בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 67317-03-19
בעניין:
אימיון פארמסוטיקלס בע"מ (בהקפאת הליכים)
החברה
ובעניין:
עו"ד איתן ארז- בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים
הנאמן
ובעניין:
Immune pharmaceuticals inc
ע"י ב"כ עוה"ד כשר ופרומין
חברת האם
ובעניין:
- טכנו – סטט בע"מ
- פידליטי הון סיכון בע"מ
- איי. אם. פי – שירותי אספקה קלינית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד הלפר
קבוצת נושים
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי, מחוז ירושלים
הכנ"ר
החלטה
1. החלטה בבקשת הנאמן להורות על העברת הליכי חדלות הפירעון שהינם עתה במעמד של הקפאת הליכים, למסלול פירוק. במישור הקונקרטי מנומקת הבקשה בצורך שיינתן צו פירוק כדי לאפשר לעובדי החברה פניה למ וסד לביטוח לאומי.
2. הבקשה נתמכת ע"י הכנ"ר, ועם זאת נתקלת הבקשה בהתנגדות משני כיוונים. קבוצת הנושים המיוצגת ע"י עו"ד הלפר וחברת האם האמריקאית המצויה בעצמה במצב דומה לזה בו מצויה עובר להחלטה זו החברה דנן. נימוקי כל אחד מהמתנגד ים שונים , אם כי, יוטעם כבר בשלב זה , שתמוהים נימוקי ה התנגדות מכל אחד מכיוונים אלה, ואשוב לכך במעלה הדרך.
3. בנסיבותיו של הליך זה, נדרש בית המשפט במעט לפירוט אבני הדרך העיקריות המגולמות בהחלטות יו של בית משפט זה ובית המשפט העליון. אבני דרך אלה מהווים רקע נדרש להבנת הפרשה.
א. בקשה להקפאת הליכים הוגשה ביום 28.3.2019 ואושרה בסמוך (החלטה מיום 1.4.2019) ; יודגש שהוגשה הבקשה ע"י החברה עצמה, ובהיעדר טענות וראיות לסתור , אניח שהוגשה הבקשה גם על דעת בעלי מניותיה, היא החברה האמריקאית , שמשום מה, מסתייגת עתה מהעברת ההליך לפסים של פירוק, למרות שיש להעמידה בחזקתה שיודעת היא, שבמקום בו אין הליכי הקפאה מובילים לשיקום החברה, הרי, מדרך העולם, הקפאת ההליכים אינה אלא שלב בדרך לפירוקה.
ב. במהלך הקיץ נתקל ההליך בקשיים שייתכן ואין צורך לפרטם במסגרתה של החלטה זו, ואשר היו קשורים בקשר עבות עם הנאמן באותו שלב, עו"ד הנכבד, ברוך חכים. זאת, עד שביום 26.9.2019 לא היה לבית משפט זה מנוס, אלא לבקשו לסיים את תפקידו ובפועל להעבירו מתפקידו. בשל חשיבותה של החלטה זו יש לראותה כנכללת גם בפסקת הרקע של החלטה זו. בתמצית הדברים, התברר שבין פידליטי, הנושה המובילה בקבוצת נושים זו, לבין הנאמן הקודם, התפתחה מערכת יחסים בעייתית מאד, נגועה בניגוד עניינים עמוק של הנאמן הקודם. תמונת המצב עוד החריפה מאד עד להחלטתי מיום 13.2.20 (ועיין – להלן).
ג. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שביום 31.12.2019 נדחתה ]רע"א 6738/19; רע"א 3956/19]. גם את החלטה זו אבקש לראות כנכללת בפסקת הרקע של החלטה זאת.
ד. באשר מצב הדברים לא נראה לנאמן הקודם ולנושה מרכזית המיוצגת ע"י עו"ד הלפר הנכבד, פידליטי הון סיכון בע"מ ( ולדברי עו"ד הלפר ע"י נושים נוספים שלצידה של נושה זו), הוגשה ע"י הנ"ל בקשה להעברת עו"ד איתן ארז מתפקידו, שמונה ביום 12.9.2019 כנאמן נוסף לצדו של עו"ד חכים, טרם שזה האחרון הועבר מתפקידו. ביום 13.2.2020 ניתנה החלטתי בעניין וחשיבותה יתרה גם לעניינו. אף אותה אבקש לראות כחלק אינהרנטי מה החלטה דנן. כהערה שתקדים את דברי בהמשך, יוטעם, שלטענת הנאמן והכנ"ר, אין תכליתה של בקשה זו, אלא לסלול דרך עוקפת להעברת עו"ד ארז מתפקידו.
ה. ועתה, כאמור, על הפרק שאלת המעבר לפסים של פירוק.
4. קודם שאפנה לטענות המתנגדים, אקדים עיקר ל כל השאר תוך שאקבע, כי, כעיקרון, מקום בו לא רואה בית המשפט סיכוי שיקום לחברה, המעבר לפירוק הינו בלתי נמנע ובלשון מעט עממית ניתן לאפיין שלב זה כמעט כאוטומטי :–
"הגשת בקשה לפשרה או להסדר תכליתה היא להבריא את החברה, ולא להביא לפירוקה. אלא שניסיון החיים מלמד שלא אחת סופם של הליכי פשרה או הסדר הוא כישלון ומעבר לפירוק" [ע"א 1689/03 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(6)126,131].
למותר להדגיש, שהנאמן המופקד על הליכי ה הקפאה, לא פירט כל מתווה שיקומי לחברה , ואף מצד אל ה המסתייגים מהבקשה דנן , לא הוצג לי דבר וחצי דבר בכיוון זה. להבהרה ולהשלמת האמור אוסיף , כי הנכס היחיד של החברה, קניין רוחני שבמרכזו פטנט לתרופה, נמכר כבר לצדדים שלישיים – ראה החלטה מיום 6.11.2019. מובן, אפוא, שמקום בו קיימים נושים שהינם עובדי חברה הממתינים למשכורתם, על הפרק טעם ממשי המצדיק מעבר לפירוק. ולאחר כל זאת, אחתום פסקה זו במתן ביטוי לתמיהה מפי הנאמן שמצב בו מתנגדים נושים למעבר לפירוק, תמוה מיסודו, אלא אם כן שיקוליהם נועדו למטרות כאלה ואחרות, לאו דווקא ענייניות. זאת, שהרי מדרכם של נושים, שהם חפצים בקבלת כספי נשייתם במהירות המרבית, וחפצים הם לעשות כל שניתן כדי להחיש את ההליכים כדי לקדם ככל הניתן את המועד בו יוכלו, לאחר בדיקת תביעות החוב, לקבל את כספם. משום מה, כאמור, שונה תמונת המצב, בפרשתנו.
5. טענת הנושים המיוצגים ע"י עו"ד הלפר הינה שיש מקום, קודם קבלת החלטה, לכנס אספות נושים. בתוך כך הפנה עו"ד הלפר הן לספרות מקצועית והן לסעיף 257 לחוק (החדש) המתייחס למעמד הנושים וקבלת החלטות במסגרת הליכי פירוק. הדין, אכן, מקנה לנושים מעמד, ואולם, גם עיקרון זה טעון יישום ענייני ובשים לב להקשר הדברים. בית המשפט לא יעכב את החלטותיו כדי לאפשר אספות נושים שמטרתם ותכליתם לוטים בערפל. ויודגש: תביעות החוב טרם הוכרעו, לא ברור מה היקף נשייתו של כל נושה, אין כל הצעה על הפרק, ומה טעם יש באסיפות נושים, כשאין לפתחם כל הצעה שישקלו לאשרה, וכשאין איש מהנושים יודע עדיין אילו מטענותיו ביחס להיקף נשייתו אושר, ומה מעמדם של חבריו הנושים. פשיטא, שבהיעדר אופק שיקומי לחברה, אין כל משמעות וטעם להקפאת הליכים, ופשיטא, שבהיעדר אופק שיקומי, גם לאספות נושים אין טעם ואין תכלית.
זאת, אלא אם כן יש מעט ממש בטענות הנאמן והכנ"ר, שלא נועד כלל המהלך, אלא לסלול מסלול עוקף להחלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה להדחת הנאמן ארז. היינו, לפי טענה זו, שבמקום מהלך שנועד להעמיד את החלטתי בדבר מעמד עו"ד ארז לביקורת ערעורית, מתנגדת קבוצת הנושים לבקשת הפירוק כדי שיתאפשר לה, במסגרת אסיפות נושים, להוביל בדרך יצירתית זו, להחלפת הנאמן. שלא במקרה יש חפיפה משמעותית בין הנושים שצידדו בהדחת עו"ד ארז, ובמרכזם פידליטי, לבין קבוצת הנושים המבקשת אסיפות נושים כעת. גם הייצוג – זהה.
6. ואשר לחברת האם והתנגדותה. את הצעתו של ב"כ הנכבד, עו"ד כשר , הבנתי אף פחות מטענות עו"ד הלפר. לדעתו, ייתכן שאין החברה חדלת פירעון כלל, ונכון לבדוק את תביעות החוב קודם מתן החלטה בנושא שעל הפרק. דא עקא, נשתכח לחלוטין לחברת האם שהבקשה המקורית הוגשה ע"י החברה עצמה, מן הסתם על דעת חברת האם . נשתכח עוד , שמימוש הנכס העיקרי של החברה התבצע כבר לפני מספר חודשים בארצות הברית בתיאום מלא עם חברת האם ובאופן שהותיר את החברה דנן כשהיא מרוקנת מהנכס העיקרי שלה. בנסיבות אלה על הפרק עמדה שלא ניתן אפילו להתחיל ולהבינה. ואשר לטענה שנכון לבדוק את תביעות החוב קודם מתן צו פירוק, על הפרק טענה שאינה מתיישבת עם עקרונות יסוד בדבר השלבים הבסיסיים בהליך הפירוק, בידענו כי ברוב המוחלט של המקרים, נדונות תחילה שאלת חדלות הפירעון והשאלה אם לאשר צו פירוק, וזאת, זמן רב לפני בדיקת תביעת החוב . ואף תפיסתית, אין קשר בין חדלות הפירעון לבין השאלות הנוגעות לתביעות החוב, ודוק: השאלה אם נושה נתון יוכיח את תביעת החוב שלו אם לאו, אין בינה לבין השאלה אם נקלעה החברה הנדונה לחדלות פירעון, ולא כלום . די בכך שהצהירה החברה בפנייתה המקורית לבית המשפט שהיא חדלת פירעון, ודי בכך שבאולם בית המשפט נמצאה לפחות עובדת אחת המחכה לפחות כשנה לשכרה , כדי ללמדנו על מצבה של החברה , וזאת ללא קשר לשאלה מה יעלה בגורלן של תביעות החוב השונות, לכשתיבדקנה.
7. סוף דבר. בפני בית המשפט חברה המצויה בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשתה היא. הקפאת ההליכים לא הובילה לדבר, ואין חולקין כלל שאף לכאורה לא הוצגה בפני בית המשפט ראשית ראיה למתווה שיקומי כלשהו. עובדים עדיין לא קיבלו את שכרם ולצורך זה נדרש צו פירוק. ומעבר לכך, על נושים המבקשים לעכב את הליכי הפירוק, עוד לא שמענו, בטח ובטח בהיעדר כל אופק שיקומי, וגם נושים אלה אינם מצביעים על כל אופק כאמור. ומנגד, בפני בית המשפט התנגדות נושים הנובעת משיקולים זרים לשאלה שעל הפרק, והיא זהות המפרק. אך סוגיה זו הוכרעה בהחלטה נפרדת (ולדידי אין בהקשרים הרלוונטי ים כל הבדל בין מעמדו של עו"ד ארז כנאמן בהקפאת ההליכים לבין תפקידו כמפרק בשלב הבא), והתנגדות נוספת מחברת האם שאת ההיגיון שבה אפילו לא הצלחתי להתחיל להבין.
8. על יסוד כל האמור ניתן בזאת צו פירוק לחברה; הנאמן עו"ד איתן ארז, ישמש מהיום כמפרקה.
ניתנה היום, ט' אדר תש"פ, 05 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
חתימה