הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 32107-09-13

לפני כבוד השופט אביגדור דורות בקשה 246

המערער:
מיכאל גול
ע"י ב"כ עו"ד אלישע גרינפלד

נגד

המשיבים:
עו"ד יששכר בר הלל – מפרק עמותת מוסדות ברסלב נחמת ציון, ירושלים (בפירוק)
1. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברברג
2. רשם העמותות
ע"י ב"כ עו"ד חוי קליין

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת המפרק מתאריך 28.8.17, הדוחה את תביעת החוב שהגיש המערער כנגד העמותה שבפירוק.

רקע וטענות הצדדים

1. בתאריך 28.8.17 דחה המפרק את תביעת החוב אותה הגיש המערער. על אף שהמועד הקבוע להגשת ערעור על ההכרעה בתביעת החוב חלף, הסכים המפרק לבקשת המערער כי המועד להגשת הערעור יוארך ובעקבות כך הוארך המועד.

2. תביעת החוב אותה הגיש המערער מבוססת על הסכם מיום 31.12.02 על פיו הלווה המערער לעמותה סך של 613,171 דולר, אותם היה על העמותה להחזיר לו בתוך 48 שעות מדרישה, בתוספת רווחים חודשיים מצטברים בגובה 0.91 אחוז. להחזר ההלוואה בתנאים הנ"ל ערבו נחמן ברלנד ואברהם גטר, שהיו באותה עת בעלי תפקיד בעמותה. לתביעת החוב צירף המערער כתב תביעה בסדר דין מקוצר שהוגש לבית משפט השלום בירושלים ביום 4.7.13 (תא"ק 9742-07-13).

3. המפרק דחה את תביעת החוב וזאת על בסיס הסיבות הבאות: ראשית, לאור העדר פירוט ואסמכתאות לחוב הנטען; שנית, לאור טענת המערער כי הכספים הועברו לנחמן ברלנד ולא לעמותה; שלישית, לאור העובדה כי התביעה התיישנה בעקבות הפרת ההסכם בידי העמותה כבר ביום 1.1.05; רביעית, לאור המחאת חובו של המערער ל ערן הוכברג כפי שעולה מהסכם מיום 13.5.13 במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 03-XX894-13-2 (להלן: "הסכם הוכברג").

4. לטענת המערער, טעה המפרק כאשר דחה את תביעת החוב עקב העדר פרטים ואסמכתאות. נטען כי יש לאפשר כעת למערער להמציא מסמכים נוספים ועל המפרק לדון מחדש בתביעת החוב ולהכריע בה לגופה, להבדיל מהכרעתו המבוססת על חסר במסמכים. לטענת ב"כ המערער היה על המפרק לשאול את מנהלי העמותה ולברר איתם את הפרטים החסרים בדבר החזרי הלוואה . עוד נטען כי בהסכם הוכברג קיימת הודאה מטעם העמותה בדבר חוב העמותה למערער בסכום של 1.2 מיליון ₪. בנוסף, טען ב"כ המערער כי מדובר בחוב אותו היה על העמותה להחזיר בתוך 48 שעות מדרישה וכי יש לראות בהגשת כתב התביעה לבית משפט השלום בשנת 2013 משום "דרישה" לפירעון קרן ההלוואה ומשום כך, תביעת החוב טרם התיישנה.

5. בדיון היום טען ב"כ הכנ"ר כי דין הערעור על הכרעת המפרק להידחות. נטען כי ניתנו למערער מספר הזדמנויות להשלים את החומר החסר, דבר שלא נעשה על ידו והוא אף בחר שלא להתייצב לחקירה בפני המפרק. באת כוח רשם העמותות הצטרפה לעמדת המפרק והכנ"ר, שיש לדחות את הערעור על הכרעת המפרק וזאת עקב העדר שיתוף פעולה מצד המערער עם המפרק.

המסגרת הנורמטיבית

6. בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כזרועו הארוכה של בית המשפט אלא בתפקיד מעין שיפוטי (רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב(1) 204,199; פר"ק (מחוזי י-ם) 4040/07 האוצר, אגף מס הכנסה נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק (21.11.10)). על בעל התפקיד לאזן בין זכויות החייב, זכויות הקניין של הנושה הספציפי מגיש תביעת החוב, וחובתו כנאמנם של כלל הנושים, שלא להגדיל את הנשיה על ידי קבלת תביעות חוב נוספות בלתי מבוססות (בש"א (מחוזי- חי') 7839/03 טסלר נ' עו"ד מטר נביל (11.4.05)). עליו לפעול מתוך נאמנות לכלל הנושים ואין לאשר תביעות חוב שאינן מוצדקות או אשר לא הוכחו בפניו (בש"א (מחוזי-חי') 15453/06 עזבון המנוח מתתיהו לוי ז"ל נ' עו"ד אפרים צ'יזיק (6.5.07); בש"א (מחוזי-חי') 14153/03 מאיר נ' אליאס (21.3.05).

7. בעל התפקיד אינו מחוייב לתור אחר ראיות עבור הנושה ולא מוטלת עליו חובה "לסייע" לנושה (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2347/99 מוריאנו נ' עו"ד ארז, הנאמן (21.11.01); פש"ר (מחוזי-ת"א) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי, המנהל המיוחד (30.3.04)).

8. בבש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09, פר"ק 4092-07 אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, מנהל מיוחד (26.5.11) נאמרו הדברים הבאים, היפים לענייננו:

"על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. הוא זה הטוען לקיום חוב ומבקש להוציא מחברו, ובמסגרת זו עליו להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בתצהיר ובכל האסמכתאות והראיות הנמצאות ברשותו."

9. בית המשפט של חדלות פירעון הוא הגורם המפקח על פעולות בעל תפקיד ואף על פי כן לא יחליף את שיקול דעתו בשיקוליו של בעל התפקיד ולא ימהר להתערב באופן שבו בעל התפקיד מפעיל את סמכויותיו, אלא אם כן מצא כי שיקול דעתו של בעל התפקיד הופעל ברוח בלתי סביר או בלתי תקין באופן מהותי (ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל בנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 (2001); ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן (4.8.14)).

דיון והכרעה

10. לאחר שבחנתי את תביעת החוב, את הכרעת המפרק, את הטענות בערעור, את תגובת המפרק לערעור ואת הטענות שנשמעו היום בדיון מטעם כל הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור, כפי שיפורט להלן.

11. כתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בסדר דין מקוצר הוא הבסיס העיקרי לתביעת החוב. כתב תביעה זה דל מאוד בפרטים חיוניים. בסעיף 9 לכתב התביעה נכתב כי הנתבעת (העמותה) שילמה לידי התובע (המערער) חלק מן החוב (הלוואה בסך 613,171 דולר) וכי בהסכמת התובע הנתבעת הופטרה מחלק אחר של החוב וזאת בשל התחייבות של ערן הוכברג ליטול על עצמו את הפירעון של חלק מן החוב. בסעיף 10 לכתב התביעה נטען כי הנתבעים נותרו חייבים לתובע קרן חוב של 1.2 מיליון ₪ בתוספת ריבית חודשית. בסעיף 11 לכתב התביעה נטען כי התובע זכאי לקבל מהנתבעים את החוב הנ"ל. נטען עוד בסעיף זה כי התובע דרש מהנתבעים לפרוע את החוב הנ"ל, אולם עד מועד הגשת התביעה, הנתבעים לא שילמו לידיו את חובם.

12. המפרק פנה לב"כ המערער ביום 28.2.17 בדרישה לקבלת פרטים נוספים בקשר לתביעת החוב. בין היתר נדרש המערער להמציא את הפרטים הבאים: פירוט כיצד העביר המערער את ההלוואה לעמותה (בשיק/העברה בנקאית/מזומן); לאיזה חשבון של העמותה הועבר/הופקד הכסף; לידי מי שולם הכסף; באיזה אופן קיבל המערער עד ליום 28.2.13 את רווחי השקעתו; פירוט של כל הסכומים בכל התאריכים שקיבל המערער מהעמותה; פירוט באיזה אופן קיבל המערער את הכסף מהעמותה (בשיק/העברה בנקאית/מזומן). דרישה זו לא נענתה על ידי המערער לא בסמוך לאחר קבלת הדרישה ואף לא מאוחר יותר. דרישה זו מבוססת על תקנה 76(ב) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985 (להלן: "תקנות פשיטת הרגל"), הקובעת כדלקמן:

"לתביעה יצורפו האסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב הנתבע; ורשאי הכונס הרשמי או הנאמן לדרוש, בכל עת, פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון".

13. חובתו של המפרק לקבל את החומר הדרוש כדי להחליט אם לקבל את תביעת החוב או לדחותה (ע"א 73/84 בן ציון נ' גורני, פ"ד לט(3) 757). עליו לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו ולבקש מסמכים נוספים לפי הסמכות המוקנית לו בתקנות 76(ב) ו-93(א) לתקנות פשיטת הרגל. במקרה זה אכן דרש המפרק, כאמור לעיל, פרטים נוספים החיוניים לצורך הבנת המצב העובדתי, אולם המערער לא שיתף פעולה ולא העביר פרטים נוספים ומסמכים, למרות שסביר להניח כי אלה מצויים בידיו, שהרי מדובר בסכומים ששולמו על ידו לעמותה וכן בסכומים ששולמו לידיו, לפי טענותיו בכתב התביעה, מטעם העמותה. מכתב התביעה לא ברור איזה חלק מהחוב שולם למערער על ידי העמותה (סעיף 9 לכתב התביעה) ולא ברור מאיזה חלק מהחוב הופטרה העמותה בהסכמת המערער (שם). זאת ועוד, לטענת המערער מדובר בחוב אותו על העמותה לפרוע תוך 48 שעות מדרישה. בסעיף 11 לכתב התביעה נטען כי המערער דרש את פירעון החוב הנ"ל, מבלי לציין את מועד הדרישה. איני מקבל את טענת ב"כ המערער בדיון היום, על פיה הדרישה לפירעון הנזכרת בסעיף 11 לכתב התביעה אינה מתייחסת לפירעון קרן החוב. בסעיף 11 נאמר כי המערער זכאי לקבל "את החוב הנ"ל" כאשר פירוט החוב מופיע בסעיף 10 לכתב התביעה והוא כולל את קרן החוב בגובה 1.2 מיליון ₪. אין דרך אחרת להבין את הכתוב בסעיף 11 לכתב התביעה. כתוצאה מאי פירוט מועד הדרישה לפירעון החוב, לא ברור האם התביעה התיישנה ונראה כי לשון כתב התביעה נשארה עמומה שלא במקרה.

14. נטען מטעם המערער כי הסכם הוכברג משנת 2013 נוקב בחוב של העמותה כלפי המערער בגובה 1.2 מיליון ₪. אותו הסכם קובע כי הצדדים לו רואים חוב זה כחוב של העמותה כלפי ערן הוכברג וכי הכספים שיועברו על פי הסכם הוכברג לידיו של ערן הוכברג ישמשו גם לפירעון החוב למערער. מי שייצג את ערן הוכברג בהסכם הנ"ל הוא עו"ד אלישע גרינפלד, ב"כ המערער. משום כך, קשה עד מאוד לקבל את טענתו של עו"ד גרינפלד שנשמעה בדיון היום, על פיה נודע למערער על הסכם הוכברג רק עם קבלת תגובת המפרק לערעור. מכל מקום אין בפנינו גרסה פוזיטיבית המגובה בתצהיר מפורט מטעם המערער. בהקשר זה נאמרו בע"א 5993/08 חברת סונובר שיווק דלקים בע"מ נ' סולי ש. ואנו הנאמן על נכסי חברת רם ( 31.1.10) הדברים הבאים, היפים לענייננו:

"בנסיבות אלה, לא הייתה כל חובה לנאמן למחול על המחדלים המהותיים ו"להתאמץ" לבוא לקראת המערערות תוך הנחייתן לגבי "מקצה השיפורים" הדרוש לפי הדין המפורש. בוודאי כך כאשר המערערות לא ראו צורך ליתן הסברים הולמים ולהגיש בקשות מתאימות, אלא פעלו בשיטת "שלח לחמך על פני המים", וכאשר "תביעות החוב" שהגישו בתוך המועד הקצוב היו חסרות באופן שהפך אותן ולא יותר מדרישות בעלמא..." (פסקה 4).

15. בנסיבות המתוארות לעיל צדק המפרק כאשר דחה את תביעת החוב וזאת אף מבלי שאדון בטענות הנוספות של המפרק, בדבר העברת כספי ההלוואה לנחמן ברלנד ולא לעמותה; בדבר התיישנות התביעה; ובדבר המחאת החוב הנטען לערן הוכברג.

16. אין לקבל את בקשת ב"כ המערער לאפשר לו להמציא מסמכים נוספים בשלב זה. היו למערער הזדמנויות רבות להמציא למפרק פרטים ומסמכים כפי שנדרש על ידי המפרק בחודש פברואר 2017. לא זו אף זו, המערער לא התייצב לחקירה בידי המפרק כפי שנדרש ולא הגיש בקשה לבית המשפט, לאחר קבלת תגובת המפרק לערעור, לאפשר לו להגיש את המסמכים בסמוך לאחר קבלת תגובה זו. באותה תגובה פירט המפרק בהרחבה את המידע והמסמכים שלא הומצאו לו וזאת בעמודים 2 ו-3 לתגובה (ובמיוחד בסעיף 14 לתגובה). בנסיבות אלה אין מקום לאפשר למערער "מקצה שיפורים" בשלב כה מאוחר. כזכור, הערעור הוגש באיחור תוך קבלת הסכמת המפרק, שלא עמד על המועד הקבוע בדין להגשת ערעור. בנוסף, המערער לא התייצב היום לדיון בערעורו ומשום כך לא ניתן היה לחקור אותו בדיון היום לצורך השלמת הפרטים החסרים, כאמור לעיל.

סוף דבר

17. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

המערער ישלם למפרק הוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 7,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ט, 17 יוני 2019, בהעדר הצדדים.