הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 49192-09-13

מספר בקשה:108+76
בפני
כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקש:

נתן ברלנד
ע"י ב"כ עו"ד ג' ברון

נגד

המשיבים:

1. עו"ד יששכר בר הלל, מפרק של עמותות מוסדות ברסלב נחמת ציון, ירושלים, מפי השמועה, שערי התמדה, בית יעקב ברסלב, נחלי ארצנו ובני הנעורים ברסלב, תורה ותפילה ירושלים

2. רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד ח' קליין

3. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים

החלטה

לפניי בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל לבקשת מפרקן של מספר עמותות על זכויותיו של המבקש בדירת מגוריו.

רקע וטענות הצדדים
1. עו"ד יששכר בר הלל (להלן: "המפרק") המפרק של העמותות "מוסדות ברסלב נחמה ציון ירושלים", "מפי השמועה", "שערי התמדה", "בית יעקב ברסלב, "נחלי ארצנו", "בני הנעורים ברסלב", ו"תורה ותפילה ירושלים" (להלן: "העמותות" או "מוסדות ברסלב"). הגיש בקשה למתן הוראות נגד נתן ברלנד (להלן: "המבקש") ו- 13 אחרים (להלן: "המשיבים") בגדרה הוא עתר לחייב את המבקש ואת המשיבים לבקשה בהמצאת חשבונות ולחייבם, ביחד ולחוד, לשלם ל קופת הפירוק סך של 50 מיליון ₪ (להלן: "בקשה 71").

2. במסגרת בקשה 71 טען המפרק כי כספי תרומות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים חדשים, אשר היו מיועדים לשמש את צורכי הקהילה "שובו בנים", נותבו שלא כדין לחשבונות שנפתחו על שמות חלק מהמשיבים, במקום לחשבונות של מוסדות ברסלב. במסגרת בקשה זו פירט המפרק כי המבקש ויתר המשיבים הוציאו במרמה עשרות מ יליוני שקלים מחשבונות בנק שהכילו כספי תרומות של מוסדות ברסלב, בדרכי רמיה, באמצעות אנשי קש וחלפנים במטרה להעלים את הכספים, מבלי שניהלו ספרי חשבונות ומבלי שתיעדו לאן יצאו הכספים, למי יועדו ולאילו מטרות. המפרק טען כי המשיבים פתחו חשבונות בנק (חשבון ע"ש "ברלנד נתן ברסלב שערי תורה", חשבון ע"ש "ברלנד נתן שערי בינה", חשבון ע"ש "שערי חכמה" וחשבון ע"ש "מנחם ישורון ברסלב שערי דעת") (להלן: "החשבונות" או "חשבונות הבנק") והבקשה מתמקד ת בכספים שהוצאו שלא כדין מחשבונות אלה.

3. במסגרת הבקשה העיקרית עתר המפרק לחייב את המבקש להמציא פירוט לגבי כל הכספים שיצאו מהחשבונות נשוא הת ובענה וכל מידע אחר הנוגע לאותם חשבונות בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות; לחייב את המבקש באחריות אישית להשיב את הכספים שיצאו מהחשבונות בהתאם לסעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות; להכריז על המבקש כ"נושא משרה" שפעל בניגוד להוראות סעיף 377 לפקודת החברות; ולהצהיר כי המבקש פעל בניגוד להוראות סעיף 378 לפקודת החברות בכך שלא ניהל פנקסי חשבונות בקשר לכספים שיצאו מהחשבונות. המפרק טען כי המבקש הפר את חובת הנאמנות כלפי מוסדות ברסלב ופעל בניגוד לחובותיו כשלוח, נושא משרה או מורשה חתימה של המוסדות. נטען כי המבקש פעול הן באופן ישיר והן באופן עקיף, הן לבד והן בצוותא חדא להברחת הנכסים ולגזילת כספי הקהילה.

4. ביום 26.3.2019 הגיש המפרק בקשה להטלת עיקול זמני על דירת מגורים בגוש 30259, חלקה 114, תת חלקה 95 (להלן: "הנכס") עליה נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקש ואשתו , רבקה ברלנד. בבקשה טען המפרק כי המבקש, שהוא בנו של נחמן ברלנד ונכדו של אליעזר ברלנד, הופיע כבעלים של חשבונות הבנק והיה מעורב בצורה מהותית בניהולם. נטען כי במסגרת פעילותו באותם חשבונות הוא פעל להברחת כספים ממוסדות ברסלב, משך שנים, באמצעות צ'יינג'ים.

5. ביום 26.3.2019 ניתן על ידי צו עיקול ארעי ונקבע שהצו יעמוד בתוקף עד למתן הוראה אחרת.

6. בתגובתו לבקשה למתן צו עיקול, שהוגשה ביום 5.6.2019, טען המבקש כי הוא לא ביצע פעולות בחשבונות המנויים בבקשה, וכי הבקשה למתן צו עיקול אינה עומדת בתנאי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") לעניין הוצאת סעד זמני באשר לא צורף לה תצהיר ולא צורפה לה התחייבות. לגופו של עניין טען המבקש כי הבקשה נעדרת ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה. ביחס למאזן הנוחות, טען המבקש כי מבחן זה נוטה באופן מובהק לטובתו. בנוסף, טען המבקש כי המפרק לא הוכיח קיומם של ראיות מהימנות לכאורה וכי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

7. ביום 20.6.2019 הגיש המפרק את תגובתו לתשובת המבקש. במסגרת התגובה ביקש המפרק לדחות את תגובת המבקש בשל צירוף תצהיר פגום (בג"צי" כאמרתו של המפרק) שאינו ערוך בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. לעניין אי צירוף התחייבות לבקשה טוען המפרק כי בקופת הפירוק קיימים כספים המצביעים על האיתנות הפיננסית של העמותות, כך שאם תינתן החלטה כלשהי המחייבת את המפרק לשלם סכום כלשהו למשיב, אין חשש כי המפרק לא יצליח לעמוד בתשלום סכום זה.

8. בדיון שנערך בפני ביום 26.6.2019, הצבעתי על קשיים הנובעים מאי התייחסות המפרק לראיות לכאורה לעילת התובענה וליסוד ההכבדה, והמפרק קיבל את המלצת בית המשפט והודיע על כוונתו להגיש בקשה מתוקנת למתן צו עיקול. בהסכמה המבקש נותר צו העיקול הארעי על כנו בתנאי שתוגש בקשה מתוקנת כאמור בהחלטה.

9. ביום 3.7.2019 הגיש המפרק בקשה מתוקנת למתן צו עיקול על הנכס. במסגרת הבקשה המתוקנת פירט המפרק את בעלותו של המבקש ופעילותו בכל חשבונות הבנק. צורפו מסמכים בנקאיים הקשורים לפעילותו של המבקש בכל אחד מחשבונות הבנק : נספחים ג'1-ג'9 מתייחסים לפעילות של המבקש בחשבון הבנק "ברלנד נתן – שערי בינה", נספחים ד' 1 – ד' 10 מתייחסים לפעילות של המבקש בחשבון הבנק "מנחם ישורון ברסלב שערי דעת", נספחים ה'1 – ה'10 מתייחסים לפעילותו בחשבון הבנק "שערי חכמה", נספחים ו'1 – ו'8 מתייחסים לפעילות במסגרת החשבון "ברנד נתן ברסלב שערי תורה". המפרק טען כי מהמסכמים האמורים עולה כי המבקש היה הבעלים של כל ארבעת החשבונות שחלקם נפתחו על שמו בשנת 2003 ובחלקם התווסף כבעל חשבון בשנת 2004 והיה הבעלים שלהם עד ליום 5.4.2012 בו העביר את הבעלות בחשבונות לגיסתו תהילה ברלנד, למעט חשבון "שערי בינה" שהיה רשום על שמו עד ליום 11.10.2007. מניתוח של הפעולות שנעשו בחשבונות הבנק עולה, לטענת המפרק, כי יצאו מחשבון "ברלנד נתן ברסלב שערי תורה" בין השנים 2009-2012 סך של 22,458,009 ₪; מחשבון "ברלנד נתן שערי בינה" יצאו בין השנים 2009-2012 סך של 20,010,161 ₪; מחשבון "שערי חכמה" יצאו בין השנים 2012-2013 סך של 3,353,728 ₪, מחשבון עמותת "עזר כנגדו" יצאו בין השנים 2011-2013 סך של 2,654,639 ₪. המפרק טען כי הסכומים שהוא פירט הם הסכומים שהוצאו בתקופות אלה בשיקים בלבד ואינם כוללים כספים שהועברו בהעברות בנקאות. המפרק צירף בנספחים ח'-יא' טבלאות המסכמות את סכומי השיקים, מועד פ ירעונם, המוטב והנפרע בהם. חיבור הסכומים מלמד, לטענת המפרק , כי בתקופות אלה יצא מחשבונות הבנק, שלא כדין, סך של 48,476,437 ₪ דבר המלמד על היקף ההברחות במהלך השנים.

10. המפרק טען כי הגם שחשבונות הבנק היו חשבונות נאמנות, המבקש היה אחראי לכל פעולה ובפעולה שנעשתה בהם. בעניין זה הוא הפנה לע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' מזל עבדי (22.6.14). המפרק הוסיף כי מינויו של אחר בשם עובדיה קהלני, המבקש מס' 8 בבקשה 71, כמיופה כוח בחשבונות, נועד לשרת את הטענה כי המבקש אינו אחראי למתרחש בחשבונות הבנק וכי האחריות לנעשה בהם נופלת לפתחו של סבו אליעזר ברלנד. הוא הוסיף כי אילו היו הכספים שיצאו מהחשבונות משמשים למטרות שלשמן הן נתרמו, לא היה כל צורך לפרוט את השיקים למזומן בדרכים שפורטו לעיל. פריטת השיקים למזומן אצל חלפנים, בדרכים המתוארות ב בקשה 71 מלמדת כי המבקשים רצו להסתיר את ייעוד הכספים שהוצאו שלא כדין מהעמותות. בנוסף, מלכתחילה, אילו לא עמדה מאחורי פתיחת החשבונות פעילות בלתי חוקית, לא היה צורך בפתיחת החשבונות כלל, אלא המבקשים היום מנתבים את התרומות לחשבונות הבנק שנפתחו על שם מוסדות ברסלב ולא לחשבונות פרטיים של בני משפחת ברלנד ועושי דברם.

11. המפרק טוען כי הוא איתר שיקים שנמשכו מחשבון שערי תורה שהמבקש חתם עליהם (נספח יג') וכי בהתאם למידע שהוא קיבל מ"הציינג' המרכזי ברסלב בע"מ" אותרו שיקים על סך 309,878 ₪ ש המבקש פרט בעצמו בשנת 2011 (נספח יד').

12. המפרק טען כי המבקש סירב לשתף פעולה בחקירתו בפניו ולמסור מידע כלשהו. במרבית החקירות שמר המבקש על זכות השתיקה מפני חשש להפללה עצמית. אילו פעל המבקש כחוק, טען המפרק, הוא לא היה חושש מהפללה עצמית.

13. לבסוף, טען המפרק כי סיכויי התובענה נגד המבקש גבוהים מאוד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן צו העיקול לא יפגע במשיב ומצד שני , שינוי הזכויות בנכס יפגע בסיכויי הגביה מ המבקש ומשכון הנכס תמורה הלוואה בסכום גבוה ממה שרובץ על הנכס היום יגרע משווי המימוש שלו במידה ויהיה בכך צורך בסופו של יום.

14. המבקש הגיש ביום 23.9.2019 בקשה לביטול צו העיקול (בקשה 108). המבקש טען כי חשבונות הבנק נשוא בקשה זו הם חשבונות שנפתחו בשנת 2003 על ש מו לתקופה קצובה בלבד. באותה עת היה המבקש צעיר הנתון לחסדיו של סבו אשר הנהיג ביד רמה את קהילת שובו בנים באמצעות מארג כוחות נרחב של אברכים עושי רצונו. במועדים הרלוונטיים לבקשה זו ציית המבקש, כמנהג הקהילה, באופן טוטאלי להוראות סבו אשר דבריו התקבלו בקהילה כ"כזה ראה וקדש" ללא כל עוררין. בשנת 2010 התרחש קרע עמוק בקהילת שובו בנים שבמסגרתו התעורר, בין היתר, גם סכסוך עמוק בין המבקש לסבו. סכסוך זה הוביל לנידוי ואיומים כלפי המבקש ומשפחתו.

15. המבקש טוען כי התביעה נגדו התיישנה. ביחס לסעד הזמני טוען המבקש כי אין בקשה זו כוללת תצהיר והתחייבות כדרישת התקנות. ביחס לראיות לכאורה טוען המבקש כי המסמכים שצירף המפרק אינם מוכיחים את המעשים המיוחסים למבקש. סכום השיקים עליהם חתם המבקש לכאורה, שצורפו כנספח יג' לבקשה, עומד על 200,000 ₪ בלבד, רחוק מסך העיקול המבוקש (3,000,000 ₪). מעבר לכך, טוען המבקש כי הוא מעולם לא חתם על ההמחאות האמורות. גם סכום השיקים אותם פרט המבקש לכאורה, 309,898 ₪ כמופיע בנספח יד' לבקשה, אינו מתקרב לסכום העיקול המבוקש ובנוסף, טוען המבקש, אין למפרק כל ראיה כי השיקים שנפרטו על ידו לא שימשו לצרכי העמותות.

16. המבקש טען כי המפרק לא עמד בתנאים הקבועים בדין לעניין חיוב נושא משרה באחריות אישית לחובותיה של עמותה שכן לא מתקיימים שניים מהתנאים שנקבעו בפסיקה להטלת אחריות אישית. העסקים של העמותות לא התנהלו במטרה להונות את נושיהן וכן המבקש לא היה נושא משרה השותף בניהול העסקים של העמותות. בעניין זה הפנה המבקש לע"א 3515/13 סלים עתאמנה נ' עו"ד איתן ארז, מפרק חברת בני סלים (11.3.2015). לחילופין טען המבקש, כי פעילותו עולה לכל היותר כדי התנהלות בלתי זהירה אשר אינה עולה כדי תרמית ומשכך, אין להחיל עליו את הוראות סעיף 373 לפקודה. ביחס לסעיף 374 לפקודה, טוען המבקש כי המפרק לא הצביע על ראיות מהימנות לכאורה להתקיימות תנאיו של סעיף זה. המבקש הוסיף כי המפרק אינו עומד בנטל ההוכחה הדרוש להוכחת טענת המרמה הטעונה ראיות מוגברות בכמותן ובאיכותן.

17. המבקש טען כי מאזן הנוחות נוטה בפירוש לטובתו שכן הנכס משמש כדירת מגורים בה הוא מתגורר יחד עם רעייתו וארבעת ילדיהם. נטען כי מתן צו העיקול עלול לערער את מצבו הכלכלי עד כדי סיכון יכולתו לדאוג לצרכי מחייתו וצרכי משפחתו. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הליך שמתנהל בפני בית משפט זה ביחס לנכס (יחד עם הדירה הנוספת שפוצלה ממנו) אשר מחייב השקעה כספי ת מטעם המבקש. משכך, הטלת העיקול על הנכס תגלום לו יותר נזק מאשר הנזק שעלול להיגרם למפרק במידה ויבוטל הצו. גם קיומם של נתבעים רבים בהליך העיקרי מהווה טעם, לדידו של המבקש, לנטייה המובהקת של מאזן הנוחות לעברו.

18. ביום 18.11.2019 התקיים דיון בבקשה ובמסגרתו נחקר המבקש בחקירה נגדית. יום למחרת, ביום 19.11.2019 התקיים דיון בתובענה העיקרית בבקשה 71 וניתנה החלטה המוחקת אותה. ביחס לבקשה למתן חשבונות, על אף התאמתה להתברר במסגרת בקשה למתן הוראות, נקבע כי בשל היעדר פירוט אינדיבידואלי ביחס לאותם חשבונות אין לבית המשפט יכולת ליתן צווים ממוקדים לכל אחד מהמבקשים. לפיכך, הוריתי על מחיקת הבקשה, תוך שמירת האפשרות למפרק להגיש בקשה חדשה, לבית משפט זה, למתן חשבונות ובלבד שהבקשה החדשה תציין באופן נפרד, לגבי כל משיב ומשיב, מהם החשבונות והמסמכים הנדרשים ממנו, לפי התקופה הרלוונטית אליו, לפי חשבון הבנק הרלבנטי אליו ולפי החלק המיוחס לו בבקשה. ביחס לסעד המבוקש בבקשה 71 לחיוב המשיבים בהשבת הכספים לקופת הפירוק נקבע כי המחלוקת בעניין זה אינה מתאי מה להתברר במסגרת של בקשה למתן הוראות, ולכן הוריתי על מחיקת הבקשה של המפרק תוך מתן אישור למפרק להגיש תובענה נגד המשיבים בבית המשפט המוסמך. בהחלטה מיום 4.12.2019 הבהרתי החלטתי זו וקבעתי כי הגשת התובענות נגד הנתבעים לבית המשפט המוסמך אינה מותנית בהגשת בקשה חדשה למתן חשבונות ככל שהמפרק אינו סבור שאין הוא נזקק להגשת בקשה חדשה כאמור.

19. בעקבות מחיקת התובענה העיקרית, הגיש המבקש ביום 28.11.2019 בקשה למחיקת בקשה 76. במסגרת הבקשה נטען כי הואיל והבקשה לסעד זמני נסמכת כל כולה על התובענה העיקרית, אין הבקשה לסעד זמני יכולה לעמוד לבדה כאשר הבקשה לחיוב המבקשים בתיק העיקרי נמחקה.

20. בתגובתו מיום 8.12.2019 טען המפרק כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בהליכי פירוק וכי לבית משפט של פירוק נתונה סמכות רחבה וגמישה בעניינים שבסדר הדין ובכלל זה בנוגע לעיקולים זמניים. בעניין זה הפנה המפרק לרע"א 1686/05 בלקור מוצרי צריכה בע"מ נ' עו"ד ברוך חכים, מנהל מיוחד לחברת אי.סי.אם ואח' (1.6.2005) (להלן: "עניין בלקור"). המפרק הוסיף כי מחיקת העיקול הזמני תוביל להברחת נכסים מצדו של המבקש, ולכן, אין מקום למחיקתו.

21. למען שלמות התמונה ובטרם אפנה לדיון בבקשה אציין כי ביום 11.5.2016 הגיש המפרק לבית משפט זה בקשה להטלת צו איסור דיספוזיציה על הנכס ובית משפט זה (כב' השופטת עירית כהן) נעתר באותו יום לבקשה והוציא תחת ידו צו כאמור. על אף שתוקפו של צו זה הוארך על מנת לאפשר למפרק להגיש את תביעתו נגד המבקש, ביום 7.5.2017 הצו בוטל בשל אי הגשת התביעה העיקרית נגד המבקש.

דיון והכרעה
22. בית משפט הדן בבקשה של תובע למתן סעד זמני בוחן את קיומם של שני תנאים מצטברים: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות - ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (רע"א 5741/19 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים (ע"ר) נ' חוג ידידי המדרשיה בישראל (ע"ר) (11.09.2019)‏‏; ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו (18.1.2017)). כאשר מדובר בעיקול זמני, על בית המשפט לבחון אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

23. ביחס לסיכויי התביעה נפסק כי די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה. במסגרת הבקשה לסעד זמני אין מקום להכריע במחלוקות העובדתית בין הצדדים בתיק העיקרי (רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.2017) פסקה 14). בענייננו, מתקיים הרף הראייתי הדרוש להוכחה לכאורית של עילת התביעה ואין מדובר בתובענת סרק. בענייננו צירף המפרק ראיות המלמדות על מעורבותו של המבקש בחשבונות הבנק: טבלאות של השיקים שיצאו מכל אחד מחשבונות הבנק, העתק של שיקים שנחתמו לכאורה על ידי המבקש וטבלאות של שיקים שנפרטו לכאורה על ידי המבקש באמצעות "הצ'יינג המרכזי ברסלב בע"מ". הראיות שצירף המפרק מצביעות לכאורה על מעורבות המבקש בהוצאת הכספים מחשבונות הבנק.

24. במסגרת חקירתו הנגדית בפניי הודה המבקש שהחתימה על שיקים שיצאו מתוך חשבונות הבנק היא שלו:

"ש. אני צירפתי את הנספחים יג ויד לבקשה. אתה אומר בתצהירך בבקשה לביטול העיקול, שמעולם לא חתמת על ההמחאות הנ"ל. מפנה לסעיף יג' "מעולם לא חתמתי... מצטט, אתה עומד על כך
ת. תראה לי את ההמחאות.
ש. אני מציג לך את המקור של ההמחאות. תעבור עליהן.
ת. לכאורה החתימה נראית שלי. אני לא מכיר את השיקים ואת החתימות. אני לא מכיר כאן כלום, חוץ מאשר שזה נחזה להיות החתימה שלי. לא מכיר את השיקים האלה. בתאריכים הנ"ל גם לא הייתי במקום. אולי זה משהו שהחתימו אותי שנתיים קודם לכן. היה שם נוהל מאוד מפוזר" (פרוטוקול, עמ' 16, ש' 15-21).

כזכור, המבקש טען כי איננו אחראי למתרחש בחשבונות הבנק וכי האחריות לנעשה בהם נופלת
לפתחו של סבו, אליעזר ברלנד, אשר הורה לו כיצד לפעול. בחקירתו הנגדית במהלך הדיון מיום 18.11.19 נאמרו על ידי המבקש הדברים הבאים (עמ' 17-18 לפרוטוקול) :

"אני התייעצתי באותו זמן עם חבר עו"ד בשם זאב גבאי והוא אמר לי שמה שהוא שומע ברחוב את הפעילות של השיקים שהם עושים בשמי שאני בסיכון ואני עלול להגיע לתביעה שמשתמשים בשמי, ואז ביוזמתו הלכתי לפגוש את מר קהלני ואז ראינו ערמות של שיקים שהחריד אותנו ואז פניתי לסבא שלי כדי שיתן לי לצאת והסברתי לו את מה שאני רואה ואת הסיכון ואז הוא אמר לי אין בעיה תעביר את זה על שם סבתא, וכשאני הגעתי לבנק ביחד עם זה וביקשתי שיעצרו כל פעילות בשמי, אני לא רציתי להיות שם בכלל...".

המבקש אף חזר על הדברים בהמשך חקירתו (בעמ' 18 לפרוטוקול, שורות 21-23).

25. גם עדותו זו של המבקש, מספיקה לביסוס מעורבותו הלכאורית בהוצאת הכספים מחשבונות הבנק נשוא תיק זה ומעידה על הבנתו (המאוחרת) לאחריות הנלווית לרישומו כבעל החשבון ולסיכון המשפטי הכרוך בכך.

26. ביחס לטענות המבקש בנוגע לסעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, הרי שאין צורך בשלב זה להכריע בטענות הצדדים ביחס להתקיימות התנאים של סעיפים אלה ודי בקביעה הלכאורית כי מתקיימות עילות התביעה נגד המבקש, מה גם שסעיפים אלה אינם עומדים לבד והם חלק ממגוון העילות השונות שמנסה המפרק להעמיד נגד המבקש, לרבות הטענות בדבר הפרת חובת הנאמנות כלפי מוסדות ברסלב והפרת חובותיו כשלוח וכמורשה חתימה בחשבונות הבנק. בשלב זה די במה שהוצג על ידי המפרק ובדברים בהם הודה המבקש בחקירתו הנגדית לצורך המסקנה כי סיכויי התובענה כנגד המשיב הינם לכאורה גבוהים.

27. ביחס לטענה של המבקש לפיה סכום השיקים שנחתמו ונפר טו על ידו, לפי גישת המפרק, נמוך משמעותית מסכום העיקול (3,000,000 ₪) הרי שהמפרק לא טען כי מעורבותו של המבקש מוגבלת לשיקים אלה. המפרק ציין בתביעתו כי חשבונות הבנק נרשמו על שמו של המבקש וכי מעורבותו הלכאורית של המבקש, רחבה מסכומי השיקים שנחתמו או נפרטו על ידו.

28. מכל מקום, בין השיקולים המכריעים בבקשה למתן סעד זמני, כאמור לעין, מקובל לראות במאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה. בשלב זה הסעד הזמני המבוקש מתייחס לרישום עיקול על זכות המבקש ב דירת המגורים. להלן אדון בנזק שייגרם למשיב מרישום העיקול על הדירה.
המבקש ציין בכתבי טענותיו שהוא אינו מתכוון למכור את הנכס, ולפיכך, בהיבט זה אין ולא יכולה להיות למ בקש טענה כלשהי של גרימת נזק בשל הטלת צו העיקול.
האופן היחיד ב ו יתכן וצו העיקול י כביד על המבקש, כך לדידו, היא באי יכולתו ליטול הלוואות חדשות בתמורה להעמדת זכויותיו בדירת המגורים כבטוחה באמצעות משכנתא. בעניין זה טענותיו של המבקש אינן משכנעות. הוא טען כי הגדלת ההלוואות ש יינתנו לו כנגד משכנתא על הדירה היא הכרחית לצורך מחייתו ומחיית בני משפחתו. המבקש לא תמך טענתו זו בראיות כלשהן והיא נסמכת על אמרות בעלמא בלבד. מצד שני, טען המפרק ובצדק כי הגדלת מצבת החובות כנגד המשכנתא הרובצת על הדירה תקשה ותכביד על סיכויי הגביה של המפרק לכל חוב עתידי שייפסק נגד המבקש.

29. עמדה זו של המבקש ורצונו בהגדלת מצבת חובותיו, מקיימת גם, בין היתר, את יסוד ההכבדה הקבוע בתקנה 374(ב) לתק סד"א, המתנה את מתן צו העיקול הזמני בקיומ ן של ראיות מהימנות לכאורה ל כך שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. ביטול צו העיקול עשוי לאפשר למשיב ליטול הלוואה חדשה, או "למחזר" הלוואה ישנה ולשעבד תמורתה את זכויותיו בנכס כבטוחה לפירעונה. פעולה זו תכביד ללא ספק על ביצוע פסק הדין, ומשום כך ראוי, גם מהטעם הזה, להותיר את צו העיקול על כנו.

30. ומכאן אעבור לדון בטענת המבקש כי לאור מחיקת בקשה 71 (התובענה העיקרית) אין ולא יכולה לעמוד יותר זכות עמידה לבקשת העיקול הזמני. תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 קובעת כי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכי פירוק במידה שאינן סותרות את הוראות תקנות הפירוק ובשינויים המחויבים לפי העניין. לבית המשפט של פירוק יש סמכות רחבה בעניינים שבסדר דין בהליכי פירוק ובכלל זה בנוגע לעיקולים זמניים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ וכיוצא באלה (עניין בלקור; רע"א 5540/97 שמחון נ' כונס הנכסים הרשמי, פד"י נא(5) 355).

31. בנסיבות המקרה, החלטה המורה על מחיקת בקשת העיקול, על רקע הודעת המפרק כי בכוונתו להגיש תביעות פרטניות נגד המבקש ואחרים לבית המשפט המוסמך (לאחר קבלת אישורו של בית המשפט של חדלות פירעון), אינה סבירה. זאת, במיוחד לאור כוונתו המוצהרת של המבקש לנטילת הלוואה נוספת מהבנק, אשר תובטח ברישום משכנתא על זכויותיו בנכס , דבר שיכביד על ביצוע פסק הדין בתובענה שהמפרק עומד להגיש.

32. האיזון בין האינטרס של נושי העמותות לבין האינטרס של המבקש יבוא בדרך של הגבלת התקופה שבה המפרק יהיה רשאי להגיש תובענ ה הנגד המבקש לבית המשפט המוסמך, כדי למנוע מצב שהתרחש בעבר (ראו פסקה 21 לעיל) שבו צו העיקול יישאר בתוקף, ללא הגשת הליך עיקרי במשך תקופה ארוכה. ניתן לקבוע, אפוא, כי הבקשה לביטול העיקול תדחה וצו העיקול יישאר בתוקף עד למתן פסק דין בתובענה שבכוונת המפרק להגיש נגד המבקש, או עד למתן החלטה אחרת, ובלבד שהתובענה נגד המבקש תוגש תוך 45 ימים מהיום. להיבט זה ראו את עניין בלקור, שם עמד בית המשפט העליון על האפשרות כי התובענה תוגש לאחר פרק זמן רב לאחר הגשת בקשת העיקול הזמני, בשים לב להוראת הסיפא של תקנה 363(א) לתקסד"א.

33. לא מצאתי ממש ביתר טענותיו של המבקש. כך, אין לקבל את טענתו בדבר היעדר תצהיר מטעם המפרק לתמיכה בבקשת העיקול. נפסק כי בעל תפקיד אינו נדרש להגיש תצהיר ביחס לעובדות בבסיס בקשתו, שאינן ידועות לו באופן אישי, אלא הן תוצאה של חקירותיו ובדיקותיו ביחס לאירועים שהתרחשו עובר למינויו כבעל תפקיד. הוא הדין בטענת המבקש להיעדר התחייבות או ערובה מצד המפרק. בתיק זה קיימים כספים בקופת הפירוק שדי בהם לעניין זה.

סוף דבר

34. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול העיקול הזמני נדחית. צו העיקול יישאר בתוקפו בתנאים שפורטו לעיל בפסקה 32.

המבקש ישלם למפרק הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 6,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תש"פ, 15 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

אביגדור דורות, שופט