הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 28452-09-18

מספר בקשה:1
בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

המבקשים

  1. מיכל בן יונתן
  2. דוד בלומן

בעצמם

נגד

המשיב
ששון חרבי
באמצעות ב"כ עו"ד אבנר בן אישטי

החלטה

1. לפניי בקשת המערערים להורות על עיכוב ההליכים, וזאת בגין ההחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום ביום 6.9.18 (כב' השופט איתן כהן), בת"א 64229-07-18.

2. יודגש, כי המערערים שלפניי הגישו את הערעור כשהם אינם מיוצגים. הערעור כתוב בכתב יד; קיים קושי רב לקוראו, אך יחד עם זאת, לאחר שקראתי את כל הנטען על ידי המערערים, עולה כי בפיהם טענות רבות ביחס להחלטת בית משפט השלום.

3. עיון בהחלטה מעלה, כי ביום 6.9.18 התקיים דיון בבית המשפט והמערערים לא נכחו בדיון, אולם היו מיוצגים על ידי בא כוחם, עו"ד עוז אלדד. הדיון התקיים לאחר שנערך דיון קודם בבית המשפט וניתנו מספר החלטות על ידי בית משפט השלום, מהן עלה כי בית המשפט עשה מאמצים רבים לפשר בין הצדדים כנראה לאור מהות הסכסוך.

4. בדיון שהתקיים ביום 6.9.18 הציע בית המשפט פשרה לצדדים, לפיה יוקצב פרק זמן למערערים להוציא את חפציהם מדירת המשיב ולאחר מכן ישיבו את המפתח לבא כוח המשיב, ואילו הטענות ההדדיות בנוגע לשכר הדירה ולמצב הדירה תתבררנה במהלך תביעות שיגישו הצדדים ככל שיהיה בהן צורך. הצדדים הסכימו להצעה זו של בית המשפט ובכך למעשה הסתיים אותו הליך.

5. בית המשפט החליט באותו יום, כי המערערים יהיו רשאים להוציא את חפציהם מדירת המשיב עד ליום 17.9.18, ולכל המאוחר עד השעה 18:00. המערערים ישיבו את מפתח הדירה לבא כוח המשיב עד ליום 20.9.18 בשעה 16:00. עוד נאמר בהחלטת בית המשפט כי לאחר מועד זה יהיה רשאי המשיב להיכנס לדירה, להוציא את החפצים אם לא הוצאו עד אז ולהשכיר את הדירה למשכירים אחרים. במקרה כזה, יודיע בא כוח המשיב לבא כוח המערערים על הוצאת החפצים ועל מיקומם של החפצים.

6. עיון בתיק בית משפט השלום מעלה, כי ביום 12.9.18 הגישו המערערים בקשה לעריכת דיון נוסף. במסגרת זו טענו, כי לא ידעו על מועד הדיון. הם ניסו להגיע לבית המשפט, אולם איחרו מסיבות שאינן תלויות בהם ואז נודע להם שניתן פסק דין, כפי שפורט לעיל. בהחלטה מיום 13.9.18 קבע בית משפט השלום, כי אין מקום לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין שכן המערערים היו מיוצגים באותו דיון.

7. לפיכך, עותרים המערערים בבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור שהוגש. במסגרת זו חזרו המערערים על טענותיהם כי פסק הדין ניתן למעשה מבלי שנשמעו על ידי בית משפט השלום.

8. המשיב בתגובתו טוען, כי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, בעיקר משום שפסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים, והסכמת המערערים ניתנה על ידי בא כוחם שנכח בדיון. המשיב ציין, כי עד היום לא הוציאו המערערים את המיטלטלין מדירתו, וכי הסכים להצעת בית המשפט להפריד את הדיון בין פינוי הדירה לבין תשלום דמי השכירות המגיעים לו רק כדי שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט. המשיב הוסיף עובדות שונות בתגובתו, שאינן קשורות בהכרח לבקשה לעיכוב ביצוע.

9. למערערים ניתנה רשות להגיב לטענות המשיב. במסגרת טענותיהם המשתרעות על פני 37 עמודים בכתב יד, ולאחר שעיינתי בכתוב עולה כי למעשה המערערים חזרו על עיקר טענותיהם שלא נשמעו בבית משפט השלום וכי ראוי להתחשב במצבם ו לעשות עמם צדק. יוער, כי חלק מהדברים נכתבו באופן המקשה מאוד להבין את טענות המערערים ואת העומד מאחוריהן.

10. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי בא כוח המערערים הסכים להצעת בית המשפט ובעקבות הצעה זו ניתנה ההחלטה שמהווה למעשה את פסק הדין באותו הליך.

11. לפיכך, ולאור בחינת סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות, לא ראיתי מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

12. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. מצאתי מקום להמליץ למערערים לשכור שירותי עורך דין, או לפנות לסיוע המשפטי כדי לדאוג לכך שיהיו מיוצגים על ידי עורך דין בערעור שהוגש על ידם בבית משפט זה.

13. בנסיבות העניין ובשלב זה, לא מצאתי מקום לחייב את המערערים בהוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ט, 11 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט