הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים הפ"ב 33085-03-18

בפני
כבוד ה שופט אביגדור דורות

המבקש בהפ"ב 33085-03-18
והמשיב בהפ"ב 28052-02-18

שמעון קמנצקי
ע"י ב"כ עו"ד שבתאי סיני

נגד

המשיבים בהפ"ב 33085-03-18 והמבקשים בהפ"ב 28052-02-18

  1. ועד הגנרטור בית וגן
  2. עודד צ'רנוביצקי
  3. יואל גודמן
  4. נפתלי הירש
  5. אליהו מישקובסקי
  6. יוסף הילדסהיימר
  7. הרב עזריאל אויערבך

ע"י ב"כ עו"ד יעקב שבת

פסק דין

לפניי בקשה לאישור פסקי בוררות ( הפ"ב 28052-02-18) שהוגשה על ידי " ועד הגנרטור בית וגן" ומשיבים נוספים ( להלן: "ועד הגנרטור" או " המשיבים") שניתנו ב"בית הדין לדיני ממונות שלום ואמת" (יכונה להלן: "בית הדין" או " הבוררים") ביום 6.9.2016 וביום 25.7.2017. כן, מונחת לפניי בקשה לביטול פסקי הבוררות שהוגשה על ידי שמעון קמנצקי ( להלן: "המבקש"). הדיון בשתי התובענות אוחד.

מבוא ופסקי הבוררות
1. מר יעקב רבינוביץ הקים בשכונת בין וגן בירושלים מערכת פרטית לייצור חשמל באמצעות גנרטור וחלוקתו למנויים תמורת תשלומים כספיים ( להלן: "מערכת הגנרטור"). מערכת זו פעלה בעיקר בימי שבת וחגים. מאז ההקמה ועד לפני מספר שנים נוהלה המערכת הן מקצועית והן כספית על ידי מר יעקב רבינוביץ ואשתי גב' שרה רבינוביץ. מזה כארבע שנים, עבר הניהול הכספי והמקצועי על המערכת למבקש, שמעון קמנצקי.

2. בשלהי שנת 2015, פתחה גב' שרה רבינוביץ בהליך בוררות ב"בית הדין לדיני ממונות שלום ואמת" שעניינו מחלוקות בנוגע לבעלות על מערכת ייצור החשמל וחלוקתו ובנוגע לניהול הכספי של אותה מערכת. המבקש נענה להזמנה להתדיין בפני בית הדין ואף חתם על שני הסכמי בוררות המעניקים לבית הדין סמכות להכריע בסכסוך. לצורך ההכרעה בסכסוך, צורפו להליך הבוררות גם המשיבים בתיק זה.

3. בפסק הבוררות שניתן ביום 6.9.2016 ( להלן: "פסק הבוררות") נקבע שהפסק נוגע אך לעניין הבעלות על מערכת הגנרטור, לסמכות בעניין הפעלת הגנרטור, לניהול הכספי של הגנרטור והרווחים שהוא יכול להפיק. בית הדין קבע שלמרות שהמחלוקת שהובאה לפניו הייתה בהתחלה בין הגברת רבינוביץ והמבקש והיא לא נגעה למחלוקת בין המבקש והמשיבים ביחס לבעלות על הגנרטור, יש מקום לדון בשאלת הבעלות לצורך הכרעה בכל המחלוקות בין הצדדים. בית הדין פסק כך : ועד הגנרטור הוא הגוף המייצג את ציבור המשתמשים בגנרטור ואין מקום להחלפת חברי הוועד; ציבור המשתמשים בגנרטור לא היה משלם מכספו עבור הגנרטור ותפעולו אם היה יודע שהפעלת הגנרטור וניהולו הכספי מתנהלים בניגוד לדעתו של הרב אויערבך והסעיף שבתוך ההסכם שנחתם בין המשתמשים ובין המבקש בנוגע לבעלות המבקש בגנרטור " לא מעלה ולא מוריד אומדנא זו"; ועד הגנרטור רשאי לבטל את ההסכם שנחתם מול המבקש וכן הוא רשאי להגדיר את סמכויותיו מחדש; ההסכם שנחתם מול ועד הגנרטור הקודם לא הזכיר בעלות של משפחת רבינוביץ על הגנרטור, על אביזרים או רשת הכבלים, לכן אין לדון בזכויות בעלות של משפחת רבינוביץ על חלק כלשהו של המערכת.

4. ביום 25.7.2017 ניתן פסק המבהיר את פסק הבוררות ( להלן: "פסק ההבהרה"). בפסק ההבהרה קבעו הבוררים שלאור בקשת ועד הגנרטור להבהרת פסק הבוררות, אין למבקש או לגברת רבינוביץ בעלות על מערכת הגנרטור. בית הדין הבהיר עוד שזכויות הבעלות במערכת הגנרטור וכן זכויות ניהול מערכת אספקת החשמל שייכות באופן בלעדי לציבור הצרכנים המיוצגים על ידי ועד הגנרטור.

טענות הצדדים בתמצית
5. המבקש טוען שהוא הבעלים והמפעיל של מערכת ייצור וחלוקת החשמל בשכונת בית וגן בארבע השנים האחרונות. ביום 2.8.2016 נחתם הסכם בוררות בין גב' רבינוביץ לבין המבקש שעניינו " בעלות על הגנרטור" ובית הדין התמנה כבורר במחלוקות בין שני צדדים אלה; המבקש מעולם לא חתם על הסכם בוררות עם המשיבים והם מעולם לא היו צד להליך; אין גוף שנקרא " ועד של תושבים משכונת בית וגן בירושלים"; יש מקום לבטל את פסק הבוררות משום שלא היה הסכם בוררות בר תוקף, פסק הבוררות ניתן בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות; לא ניתנה למבקש הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו ולבסוף, תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.

6. המשיבים טוענים שהמבקש אינו הבעלים של הגנרטור והוא לא השקיע כספים ברכישתו. המבקש לטענתם קיבל מתושבי שכונת בית וגן, בעת כניסתו לתפקיד המפעיל של הגנרטור, סכום התחלתי בגובה מיליון ₪, והוא מקבל מהם סכומים חודשיים עבור ההחזקה והתפעול של מערכת הגנרטור ובנוסף, הוא מקבל שכר כמפעיל של אותה מערכת. המשיבים טוענים שהבוררים לא חרגו מסמכותם; פסק הבוררות לא גורם לעיוות דין ותוכנו אינו מנוגד לתקנת הציבור. הם הוסיפו שהמבקש חתם על שני הסכמי בוררות בשתי הזדמנויות שונות ולקח חלק בדיונים בפני הדיינים בבית הדין, שבחלקם הוא היה אף מיוצג על ידי טוען רבני. המשיבים מטעימים שבבקשות הראשונות שהגיש המבקש לבית המשפט, בטרם הוא יוצג על ידי עורך דין, הוא לא טען שהבוררים לא התמנו על ידו, נהפוך הוא, ניתן ללמוד מאותן בקשות שהמבקש קיבל על עצמו את המינוי. המשיבים מוסיפים שגם בפניותיו של המבקש לבית הדין ולוועד הגנרטור עצמו הוא נמנע מלהעלות טענות בנוגע לסמכויות הבורר. בעניין המחלוקות שנדונו בבוררות, טענו המשיבים שהן סבבו תחילה סביב הזכויות במערכת הייצור והחלוקה של החשמל, אך הצדדים הרחיבו וטענו לגבי זכויות הניהול של אותה מערכת. לכן, פסק הבוררות התייחס למלוא העניינים האלה בסמכות. ביחס לטענה של המבקש כי ועד הגנרטור אינו גוף משפטי, טוענים המשיבים שחברי הוועד הם הנציגים של תושבי השכונה שמנויים כצרכני מערכת הגנרטור. במסגרת תשובתם טענו המשיבים גם שהבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה באיחור, אך במהלך הדיונים בפניי הם זנחו טענה זו ולא העלו אותה שוב. לכן, איני מוצא צורך לדון בה במסגרת פסק הדין.

דיון והכרעה
7. המבקש צירף לבקשתו תצהיר מטעמו וכן את פסק הבוררות, פסק ההבהרה, הזמנה לדין ששלח בית הדין אליו בעקבות התביעה של גב' רבינוביץ, הסכם בוררות מיום כ"ז בתמוז תשע"ו (2.8.2016) ( להלן: "הסכם הבוררות השני") ומכתב של המבקש אל בית הדין מיום ג' באייר תשע"ו (11.5.2016) ובו הוא הסתייג מסמכות בית הדין להכריע במחלוקת סביב בעלות ועד הגנרטור על מערכת הגנרטור. המשיבים צירפו לתשובתם תצהיר של יוסף הילדסהיימר, מכתב של המבקש מיום י"א אלול תשע"ו (14.9.2016) אל חברי ועד הגנרטור ובו הוא השמיע מחאה על פסק הבוררות, תצהיר חבר בית הדין, הרב ידידיה גרינברג, שבו הוא מתייחס להמצאה של פסק ההבהרה למבקש, העתק בקשה של המבקש להארכת המועד להגיש תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות והסכם בוררות מיום ז' כסליו תשע"ו (19.11.2015) שצורף כנספח ה' לתשובה של המשיבים ( להלן: "הסכם הבוררות הראשון").

8. בהחלטתי מיום 16.9.2018, קבעתי, שהמשיבים ימסרו את הקלטות ישיבות הבוררות לחברה חיצונית אשר תכין תמליל של שלוש ישיבות בוררות שהתקיימו בהליך הבוררות. בעקבות החלטה זו הגישו המשיבים תמלול של ישיבות הבוררות הנ"ל. באופן מצער, איכות התמלול שהוגש נמוכה ביותר, הוא רצוף משפטים מקוטעים ובחלקים רבים ממנו לא ניתן להבין את חילופי הדברים בין הצדדים. בדיון שהתקיים ביום 18.11.2018 הגיש המבקש שני מוצגים נוספים: הוגש הסכם הבוררות הראשון שכבר הוגש על ידי המשיבים, וכן הוגש העתק של הסכם שנערך בינו ובין לקוח של מערכת אספקת החשמל. על רקע חומר הראיות שבפני יוכרעו ה מחלוקות שבין הצדדים.

הסכם בוררות בר תוקף
9. עילת הביטול הראשונה בה נתלה המבקש היא זו הקבועה בסעיף 24(1) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסק בוררות אם " לא היה הסכם בוררות בר-תוקף". העמדות של הצדדים בעניין קיומו של הסכם בוררות בר תוקף חלוקות. בעוד המבקש טוען כי לא היה הסכם בוררות בינו ובין המשיבים וכי הסכם הבוררות שנחתם מטעמו נחתם מול גב' רבינוביץ, טוענים המשיבים שלא רק שהמבקש חתם על הסכם בוררות אחד, הוא חתם על שני הסכמי בוררות שונים בשתי הזדמנויות שונות.

10. לכתבי הטענות של הצדדים צורפו שני הסכמי בוררות נפרדים. הסכם בוררות מיום ז' כסליו תשע"ו (19.11.2015) שצורף כנספח ה' לתשובת המשיבים ( להלן: "הסכם הבוררות הראשון") והסכם בוררות נוסף שצורף כנספח ד' לבקשת הביטול ושנושא את התאריך כ"ז בתמוז תשע"ו (2.8.2016) ( להלן: "הסכם הבוררות השני"). שמות הצדדים הרשומים בהסכם הבוררות הראשון הם: יעקב ושרה רבינוביץ, שמעון קמנצקי, ועד הגנרטור בין וגן, יואל גודמן, עודד צרנובצקי, נפתלי הירש, אליהו מישקובסקי ויוסף הילדסהיימר. בהסכם הבוררות השני מופיעים השמות שלהלן: שרה רבינוביץ, שמעון קמנצקי, יוסף הילדסהיימר, יואל גודמן, נפתלי הירש ושם נוסף שלא הצלחתי לפענחו. הצורך בחתימה על הסכם בוררות נוסף נולד בעקבות פרישתו של אחד הבוררים מתפקידו וקבלתו של אחר במקומו ( פרוטוקול, עמ' 1, ש' 17-18). התנוססות שמם של המשיבים על הסכמי הבוררות מלמד כי הם לקחו חלק בהליך הבוררות כבעלי דין, אחרת, מה הטעם ששמותיהם יופיעו על הסכמי הבוררות. לכך יש להוסיף את האמור בתצהיר שהוגש מטעם המשיבים לפיו הם השתתפו בהליך הבוררות כבעלי דין, עדות שמקובלת עלי ומכאן אני מגיע למסקנה כי נחתם בין המבקש והמשיבים הסכם בוררות תקף ואין עילה לבטל את פסק הבוררות על סמך סעיף 24(1) לחוק הבוררות.

הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מסמכותו
11. טוען המבקש שהוא לא הסכים להתדיין מול המשיבים בהליך בוררות בעניין בעלותם של האחרונים במערכת הגנרטור, ומשדן בית הדין בעניין זה, הוא חרג מסמכותו וכתוצאה מכך, יש לבטל את פסק הבוררות לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות. מנגד טוענים המשיבים שהיה ברור, כבר מהתחלת הדיון, ששאלת בעלות ציבור הצרכנים במערכת הגנרטור תידון בבוררות.

12. על מנת להכריע במחלוקת שנפלה בין הצדדים בעניין זה, שומה עלינו לבחון את סמכויות הבורר כפי שהוגדו במסגרת הסכם הבוררות, שכן תחומי הבוררות וסמכויות הבורר נקבעים במסגרת הסכם הבוררות ( רע"א 4095/12 מגנזי תשתיות ב.ג.מ בע"מ נ' סקיק חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (13.11.2012) פסקה 16 (להלן: "עניין מגנזי"); רע"א 3962/18 ישראל לבנון נ' ניהול ודיור ( ע"מ) (21.06.2018 פסקה 9). עניין הבוררות כפי שצויין בהסכם הבוררות הראשון הוא: "בעלות חלקי מערכת הגנרטור וחלוקת כספים רווחים ואופן הניהול". הסכם הבוררות השני הגדיר את נושא הבוררות בצורה קצרה יותר: "בעלות על הגנרטור". בחינה של המחלוקת בין הצדדים כפי שהוגדרה על ידי הצדדים בהסכמי הבוררות, מלמדת כי הדין הוא עם המשיבים וכי בית הדין אכן הוסמך לדון בטענת הבעלות במערכת הגנרטור מטעם ציבור המנויים. אכן, הפרשנות המוצעת על ידי המבקש היא אפשרית, אך הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים בעניין זה הגיונית יותר ומתיישבת יותר עם מכלול הראיות בתיק. מעבר לכך, יש לזכור שככלל, השימוש בעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(3) לחוק הבוררות נעשה בצמצום רב ובמקרים של אי-בהירות באשר לנושא המחלוקת, בית המשפט יעניק פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות ( רע"א 2638/18 חברה פלונית נ' שותפות פלונית ואח' (06.05.2018); עניין מגנזי, פסקה 18 ; חוות דעתה של השופטת ( כתוארה אז) א' חיות ברע"א אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד, נט(4) 529, 543-542 (2005); ע"א 823/87 דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ נ' ס.ע. רינגל בע"מ, פ"ד מב(4) 605, 612 (1989)).

13. לכך יש להוסיף שכבר נפסק כי מעבר להסכם הבוררות הכתוב, הצדדים לבוררות יכולים בהתנהגותם להרחיב את תחומי הבוררות וסמכויות הבורר ( עניין מגנזי, פסקה 19; רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, פ"ד מז(5) 94 (1993)). בענייננו, אמנם הליך הבוררות נפתח בתביעה של גב' רבינוביץ נגד המבקש בלבד והמשיבים הצטרפו בשלב מאוחר יותר, ואמנם, רובו של הדיון הראשון שהתקיים בבוררות נסב סביב המחלוקות שבין המבקש ובין גב' רבינוביץ, ואמנם, בפסק הבוררת נקבע " שהדו"ד שהובא לפני בית הדין בדיון הראשון היה בין הגברת רבינוביץ ( תובע) לבין ר' שמעון קמנצקי ( נתבע)", ואמנם, המבקש הביע מחאתו במכתב לבית הדין מיום ג' באייר תשע"ו (11.5.2016) על סמכות בית הדין לדון בתביעות של הוועד נגד המבקש, אך התנהגותו של המבקש במהלך ניהול תיק הבוררות מלמדת שהמבקש הסכים שתביעת המשיבים לבעלות ציבור המנויים במערכת הגנרטור הייתה חלק מהמחלוקות שבית הדין הוסמך לדון בהם.

14. בכל הישיבות שהתקיימו בפני בית הדין, עמדו המשיבים על טענתם בדבר בעלות ציבור הצרכנים במערכת הגנרטור. הם טענו לכך במהלך הדין הראשון, בהרחבה יתרה במהלך הדיון השני וגם במהלך הדיון השלישי. הדברים נאמרו בריש גלי. כך, למשל, באחד המקומות נאמר כך:

"מישקובסקי: אם בית הדין יחליט אם בית הדין יחליט שהבעלות שייכת לרבנית אז אנחנו לא צד
דיין כהן: כן,
מישקובסקי: אבל אם הדרישה לבעלות שלנו מתקבלת
דיין כהן: כן, אבל אם בית הדין ירצה לדעת מכם למי אתם רוצים לתת את הבעלות, כי אולי הבעלות
מישקובסקי: אם הבעלות היא שלנו
דיין כהן: הוועד הוא מאן דאמר
מישקובסקי: הבעלות היא שלנו, שלנו
דיין כהן: אז מה אתם אומרים?
הירש: תביעת הבעלות שלנו
מישקובסקי: אם הבעלות שלנו, כמו שאנחנו הודענו מהתחלה אז אז אנחנו כבר מבקשים שתכתבו לנו באותו מקום דעתנו, אם דעתנו קובעת בשם רב עזריאל,
דיין כהן: אנחנו רוצים שיהיה או הוא או הוא או שותפות כחשוב לנו לדעת מה דעת הועד בכל זאת ..." ( פרוטוקול דיון ראשון, עמ' 67).
ובמקום אחר:
"דיין 2: בוא נשמע את התביעה שניה מה אתה רוצה ממנו היום?
הירש: שניה בשני משפטים בשני משפטים – משפט אחד אנחנו רוצים שהבעלות על הגנרטור תהיה שייכת לוועד, לוועד לציבור,
דיין 2: לא הוא
הירש: רק שניה אחת
דיין 2: בעלות
דיין 2: כן?
הירש: אין לנו שום התנגדות שרב שמעון ימשיך להיות עבוד בגנרטור עם משכורת הוגנת, הוא יכול לקבל החלטות בכפוף לוועד וגם לא איכפת לנו שרבנית רבינוביץ תהיה, זה אחרי זה התביעה של רבינוביץ מול הועד לבוא ולתבוע מגיע לי זכויות מגיע לי משכורת, זה לא שווה מבחינתי – מה ש רב שמעון עצמו איך צריכה להתנהל השקיפות הבעלות...
דיין 2: שניה, תן לו לגמור
הירש: הבעלות שייכת לוועד כאשר הניהול השוטף שימשיך ..." ( פרוטוקול 2, עמ' 26 – 27).

ובמקום שלישי, בסוף פרוטוקול הדיון השני, מקום שבו סוכמו דעות כל הצדדים, נאמר כך:

"דיין 2: ומסכמים את הדברים, אז ככה: קמנצקי אומר שהוא הבעלים המוחלט לו אם הוא רוצה ( לא ברור) הוא קובע מי הועד, מי הרב מי הכל, הוא כל ההכנסות שלו, הוא לא חייב לשקף כלום, אף אחד, יכול להרוויח מה שהוא רוצה, זה דעתו והוא אומר שגם משפחת רבינוביץ הסכימו וחתם ללכת ל ... לבנק ולפתוח חשבון בשביל הגנרטור, זה טענתו שלו ..
...
דיין 2: רבינוביץ אומרים שהם יש להם זכויות שמורות, הם קנו את זה, הם בעלים ראשונים וזה המשך, חייב להיות המשך לראשון, כל הכבלים
...
זכויות יוצרים וממילא הם חייבים, יש להם זכות להמשיך לנהל את הגנרטור
דיין 2: הם טוענים שהכל זה מקח טעות הם לא התכוונו בכלל להקנות את זה לאדם פרטי וגם אם רגיל שזה לא בכלל לא בעלים, הבעלים זה הוועד בעצמו בעלים זה הציבור, " ( פרוטוקול הדיון השני, עמ' 70-71).

15. עניין הבעלות על מערכת ייצור וחלוקת החשמל עלתה במקומות נוספים לאורך הדיונים שהתנהלו בפני בית הדין. המשמעות של הדיון בטענות הבעלות של ציבור המנויים, המיוצג בידי ועד הגנרטור, במהלך הבוררות בפני בית הדין היא, שהוועד העלה טענות בעניין הבעלות של ציבור המנויים במערכת זו וששאלה זו הייתה חלק מהשאלות שנדרשה בהן הכרעה בבוררות בין הצדדים. לאחר שקראתי את תמלולי הדיונים שהוגשו לעיוני, לא ראיתי שהמבקש התנגד להרחבה הזו. אוסיף לך, שהמבקש לא הפנה אותי באף מקום להתנגדות כלשהי שלו, שהושמעה במהלך הבוררות, לדיון שעשה בית הדין בטענת הבעלות של ציבור הצרכנים על מערכת הגנרטור. משמעות האמור היא שהמבקש לא התנגד במהלך הדיונים להרחבת הסמכות של בית הדין ומשום כך, הוא מנוע ומושתק מלהעלות טענות נגד הסמכות של בית הדין בעניין זה ( עניין מגנזי, פסקה 19; רע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, פ"ד מז(5) 94 (1993)). אמנם, המבקש אכן מחה במכתבו מיום ג' באייר תשע"ו (11.5.2016) נגד סמכות בית הדין לדון בתביעות של המשיבים במערכת הגנרטור, אך מכתב זה נשלח בתקופה שבין תאריך החתימה על הסכם הבוררות הראשון לבין תאריך החתימה על הסכם הבוררות השני. משמע, גם אם הייתה למבקש הסתייגות ביחס לסמכות בית הדין לדון בטענות הבעלות של ציבור המנויים במערכת הגנרטור, ברגע שהוא חתם על הסכם הבוררות השני, מבלי שדאג שעניין זה יוחרג מסמכות הבוררים ומבלי שהשמיע מחאה כלשהי במהלך הדיונים שהתקיימו לאחר מכן, אין לקבל את טענתו כי הוא לא הסכים להתדיין מול המשיבים במחלוקת זו בבוררות.

הזדמנות נאותה לטעון ולהביא ראיות
16. טוען המבקש שלא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו ולכן יש לבטל את פסק הבוררות בהתאם לסעיף 24(4) לחוק הבוררות. לא השתכנעתי שהדין עמו. המבקש השתתף בכל ישיבות הבוררות, בין בעצמו ובין באמצעות טוען מטעמו. מהתמלול של הדיונים שהתקיימו, ניתן להבחין כי ניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו ולא ניטלה ממנו היכולת להביא ראיה כלשהי. המבקש לא הצליח להוכיח טענתו זו ולכן דינה דחיה.

תוכן הפסק נוגד את תקנת הציבור
17. הדין בישראל מכיר באפשרות ביטול פסק בוררות אשר תוכנו נוגד את תקנת הציבור, אך אפשרות זו סויגה למקרים שבהם יש בתוכן פסק הבוררות כדי לפגוע באינטרסים, בעקרונות ובערכים שחברתנו מבקשת לקיים ולשמר ( ראה: רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (04.03.2010) פיסקה 58 לפסק הדין של השופט דנציגר והאסמכתאות שם). המקרה שבפניי אינו נמנה על המקרים בהם יבוטל פסק בוררות מחמת היותו מנוגד לתקנת הציבור. לא מצאתי בפסק הבוררות שהוא פוגע בערכים של החברה ולא מצאתי בו פסול המחייב את ביטולו מחמת עילה זו.

הוועד אינו גוף משפטי
18. המבקש טוען כי אין גוף משפטי שנקרא " ועד הגנרטור" ולכן, לא היה בית הדין רשאי להוציא פסק בוררות לטובתו. גם טענה זו דינה דחיה. אכן " וועד הגנרטור" אינו גוף משפטי מוכר בדין, אלא שחבריו פועלים כנציגים של ציבור הצרכנים המנויים על מערכת הגנרטור ואין בכך פסול . מעבר לכך, מקום שהמבקש, כפי שהוא בעצמו טען, הזמין את " וועד הגנרטור" לקחת חלק בדיונים שהתקיימו בפני הבוררים, תמוהה כעת טענתו שוועד אינו גוף משפטי ואינו מוסמך לייצג את ציבור הצרכנים בשכונה. טענה זו נטענה בחוסר תום לב, מתוך כוונה לחמוק מתוצאות פסק הבוררות שניתן נגד המבקש וגם מטעם זה היא נדחית.

סוף דבר
בקשת הביטול של פסק הבוררות ושל פסק ההבהרה נדחית. ניתן בזאת אישור לפסק הבוררות ולפסק ההבהרה של בית הדין לדיני ממונות שלום ואמת מהתאריכים 6.9.16 ו- 25.7.17.
על המבקש לשלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום. לאחר 30 ימים כאמור, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.