הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 38857-02-20

בפני
כבוד ה שופטת מרים ליפשיץ-פריבס

מבקש
בלאל דרויש
ע"י ב"כ עו"ד מאג'ד ג'נאים

נגד

משיבים

משיבים פורמליים

  1. חירייה גיאר
  2. סעיד עביד
  3. איאד מוחמד עלי מוסטפא

4. חוסין מוחמד עודה
5. וג'יהה עודה עודה
6. מחמד עודה
7. עודה עטא עודה עלי עודה

החלטה

בפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים בת"א 8684/12/19 (כב' השופטת ל' בנמלך) מיום 14.1.20. בגדרה, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקש ועל המשיבים הפורמליים לבצע דיספוזיציה במקרקעין הידועים כחלקה 47 בלוק 2 בכפר עיסאוויה הידועה גם כ" שועב אום אלעסאפיר" (להלן:"המקרקעין") שהמשיבים 1-3 (להלן: "המשיבים") טענו לזכויותיהם בהם כיורשי בעלי הזכויות. בהחלטה גם נאסר על ביצוע עבודות בניה או חפירה ושינוי מהמצב הקיים במקרקעין עד להחלטה בתובענה.

הבקשה הוגשה ביום 16.2.20, ללא חתימה עליה, והעירבון הופקד רק ביום 22.6.20 משניתנה למבקש ארכה להפקדתו.

טוען המבקש, כי המשיבים רימו את בית המשפט בעניין זיהוי המקרקעין וכי בקשתם, הוגשה בידיים לא נקיות. הסעד הזמני, ניתן על מקרקעין אחרים מאלו המתוארים בכתב התביעה וכן בבקשה ובתשריט שצורף לה שלא נערך כדין ע"י מודד.

היעדר צווי ירושה של בית משפט בישראל לבעלי הזכויות המנוחים במקרקעין והצגת צווי ירושה ירדניים, הביא למחיקת הליכים קודמים שהגישו המשיבים או מי מהם במרוצת השנים, בנוגע למקרקעין . כך צריך היה שייעשה בהליך הנדון, בדחיית הבקשה, משלא הוצגו גם הפעם , צווי ירושה כדין על מנת לבסס לכאורה את טענת המשיבים לבעלותם במקרקעין כיורשי הבעלים.
הלכה פסוקה, כי מקום בו מדובר בבקשת רשות ערעור שעניינה סעד זמני, ערכאת הערעור תתערב בה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן היכן שיימצא כי שיקול הדעת היה מופרך, במידה המצדיקה את התערבותה (רע"א 1830/15 מרהג' נ' גרוס (17.3.2015); רע"א 4003/14 עופר מלכה נ' גיא סגלוביץ, כונס נכסים (4.9.2014); בספרו של דר' וינוגרד, צווי מניעה, חלק א', 241 – 243). בידי הערכאה הדיונית, מסור שיקול דעת רחב למתן הסעד הזמני, שהינו סעד מן היושר אשר נועד לשמור על המצב הקיים במועד הגשת התובענה ולמנוע ניצול לרעה של תקופת ניהול ההליך ע"י מי מבעלי הדין (רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל נ' ביאטריס בגס (25.12.2005)).

בית המשפט רשאי לתן סעד זמני, אם שוכנע בקיומה של עילת תובענה, לאחר בחינה של מאזן הנוחות בין הצדדים, תום הלב וניקיון כפיים של המבקשים וכן מידת הצדק שיש במתן הסעד הזמני (רע"א 4783/13 עו"ד יוסי כהן נ' יואב יצחק (7.7.2013)) ומתקיימים יחסי גומלין ב "מקבילית כוחות" בין השיקולים השונים. ככל שעולה עוצמתו של אחד השיקולים, יפחת משקלו של השיקול האחר במתן הסעד הזמני (רע"א 3921/16 רבוע כחול נדל"ן בע"מ נ' ביג מכרזים מסחריים שותפות מוגבלת (17.5.2016); רע"א 5711/12 נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, (25.2.2013); רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (20.9.11)).

עיון בהחלטה ובתנאים עליהם הורה בית משפט למתן הסעד הזמני מביאים למסקנה כי אין להתערב בשיקול הדעת של בית משפט קמא, אשר נימק היטב את ההחלטה ואיזן נכונה בין השיקולים אליהם היה עליו להידרש.

בית משפט, הורה למשיבים להמציא תוך 14 יום תשריט מדידה של המקרקעין מאושר ע"י מודד (להלן: תשריט מדידה") כתנאי למתן הסעד הזמני. אכן, היה על המשיבים להמציא תשריט מדידה עם הגשת הבקשה. בפרט, נוכח תובענה קודמת בעניין המקרקעין שנמחקה ובוטל צו מניעה זמני שניתן לבקשת משיבה 1 משלא הומצא תשריט ערוך כדין (להלן: התביעה הראשונה", נספח 1 לתגובת המשיבים בבית משפט קמא). עם זאת, אין להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת למתן הזדמנות למשיבים להמצאת תשריט מדידה כתנאי להותרת הצו על כנו. שכן, החלטה נומקה היטב לאחר שמיעת העדים בדבר ק יומו של בסיס לכאורה לזיהוי 'אדמת המריבה' (ראו: פסקאות 6 ו-10 להחלטה).

סכסוך ארוך שנים ניטש בין המשיבים והמשיבים הפורמליים ובין צדדי ג'. ואילו המבקש, הצטרף לסכסוך רק בערבו של מועד הבקשה למתן סעד זמני, עם רכישה לכאורה של זכויות במקרקעין מידי משיב 7 (להלן: "המוכר"). המוכר עצמו, שלא התגונן מפני הבקשה, היה בין אלו שהגישו את התביעה הראשונה בנוגע למקרקעין דבר המשליך על טענות המבקש כנגד זיהויים, מבלי שיהא בכך משום הכרעה בעניין משקל התנהלותו זו.

הבקשה להוצאת אישור קמ"ט מיסים במנהל האזרחי באיו"ש בנוגע למקרקעין, הוגשה ע"י המוכר (כעולה מנספח לבקשה ולכתב התביעה) ותיאור המקרקעין באישור שהוצא הוא: בכפר עיסאוויה למקרקעין, הידועים כבלוק 2 חלקה 47 בתיאורם " שועב אום אלעסאפיר" כמושא הבקשה. בין יתר הבעלים המופיעים באישור שהוצג, הוא המוריש של משיבה 1 וכן המוכר, משיב 7.

לאור האמור ומשלא נטען לאי מילוי התנאי בהגשת תשריט מדידה, אין בהגשתו בדיעבד אמנם, כדי להביא להתערבות בהחלטה. למעלה מן הצורך אוסיף כי בתגובת המבקש לבקשה, עיקר טענותיו הופנו כנגד יריבות עם המשיבים בהעדר צווי ירושה מבית דין בישראל ורק במסגרת הדיון בבקשה, הצטרף הלה לטענות האחרים בעניין זיהוי המקרקעין.

בעניין היריבות עם המשיבים , נסמך בית משפט על מסמכים שהגישו המשיבים הפורמליים (פסקה 7 בהחלטה), מהם עולה לכאורה על יריבות עם משיבה 1 בהתייחס לזכויות אביה וסבה במקרקעין (בהפניה לפנקס השטרות), מבלי שיהא בכך משום קביעה בעניין המצאת צווי ירושה כדין במסגרת ההליך העיקרי. לא זו אף זו, המבקש הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בה הכיר לכאורה במשיבה 1 כאחת מיורשי הבעלים המנוח (ראו נספח 4 לתגובת המשיבים ופסקה 7 בהחלטה).

לאור האמור, נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. הפיקדון יוחזר למפקידו בכפוף להיעדר מניעה על פי דין.
ניתנה היום, ל' אב תש"פ, 20 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.