הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 23282-11-19

בפני
כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

המבקשת

מי-טל הנדסה ושרותים בע"מ

נגד

המשיבים

  1. משה שלו
  2. יפעת שלו

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד) מיום 22.9.19. מדובר בתביעה של רוכשי דירה נגד החברה היזמית בגין איחור במסירת הדירה. בית משפט קמא דן בטענות הצדדים, ניתח את החוזה ביניהם ואת הוראות הדין וחייב את המבקשת בפיצוי בגין חלק מהתקופה שנתבעה. המבקשת טענה כי פסק הדין מוטעה וביקשה לאפשר לה לערער על חלק מקביעותיו, ביניהן דחיית טענת השיהוי, חישוב הפיצוי בהתאם להוראות סעיף 5א(א) לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, וחיוב המבקשת בפיצוי בגין שני חודשי שכירות, בעוד שבפסק הדין נקבע כי תקופת האיחור המזכה בפיצוי עומדת על 5 שבועות בלבד.
בהחלטה מיום 23.1.20 ביקשתי תגובה בנוגע לנושא אחד – העדר התאמה בין קבי עת בית משפט קמא בנוגע למשך התקופה בגינה היו המשיבים זכאים לפיצוי (5 שבועות) לבין חלקו הסופי, האופרטיבי של פסק הדין, שבו חוייבה המבקשת בפיצוי על פי חישוב של חודשיים.
המשיבים טענו בתשובתם כי מאחר שהשכירות נקבעת בחודשים, הרי שתקופת שכירות של 5 שבועות מחייבת שכירת דירה למשך חודשיים. הם הוסיפו כי בפועל שילמו שכירות לתקופה של ארבעה חודשים, והעלו טענות נוספות. המבקשת בתשובה לתגובה טענה כי בית המשפט לא נימק את העובדה שקבע פיצוי לתקופה של חודשיים. גם המבקשת העלתה טענות נוספות החורגות מהנושא שבגינו התבקשה התשובה.
לאחר ששקלתי את הטענות החלטתי לדחות את הבקשה לרשות ערעור. כידוע, הלכה היא שרשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת במקרים חריגים בלבד (ראו רע"א 7535/16 אבירם דהרי נ' דרור לדרמן (26.12.16); רע"א 9568/16 פנחס אסולין נ' הדקה ה-90 בע"מ (9.3.17); רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.5.15); רע"א 6892/13 קרול חיימוביץ' נ' לימור אוריון (23.2.14)).
פסק דינו של בית משפט קמא מנומק ומפורט, ואין בו טעות המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. אכן, בנוגע לתקופת השכירות קיימת אי התאמה מסויימת בין קביעות שונות של בית המשפט, אולם בנסיבות העניין אין מדובר בטעות המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. מה גם שניתן להניח, גם אם הדבר לא נכתב במפורש בפסק הדין , כי לנגד עיני בית המשפט עמדה העובדה הידועה שהשכרת דירות מגורים נעשית בדרך כלל ביחידות זמן של חודשים לכל הפחות , כך שהצורך בשכירות לחמישה שבועות חייבה התקשרות בחוזה לחודשיים.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הערבון יוחזר למפקיד בכפוף להעדר מניעה בדין.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.