הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים חדל"ת 48195-10-21

בפני
כבוד ה שופט אביגדור דורות

בעניין:
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018

להלן: "החוק"

בעניין:
די ג'יי אסושיאטס, אינק .
ע"י ב"כ עו"ד הילה פמיליה
להלן: "המבקשת"

ובעניין:
1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד שמרית אוחיון

2. די-ויז'ן סי.וי.אס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רם שמגר
להלן: "החברה"

החלטה

המבקשת עתרה למתן צו לפתיחת הליכים נגד המשיבה 2 ( להלן: "החברה") לשם פירוקה. על פי הבקשה, בידי המבקשת שני פסקי דין בהם חויבה החברה לשלם למבקשת את הסכומים הבאים: בתיק תא"ק 54414-11-20 חויבה החברה ביום 8.1.2021 לשלם למבקשת 58,468 ₪, בתוספת הוצאות בסך 6,841 ₪. בתיק תא"ח 54152-11-20 חויבה החברה ביום 18.1.2021 לשלם למבקשת הוצאות בסך 6,264 ₪, אגב מתן צו לפינוי החברה מן המושכר.

המבקשת פתחה בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים שני תיקי ם: הראשון, נפתח ביום 13.4.2021 בגין החיוב בהליך השני; והשני, נפתח ביום 22.4.2021 בגין החיובים בהליך הראשון. בבקשה נטען, כי חוב החברה כלפי המבקשת במועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים עמד על 88,429 ₪. בבקשה נכתב כי ביום 8.7.2021 נמסרה לחברה אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"). על בסיס האמור, טענה המבקשת כי מתקיימת חזקת חדלות פירעון על פי סעיף 10 (א) (3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). בבקשה נטען כי המבקשת פעלה על מנת לגבות את החוב בדרך של הטלת עיקולים על חשבונות הבנק של החברה, אולם עד ליום הגשת הבקשה לא שולם למבקשת דבר.

מטעם החברה הוגשה התנגדות בכתב לבקשה. על פי תגובת החברה, עיסוקה בביצוע סקרים לגבי מצב כבישים באמצעות טכנולוגיה שהיא פיתחה. נטען בתגובה, כי בשנת 2018 נכרת חוזה בין החברה לבין חברה בארצות הברית לשם עריכת סקרי כביש אגרה בדאלאס בארצות הברית. נטען, כי החל משנת 2019 ביצעה החברה 4 סקרי כביש במסגרת החוזה , כאשר האחרון שבהם בוצע בחודש נובמבר 2020. עוד נטען, כי עקב מגפת הקורונה לא בוצעו בשנה האחרונה סקרים, אולם, לאחרונה "נוצרה אפשרות לחידוש הפעילות" וכי, "בחודשים הקרובים יתברר האם אכן ניתן יהיה לחדש את הפעילות, וככל שהדבר יתממש, תפרע המשיבה [החברה] את חובה למבקשת". לפי התגובה, התגמול הצפוי בגין כל סקר כבישים הוא בסך 70,000 דולר.

לטענת החברה, הליך הפירוק לא יביא למבקשת מזור ולמעשה סיכוייה לקבלת החוב גדולים יותר במתן אפשרות לחידוש פעילות החברה, מאשר הליך פירוק שלא יקדם את המבקשת במאומה לקבלת החוב. נטען כי מדובר בקרן חוב בגובה של 58,468 ₪, וסכום החוב העדכני גדל בגין חיובי שכר טרחה. בכתב ההתנגדות ביקשה החברה ליתן לה פרק זמן של 4 חודשים כדי לנסות ולסלק את החוב ולייתר את ההליך הדרסטי של חדלות פירעון.

ביום 28.12.2021 התקיים דיון בבקשה . באת כוח המבקשת טענה כי נגד החברה קיימים הליכים משפטיים נוספים כדלקמן: תביעת קופת גמל בסך של כ-חצי מיליון ₪; תביעת בנק הפועלים על סך 80,000 ₪; תביעות עובדים בסך כ-200,000 ₪; תביעות הראל פנסיה וגמל בסך כ-300,000 ₪; תביעת בנק לאומי על סך כ-800,000 ₪ ותביעה של חברה מסחרית בסך 3.5 מיליון ₪ המתבררת בבית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר הצדדים נמצאים בהליך גישור. כאשר נשאל בא כוח החברה בדבר אותן תביעות, נטען כי מידע זה לא נכלל בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים ומשום כך לא כללה ההתנגדות לבקשה התייחסות לאותן תביעות. נטען בהקשר זה כי לא הונחה תשתית ראייתית לגבי אותן התביעות.

מטעם הממונה על חדלות פירעון נטען כי מכיוון שמתן צו פירוק הוא צעד דרסטי, יש מקום למנות נאמן זמני לפי סעיף 20 לחוק " שיכנס לעובי הקורה ויבחן את טענות הצדדים שכן אם עתידים להיכנס כספים נוספים לחברה, וככל שתוגשנה תביעות חוב נוספות , הם למעשה כספים שיתחלקו באופן שווה בהתאם לסדרי הנשייה". באת כוח המבקשת סברה כי הצעת הממונה למינוי נאמן זמני היא "הצעה טובה שתעצור רגע את כל הדברים ומישהו חיצוני יבדוק מה קורה וידאג לכל הנושים".

בעל השליטה בחברה, מר שמואל בנית, טען בדיון כי החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה והתחילה עם ביצוע של שלושה סקרי כבישים, אולם, החברה "נתקעה עם הקורונה". עוד טען בעל השליטה, כי עקב הקורונה נמנעה ממנו האפשרות לטוס לארצות הברית ולטפל בדברים שם.

מצאתי כי יש קושי להתייחס להליכים המשפטיים שצוינו על ידי באת כוח המבקשת בדיון. בבקשה לא פירטה המבקשת הליכים אלו, ולא הוגשו לתיק בית המשפט מסמכים המעידים על קיומם. משום כך, לא נכללה בהתנגדות בכתב מטעם המשיבה התייחסות לאותם הליכים. ממילא מדובר, ככל הנראה, בחובות שנויים במחלוקת ולא נטען כי קיים פסק דין כנגד החברה ולטובת אותם נושים.

על פי סעיף 10 (א) (3) לחוק חזקה היא כי החברה נמצאת בחדלות פירעון לאור העובדה שהומצאה לחברה אזהרה לפי סעיף 7 חוק ההוצאה לפועל, לתשלום חוב שסכומו עולה על 75,228 ₪ והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה. על פי סעיף 18 (א) לחוק, על בית המשפט ליתן צו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 9 לחוק. התנאי הקבוע בסעיף 9 הינו כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, כאשר הוכחת חדלות הפירעון יכול שתעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10 לחוק. יחד עם זאת, סעיף 18 (ב) לחוק קובע כי על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד. לעניין זה, על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם דחיית הבקשה עלולה לפגוע בנושים וכן את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד.

בפני החברה עמדו שתי דרכי פעולה אפשריות: האחת, להגיש בקשה לבית המשפט לפי סעיף 8 לחוק (בקשת תאגיד להפעלתו לשם שיקומו הכלכלי במסגרת צו לפתיחת הליכים). השנייה, להגיש בקשה לפי פרק א'1 שבחלק י' לחוק (עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב, הוראת שעה), וזאת על בסיס הטענה כי פעילותה נפגעה עקב מגפת הקורונה. החברה לא נקטה מיוזמתה באף אחת מדרכי פעולה אלה. יחד עם זאת, כאמור לעיל, על בית המשפט לשקול האם צו פתיחת ההליכים עלול לפגוע באפשרות להביא לשיקומה הכלכלי של החברה. כדי לשקול את הדברים, נדרשת המבקשת להגיש לבית המשפט תוך 14 ימים מהיום פרטים מלאים וטובים יותר בנוגע להליכים המשפטיים שנזכרו בדיון , לרבות צירוף כתבי טענות באותם הליכים. ככל שהמבקשת תפעל כך, תוכל החברה להגיש את התייחסותה תוך 14 ימים ממועד קבלת העתק המסמכים שיוגשו. לאחר שהצדדים יעשו כך, ניתן יהיה לשקול את בקשת החברה לקבלת פרק זמן של 4 חודשים, או פרק זמן קצר יותר, לשם סילוק החוב הפסוק ולייתר את ההליך הדרסטי של מתן צו לפתיחת הליכים. לאור האמור, איני סבור כי יש לקבל את הצעת הממונה בדבר מינוי נאמן זמני, הן מפני שלא הוגשה בקשה למתן סעד זמני אשר החברה יכולה הייתה להתייחס לבקשה זו, והן, לאור המשמעות הדרסטית של מינוי כאמור. על פני הדברים וכפי שטענה החברה בדיון, מינוי כזה עלול לטרפד את ההזמנות הנוספות לביצוע הסקרים מטעם החברה האמריקאית, דבר שיסתום את הגולל על הסיכוי של שיקום החברה.

לעיוני ביום 16.1.2022.

המזכירות תעביר החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, 30 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.