הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים רע"פ 10832-06-20

לפני
כבוד ה שופטת חנה מרים לומפ

המבקש:

מחמד סמארה
על-ידי ב"כ עו"ד ג'ומעה חלאילה

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל
באמצעות המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבנייה ליתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופט א' וינשל ), מיום 2.6.20, אשר ניתנה בתו"ב 69873-03-16 (להלן – בית משפט קמא), לפיה נדחתה בקשת המבקש לדחות ביצועו של צו הריסה שיפוטי, שניתן ביחס למבנה מגורים הנמצא בשכונת בית חנינה בירושלים.

רקע
כנגד המבקש הוגש כתב-אישום המייחס לו בניית מבנה חד-קומתי בשטח כולל של כ-66 מ"ר אשר ניבנה בתאריך בלתי ידוע , בין התאריכים 1.1.14 ועד 25.10.15. בעקבות הסדר טיעון הורשע המבקש ביום 19.2.19 בעבירה לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק).

ביום 30.4.19 נדון המבקש לעונשים של קנס, התחייבות וכן בית-משפט קמא ציווה על המבקש להתאים את כלל הבינוי המפורט בכתב-האישום לתכניות ולהיתרי בנייה החלים באזור, לרבות בדרך של הריסה. צו ההתאמה/ההריסה נכנס לתוקף ביום 30.4.20.

ביום 1.6.20 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה לבית משפט קמא. בית משפט קמא קבע, כי על המבקש להגיש את בקשתו בהתאם להוראות תיקון 116, ולא בהתאם לסעיף 207 ל חוק במתכונתו טרם התיקון . על-כך השיב המבקש, כי מאחר שהבינוי מושא האישום "נולד עוד לפני אישור התיקון לחוק, ולפני כניסת סעיף 254ט(ד)(2) לחוק התכנון והבנייה לתוקף, ברי שבעניינו עדין יש להחיל לגביו את המדיניות שהייתה נהוגה ערב אישור החוק". בנוסף טען, כי בית-משפט בגזר-הדין ציין, שאם עד מועד כניסת צו ההריסה או ההתאמה לתוקף לא יהיה בידי המבקש היתר לבנייה, ניתן יהיה להגיש נגדו כתב-אישום בגין העבירה של אי-קיום צו שיפוטי, ומכאן שבית משפט קמא הורה שזה הסעד שיינתן, ולא ביצוע צו הריסה על-ידי המשיבה. בנוסף טען, כי ההתראה על הכוונה לבצע הריסה, שניתנה ביום 27.5.20, ניתנה על-ידי מי שאינו מוסמך לכך .

בית-משפט קמא בהחלטתו מיום 2.6.20 דחה טענות אלה, והבהיר כי תיקון 116 חל על המקרה דנן. העובדה שבית-המשפט קמא ציין בגזר-הדין שניתן יהיה להגיש כתב-אישום בשל אי-ציות איננה גורעת מהוראת החוק בסעיף 254ג(ב)(1) המקנה לרשות האוכפת לבצע את הצו, ובתנאי שתינ תן התראה 21 יום טרם ביצוע הצו. אשר לטענה, כי ההתראה חתומה על-ידי מי שאינו מוסמך לכך, בית-משפט קמא ציין , כי לא ניתן לדון בה, מאחר שההת ראה לא צורפה לבקשה, ומכל מקום טרם הכריעה בשאלה זו , לאחר שא יפשר למשיבה להשיב לטענה עד ליום 9.6.20 ודחה את הכרעתו ליום 10.6.20.

בבקשה שלפניי שב המבקש וטען את אותן טענות אשר טען לפני בית משפט קמא והוסיף, כי לחילופין הוא מבקש שתינתן לו ארכה קצרה בת 90 יום לצורך ביצוע הריסה עצמית והתארגנות והעמדת סידור חלופי.

דיון והכרעה
בפתח הדברים יובהר, כי לא מצאתי להיעתר לבקשה מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

יום תחולת תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה חל בתאריך 25.10.17. גזר הדין בעניינו של המבקש והצו שניתן בגדרו, נמסר ביום 30.4.19, קרי – לאחר כניסתו של תיקון 116 לתוקף. מכאן , שהוראות תיקון 116 חלות על המקרה דנן. יוער, כי החריג הקבוע בסעיף 16(ה) לחוק התכנון והבנייה (תיקון 116) התשע"ז-2017, אינו חל בעניינינו על אף שהבנייה נשוא הבקשה הסתיימה שנתיים טרם כניסתו לתוקף של תיקון 116, שכן חריג זה תחולתו הסתיימה בתום שנתיים ממועד כניסת החוק לתוקף, קרי – יום 25.10.19.

עיניינו הרואות, כי לאור מועד מתן גזר-הדין ומאחר שסעיף 16(ה) אינו חל כאמור, תיקון 116 נכנס לתוקפו.

מכאן, שבית משפט קמא לא שגה עת קבע שאין הוא רשאי להיעתר לבקשה בהתאם להוראת סעיף 254ט(ד)(2) לחוק. מהמסמכים אשר צירף המבקש לבקשה עולה שכיום ייעוד הקרקע הוא שטח נוף פתוח וכל עוד לא חל שינוי בייעוד זה, הרי שבית-המשפט אינ ו מוסמך ליתן ארכה. בנוסף, מאחר שתיקון 116 חל על המקרה דנן, הרי שהוראות סעיפים 254(ב) ו-234(ג) חלות במקרה זה, על כל המשתמע מכך. העובדה שבית-משפט קמא הזהיר בגזר-הדין את המבקש, כי ניתן יהיה להגיש נגדו כתב-אישום בגין עבירה של אי-קיום צו שיפוטי, אינה גורעת מסמכותה של המשיבה לקיים את הצו , ובלבד שהתובע הודיע למורשע בכתב 25 ימים מראש על כוונת הרשות האוכפת לבצע את הצו. מכאן, שדין הטענות בבקשה להידחות.
נותרה שאלה אחת הדרושה הכרעה והיא, האם ההתראה ניתנה כדין. בעניין זה הבקשה היא מוקדמת, שכן בית משפט קמא , כאמור, טרם הכריע בדבר , וגם להודעת הערעור לא צורפה ההתראה, כך שבית המשפט אינו יכול לבחון טענה זו.

יצוין, כי גם לו היה נדון תיק זה על-פי המצב המשפטי שקדם לתיקון 116 לחוק, לא ניתן לומר כי יש התקדמות ממשית בהליך התכנון, כך שההיתר "בהישג יד", ולכן לא היה מקום לקבל את הבקשה גם לפי המצב החוקי הקודם.

לפיכך, דין הבקשה להידחות.

מכיוון שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תש"פ, 04 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

חנה מרים לומפ, שופטת