הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 12946-01-18

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

התובעת (המבקשת)

עלית משאבים משותפים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אליהו מאיר

נגד

הנתבעת (המשיבה)
החברה לניהול קופת תגמולים של עובדי הסוכנות היהודית לא"י בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיל נבו, עומר בן צבי ויואל יעקב

החלטה
בבקשה לגילוי מסמכים ונתונים ובקשה לתיקון כתב תביעה

בהמשך לקדם המשפט מיום 6.11.19, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות שהוגשו, אני מחליטה כדלקמן:
בקשה למתן צו להשיב על שאלות ולאפשר עיון במסמכים:

  1. התובעת ביקשה להורות לנתבעת לחשוף נתונים בנוגע לדמי השכירות ששולמו בתקופה נשוא התביעה על ידי שוכרים של מבנים אחרים במתחם נשוא התביעה. הנתבעת התנגדה לבקשה משני נימוקים, האחד - טענה של העדר רלוונטיות, ו השני – טענת חסיון, שכן מדובר בסוד מסחרי.
  2. באשר לטענת הסוד המסחרי, ספק רב אם נתונים כגון גובה דמי שכירות המשולמים על ידי חברה מהווים סוד מסחרי שלה, אך מכל מקום במקרה זה לא הוצגו מסמכים המעידים על התנגדות השוכרים לגילוי נתונים אלה. התובעת הסכימה והתחייבה לשמור על סודיות הנתונים מפני צד ג', וכן הסכימה לקבל את החוזים כששמות השוכרים מוסתרים. אמנם זהותם של השוכרים במתחם ידועה, אך הנתונים שיימסרו לא יכללו זיהוי בין כל אחד מהחוזים שיוצגו לבין שוכר מסויים. בנסיבות אלו אני סבורה, כאמור, שהנימוק של סודות מסחרי אינו מצדיק דחיית הבקשה.
  3. באשר לטענת העדר הרלוונטיות,הנתבעת טוענת כי מטרת הגשת הבקשה והצורך בקבלת הנתונים הם לשם תקיפת חוות הדעת של השמאי המכריע מר שאול רוזנברג. לטענת הנתבעת הכרעותיו של השמאי המכריע באשר לגובה דמי השכירות שעל הנתבעת לשלם הן החלטות חלוטות, סופיות ומחייבות את הצדדים, ומטרת הבקשה היא לנסות לערער קביעות שאינן ניתנות לערעור. זאת, בשל המעמד שניתן בפסיקה לחוות דעת של שמאי מכריע בכלל, ובמקרה זה בפרט, כאשר מעמדו של השמאי המכריע היה למעשה מעמד של בורר.

אין ספק כי האפשרות לתקוף חוות דעת של שמאי מכריע מצומצמת, כפי שנטען בהרחיבה בתגובת הנתבעת, אולם מצומצמת אין משמעה נעדרת לחלוטין. אין, איפוא, מקום לרתום את העגלה לפני הסוסים, ו לא ניתן למנוע מהתובעת קבלת נתונים הנוגעים לעובדות שעמדו ביסוד חוות דעת השמאי, בשל ההנחה שממילא הנסיון לתקוף את חוות הדעת לא יצלח. אני סבורה, איפוא, שיש לאפשר לתובעת לקבל את הנתונים שהתבקשו על ידה. זאת, כמובן, מבלי שיהיה בכך הבעת עמדה או התייחסות כלשהי לאפשרות תקיפת חוות דעתו של השמאי המכריע.
4. לפיכך אני מקבלת את בקשת התובעת מיום 28.6.19, ומורה לנתבעת להשיב לשאלות ולאפשר עיון במסמכים המבוקשים.

בקשה לתיקון כתב התביעה
5. התובעת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שיכלול תביעה כספית הנוגעת לסכום של 2,282,280 ₪ שבו חוייבה, לטענתה, שלא כדין. לטענת התובעת, בתשובות לשאלון שקיבלה מהנתבעת במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק זה, גילתה לראשונה כי בתקופה שמיום 15.8.09 עד 14.8.15, בה שילמה לנתבעת דמי שכירות, חוייבה גם בדמי ניהול בסכום של 2 ₪ למ"ר, וזאת מבלי שהנתבעת הודיעה לה על כך ומבלי שניתנו לה חשבונית או מסמך אחר בגין תשלום דמי הניהול. התובעת ביקשה להגדיל את סכום תביעתה ב-1,200,000 ₪.
6. הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה התיקון המבוקש אינו מראה עילת תביעה נגד הנתבעת, שכן היא קיבלה את מלוא התמורה שציפתה לקבל תמורת התשלום ששילמה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לא ניתן להעלות טענות של עשיית עושר ולא במשפט בנושא שלגביו קיים חוזה בין הצדדים, וכן טענה כי עילות התביעה אותן מבוקש להוסיף התיישנו. לטענת הנתבעת ההסכמה באשר לגובה דמי השכירות לתקופה הרלוונטית נעשתה בשנת 2009, כך שהתיישנה, ולא מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי לדחות את תחילת תקופת ההתיישנות. בנוסף להתיישנות טענה הנתבעת לשיהוי בהגשת הבקשה.
7. בתשובה לתגובה העלתה התובעת טענות שונות, ובין היתר חזרה על טענתה כי הבקשה מגלה עילת תביעה שכן התובעת הסכימה לשלם דמי שכירות בלבד, ולא הסכימה לשלם דמי ניהול, כך שלא ניתן לה הסכמה לתשלום דמי הניהול ששולמו, ואילו הטענה שנהנתה בפועל מניהול אינה מסייעת לנתבעת שכן היא לא ביקשה שירותים אלה ולא הסכימה לשלם בגינם. בנוגע להתיישנות טענה התובעת כי בנסיבות העניין מתקיימים סעיפים 8 ו-9 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1959 (להלן: חוק ההתיישנות).
8. לאחר ששקלתי את הטענות אני סבורה שאין לאפשר תיקון כתב התביעה, מטעמים אלו:
הימשכות ההליכים – כתב התביעה בתיק זה הוגש לפני קרוב לשנתיים , הליכי קדם המשפט התקדמו והתיק עומד לפני הגשת תצהירים. קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה תצריך תיקון כתבי הטענות, השלמת ההליכים המקדמיים כולל מחלוקות שעלולות להתעורר וכו', כך שמדובר בעיכוב משמעותי , המהווה שיקול משמעותי נגד תיקון כתב התביעה (ראו, לדוגמא, רע"א 2345/98, סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 432; רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (2006) ).
סירבול בניהול התיק - אמנם קיימת מסכת עובדתית שחלק ניכר ממנה משותף לכל תקופות ההתקשרות בין הצדדים, אולם הטענות שמבקשת התובעת להוסיף מתייחסות לתקופה שאינה כלולה בכתב התביעה המקורי, כאשר קיים שוני מהותי מבחינת אופי ההתקשרות בין הצדדים בין בתקופות השונות. כך שבמקרה זה קבלת הבקשה תביא להרחבת היריעה והוספת פלוגתאות השנויות במחלוקת.

9. על אלה יש להוסיף גם ספק באשר לקיומה של עילת תביעה. מבלי לקבוע מסמכות בעניין זה, אציין כי הסכום ששילמה התובעת לנתבעת בתקופה הרלוונטית היה מוסכם על הצדדים. אלא שלטענת התובעת היא סברה שהסכום כולו מהווה דמי שכירות, והתברר לה שחלקו מוגדר על ידי הנתבעת כדמי ניהול. בנסיבות אלו כאשר הסכום ששולם היה מוסכם, ספק אם יש בגילוי באשר לאופן בו הוגדר וסווג התשלום על ידי הנתבעת כדי להקים עילת תביעה, ובוודאי כדי לתקן תביעה קיימת.
נראה שיש ממש גם בטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת. התובעת טענה כי רק לאחרונה נודע לה שחוייבה בדמי ניהול, אולם כפי שפירטה הנתבעת, הנושא עלה בדרך זו או אחרת בעבר, בין היתר בחוות דעת השמאים. נראה שאין מדובר במצב בו התובעת לא ידעה ולא יכולה היתה להיות מודעת לעובדות הרלוונטיות, ולא היה בידה אף לא קצה חוט שאפשר את הידיעה , כך שאין מדובר בהתיישנות שלא מדעת. לטענת הנתבעת יש לבחון את ההתיישנות במועד ההתקשרות, ואם כך הדבר הרי שהיא חלה על כלל התקופה שלגביה מבוקש התיקון. ומכל מקום קיימת התיישנות לכל הפחות בנוגע לתקופה שמעבר לשבע שנים מאז הגשת הבקשה.
10. נתתי דעתי גם לכך שדחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה שוללת את האפשרות להגיש את התביעה כתובענה עצמאית, כך שהפגיעה בתובעת אינה פגיעה חמורה ואינה שוללת ממנה את יומה בבית המשפט , וגם טעם זה תומך בדחיית הבקשה .
לאור כל האמור הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

תצהירים
11. הראיות בתיק יוגשו בדרך של תצהירים. ככל שלא ניתן לקבל תצהיר של עד נדרש, תוגש יחד עם התצהירים בקשה מנומקת להזמנת העד.
תצהירי התובעת יוגשו עד יום 12.1.20.
תצהירי הנתבעת והתובעת שכנגד יוגשו עד יום 12.3.20.
תצהירי הנתבעת בתביעה שכנגד יוגשו עד יום 12.5.20.
התיק לעיון ביום 17.5.20.

ניתנה היום, י"ב חשוון תש"פ, 10 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.