הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ה"פ 21122-11-19

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

המבקשת

ועדה מקומית לתכנון ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד מרדכי חזיזה

נגד

המשיב
עודה מחמוד
ע"י ב"כ עו"ד וליד אבו תאיה

החלטה
בבקשה לביטול פסק דין

1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 16.2.20.
העובדות הדרושות לעניין הן כדלקמן:
המבקשת (כינויי הצדדים יהיו בהתאם לתיק העיקרי) הגישה בקשה למתן צו למסירת מקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור, בהתאם לסעיפים 2 ו-8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: פקודת הקרקעות), וסעיף 190 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965. מדובר בהפקעת המקרקעין הידועים כמגרש TC16 - מגרשים 1 ו-2 בהתאם לתב"ע 2316, בין קואורדינטות אורך 173.225 ו-173.155 (223.225 ו- 223.115 ברשת ישראל החדשה) ובין קואורדינטות רוחב 134.000 עד 133.970 (634.000 עד 633.970 ברשת ישראל החדשה) לפי הודעת הפקעה שפורסמה בילקוט הפרסומים 7097 מתאריך 19.8.15 (להלן: המקרקעין).
המשיב לא הגיש תגובה לבקשה כפי שנדרש, אך התייצב לדיון שהתקיים ביום 22.1.20, כשהוא מיוצג על ידי עו"ד (שאינו בא כוחו הנוכחי).
2. בדיון שהתקיים נרשמו מפי המשיב דברים אלו:

"ב"כ המשיב: עד עכשיו לא ייצגתי את המשיבים בנוגע לחלקה הזאת אלא לחלקה אחרת, קיבלתי את הייצוג לגבי החלקה הזאת אתמול. לא אנו הבעלים של כל החלקה, מדבור במשפחה של שלושים או ארבעים איש, המשיב אחד מהיורשים ולא הבעלים של כל החלקה. הוא לא רשום בטאבו ולא בשום מקום, יש נסח טאבו. הבניין שתיאר חברי לא שייך למשפחה הזאת אלא לאחרת שבנתה ללא היתר, אנו לא קשורים אליו בכלל. לא הייתה לי מסירה ספציפית לחלקה הזאת. את החלקה הזאת אינני מכיר.
......
ב"כ המשיב: מבקש להגיש תשובה. ההורים של המשיב עדיין בחיים, הוא הגיש נגד אדם שההורים שלו בחיים שהם חלק מעזבונו של אחד בשם עודה. היורשים זה ההורים של המשיב ולא המשיב. למשיב אין זכויות כרגע.
נכון שלמשיב הנוכחי אין זכויות ואני לא מבין למה חברי הגיש נגדו את הבקשה.
.....
ב"כ המשיב: הייתה התנגדות של משפחה אחרת לחלקה הזאת. הוא לא קשור לתיק הזה, להוריו יש חלק בעיזבון. אך לא לו ספציפית.
אני אתנגד בשם ההורים אם חברי יוציא בקשה חדשה".

3. על אף שב"כ המשיב הביע עמדה ברורה באשר לבקשה, והכחיש זיקה בין המשיב לבין המקרקעין, הוא ביקש להגיש תשובה ובהחלטה שניתנה בתום הדיון הותר לו להגיש תשובה בכתב עד יום 12.2.20.
במועד זה לא הוגשה תגובה או בקשה אחרת כלשהי, ולפיכך ניתן ביום 16.2.20 פסק הדין נשוא הבקשה שבפני. בפסק הדין נדרש המשיב לפנות את המקרקעין תוך 60 יום.
ביום 1.3.20 הגיש המשיב "הודעה לבית המשפט" בנוגע לתגובתו, וביום 18.3.20 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התגובה, אולם זאת נדחתה מאחר שניתן כבר פסק דין. ביום 24.3.20 הודיע ב"כ המשיב לבית המשפט על שינוי ייצוג, וביום 25.3.20 הוגשה הבקשה שבפני.
4. בבקשה עמד ב"כ המבקש על "הרקע הנורמטיבי" והגישה המתייחסת ברוחב לב לבקשות לביטול פסקי דין ונוטה לאפשר לבעל דין את יומו בבית המשפט. המבקש הוסיף כי יש לו סיכוי טוב לזכות בתביעה, שכן בניגוד לעמדת המבקשת, עומדת לו זכות לטעון נגד ההפקעה בהתאם לסעיף 5א' לפקודת הקרקעות, וזכות זו לא הוזכרה בהודעה שפורסמה על הכוונה להפקיע ולתפוס חזקה בקרקע. עוד נטען כי במקרה זה אין תחולה לסעיף 5א(ג) לפקודת הקרקעות, וכי המבקשת אף לא פעלה בהתאם לסעיף 7ב(א) לפקודה זו ולא פירטה את התקופה במהלכה היא צפויה להתחיל בביצוע מטרת ההפקעה. המשיב הוסיף וטען כי המבקשת פגעה בזכויות הקניין שלו באופן שאינו מידתי ועולה על הנדרש, וכי המבקשת השתהתה בביצוע מטרת ההפקעה, והדבר מצביע על חוסר תום לב בהפקעה.
5. בתגובה שהגישה ציינה המבקשת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה למעלה מ-30 יום לאחר שניתן פסק הדין וללא בקשה להארכת מועד. לגופו של עניין טענה המבקשת כי המשיב לא הסביר דבר באשר לסיבת מחדלו, ו לעובדה שלא הגיש תגובה, גם לאחר שתי החלטות שהורו על כך ולאחר שנכח בדיון שהתקיים. לטענת המבקשת הדבר מצביע על זלזול מתמשך בבית המשפט. באשר לסיכויי התביעה טען ב"כ המבקשת כי המשיב לא פירט את היקף זכויותיו הנטענות במקרקעין ולא צירף ולו ראשית ראיה בעניין זה. הוא הוסיף כי מדובר בהליך שנועד לתת בידי בעל סמכות ההפקעה דרך מהירה לתפיסת החזקה בקרקע שהופקעה, התנאים למתן הצו מתקיימים בענייננו, ובהתאם לפסיקה אין לברר במסגרת הליך זה את מהות ההפקעה, כשרותה וסבירותה. לטענת המ בקשת סעיף 5א לפקודת הקרקעות, וזכות הטיעון המוסדרת בו, אינם מתקיימים בענייננו , וכך גם סעיף 7ב לפקודה זו. המבקשת טענה כי פעלה לביצוע מטרות ההפקעה ללא שיהוי, וכי התנגדות המשיב פוגעת באפשרות בניית כיתות גן ובתי ספר ובכך פוגעת בציבור. לבסוף נטען כי קיים אינטרס ציבורי בבניית גני ילדים וכיתות לימוד לשימוש תושבי האזור, כך שלא נגרמה פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המשיב, מה גם שהוא לא פירט כלל את היקף זכויותיו הנטענות.
6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה שיש לדחות את הבקשה, מטעמים אלה:
ראשית יש להדגיש כי במקרה זה אין מדובר בבעל דין שלא היה לו יומו בבית המשפט. כאמור לעיל, המשיב התייצב לדיון בבית המשפט, ואף היה מיוצג על ידי עו"ד מטעמו. אמנם עורך הדן קיבל את הייצוג סמוך לפני הדיון, אך על פי דבריו הוא ייצג את משפחת המשיב בעניין דומה בנוגע לחלקה אחרת, כך שהעובדות היו מוכרות לו. עורך הדין השמיע מספר פעמים את עמדתו לפיה אין זיקה ממשית בין המשיב עצמו לבין המקרקעין, ולכל היותר הוריו של המשיב הם בעלי הזיקה.
גם בבקשה שהגיש לביטול פסק הדין, בה נדרש להצביע על סיכוי טוב לזכות בהליך , נמנע ב"כ המבקש מלטעון ולהביא ולו ראשית ראיה בנוגע לזכויותיו של המשיב במקרקעין, ולמעלה מן הצורך אציין כי לא נטען דבר גם באשר לזכויות הוריו של המשיב.
7. זאת ועוד, למשיב ניתנה הזכות ואף החובה להגיש כתב תשובה לבקשה, והוא נמנע מכך לאחר ש ניתנו שתי החלטות המורות לו להגיש תגובה , האחת מיום 27.11.19 והשניה מיום 22.1.20 (במועד קדם המשפט). המשיב הוא שבחר שלא לקיים החלטות אלו, ואף לא נתן שום הסבר למחדליו.
8. מכל האמור עולה כי למשיב היה יומו בבית המשפט. הוא התייצב לדיון, הודיע כי אין לו זכויות במקרקעין ונמנע מהגשת כתב תשובה והעלאת טענות נוגדות לפני מתן פסק הדין. גם בבקשה שהגיש , המבקש לא הראה שיש לו זכויות בקרקע ולא הסביר את מחדליו. כך שאין בבקשה שבפני הסבר להתנהלותו של המשיב, ולא עולה ממנה כי למשיב סיכוי טוב לזכות בהליך.
9. כפי שציין ב"כ המשיב, ההליך של בקשה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות אינו הליך לבירור ההפקעה והכרעה בזכויות, והוא נועד לאפשר לבעל הסמכות דרך מהירה לתפוס חזקה בקרקע שהופקעה. "היחס בין הליכי ההפקעה המתוארים בסעיפים 3 עד 7 לפקודה, מזה, לבין הוראת סעיף 8 לפקודה, מזה, מדמה עצמו ליחס שבין הליך המסתיים בפסק-דין לבין הליך הוצאתו לפועל של פסק-דין. בהליכי הוצאה לפועל אין החייב, על דרך העיקרון, יכול לתקוף את פסק-הדין גופו". (ראו רע"א 3092/01 יהודה קיסר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תל-אביב-יפו, נז(1) 313 (2002), פסקאות 18, 19; ע"א 7977/15 גמאל האדיה נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (13.07.2017)‏, פסקה 8; עא 9569/04 חוסין אחמד עבידאת נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה-ירושלים (14.2.08)).
10. בענייננו, מטענות המבקשת עולה כי מדובר בצורך לבנות גני ילדים וכיתות לימוד, וזהו ללא ספק צורך ציבורי ראוי.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, ופסק הדין יעמוד בעינו. המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"א אייר תש"פ, 05 מאי 2020, בהעדר הצדדים.