הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 14112-09-20

בפני
כבוד ה שופטת שירלי רנר

מבקש

אלון קהלני

נגד

משיבים

  1. דודו פרץ בניה ופיתוח ע.מ. 028529691
  2. דניאל בן אבו נדל"ן והשקעות בע"מ

החלטה – משיב ה 2

1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בתביעת המבקש כנגד המשיבים, קבלן בניה ומפקחת בניה, בגין ליקויים שהתגלו בבית המבקש, במסגרתו בין היתר נדחתה התביעה כנגד המשיב ה 2 ונפסקו לטובתה הוצאות בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.

2. לטענת המבקש סיכויי הערעורים גבוהים ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו. המבקש ואשתו שכירים, הורים לילדים וסכום פסק הדין הכולל בו חוייב המבקש יביא להתמוטטות כלכלית של המשפחה וספק אם ניתן יהא לגבותו חזרה ככל שיתקבל הערעור.

לטענת המשיבה 2 סכויי הערעור נמוכים שכן מדובר בערעור על חיוב בהוצאות שלגביו אין נטייה להתערב ולא ברור מדוע לא ניתן יהא לגבות חזרה את הסכום שנפסק מהמשיבה 2 ככל שישולם שכן מדובר בחברה בעלת יציבות כלכלית.

3. עיכוב ביצוע פסק דין במהלך ערעור הוא בגדר חריג לכלל ועל המבקש עיכוב ביצוע הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – הן כי סכויי הערעור טובים והן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין השניים השיקול הדומיננטי נוגע למאזן הנוחות (ר' ע"א 9784/05 עיריית ת אביב יפו נ. ידידיה גורן ואח', פיסקה 5; ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ. פלוני, פיסקה 13).

אכן בדרך כלל פסק דין המטיל חיוב כספי אינו נכלל במסגרת החריגים המצדיקים עיכוב ביצוע. עם זאת, כאשר קיים חשש שהכספים שישולמו לא יושבו (ככל שיתקבל הערעור) ובהקשר זה ניתן ליתן משקל גם לגובה הסכום לגביו מתבקש עיכוב ביצוע, וכאשר הנזק הטמון למשיב מאי תשלום מיידי אינו ממשי ניתן להורות על עיכוב ביצוע (ר' ע"א 2397/16, לעיל, פיסקאות 17-16; ע"א 9784/05, לעיל, פיסקה 5).

4. בענייננו המבקש הינו אדם פרטי אשר במסגרת פסק הדין חוייב בסכום כולל העולה על סך של 500,000 ₪ (סכום זה מתייחס גם לחיוב כלפי המשיב 1 במסגרת התביעה שכנגד שהגיש ). על פי האמור בתצהירו, אשר לא נסתר, חיובו בסכום האמור יביא להתמוטטותו הכלכלית ועלול להוביל למכירת בית המגורים. גם הסכום בו חוייב כלפי המשיבה 2 אינו זניח ובמסגרת הערעור טוען גם המבקש כנגד עצם דחיית התביעה כנגד המשיבה 2 ולא רק לעניין החיוב בהוצאות. אין טענה כי אי קבלת הכספים על ידי ה משיבה 2 באופן מיידי תגרום לה נזק בלתי הפיך. לכך יש להוסיף כי מדובר בחברה ולא באדם פרטי ולעניין זה עשויות להיות השלכות לגבי ההחזר במידה והערעור יתקבל.

במכלול בשקילת הנתונים האמורים ובלא להידרש לשאלת סכויי הערעור (השווה ע"א 2397/16 לעיל, פיסקה 18) ראיתי מקום להורות על עיכוב ביצוע 50% מהסכום בו חויב המבקש כלפי המשיבה 2 בסך כולל של 35,000 ₪ וזאת עד למתן פסק דין בערעור.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.