפורט לעיל: תדפיס מפגשים; מסמך מים 11.1.15 הנושא את הכותרת "חוות דעת קב"ן/ית מורשה קה"ס לרופא"; מסמך מיום 16.3.15 הנושא את הכותרת "חוות דעת פסיכיאטר/ית לרופא" שנערך במרפאת ברה"ן.

על הפרק מסמכים שאינם עולים כדי חוות דעת על פי סדרי הדין ודיני הראיות, שלא לדבר על כך, שהם לא הוכנו לקראת הליך זה.

2. ברקע, תביעת התובע לנזקיו בגין שתי תאונות דרכים, שאליהן, למרבה הצער, נקלע, במועדים ובנסיבות כמפורט בתביעתו.

3. אין המצאת המסמכים מוכחשת, ולטענת הנתבעת 2, כאמור בסעיף 4 לתגובתה: "בכל הכבוד למיטב הבנת הנתבעת, בהחלטתו של ביהמ"ש הנכבד מיום 8.5.17 לא קבע כי הוא דוחה את בקשת הנתבעת להצגת תיקו של התובע בצה"ל"

4. בנקודה זו, נדרש בית המשפט להבחין בין השאלה שבפניו, לגופה, לבין התנהלות הנתבעת 2, ותגובתה התמוהה.

5. כאמור, תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 קובעת כי למומחה יומצאו: " .. כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואיות". הקווים המנחים לסוגיה דנן, נתגבשו בפרט במסגרת רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח (16.7.2012). בין היתר, נפסק ברע"א 3512/12 הנ"ל כי: "...במקרה של ספק בשאלה האם מדובר בחוות דעת, ישקול בית המשפט האם מקור המסמך הוא בגוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה ביוזמתם או שלא ביוזמתם של בלי הדין והאם המסמך משקף 'שלב טבעי של הטיפול בניזוק'... המסמך שבמחלוקת עוסק בתיאור מצבו של המבקש, כמו גם בתיאור הטיפולים שקיבל, תוך התמקדות בקשיו של המבקש לנסוע ברכב. אין בו הבעת דעה באשר לשיעור הנכות ו/או פרוגנוזה עתידית". יוטעם, שאין על הפרק חוות דעת המתיישבת עם סדרי הדין האזרחי ודיני הראיות, גם אם הכותרת הינה, אכן – 'חוות דעת'. ואולם, חשוב מכך, שביחס למסמכים שהוכנו לקראת או במהלך השירות הצבאי, לרבות במטרה להשגת פטור משירות, קיימת פסיקה ספציפית רלוונטית. בת"א (מחוזי מרכז – לוד) 3034-07-15 אלמלם (המנוח) ואח' נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" (22.1.2017) נדונה בקשה דומה לענייננו, בה הומצא לפסיכיאטר שמונה על בית המשפט מסמך מתיקו של התובע בצה"ל אשר הוכתר בכותרת "חוות דעת פסיכיאטר/ית לרופא", בית המשפט בהחלטתו אישר את המצאת המסמך המבוקש תוך שנקבע כי –

"המסמך הינו חלק מתיקו הרפואי של המנוח בצה"ל. אמנם, בסופו של יום, לא גויס המנוח לשירות צבאי, אך דומה כי המסמך נערך על ידי רשויות הצבא, כחלק מהתהליך שעבר המנוח לפני גיוסו. זאת ועוד, מן המסמך עולה כי המנוח הופנה לגורמי בריאות הנפש בצה"ל על ידי הגורם המטפל בו במסגרת האזרחית, ומשכך ניתן לראות בבדיקתו של המנוח חלק מהטיפול הרפואי בו... המסמך אינו כולל סממנים 'חוות דעתיים', שכן אינו כולל הערכה בדבר שיעור הנכות או בדבר סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד. כמו כן, מקורו של המסמך בגוף בלתי תלוי – צה"ל , אשר לא נעשתה אליו פנייה מטעם מי מבעלי הדין".

הדברים יפים גם לנידון דידן, ומעבר לכל האמור, עניינית ומהותית, נכון וראוי, שבפני הפסיכיאטר יעמדו גם מסמכים שהצבא, שבמידה ידועה יש לראותו כגורם הנהנה מחזקת אובייקטיביות, לפחות לכאורה, הכין ביחס לתובע.

6. עם זאת, לא זו בלבד, שהתנהלות הנתבעת 2 לא היתה מוקפדת, אלא שבמקום הודאה בשגגה שיצאה תחת ידיה, שניתן היה, אולי, לשקול לאשר, באשר, מהותית, עצם משלוח מסמכים כאמור למומחה מצוי במתחם הלגיטימי, נקטה בנימוק גבולי מאד. לדבריה, אי מתן החלטה, מלמד שלא נדחתה הבקשה, ולמעשה, שהיעדר החלטה משול לאישור המבוקש. ברם, על כלל שכזה בפרשנות החלטות שיפוטיות, לא שמענו. ככל שאין ההחלטה ברורה, וסבור בעל דין, שנדרשת השלמה או הבהרה, ואכן, מעת לעת נדרשות השלמות והבהרות, מחויב הוא לפנות לבית המשפט. כל הטעון הבהרה, יובהר.

לבית המשפט תחושת אי נוחות ניכרת מהתנהלות זו, שאף הביאה לדיון זה. לפיכך, בהוצאותיו, והגם ש לבסוף אושרה הגשת התיעוד הרפואי מתיקו של התובע בצה"ל למומחה, בסך של 750 ₪, תישא הנתבעת 2.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ח, 10 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.