הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פש"ר 40798-07-15

בפני
כבוד ה שופטת מרים ליפשיץ-פריבס

המבקש
עו"ד יוסי ניר (הנאמן)

נגד

המשיבים

1.כהן אריה מרדכי (החייב)
ע"י ב"כ עו"ד גיא ניומן
2.מנחם ליכטער
3.כונס הנכסים הרשמי

החלטה

1. זוהי בקשה של הנאמן למתן הוראות למימוש רכב שמספרו 1791575 (להלן-"הרכב") שהחייב רשום כבעליו, בתפיסתו מידי המשיב 2 ומכירתו.

2. בהתאם להחלטה מיום 13.9.18 של המותב הקודם, כב' השופטת מ' אילני, נתפס הרכב מידי המשיב 2 (להלן-"המשיב") והועבר למגרש לצורך אחסונו. ביום 5.12.19 נתתי תוקף של החלטה להסכמות הצדדים על שחרור הרכב מהמגרש ומתווה לפדיון הרכב שיועבר לחייב ו/או למשיב.

3. הנאמן טוען כי הרכב רשום על שם החייב אשר נוהג בו כבעליו גם לאחר שנמכר לכאורה למשיב, כעולה מהחקירה של החייב, מעדותו ועדות המשיב כמו גם מהיעדר ראיות בתמיכה לגרסת המשיב על מקורות למימון רכישת הרכב מידי החייב.

4. המשיב החזיק ברכב במועד בו הוגשה הבקשה וטען, בדומה לחייב, כי הרכב נמכר לו כבר בשנת 2014. בתמיכה לכך הוצג הסכם מכר ביניהם מיום ג' תמוז תשע"ד (נספח ד' לבקשה, להלן-"ההסכם").

5. לגרסת המשיב, הוא שילם את מלוא התמורה בסך של 160,000 ₪ עבור רכישת הרכב מהחייב. תשלום בסך של 20,000 ₪ שולם לחייב והיתרה בסך של 140,000 ₪ הועברה על ידו לחשבון הבנק של החייב (בהתאמה לסעיפים 2-3 להסכם). לראייה, הציג מסמכי בנק על העברה בסך של 140,000 ₪ מיום 17.7.14 (נספח לתגובה).

דיון והכרעה:
6. מכירה של רכב היא מכירת מיטלטלין בהתאם לסעיף 33 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 אשר אינה טעונה רישום. הבעלות ברכב, עוב רת לקונה עם מסירת הממכר לידיו. ואילו הרישום במשרד הרישוי, הוא רישום בעל ערך דקלרטיבי, ולא כפי רישום מקרקעין שהוא בעל ערך קונסטיטוטיבי, אף שהלכה פסוקה כי חשיבותו של רישום הרכב רבה (רע"א 5379/95 סהר חבר לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח', פסקאות 10-11 בפסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן (17.6.97); רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' ענבר (19.6.00); ע"א 6299/15 עו"ד איתן ארז בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים של החייב עדי קדושים נ' עטרות תעשיות (1996) בע"מ (בפירוק) (22.5.16) פסקאות 5-6). הנטל מוטל על המשיב להוכיח את זכות הקניין שלו ברכב בהיעדר רישום על שמו כי אם ברישומו בבעלות החייב במשרד הרישוי.

7. אין חולק כי המשיב, היה ער ל קשיים הכלכליים בהם היה מצוי החייב עובר להתקשרות בהסכם (עדות החייב עמ' 2 שורות 4-5 , עדות המשיב עמ' 12 שורות 29-30, עמ' 15 שורות 5-6). בנסיבות אלו צפוי ש היה מעביר על אתר את הבעלות ברכב על שמו ולא מסתכן בהטלת עיקולים על הרכב ע"י נושי החייב כפי שארע בפועל. ת שובתו בחקירתו בעניין התנהלותו זו, באי העברת הבעלות ברכב על שמו, ב רצונו למנוע ירידת ערך בהעברה אליו כ "יד נוספת" (עמ' 10 שורות 6-7) , מוקשית. שכן, היטב היה ידוע לו על מצבו הדחוק של החייב "בהיותו במצוקה" לא רק מחמת נשייה של הבנק ממנו פדה את הרכב כדבריו למניעת מימושו כי אם גם בנשייה של אחרים מהחייב, בהיותם ידידים ובקשרים עסקיים.

8. מהחקירות בפני הנאמן ומהעדויות בפני, הוכח כי החייב החזיק ברכב ונהג בו גם לאחר
הסכם המכר. כ ך היה גם בעת שלמשיב לא היה רכב אחר בבעלותו או בחזקתו כי אם
הרכב הנדון בלבד (עמ' 9 שורות 29-30, עמ' 10 שורות 3-5). בכך, יש כדי לחזק את
התרשמותי כי החייב, נותר בעלים ברכב גם לאחר שנחתם ההסכם.

מחקירת החייב ביום 27.8.17 בפני הנאמן עלה, כי הוא החזיק באותו מעמד ב מפתחות הרכב (עמ' 4-2 לחקירה, נספח ג' לתגובה), אף שטען כי הוא מתנייד בתחבורה ציבורית לרבות לצורך הגעתו לחקירה. בהמשך החקירה, הודה החייב ש הוא מחזיק ברכב אף שהגביל זאת לתקופה בת חודשים ספורים עובר לחקירה ומזמן שהמשיב רכש לעצמו רכב אחר, בסתירה לגרסת המשיב על השימוש שלו ברכב עוד בטרם רכש לעצמו רכב אחר. בהמשך החקירה אמר החייב , כי הוא עושה שימוש ברכב לביצוע שליחויות עבור המשיב וכי הרכב חונה כל יום ליד ביתו של המשיב (עמ' 3 שורות 5-43) בניגוד לגרסת המשיב לפיה הוא נתן לחייב את הרכב לא רק לביצוע שליחויות עבורו.
9. מדו"ח של חוקר פרטי שהוגש מטעם הנאמן עולה כי החייב, נראה נוהג ברכב כבר מחודש אוקטובר 2017 (נספח ה'1 לת גובה לבקשה לעיון חוזר) ולא רק לנסיעות קצרות כגרסת החייב; ובניגוד להצהרתו עם פתיחת ההליך כי 'הרכב אינו בשימושו' ומצוי בידי המשיב אשר עושה בו שימוש (חקירה מיום 3.9.95, נספח ו'1 לתגובה).

10. לכל האמור מתווספת התהייה, מדוע זה לא ידאג המשיב להעמדת ביטוח מקיף וצד ג' לרכב ככל שהוא אכן הבעלים ברכב ובהיותו רכב יוקרתי. לא זו אף זו, ההלוואה בבנק לרכישת הרכב נותרה על שם החייב ללא ראיה על רישו מה על שם המשיב (עמ' 5 לחקירת המשיב, נספח ב' לתגובה, עמ' 15 שורות 6-7) ו הפוליסה לרכב לשנת 2015 ( נספח 2 להודעת העדכון) אינה על שמו כי אם ע"ש אריה כהן שלדבריו אינו החייב כי אם אדם אחר הואיל ולו עצמו אין 'עבר ביטוחי' (עמ' 12 שורות 24-25).

11. עיון בהסכם מלמד כי במבוא לו נירשם בכתב יד "הואיל וצד א' (המשיב – מ.ל.) מעוניין להעמיד הלוואה לצורך ..." (הדגשה לא במקור- מ. ל.פ ) מה שנמחק ושתי חתימות מתחת המחיקה. כמו כן, נותר קו מחיקה על גבי הרישום המודפס "הואיל וצד א' מעוניין לרכוש את הרכב". המשיב שלא התכחש להסכם, העיד כי המחיקה אינה בכתב ידו אך הוסיף כי הציעו לו לעשות את זה (עמ' 15 שורות 27-29), קרי: להתקשר בעסקת מכר ולא בהסכם הלוואה.

12. נמצא ו סתירות בין גרסת החייב והמשיב בעניין אופן ביצוע התשלום בסך של 20,000 ₪ בגין המכר. בהסכם נאמר כי סכום זה שולם במעמד החתימה, לא כפי שעלה מהעדויות. החייב, הכחיש כי שולם לו תשלום כלשהו במזומן (עמ' 3 שורה 26) ואילו המשיב שינה מגרסתו בעניין תשלום במזומן ואמר כי השקיע ברכב לתיקון ליקויים בגובה הסכום האמור (עמ' 2 לחקירה , נספח ב' להודעת העדכון של הנאמן) ל"תיקון מכות ברכב" לצורך מכירתו בסכום "גבוה ביותר" והוצגה אסמכתא מהמוסך בחשבונית ע"ש החייב.

13. יתירה מזאת, המשיב בחקירתו בפני הנאמן 'קושר' את החייב לרכב גם לאחר שנחתם ההסכם , בדיבורו בלשון רבים על התנהלותם יחדיו לאחר המכר הנטען : "עשיתי עם אריה חשבון שלא שווה למכור, אז את הכסף שנשקיע לתקן את המכות נוציא יותר... והמשיך: "ולכן תיקנו" (סיפא של עמ' 3 לחקירה). החשבונית מהמוסך מיום 17.8.14, הוצאה על שם החייב (נספח 2 להשלמת מסמכי המשיב) מה שמתיישב עם הבעלות של החייב ברכב.

14. סוף דבר, דין הבקשה להתקבל משהוכח כי הרכב בבעלות החייב בהיותו בעליו הרשום ובהחזקתו בו אף ללא תמורה למשיב בגין השימוש, כמו גם לאור המצגים כלפי הבנק והמוסך ונידחות טענות המשיב לבעלותו ברכב.

15. בכל האמור אין משום הכרעה בטענות המשיב בדבר מימונו לתשלום לבנק בסך של 140,000 ₪ ולמוסך, בסך של 20,000 ₪ אשר על הנאמן להכריע בתביעת החוב של המשיב בנדון ושעה שנירשם משכון לטובתו על הרכב.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ב' טבת תש"פ, 30 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.