הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פש"ר 27548-04-13

מספר בקשה:55
בפני
כבוד ה שופט מרדכי כדורי

בעניין:

משה מאיר לוי
ע"י ב"כ עוה"ד נתן ריסקין, אמיר משה
המבקש

נגד

  1. אריאל בראשי
  2. שבתאי בראשי

ע"י ב"כ עו"ד יגאל עיני

3. צבי בראשי
4. אריה בראשי
5. לאה כהן
6. דבורה קדמי
7. חנה לוי
8. תומר בראשי
9. אהרון בראשי
10. אריה לוי
11. שרה לוי
12. עו"ד אברהם נביאי
13. עו"ד שלמה מורדוך
14. עו"ד יעקב בן מלך
ע"י ב"כ עו"ד יששכר בר הלל

15. עו"ד מנחם מושקוביץ, מנהל עזבון המנוחה גאולה בראשי ז"ל בפש"ר
16. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים
המשיבים

החלטה

לפניי בקשה לביטול החלטת בית המשפט 19/2/2018, בה ניתן תוקף של החלטה להסדר פשרה שהתגבש בין הצדדים להליך.

הרקע:
1. בתיק זה מתנהלים הליכים לניהול עיזבון המנוחה גאולה בראשי ז"ל, החל מחודש אפריל 2013. הבקשה למינוי מנהל עיזבון בפשיטת רגל הוגשה על ידי המבקש, ונטען בה כי יורשיה של המנוחה פעלו ופועלים להברחת נכסיה.

2. הליכים משפטיים הנוגעים לנכסי המנוחה ובעלה המנוח התנהלו בערכאות שונות במשך שנים ארוכות, ככל הידוע החל משנת 2004. לצורך הכרעה בבקשה זו, אין צורך להלאות את הקורא ולפרט את ההליכים השונים שננקטו. די לציין, כי במהלך הזמן התגבשו הסכמות בין חלק מבעלי העניין וניתנו פסקי דין, אשר לא רק שלא היה בהם להביא ליישוב המחלוקות בין הגורמים השונים המעורבים, יורשיה ונושיה של המנוחה, אלא להעמקתו.

3. במסגרת אחד ההליכים המשפטיים שהתנהלו, הורה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ביום 3/9/2009 על פירוק השיתוף בנכסי העיזבון בדירה ברח' יהודה 20 בירושלים (להלן: "הנכס") ומינה את המשיבים 12 ו- 13, עוה"ד אברהם נביאי ושלמה מורדוך, ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס וחלוקת התמורה בין בעלי הזכויות בו. כונסי הנכסים מכרו את הנכס למשיבים 10 ו- 11, ובית המשפט לענייני משפחה אישר את המכר ביום 30/4/2012.

יצוין, כי למרות השנים הארוכות שחלפו מאז אישור המכר, טרם הועבר רישום הזכויות בנכס על שם הרוכשים.

4, מצדו של המבקש, הנושה העיקרי של המנוחה, נשמעו טענות רבות נגד התנהלותם של המעורבים בהליכים השונים. עיקר טענותיו של המבקש בנוגע למכר הנכס על ידי כונסי הנכסים הוא, שבמסגרת זו ננקטו צעדים שנועדו להבריח את רכושה של המנוחה ורכושם של חייבים נוספים כלפיו. כך, לעמדתו, בהסכם הוצג מצג שווא, לפיו לכל אחד מהשמונה שצוינו בהסכם כמוכרים יש חלק שווה בנכס. בנוסף, ההסכם מתעלם מכך שלמנוחה לפחות 25% מזכויות הבעלות בנכס.

5. משניתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל העלו הצדדים במסגרת ההליך את טענותיהם השונות, איש איש בהתאם לעמדתו, מטרתו והשקפתו. בינתיים, במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק זה, נצבר בקופת ניהול העיזבון זה מכבר סכום הגבוה באופן ניכר מזה הנדרש כדי לאפשר תשלום דיבידנד מלא לנושים שתביעותיהם אושרו.

6. בדיון שהתקיים ביום 19/2/2018 בבית משפט זה לפני כב' השופט ד' טפרברג, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שנועד להביא לסיום ההליכים והמחלוקות בעניין נכסי עיזבון המנוחה, וציינו לפרוטוקול:

" מקובל עלינו כי מתוך יתרת הכספים שיוותרו בקופת הכינוס לאחר כל התשלומים שיידרשו, יחולק מחצית לנושים עפ"י חלקיהם והיתרה תוחזר ליורשים, למעט אהרון בראשי ובנו אריאל בראשי. מבקשים כי ביהמ"ש יתן להסכמה הנ"ל תוקף של החלטה וליתן הפטר מותנה שלאחר תשלום כל החובות וחלוקת הכספים יינתן הפטר. ההפטר כאמור יחול על העיזבון של גאולה בראשי בלבד."

בו ביום ניתן להסכמה האמורה תוקף של החלטה וניתן לעיזבונה של המנוחה הפטר. כמו כן נקבע, כי על מנהל העיזבון לחלק לנושים דיבידנד ולחלק את היתרה שתיוותר בין היורשים.

7. את בקשתו לביטול ההחלטה הנ"ל מבסס המבקש על עילת הסיכול. לעמדתו, אין כל אפשרות להעביר את רישום הזכויות בנכס על שם הקונים על פי ההסכם. לעניין זה טוען המבקש, כי אלה שצוינו בהסכם המכר כמוכרים, לא היו בעלי הזכויות בנכס. בנוסף, חלק ניכר מהזכויות בנכס שייך למנוחה, אך עד כה לא נקבעו יורשיה, ולא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה בעניינה. כלשונו של המבקש: "כישלונו של הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בהליכי פש"ר אלה, נובע מכישלונו של ההסכם וכישלונו של ההסכם נובע מהעובדה שההסכם מתיימר להסדיר מכר של זכויות בבית ברחוב יהודה על ידי מי שאינו בעל הזכויות בו".

8. תגובות לבקשה הוגשו מטעמם של משיב מס' 2, שבתאי בראשי - אחד מילדי ה של המנוחה ; משיבים מס' 12 ו-13, עוה"ד אברהם נב יאי ושלמה מורדוך - כונסי הנכסים; משיב מס' 14, עו"ד יע קב בן מלך - אחד מנושיה של המנוחה ; ומשיב מס' 15, עו"ד מנחם מושקוביץ - מנהל העיזבון.

כל המשיבים הנ"ל מתנגדים לביטול ההחלטה. לעמדתם, ההחלטה ניתנה לאחר שהמבקש העלה את כל טענותיו, ולבסוף הצטרף להסכמה. כמו כן, אין מדובר אלא בניסיון נוסף של המבקש להביא לביטולה של ההחלטה. המשיבים מזכירים, ביום 6/3/2019 נקבע שההחלטה שביטולה מתבקש מביאה לדחייה של כל הליך נוסף המתייחס לעיזבונה של המנוחה. המבקש לא השלים עם ההחלטה האמורה, אך ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה ביום 17/6/2020.

9. אשר למשיבים האחרים - בתגובתו מיום 8/11/2020 הודיע המבקש , כי בקשתו הומצאה לכל המשיבים ביום 3/5/2020. לתגובה לא צורפו אישורי מסירה. כמו כן, לא הוצגו אסמכתאות להמצאת ההחלטות הדיוניות הרלבנטיות לכל המשיבים שלא הגיבו לבקשה. יחד עם זאת, לאור התוצאה שתפורט להלן, ניתן להכריע בבקשה חרף היעדרם של אישור מסירה כאמור.

10. לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובות המשיבים, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11. המבקש מציין בבקשתו, כי: "בקשה זו אינה נתמכת בתצהיר, מאחר שכל העובדות המפורטות בה אומתו בדו"ח שהוגש בהליך זה על ידי המנהל המיוחד (דאז) בתאריך 16/11/2016 ... ומאחר שניתן ללמוד על השתלשלות ההליכים המשפטיים, שאותם סוקרת בקשה זו, מעיון בתיק שמתנהל בפני בית משפט זה".

כפי שיפורט להלן, דברים אלה מביאים לדחייתה של הבקשה כבר עתה, ללא צורך בדיון בעל-פה.

12. ראשית, משלא הוגש תצהיר, משנטען כי די בחומר המצוי בתיק על מנת להכריע בבקשה ומשלא נדרשת הכרעה בטענות עובדתיות, ניתן להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים בלבד, ללא צורך בדיון.

13. שנית, כעולה מבקשתו של המבקש, העובדות הנטענות על ידו במסגרתה על מנת לבסס את עילת סיכול ההסכם, היו ידועות לו היטב עוד קודם כריתת ההסכם. עובדות אלה, כך נטען על ידו, הועלו על הכתב על ידי מנהל העיזבון בפשיטת רגל בדו"ח שהגיש עוד ביום 16/11/2016. ואמנם, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 19/2/2018 מלמד, כי המבקש טען לפני בית המשפט שכונסי הנכסים "מכרו מה שלא היה להם" (עמ' 26 ש' 21); מכרו את נכסי העיזבון ולקחו את הכסף לעצמם (עמ' 26 ש' 28); שרכישת הבית לא יכולה לעמוד (עמ' 26 ש' 33 – 34); כי הנכס הועבר ליורשים שאינם חייבים (עמ' 27 ש' 13 – 14); כי אין להם טענות נוספות לאלה שפירט מנהל העיזבון בפשיטת רגל בדו"ח האמור (עמ' 27 ש' 29); וכי לא ניתן להשלים את מכר הנכס לפני שיינתן צו ירושה וייקבעו יורשיה של המנוחה (עמ' 30 ש' 6 – 7).

ברור אפוא, שהטענות אותן מעלה המבקש בבקשתו אינן טענות חדשות ואינן נסמכות על נסיבות חדשות או על עובדות שהתגלו לו לאחר שנכרת הסכם הפשרה. הטענות העובדתיות הנטענות על ידו עתה זהות לחלוטין לאלה שטענו על ידו בעבר. טענות אלה הובאו בחשבון גם על ידו וגם על ידי הצדדים האחרים להסכם הפשרה, קודם לגיבוש ההסכם על ידם.

בכך נשמטת הקרקע תחת טענת המבקש בדבר סיכול הסכם הפשרה. עילת סיכול עשויה להתגבש רק אם מוכחות "נסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש..." (סעיף 18(א) בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). המבקש, שהיה מודע היטב לנסיבות הנטענות על ידו עתה, לא ישמע בטענת הסיכול.

14. אף שדי בכך כדי לדחות את הבקשה אוסיף, בקצרה בלבד ומעבר לצורך, כי העובדה שעד כה טרם נקבעו יורשי המנוחה, כשהיא לעצמה, אינה מלמדת על כך שלא ניתן יהיה לקבוע את יורשיה. יוזכר, כי בהתאם להחלטה מיום 28/7/2020 נדרשו כונסי הנכסים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה מתאימה, לצורך קביעת היורשים.

15. לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

16. בקשה זו היא ניסיון נוסף מצד המבקש לאיין את תוקפה של ההחלטה. כך, חרף ההחלטה נקט המבקש בהליכים מחוץ להליך פשיטת הרגל בעניין חלוקת עיזבונה של המנוחה. ביום 6/3/2019 קבע בית משפט זה (כב' השופט ד' טפרברג), כי כל הליך נוסף המתנהל בעניין עיזבון המנוחה דינו להידחות. ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה האמורה לבית המשפט העליון נדחה, תוך שנקבע, כי ההסכמה בין הצדדים נועדה לסיים את המחלוקת בנוגע לנכסי העיזבון (ע"א 2903/19 לוי נ' בראשי, 17/6/2020).

17. בהתחשב באמור ובהיקף העבודה שנדרשה מהמשיבים שהגיבו לבקשה, אני מחייב את המבקש לשלם למשיבים הוצאות כדלהלן:

למשיב מס' 2, שבתאי בראשי, 1,500 ₪; למשיבים מס' 12 ו- 13, כונסי הנכסים, יחד, 3,000 ₪ ; למשיב מס' 14, עו"ד יעקב בן מלך, 4,000 ₪; למשיב מס' 15, מנהל העיזבון, 3,000 ₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"א, 16 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.