הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 31724-10-18

מספר בקשה:8
בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

המבקשת

חיה ריבה קליין

נגד

המשיב
בנק המזרחי טפחות בעמ

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פינוי דירת מגורים, במסגרת תיק הוצאה לפועל ( להלן הבקשה). הבקשה מוגשת במסגרת בר"ע על החלטתו של כב' הרשם הבכיר ניר נחשון, במסגרת תא"ק 25762-01-14, אשר דוחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ( להלן פסק הדין).
יש לציין, כי הבקשה, שכותרתה " בקשה בהולה לעיכוב ביצוע", הוגשה ביום 17/10/2018, בעוד הפינוי האמור תוכנן להתבצע ביום 22/10/2018. לאור סמיכות הזמנים, החלטתי ביום 17/10/2018 על עיכוב ביצוע הפינוי, בכפוף להפקדת הסכום של 50,000 ₪. זאת, עד להחלטה אחרת בבקשה.
ביום 18/10/2018, התבקשתי לעיין מחדש בהחלטתי האמורה לעיל. זאת, בשל מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת. לאור נימוקי הבקשה החדשה החלטתי כי יופקד מיידית סכום של 15,000 ₪, וסכום נוסף של 35,000 ₪ יופקד עד ליום 05/12/2018.

תמצית הטענות בבקשה
פסק הדין שניתן בתיק בבית המשפט קמא, ניתן ללא ידיעתה של המבקשת שהיא אם ל-12 ילדים, מתוכם 9 קטינים המתגוררים עימה בדירה נשוא הפינוי.
המבקשת, שהיא אשה חרדית, עקרת בית וללא השכלה פורמלית, לא היתה מודעת לכל הליך שניהל כנגדה המשיב, ולא ייתכן כי היא תפונה מביתה מבלי שתוכל להגיב, ומבלי שיינתן לה יומה בבית המשפט.
החוב נשוא התובענה לא נוצר כלל על ידי המבקשת. החיוב נעשה על בסיס חתימתה של המבקשת על כתב ערבות מתמדת להבטחת חיובי חברת מידע ביתר בע"מ ( להלן החברה). המבקשת אינה בעלת עניין בחברה, ואין לה כל קשר לחברה.
פסק הדין ניתן כאשר הוצגה חתימתה של המבקשת על קבלת כתב התביעה, אולם המבקשת הבינה מדברי השליח כי מדובר בכתב תביעה כנגד בעלה, ולא היתה מודעת כי היא זו שנתבעת. בנוסף, בעלה לא עדכן אותה כי היא נתבעת בתיק, והיא אף לא היתה מודעת לחובות שנוצרו, חלקם בשל שימושו של בעלה בכרטיסי אשראי והמחאות שהונפקו על שמה.
עם גילוי הפינוי המתוכנן, התגלע סכסוך חמור בין בני הזוג, והמבקשת הגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, במסגרתה עתרה בבקשה למזונות זמניים.
לו היתה המבקשת יודעת על ההליכים שנוהלו כנגדה, היתה מגישה כתבי הגנה במועד.
למשיב לא ייגרם נזק בהינתן עיכוב עד להכרעה בבר"ע, שכן ממילא לא פעל לפינוי הנכס במשך שנים רבות. אולם, למשיבה ייגרם נזק אנוש ובלתי מדתי עם פינויה מדירת מגוריה.

תמצית הטענות בתגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע
הבר"ע הוגשה באיחור וללא כל בקשה להארכת מועד.
קבלת הבר"ע לא תועיל מאום למבקשת, שכן הליכי המימוש הינם מכח משכון ולא מכח פסק הדין שביטולו התבקש. גם אם יתקבל הערעור כאן, הדבר לא יועיל למבקשת למנוע את המשך הליכי המימוש בהוצאה לפועל, שכן לא הוגשה על ידי המבקשת תביעה כנגד מימוש המשכון לטובת המשיב.
יש לדחות את הבקשה לגופה, לאור נימוקי בית המשפט קמא בהחלטתו.
סיכויי ההגנה נגד התביעה קלושים ביותר, ועל כן אין מקום לבטל את פסק הדין ולא לעכב ביצוע או לקבל את הבר"ע. טענות המבקשת הנן חלשות, ונטענות באופן כוללני וסתמי.
המבקשת מודה כי חתמה על כתב הערבות. בעלה של המבקשת הוא מר זליג קליין, שהוא בעל ענין בחברה מכח החזקתו במניות החברה והיותו מנהל החברה.

תמצית הטענות בתשובת המבקשת לתגובת המשיב
הבר"ע הוגשה במועד.
לא ניתנה כלל התייחסות מטעם המשיב לנזק הכבד שייגרם למבקשת ככל ותידחה הבקשה.
סיכויי הערעור להתקבל מצויינים, והמבקשת מתעתדת לפעול לביטול המשכון.
בעלה של המבקשת כלל אינו בעל מניות בחברה ואף לא שימש כמנהלה. הוא עסק בשיווק, ואף לא היה מורשה חתימה בחשבון מטעמה.
המשיב הפר את חובותיו כלפי המבקשת ובכלל זה את חובת הגילוי על פי חוק הערבות וחובת תום הלב לפי חוק החוזים, ומשכך המבקשת מופטרת מערבותה.

דיון והכרעה
כידוע, החלטה בבקשה לסעד זמני בערעור מערבת איזון בין שני שיקולים עיקריים: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, ובבקשה לאיסור ביצוע דיספוזיציה בנכס מקרקעין בדרך כלל נוטה המאזן לטובת מתן הסעד הזמני ( ראו: עא 7750/10 מרים בן גיאת נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (15/11/10 ); עא 6151/10 חנה אראל נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ ( טפחות) (12/12/10); עא 4972/17 יוסף עמרה נ' יצחק אביתר (16/07/17)).
מקריאת כתבי הטענות על נספחיהם עולה, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. עם זאת, בחינת מאזן הנוחות מעלה, כי הנזק שייגרם למבקשת, במידה ויבוטל עיכוב ביצוע הפינוי, עולה לעין ערוך מהנזק שייגרם למשיב ככל שיעוכב הפינוי.
לאור זאת, החלטתי כי עיכוב הביצוע הזמני מיום 17/10/2018 יהפוך לקבוע, עד להחלטה בבר"ע. זאת, כמובן, ככל שתפקיד המבקשת סכום של 35,000 ₪ עד ליום 05/12/2018.
ויובהר, כי ככל שלא יופקד סכום זה, יפקע תקפו של עיכוב הביצוע.
בנסיבות העניין, אין אני מחייב מי מהצדדים בהוצאות.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.