הדפסה

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 51854-05-19

בפני
כבוד ה שופטת עינת אבמן-מולר

עותרים

1.לשכת המשפנים בישראל בע"מ (חל"צ) -בהקמה
2.ראובן חן
3.יעקב ילוביץ

נגד

משיב

רשם ההקדשות - רשות התאגידים

פסק דין

בעתירה שבנדון ביקשו העותרים להורות למשיב לרשום את העותרת 1 בחברה לתועלת הציבור בשמה המוצע כנקוב בכותרת העתירה , או לחלופין באחד משני השמות החלופיים שפורטו בעתירה (איגוד משפטני ישראל; ארגון משפטני ישראל (אל.אל.בי)).

מדובר בעתירה שניה שהגישו העותרים כנגד המשיב, לאחר שעתירה קודמת, בגדרה ביקשו להורות למשיבים ליתן החלטה בבקשתם, נמחקה לאחר שניתנה החלטה ביום 18.2.19 , תוך חיוב המשיבים בהוצאות העותרים בסך 1,977 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

המשיב הגיש תגובה מקדמית בגדרה נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף ככל שהיא מופנית כנגד החלטת המשיב מיום 18.2.19, מחמת שיהוי וגם לגופו של עניין. בכל הנוגע לשמות הנוספים שהוצעו על ידי העותרת נטען כי בעת שהוגשה העתירה היא היתה מוקדמת (נוכח מועד הפניה לרשות) וכי ביום 25.8.19, לאחר הגשת העתירה, נתקבלה החלטה הדוחה את הבקשה. המשיב טען בתגובתו כי בהחלטה שניתנה היה כדי להפוך חלק ארי מטענות העותרים לתיאורטיות וככל שהעותרים יבקש לתקוף החלטה זו יהיה עליהם לעשות זאת בעתירה חדשה. בהחלטה שניתנה ביום 8.9.19 נתבקשו העותרים להודיע האם, לשם ייעול הדיון ועל מנת לאפשר דיון ענייני, ה ם מעוניינים לבקש תיקון העתירה לאור ההחלטה החדשה. העותרים הודיעו כי הם אינם מבקשים לתקן את העתירה וביקשו להורות על קיום דיון בעתירה, בנוסחה כפי שהוגשה.

לאחר הדיון שנערך ביום 1.12.19, ולאור דברים שנשמעו במהלכו, הגיעו הצדדים להסכמה כי העותרת תירשם בשם "ארגון המשפטנים (שאינם עורכי דין) בישראל בע"מ (חל"צ)". בכך התייתר הצורך בהמשך ההליך והצדדים ביקשו לטעון לעניין הוצאותיהם.

בחינת טיעוני הצדדים מעלה, כי יש ממש בטענת המשיב כי חל שיהוי בהגשת העתירה ככל שעניינה ההחלטה מיום 18.2.19 וכי העתירה הוגשה בטרם היה סיפק בידי המשיב להשיב לפנייתם הנוספת . לטענת המשיב, משניתן מענה ראשוני מיום 21.5.19, לפיו המכתב ייענה בהקדם, הודיע ב"כ העותרים כי מכלול התגובות יידונו בהליך השיפוטי (שהוגש כבר ביום 22.5.19). אף על פי כן, כך טען המשיב , ולשם ייעול ההליך ניתנה ההחלטה מיום 25.8.19. ויצויין, כפי ש הוזכר לעיל, שהעותרים ביקשו שלא לתקן את עתירתם ולעתור במסגרת זו גם כנגד ההחלטה מיום 25.8.19 שהתקבלה בעניין השמות הנוספים.
אין ספק שנכונותם ההדדית של הצדדים והרצון הטוב שגילו במהלך הדיון שהתקיים ולאחריו תרמו לתוצאה המוסכמת שהיה בה לייתר את הצורך בהמשך ניהול ההליך, אך אין לומר כי העותרים קיבלו את הסעד המבוקש בעתירתם, כי אם ההיפך הוא הנכון.
בנסיבות העניין, תוך שהובאו בחשבון מכלול השיקולים, בהם תוצאת ההליך, השלב בו הגיעו הצדדים להסכמה, הניהול הענייני של הדיון והפתרון המוסכם שחסך המשך ניהול ההליך, אני סבורה שיש לפסוק הוצאות לטובת המשיב, אם כי על הצד הנמוך.

נוכח האמור, אני מורה על מחיקת העתירה.
העותרים ישאו בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ט טבת תש"פ, 26 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.