הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים ה"פ 20638-01-19

בפני
כבוד ה שופט משה בר-עם

מבקשת

הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

נגד

משיבים

1.רביחה מוחמד מוראד
2.למיה תאופיק מוחמד מוראד
3.מוחמד תאופיק מוחמד מוראד
4.עדנאן תאופיק מוחמד מוראד
5.לילא עבד אל קאד רשיד מוראד
6.חילי מונג'ד מוראד
7.דאליא מונג'ד

פסק דין

כללי

1. לפניי תובענה על דרך של המרצת פתיחה להורות על סילוק ידם של המשיב ים מהמקרקעין להלן ועל-פי הקבוע בסעיף 8 ל פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן – החוק).

רקע עובדתי ודיוני

2. ביום 31.7.2017 פורסמה ברשומות (ילקוט הפרסומים 7558, התשע"ב, 31.7.2017, עמ' 8149) הודעה (להלן – ההודעה) מטעם המבקשת (להלן – המבקשת), לפי סעיפים 5 ו- 7 לחוק וסעיפים 189 ו- 190 ל חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון), מכוח סמכותה בחוק התכנון ובהתאם לתכנית מאושרת 2591 (להלן – התכנית), כי המקרקעין בשכונת שייח ג'ראח, הידועים כגוש 30512, חלקה 12 המזוהים ומסומנים בתשריט שצורף להודעה בצבע אדום ובצבע חום מתוחם בחום כהה ושטחם כ-2,365 מ"ר (להלן – המקרקעין), דרושים לה לצורך ציבורי של בניין ו/או דרך ועל כוונתה לרכוש חזקה במקרקעין. על-פי ההודעה נדרש כל מי שמחזיק במקרקעין למסור לידיה את החזקה בתוך שישים ימים מיום פרסום ההודעה.

3. משחלף המועד והמקרקעין לא נמסרו, הוגשה התובענה דנא למתן צו לפינוי המקרקעין ולמסירת החזקה. על-פי הנטען המקרקעין הופקעו כדין, על-פי הוראות החוק, לצרכי ציבור – דהיינו לבניית גני ילדים אשר ישרתו את תלמידי מזרח העיר בשים לב למחסור בכיתות הלימוד במגר הערבי, ולרבות סלילת דרכי גישה או הרחבתן (להלן – גני ילדים). הובהר, כי השטח שהופקע כולל, בחלקו, מבנים יבילים וצמחיה שונה ללא בתי מגורים. לטענת המבקשת, המשיבים, אשר מחזיקים בשטח ללא שזכויותיהם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, פנו למחלקת התכנון, באמצעות באי-כוח ם, בבקשה לשינוי ייעוד המקרקעין וביטול ההפקעה, אולם, במציאות התכנונית בשטח ובשים לב למחסור החריף במבני חינוך, בקשתם נדחתה. חרף האמור המשיבים מסרב ים לפנות את המקרקעין ו למסור את החזקה לידי המבקשת.

4. בנסיבות אלה, אף שעומדת למבקשת הסמכות לתפוס את החזקה על-פי הקבוע בסעיף 190ב לחוק התכנון, העדיפ ה לפנות לבית-המשפט לקבלת צו למסירת החזקה במקרקעין. המבקשת הטעימה כי טענותיהם הפרוצדורליות של המשיבים לעניין מסירת הודעת הפקעה דינן להידחות, לאחר שהודעה נמסרה למשיבים, חרף היעדר חובה בדין למסור הודעה למי שזכויותיו אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין, ולראיה - כי באי-כוח ם אף עתרו לביטולה, מכל מקום, כך נטען, ממילא במשטר המשפטי הנוהג ההודעה איננה קונסטיטוטיבית. משנדחתה בקשת המשיבים לביטול הודעת ההפקעה, ללא שמסרו את החזקה במקרקעין, ובשים לב לעיכוב שנגרם במעשיהם למימוש פרויקט ציבורי גדול וחשוב של בניית גני ילדים במזרח ירושלים, על רקע מחסור במוסדות חינוך באזור, לא נותרה בידי המבקשת הברירה אלא לפנות לבית המשפט בעתירה למתן צו לפינוי המקרקעין ולהורות למשיבים למסור לידיה את החזקה בהם. בתמיכה, צורף תצהירו של יעקב סדן, סגן מנהלת אגף נכסיי העיריה בעיריית ירושלים בכשרותה כוועדה מקומית לתכנון ובניה, אשר, מתוקף תפקידו, אחראי על פינוי נכסים שהופקעו לצורכי ציבור, לרבות במקרקעין נשוא הבקשה. עוד צורף העתק מפרסום ההודעה ברשומות וכן תשריט הפקעה של המקרקעין.

5. בתשובתם, טענו המשיבים כי בהליך ההפקעה נפלו פגמים מהותיים בגינם לא מתקיימים התנאים לתחולתו של סעיף 8 לחוק, משלושה טעמים, ביחד ולחוד, כדלקמן. האחד, פגמים אשר נפלו בהליך ההפקעה היורדים לשורש חוקיותו עד כדי ביטול ההפקעה, ובעיקרם, בתמצית, בטענה כי ניתן להשיג את מטרות ההפקעה באופן מידתי ותוך איזון ראוי בין צורכי ציבור לבין קניינם של המשיבים, באמצעי יעיל אחר שפגיעתו פחותה, על דרך של מימוש עצמי או בקרקע חלופית מוסכמת . בהקשר זה, הביעו המשיבים את רצינות כוונותיהם למימוש עצמי או לה חלפת שטחים. והשני, פגמים אשר נפלו בהליך פרסום הודעת ההפקעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לחוק, ולאחר שההודעה נערכה ופורסמה בגדרם של מקרקעין אחרים וממילא, ללא שנשלחו הודעות אישיות למשיבים. והשלישי, מסירת החזקה במקרקעין תבוצע, כפי שנפסק להלכה, על יסוד תכליותיו של הפיצוי, כמו גם הפגיעה בזכות הקניין של אדם שאדמתו הופקעה, כנגד תשלום סכום הפיצוי שאיננו שנוי במחלוקת. לצד תשובתם בהליך שלפניי, עתרו המשיבים לבית המשפט לעניינים מנהליים לב יטול ההפקעה מחמת אי חוקיות (עת"מ 52446-04-19; להלן- העתירה). בנסיבות אלה, טענו כי א ין מקום לדון בתובענה בטרם תידון ותוכרע העתירה לגופה.

6. בדיון מיום 13.5.2019, ולאחר שבחנתי את הבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הוצע למשיבים, בשים לב כי עיקר טענותיהם הינם כלפי חוקיות ההפקעה, ומשהוגשה עתירה בעניין זה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לעניינים מנהליים, כי בנסיבות העניין יש מקום לנהל את ההליכים בגדרה; ובהיעדר טענה של ממש לפגמים שנפלו בצו למסירת החזקה במקרקעין, העומד ביסוד הבקשה המונחת לפניי, אין מניעה לקבלת פסק-דין בת ובענה, אשר ביצועו יעוכב לפרק זמן שיאפשר למשיבים לעתור לקבלת צו ביניים בבית המשפט המוסמך. המבקשת הסכימה להצעת בית-המשפט ובגדרו של הסדר דיוני, ניתנה למשיבים שהות למסור את עמדתם לקבלת הצעת בית-המשפט ולאחריה, ככל שלא תתקבל ההצעה, ישלימו הצדדים את טיעוניהם בכתב ויינתן פסק-דין בסמוך על יסוד החומר בתיק וללא דיון נוסף.

7. בסמוך, הוגשה הודעת המשיבים ובמסגרתה, עתרו המשיבים להכרעה בבקשה ובגדרה טענותיהם לעניין חוקיות ההפקעה, על דרך של תקיפה עקיפה, ולאחר שנפלו בהליך, לטענתם, פגמים שורשיים שיש בהם להביא לבטלותו וממילא, כדי למנוע את מסירת החזקה במקרקעין. לחלופין, עתרו המשיבים לעיכוב פסק הדין למסירת החזקה המקרקעין עד לסיומו של ההליך המנהלי, ובכפוף לשמיעת העתירה לגופה, וזאת על מנת להבטיח את יומם בבית המשפט, ושמיעת טיעוניהם לעניין חוקיות הליך ההפקעה. טרם סיום, חזרו המשיבים על טענתם לגופו עניין ולפיה, לא נמסרה הודעת הפקעה בהתייחס למקרקעין נשוא הבקשה וממילא לא נמסרו הודעות אישיות לבעלי המקרקעין. המבקשת, בהשלמת טיעוניה, עמדה על הבקשה, והוסיפה ומסרה כי המשיבים פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים, בגדרה של עתירתם, בבקשה למתן צו ביניים.

8. לאחר הגשת השלמות טיעוני הצדדים הובא התיק לפניי למתן פסק-דין כדלקמן.

דיון והכרעה

9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, בשים לב לעילת התובענה והוראות החוק– כי אין מנוס אלא, להורות על מסירת החזקה במקרקעין (על פי התשריט), לידי המבקשת, כמבוקש.

10. עיקר יהבם של המשיבים בטענות כנגד חוקיות ההפקעה , על דרך של תקיפה עקיפה, בגדרי הליך של מסירת החזקה במקרקעין מכוח סעיף 8 לחוק. אכן, ייתכנו חריגים ונסיבות מיוחדות בגינן ניתן לתקוף את חוקיות ההפקעה, בגדרי ההליך דנא ועל דרך של תקיפה עקיפה, בשל פגמים קשים שנפלו בעצם ההפקעה (ע"א 119/01 אקונס נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 817, 839 (2003)). עם זאת, ככלל, ההחלטה אם לאפשר תקיפה עקיפה של החלטה מנהלית אגב דיון אזרחי מסורה לשיקול דעתו של בית-המשפט (בג"צ 6090/08 ברגר נ' שר המשפטים (11.2.2008); ד' ברק-ארז, משפט מנהלי דיוני, עמ' 176-180 (2017)), אשר יתחשב בהחלטתו, בין היתר, ביכולת השפעה של הפגם הנטען על תוצאת ההליך האזרחי (דנ"א 7398/09 עיריית ירושלים נ' שירותי בריאות כללית (14.4.2015)).

11. בענייננו, משבחרו המשיבים להשיג על חוקיות ההפקעה בתקיפה ישירה, על דרך הגשת העתירה , ובקשתם לצו ביניים תלויה ועומדת שם , משלא ניתן צו ארעי (ראה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 30.5.2019), לא שוכנעתי בקיומו של טעם משכנע לדחות את הדיון בתובענה עד למתן פסק דין בעתירה וממילא, לא להידרש לטענות המשיבים לקיים דיון, מקביל, בעניין חוקיות ההפקעה- בגדרו של ההלי ך שלפניי, על דרך של תקיפה עקיפה. בנסיבות אלו, נחה דעתי כי יש להכריע בתובענה ללא עיכוב נוסף.

12. לגופו של הליך מסירת החזקה, הלכה פסוקה היא, כי אופיו של סעיף 8 לחוק הוא הוצאה לפועל – מסירת חזקה בעקבות ההפקעה. תכליתו, מעיקרה , ליתן בידי בעל סמכות ההפקעה דרך מהירה לתפוס חזקה בקרקע שהופקעה ובדרך מקוצרת למימוש זכות החזקה. על המבקש לקבל את החזקה בקרקע להוכיח ארבעה תנאים: כי פורסמה הודעה ברשומות על הכוונה להפקיע את המקרקעין; כי פורסמה ברשומות הודעה למסירת החזקה במקרקעין; כי הגיע מועד שנקבע בהודעה; וכי הבעלים או המחזיקים מסרבים להרשות לרשות המפקיעה לתפוס את החזקה ( ע"א 8824/07 רונית מטרסו נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב [פורסם בנבו] (18.2.2010); רע"א 3092/01 קיסר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, תל אביב-יפו, פ"ד נז (1) 313 (2002)).

13. תנאים אלה התקיימו בענייננו. המשיבים העלו את טענות בעלמא ל עניין דרכי פרסום ההודעה. בדין נהגה המבקשת ולא נפל פגם בתוכן ההודעה כפי שפורסמה ברשומות. בהקשר זה, מקובלת עלי טענת המבקשת כי לא קיימת חובת מתן הודעה למי שטוען לזכויות במקרקעין ואלה אינן רשומות על שמו כדין בפנקסי רישום המקרקעין. עם זאת, מעבר לצורך, שוכנעתי כי הוגשמו תכליותיהם של סעיפים 5 ו-7 לחוק, וממילא לא נגרם למשיבים כל נזק בעניין זה, חובת היידוע קוימה בעניינם כדין ולא נפגעו זכויותיהם, הדיוניות והמהותיות, לפעול בעניין ההפקעה . כפי שפעלו הלכה למעשה על דרך הגשת העתירה. משכך, ב הגיע המועד שנקבע בהודעה למסירת החזקה במקרקעין והמשיבים מסרב ים לעשות כן, בנסיבות העניין, שוכנעתי, בשים לב למהות העניין ומיהות הצדדים, כי יש מקום לקבל את התובענה ולהורות על מסירת החזקה במקרקעין לידי המבקשת, כמבוקש, זאת מבלי להידרש לטענה בדבר אי חוקיות ההפקעה, לגופה, ולפגמים המהותיים הנטענים שנפלו בה, ועניין זה נתון להכרעתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בגדרה של העתירה.

14. סוף דבר, משהתקיימו התנאים שנקבעו בסעיף 8 לחוק למסירת החזקה במקרקעין, זאת - משלא הובא טעם מבורר לסתור, הנני קובע כי המבקשת הוכיחה את תביעתה לקבלת החזקה במקרקעין במידה הדרושה לפיכך, הנני מורה למשיבים למסור את החזקה במקרקעין למבקשת בתוך 30 יום.

15. בנסיבות העניין יישאו המשיבים בהוצאות המבקשת בסך של 10,000 ש"ח

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ט, 07 יוני 2019, בהעדר הצדדים.