הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פש"ר 51192-05-15

מספר בקשה:29
בפני
כבוד ה שופטת מרים ליפשיץ-פריבס

חייב
משה יעקובי
נגד
משיבים

  1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
  2. יצחק גינצבורג (נאמן)
  3. חברת מוניטקס בע"מ

החלטה

מונחת בפני בקשת החייב לנתק את המשיבה 3, חב' מוניטקס בע"מ ( להלן- "מוניטקס"), מצפייה בתיק במערכת " נט המשפט" באמצעות בא כוחה עו"ד ניידרמן.

רקע:
ביום 5.4.17 הגישה מוניטקס ביקשה על דעת הנאמן, להצטרף כצד להליך (בקשה 19) במסגרתה טענה כי היא מצויה בהליכים משפטיים כנגד חברה שהחייב עשה בה שימוש לצרכיו וכי להחלטות בתיק זה השפעה על ההליכים בינה ובין החייב. עוד נטען כי יש להיעתר לבקשה בשל חששה ממסירת מידע כוזב בעניינה לנאמן ולבית המשפט.

בהחלטה מיום 9.4.17 דחה המותב הקודם, כב' השופטת ע' כהן, את בקשת ההצטרפות להליך אך ניתנה הרשאה למוניטקס לצפייה ועיון בתיק ב"נט המשפט" (להלן-"החלטת הצפייה").

טענות הצדדים:
טוען החייב כי יש להורות על ניתוק ב"כ מוניטקס מאפשרות צפייה בתיק היות ומוניטקס לא הגישה תביעת חוב נגדו והיא אינה בין נושיו. לא זו אף זו, מוניטקס לא נקטה בהליך משפטי נגדו.

הנאמן התנגד לבקשה וטען כי יש לאפשר המשך צפייה של מוניטקס בתיק לאור נימוקי האחרונה. יפה הדבר שעה שנימצא כפי חששה, כי החייב מוסר לנאמן ולבית המשפט מידע כוזב.

בהתאם להחלטה של כב' השופטת מ' אילני מיום 28.11.18, הוגשה תגובת מוניטקס לבקשה. לטענתה, בהליכים שנוהלו בינה ובין חב' ריידר לימיטד (להלן-"חב' ריידר") אותה ניהל בפועל החייב עלה כי סימן המסחר Ridr הועבר ללא תמורה מבנו של החייב לחב' ריידר וכי לסוגיית הבעלות בסימן המסחר משמעות בקשר לזכויות מוניטקס שטענה להפרת הסכם בינה ובין חב' ריידר. לפיכך, אין להורות על ניתוק צפייתה בתיק.

בהחלטה של כב' השופטת אילני מיום 31.12.18, הורה בית המשפט למוניטקס להגיש בקשה מתאימה לעיון , ככל שזו נסמכת על תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ( עיון בתיקים), תשס"ג 2003 ( להלן- "תקנות העיון") . הכנ"ר, גם הוא התבקש להגיש עמדתו בשאלה העומדת לדיון.

הכנ"ר בתגובתו מיום 20.02.19 טען כי יש לדחות את בקשת החייב. שכן, מוניטקס היא צד מעוניין בהליך: הן בשל העברת מידע לנאמן על עסקי החייב והן לאור ה עדות של הבעלים של מוניטקס לפיה החייב, הוא הרוח החיה מאחורי האפליקציה והסכם מיילידי וכן, בשל העניין העסקי של מוניטקס בשאלה מיהו הבעלים של סימן המסחר.

אף שניתנה למוניטקס רשות תשובה בהחלטה מיום 2.2.19 , לא הוגשה תשובתה. בנוסף, היא לא הגישה בקשה לעיון בתיק בהתאם להחלטת המותב הקודם מיום 31.12.18.

דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
תקנה 4 לתקנות העיון עניינה בזכות העיון של " כל אדם"- מי שאינו בעל דין. לפיה, נקודת המוצא היא כי לכל אדם נתונה הזכות לעיין בתיקי בית המשפט, גם כאשר הוא אינו צד להליך ( רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית, (24.01.2017) פסקה 10 ; בג"ץ 5917/97 ‏ ‏ האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, (8.10.09) (להלן- "בג"ץ האגודה לזכויות האזרח" , בפסקה 4). זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון הקבוע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד ( ראו: רע"א 1026/14 יששכר רובין נ' מדינת ישראל, (16.3.14) להלן-" עניין יששכר", פסקה 8 ; רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (23.06.15) פסקה 10 (להלן- "עניין אליין קליין"); בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 21). עם זאת זכות העיון של מבקש לפי תקנה 4 , אינה מוחלטת. כי אם על המבקש לנמק את בקשתו ועל בית המשפט להכריע בבקשה בהתחשב בין היתר "בעוצמת האינטרס של המבקש מזה, באינטרסים (כגון הזכות לפרטיות) של בעלי הדין וצדדים שלישיים מזה, ובסבירות הקצאת המשאבים הכרוכה בהיענות לבקשה"(בש"פ 9099/18 אוטר בדושווילי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (01.01.19).

הלכה פסוקה כי בחינת בקשה לעיון מכוח תקנה 4, נעשית במסלול תלת שלבי: תחילה יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיין בחומר המבוקש. לאחר מכן , אם נמצא כי אין איסור בדין לעיון, נבחן אם העיון מוצדק כאשר נקודת המוצא היא , לאפשר עיון והנטל למנוע זאת מוטל דווקא על כתפי המתנגד. בשלב זה, ייבחנו האינטרסים הנוגדים את עקרון פומביות הדיון. בין היתר יש לבחון את הזכות לפרטיות, ההגנה על סודות מסחריים ועוד. לבסוף, אם נמצא כי יש לאפשר עיון, יש לבחון האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות המתנגד לעיון ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (עניין אליין קליין, פסקה 5; ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385; רע"א 3863/15‏ קרן טוליפ קפיטל נ' ‏Liberty Mutual Insurance Europe Limited , 28.2.16, פסקה 6, להלן-"פרשת טוליפ"; בג"ץ האגודה לזכויות האזרח", פסקה 25) .

הנה כי כן, על פי גישה זו המיושמת בפסיקה, נקודת המוצא היא לאפשר לכל אדם לעיין בתיקי בית המשפט ועל המתנגד מוטל נטל השכנוע כי אין להתיר את העיון.

על מנת למלא אחר התנאי של חובת ההנמקה שבתקנה 4 לתקנות העיון, די "בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית המשפט מהו האינטרס שלו בעיון וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים, בהם האינטרסים המוגנים בהוראות חקוקות אחרות כגון החריגים לסעיף 68 ל חוק בתי המשפט, הוראות המגינות על הזכות לפרטיות או על זכויות אחרות" (בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 25). נטל הנמקה זה הינו "קל יחסית" לאור מעמדו של עקרון פומביות הדיון אך לנוכח חשיבותו, על המבקש: "להציג את מטרת העיון באופן תמציתי, אך בה-בעת מדויק וברור" (בג"ץ 10003/08 ‏ ‏עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר , (5.4.12) פסקה 8). בעניין זה גם נקבע כי "רשאי כל אדם לעתור לעיון בתיק בית המשפט וזיקה או עניין אישי אינם תנאי מוקדם לזכות העיון. ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון" ( ע"א 3976/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת כרמלטון בע"מ, (25.10.2004), פסקה 5. עוד ראו: "עניין יששכר" פסקה 8).

מנגד, על המתנגד לעיון מוטל הנטל להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" ( בג"ץ 9474/00 אליעזר גל נ' . ראש-עיריית חיפה, עמרם מצנע, נט(3) 714, 718 (13.12.04); בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר, 22.8.2005; בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 25).

מן הכלל אל הפרט:
הבקשה של מוניטקס הייתה להצטרף כצד להליך. בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופטת ע' כהן נדחתה בקשת ההצטרפות כאמור אך ניתנה למוניטקס רשות לעיון בתיק בדרך של צפייה בנט המשפט (כהגדרתה לעיל, "החלטת הצפייה"). בנסבות אלו, לא הוגשה בקשה על ידי מוניטקס על גבי טופס 2.

גם לאחר ההחלטה של כב' השופטת אילני מיום 31.12.18 לא הגישה מוניטקס בקשה על פי טופס 2. בה בעת, לעניין אי הקפדה על הגשת בקשה לפי טופס 2 נקבע: "התקנה דורשת (בסעיף קטן (ג)) כי הבקשה תהיה מנומקת, וכי תוגש על-פי טופס 2 שבתוספת לתקנות. הבקשה שלפנינו מנומקת באופן סביר בנסיבות העניין. אמנם, אין היא מעוצבת על-פי טופס 2, כדרישת תקנה 4(ג), אך מבחינה מהותית פרטיה ממלאים אחר דרישותיו של הטופס (ראו סעיף 26 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, שלפיו "טופס שנקבע בחיקוק – סטיה קלה ממנו, שאין בה כדי לפגוע בעיקר או להטעות, אינה פוסלת את הנעשה לפיו"(בג"ץ 9474/00‏ גל נ' ראש-עיריית חיפה, פ''ד נט(3) 714, 717 (13.12.04). עוד ראו: ת"פ (מחוזי י-ם) 28192-08-12 מדינת ישראל נ' אנגל ואח' 26.10.16). אוסיף, כי החייב לא טען כי יש להורות על ניתוק מוניטקס מ נט המשפט מטעם הפרוצדורלי של אי הגשת בקשה בהתאם לטופס 2 כי אם כנגד זכות העיון ולא הוגש ערעור על החלט ת הצפייה שניתנה ביום 9.4.17.

בנסבות אלו ולאור המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, בחנתי את טענות הצדדים לגופן והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כאמור, נקודת המוצא לפי הדין היא שיש לאפשר למבקש, ובעניינינו למוניטקס , לעיין בתיק ובלבד שנימקה כדבעי את בקשתה.

מעיון בבקשה להצטרף להליך ובתגובת מוניטקס לבקשה שבפני עולה, כי אין חולק כי מתנהל סכסוך שאף הגיע לפתחו של בית המשפט, בתביעה של מוניטקס כנגד חברת מיילדי (להלן-"מיילדי") בעילה של הפרת הסכם ביניהן. מוניטקס טוענת כי החייב הוא המייצג של מיילדי ומי שהתחייב בשמה לפי דידה , לפעול בשיתוף פעולה עם מוניטקס באפליקציה להזמנת מוניות. מעיון בתיק אף עולה כי הנאמן, ביקש לחקור בעניינו של החייב בשאלת מעמדו בחברת מיילדי ו/או בחברת ריידר שנטען כי החייב ביקש ממוניטקס, להמחות את זכויותיה של מיילדי לחברה אחרת, חב' ריידר (כמובא בבקשת הנאמן בתיקייה 13) מבלי שהחייב, התכחש לקיומו של סכסוך ו/או הליך עם איזו מהחברות הללו כי אם טען כי אינו בעל דין בהליך בנדון.

מעיון בתיק (תיקייה 13 ותיקייה 29) כמו גם בהחלטה מיום 29.7.18 של המותב הקודם, כב' השופטת מ' אילני, שהורתה על ביטול ההפטר שניתן לחייב , אני למדה כי למוניטקס אינטרס מובהק ומוצדק לעיון בתיק (ראו בין השאר פסקאות 12-16 להחלטה על ביטול ההפטר) בשל מעמדו, מעורבותו ופעילותו של החייב בחב' מיילדי ובעניין ערבות שלו עבור ריידר. חברות, אשר מתנהל סכסוך בין מוניטקס לעניין התנהלותן ו/או התנהלות מי מהן, לרבות באמצעות החייב לכאורה.

לפיכך, קיים בסיס להנמקה של מוניטקס לזכותה להמשיך לעיין בתיק בשל סכסוך שטרם הוכרע, ועל החייב הנטל לסתור את טענתה. עוד אוסיף, כי בהנמקה זו של מוניטקס לזכות שלא להורות על ניתוק מצפייה בתיק, תמכו גם בעל התפקיד והכנ"ר תוך הדגשה כי פתיחת ההליך מחדש עד לביטול ההפטר, באה על רקע מידע חדש שהגיע ממוניטקס (כמובא בהרחבה גם בהחלטה לביטול ההפטר).

מנגד, החייב לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח במה הוא עלול להיפגע ממתן ההיתר לעיין בתיק. כל שטען החייב, כי מוניטקס אינה נושה ולא הגישה נגדו תביעת חוב. בכך לא די לפי הדין (כמובא בהרחבה בפסקה בעניין המסגרת הנורמטיבית) ויפה הדבר בפרט לאור ההלכה לפיה על המתנגד לעמוד בנטל כבד למניעת זכות העיון. על מנת שניתן יהיה לאזן בין האינטרסים המתנגשים ולהכריע את הכף לטובת החייב, היה עליו לנמק כדבעי ולפרט כיצד ייפגע ממתן זכות העיון ובכך לא עמד.

עם זאת לא מצאתי כי באיזון האינטרסים עומדת למוניטקס זכות עיון מוחלטת והגעתי למסקנה כי יש למנוע ממנה את העיון בדו"חות של בעל התפקיד בלבד. דו"חות העשויים מטבע הדברים ובהתאם למתכונת של דו"חות המוגשים בהליך מסוג זה, לכלול בין השאר פרטים אישיים על החייב וכן על בני משפחתו. לפיכך, באיזון בין האינטרס של החייב לשמירה על פרטיותו ובין האינטרס של מוניטקס בגין סכסוך תלוי ועומד (כמובא בהרחבה לעיל ובהחלטה על ביטול ההפטר) יש למנוע צפייה באותם דו"חות (ראו: רע"א 4523/18 ‏שמואל דונרשטיין נ' עוה"ד עופר שפירא ורז מנגל, מנהלי עיזבון יורם יוסיפוף ז"ל , פסקאות 22-23 (5.8.18) שעניינו בעיון בהליך פש"ר וכן: ב" פרשת טוליפ").

מכל אותם טעמים, הבקשה נדחית למעט, בעניין דו"חות של בעל התפקיד לגביהם תימנע ממוניטקס צפייה בהם .

עותק יישלח לצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.