הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פש"ר 62604-07-17

מספר בקשה:3
בפני
כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

החייב

אליהו מלול
ע"י ב"כ עו"ד ר' אייבס אלמודאי

נגד

משיבים

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
  2. מיכאל שמואל (נאמן)
  3. המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בפניי בקשה למתן הפטר לחייב מחוב מזונות כלפי המשיב 3 (להלן-"המל"ל") מחמת מצבו הרפואי והיעדר כושר השתכרות .
המל"ל התנגד למתן ההפטר במלואו והסכים לקיזוז 10% מהקצבה המשולמת לחייב לפירעון החוב.
רקע:
החייב בן 60, אב לחמישה ילדים, המוכר במל"ל כבעל נכות בשיעור של 100% ונעדר כושר עבודה לצמיתות.
ביום 27.7.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב שהוכרז כפושט רגל ביום 26.9.2019 , מועד בו ניתן לו הפטר לאלתר. ההפטר לא הוחל על חוב המזונות למל"ל שעמד אז על סך של 193,087 ש"ח (להלן-"חוב המזונות") בגין תשלומי המל"ל למזונות לשנים 1998-2011.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן –"הפקודה"), מורה כי צו הפטר לא יפטור פושט רגל מ"חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה" (בדומה לסעיף 175 (א)(3) וסעיף 175 (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 , להלן-"חוק חדלות פירעון", שלא חל בעניינו של החייב שבפני).
ככלל, חוב מזונות לא ייכנס בגדר צו ההפטר (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.01.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (03.05.2015)). חוב מזונות בעל אופי ייחודי הואיל ונילווה לו 'כשל מוסרי' של החייב אשר הפר את חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו ; מעמד החוב בדין קדימה ומאפייניו חברתיים-סוציאליים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (26.9.2016) פסקה 15 (להלן - " עניין סלימאן"); ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ.(12.10.2015) פסקה 35 (להלן - " עניין ד.מ.")). החרגת חוב מזונות מההפטר תכליתה להבטיח תשלום המזונות ומניעת אפשרות "לחמוק" ממנו בשנית, זו הפעם כלפי המל"ל משהועבר חובו הפרטי אל הקופה הציבורית (ע"א 2837/17 עמוס ברדה נ' כונס נכסים הרשמי).
יחד עם זאת ובהתאם לסיפא של סעיף 69(א)(3) לפקודה, בסמכות בית משפט להורות על מתן הפטר לחוב המזונות או לחלק ממנו. הפעלת סמכות זו, תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, כשבית המשפט שוכנע כי החייב נהג בתום לב ביצירת החוב ולאחר בחינה מדוקדקת של נסיבותיו. בכלל זה, יידרש בית משפט לשאלת כושר הפירעון של החייב בעת יצירת החוב ואם קיים צפי לשינוי בו בעתיד ; האם הוא בעל נכסים; גילו ומצבו בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי ונסיבות היווצרות החוב ואם עסקינן בחוב עבר בלבד, וממתי, או חוב הממשיך להיצבר ככל שילדיו טרם בגרו במועד הבקשה להפטר ושאלת הפגיעה בזכות של החייב לקיום מינימלי בכבוד (עניין סלימאן, פסקה 19) ולא רק הזכות של ילדיו לקיום בכבוד. ברע"א 3175/19 אייל אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (08.08.2019)‏‏ ניתנה הבכורה לתכלית של ההליך לשיקום החייב ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, שאף עוגנה בחוק חדלות פירעון, על פני טובת הנושים והציבור בהליך.
בה בעת טובת החייב ושיקומו אינה עומדת לבדה ויש לאזן בינה ובין טובת הנושה וטובת הציבור בהתחשב באופי המיוחד של חוב המזונות. החרגת חוב המזונות מצו ההפטר מבוססת כאמור על נסיבות יצירתו של החוב והפגיעה החמורה הנגרמת כתוצאה מאי-סילוקו הן כלפי הזכאי לתשלום המזונות והן לקופה הציבורית, הנאלצת לשאת בחוב זה תחת החייב. כך גם יש להידרש לשאלת "שימוש חסר תום לב" של חייב בהליך משפטי. בין ב התנהלות בלתי-חוקית, בלתי-מוסרית, לא-ישרה, או לא-הגונה, אשר איננה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המקובלות בחברה ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים, בהקשר הקונקרטי שבו מדובר, או נוגדת את "תקנת הציבור" המגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה. בכלל זה, שלא יצא חוטא נשכר (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.5.2003) פיסקה 10; ובעניין ד.מ.) בשים לב להתנהלותו של החייב במועד יצירת החובות ובמהלך הליך פשיטת הרגל.
מן הכלל אל הפרט:
החייב שבפני, בן כ-60 , סובל ממחלות שונות בגינן הוכר כבעל נכות ונעדר כושר השתכרות. מחייתו נסמכת על קצבאות מהמל"ל בסך של כ-6,650 ₪. הוא גרוש ואב לחמישה ילדים בגירים וילד קטין בן 15, שכיום נמצא במשמורתו. מכל האמור עולה כי לא תצמח תועלת רבה לנושה בניהול הליך הוצאה לפועל לגביית חוב המזונות בהתחשב בכושר הפירעון הנוכחי שלו ובהיעדר צפי לשיפורו בעתיד.
החייב מתנהל בתום לב בהליך כעולה מהדו"ח המסכם, בהתייצבות לחקירה ועמידה בצו התשלומים והסתבכותו גם היא נוצרה בתום לב. עוד נאמר בדו"ח של המנהל המיוחד כי החייב נוהג בצניעות בצרכי חייו. בנוסף, עם העברת המשמורת על בנו הקטין של החייב אליו, עליו לדאוג לפרנסתו ואילו החוב כלפי ילדיו האחרים, נוצר לפני כעשור שנים.
מנגד, אין להתעלם מטיעוני המל"ל בנוגע למחדלי החייב, שלא הוכחשו בתשובתו לתגובה, על יצירת החוב מיד לאחר מתן פסק הדין למזונות מבלי שהלה הטריח עצמו ולו גם לנקוט בהליך להפחתת שיעור המזונות ובסופו של יום, הקופה הציבורית נושאת בו. עוד נראה שהחוב נפרע בחלקו ב מסגרת הליכי גבייה בהם פתח המל"ל מה שמעיד על יכולת להיפרע ממנו גם אם בסכום בשיעור נמוך מהחוב.
סוף דבר, לאחר ששקלתי את הדברים על פי מכלול הטעמים שפורטו בהרחבה בגוף ההחלטה , באיזון הראוי בין האינטרס של החייב לבין אינטרס הנושה והאינטרס הציבורי אני מורה על מתן הפטר לחייב מחוב המזונות. זאת למעט בסכום בשיעור של 5% מקצבת המל"ל המשולמת לחייב למשך 24 חודשים בלבד, שיקוזז ממנה. קביעה זו, מתיישבת עם היכולת של החייב לעמוד בצו התשלומים עד מועד ההפטר ומנגד, לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

עותק יישלח לצדדים.
ניתנה היום, ו' כסלו תש"פ, 04 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

חתימה